המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הידרדרות ביחסי מצרים-תורכיה בעקבות הדחת מורסי
20/12/2013

 

הידרדרות ביחסי מצרים-תורכיה בעקבות התנגדות ארדואן להדחת מורסי

 

מאת ל. לביא *


הקדמה

מאז הדחתו של מוחמד מורסי מנשיאות מצרים בידי שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי, ב-3.7.13, הביע ר"מ תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן, עמדה עקבית נגד מהלך זה, וכינה אותו הפיכה צבאית. ארדואן, מייסד מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), מזדהה עם תנועת האחים המוסלמים (להלן, האח"ס) במצרים, עם קריאתה לחזרת מורסי לכס הנשיאות ועם טענתה כי הוא הודח במסגרת הפיכה צבאית נגד משטר שנבחר בצורה דמוקרטית ולגיטימית, בניגוד לרבים ממנהיגי מדינות ערב שתמכו בהדחת מורסי.[1] ארדואן לא חסך שבטו גם משיח' אל-אזהר שתמך בהדחת מורסי, באמרו שההיסטוריה תקלל חכמי דת כמותו.[2] עם פתיחת משפטו של מורסי ב-4.11.13 חידשה ממשלת ארדואן את ביקורתה על שלטונות מצרים וקראה לשחרר את מורסי. יצוין כי מאז הדחתו של מורסי, הופיעו בתקשורת הערבית דיווחים שתורכיה מארחת פגישות של הארגון הבינ"ל של האח"ס, אולם שגריר תורכיה בקהיר הכחיש זאת.[3]

 

עמדת ארדואן נגד הדחתו של מורסי חוללה משבר דיפלומטי ביחסי תורכיה-מצרים, עד כי בנובמבר 2013 הורידה מצרים את דרג היחסים עם תורכיה, הכריזה על השגריר התורכי כעל אישיות בלתי רצויה וסילקה אותו מתחומה, והיא מסרבת להשיב את השגריר המצרי לאנקרה, אותו החזירה לקהיר עוד באוגוסט 2013. קודם לכן ביטל משה"ח המצרי תמרונים צבאיים משותפים עם צבא תורכיה ואת הסכם ייבוא הכותנה ממנה. בנוסף, סגרו כוחות הביטחון המצריים את משרדי סוכנות הידיעות התורכית בקהיר. ברמה העממית, נערך במצרים קמפיין ציבורי להחרמת מוצרים תורכיים וסדרות טלוויזיה תורכיות ועו"ד אף הגיש תביעה נגד הנשיא ושה"ח לניתוק היחסים בין המדינות.[4]

 

בעיתונות המצרית תקפו מאמרים רבים את ארדואן ותיארו אותו כצבוע וצר אופקים. הוא הוצג כמנהיג המנסה ליצור לעצמו דימוי של אדם מתון ובן תרבות, בעוד שתמיכתו באח"ס במצרים חשפה את פרצופו המכוער, את תמיכתו בטרור ואת שנאתו לדמוקרטיה ולחירות. נטען גם כי עמדה זו של ארדואן נובעת מהתנפצות חלומו, בנפול שלטון האח"ס במצרים, להחיות את הח'ליפות האסלאמית, ומחששו מגורל דומה לזה של האח"ס.

 

ההידרדרות ביחסי מצרים-תורכיה השפיעה גם על היחסים בין תורכיה לבין סעודיה, שהיתה הראשונה להעניק לאל-סיסי גיבוי דיפלומטי וכלכלי מאז סילק את האח"ס מהשלטון. הדבר בא לידי ביטוי במאמרים בעיתונות הסעודית, הן זו היוצאת לאור בסעודיה והן זו שבלונדון, בהם נטען כי עמדת ארדואן ביחס למצרים חסרת היגיון ונובעת מחששו ליציבות שלטונו שלו ומחששו לקריסתם של תכניות האח"ס באזור כולו ושל חלומו לכונן מחדש ח'ליפות אסלאמית.[5] ואולם, ברמה הרשמית והדיפלומטית לא ניכר שינוי ביחסי סעודיה-תורכיה.[6]

 

יש לציין כי לעמדת ארדואן נגד הדחת מורסי לא שותף נשיא תורכיה, עבדאללה גול, המבקש לשמור על יחסים תקינים עם מצרים,[7] והיא נתקלת גם בהתנגדות של גורמים באופוזיציה התורכית.[8]

דו"ח זה יעסוק במשבר הדיפלומטי בין המדינות ובתגובות בציבור ובעיתונות המצרית לעמדת ארדואן:

 

ארדואן: מורסי הוא נשיא מצרים הלגיטימי; מדיחיו בוגדים בעולם האסלאמי

מאז הדחתו של מורסי מהשלטון, הביע ארדואן פעמים רבות זעם על המהלך, וכינה אותו הפיכה צבאית. לא אחת אמר ארדואן, כי מורסי הוא הנשיא הלגיטימי של מצרים מבחינתו, וזאת מתוך הכבוד שהוא רוחש לעם המצרי שבחר בו בבחירות חופשיות והוגנות ברוב של כ-52% מהקולות. לדבריו, בחירות חופשיות הן הדרך היחידה לקבוע אם שליט או ממשלה יישארו בשלטון, ואין לאיש זכות לפגוע ברצון האחרים על ידי סילוקו של האדם שנבחר. ארדואן הוסיף כי הכוחות העומדים מאחורי הדחת מורסי במצרים רצו לעשות את אותו הדבר בתורכיה באמצעות ההפגנות שהתקיימו ביוני 2013 בכיכר טקסים שבאיסטנבול, אך הם לא הצליחו להשיג את מבוקשם.[9] בהזדמנות נוספת, אמר: "אם נשתוק על ההפיכה במצרים, לא נהיה רשאים להגיד דבר אם יטמנו לנו את אותה המלכודת בעתיד."[10]

 

ארדואן התייחס להדחתו של מורסי כאל אסון ותמה על שתיקת מדינות המערב למול הפרת עקרונות הדמוקרטיה, שאותם הן מפארות, לדבריו.[11] הוא מתח ביקורת גם על עמדתן של מדינות ערב ביחס להדחת מורסי ואמר: "העולם האסלאמי כמוהו כאחיו של הנביא יוסף שהשליכוהו לבור, וכמו בסיפור של יוסף, אללה ימיט קלון על אלו הבוגדים בעולם האסלאמי, באחיהם ובאחיותיהם במצרים."[12]

 

בסוף אוגוסט 2013 תקף ארדואן את צבא מצרים ואת שיח' אל-אזהר, ד"ר אחמד אל-טייב, באמרו כי שני מוסדות אלה חרגו מתפקידם והשתתפו בהפיכה נגד נשיא לגיטימי.[13] בהזדמנות אחרת, טען ארדואן כי ישראל היא האחראית להדחתו של מורסי.[14] ב-3.11.13 ערב פתיחת משפטו של מורסי אמר ארדואן במהלך ישיבה של מפלגתו כי "הסמל של ראבעה אל-עדויה הפך לסמל המגנה את העושק, הרדיפה ומעשי הטבח בכל רחבי העולם".[15]

 

ארדואן מזדהה עם סמל שביתת השבת של תומכי האח"ס בראבעה אל-עדויה[16]

   


ב-21.11.13 בצאתו לרוסיה, אמר ארדואן כי הוא מכבד את מורסי ומעריך את עמידתו נגד המשפט המתנהל נגדו, וכי אין הוא מכבד את אלו המעמידים אותו לדין, התבטאות שהייתה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל מבחינת משה"ח המצרי, בעקבותיה החליט להוריד את דרג היחסים בין המדינות.[17]

 

המשבר הדיפלומטי בין מצרים לתורכיה

בשל עמדת ארדואן ביחס למשטר המצרי הנוכחי, חלה הידרדרות משמעותית ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות עד כדי הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

 

בסוף יולי 2013 זימן משה"ח המצרי לראשונה את השגריר התורכי בקהיר, חוסין בוטסאלי, והבהיר לו כי הצהרותיה של תורכיה בעניין מצרים חורגות מכללי הדיפלומטיה ומהוות התערבות בוטה בענייניה.[18]

ב-16.8.13 החזירה תורכיה את שגרירה מקהיר להתייעצות, ובמקביל החזירה מצרים את שגרירה מתורכיה.[19] השגריר המצרי באנקרה, עבד אל-רחמן סלאח אל-דין, אמר כי חזרתו לתורכיה תלויה בהערכה מחדש של היחסים בידי השלטונות המצריים וכי עמדת תורכיה אף חרגה מעבר להתערבות בענייני מצרים לכדי הסתת מדינות אחרות נגדה. עוד אמר סלאח אל-דין: "למרבה הצער, ממשלת תורכיה נטתה לטובת תנועת האח"ס, למרות שהיו לה יחסים טובים עם מרבית המפלגות והכוחות הפוליטיים והחברתיים המצריים."[20]

 

בראשית ספטמבר 2013 הודיע דובר משה"ח המצרי כי השגריר המצרי לתורכיה יישאר בקהיר וישוב לאנקרה רק לאחר שתיפסק ההתערבות התורכית בענייני מצרים, וזאת למרות שובו של השגריר התורכי לקהיר.[21] בדומה לכך, אמר נשיא מצרים, עדלי מנסור, בראיון ליומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט ב-7.10.13 כי השגריר המצרי "לא ישוב לאנקרה עתה, ולא לפני שממשלת תורכיה תנהג באחריות [הראויה] ליחסים ההיסטוריים בין שני העמים והמדינות האחים."[22]

 

בסוף אוקטובר 2013 נדמה היה שממשלת תורכיה מרככת את הטון כלפי מצרים, כאשר שה"ח התורכי, דאוד אור'לו, אמר בעת ביקור בכווית כי תורכיה הרוצה, לדבריו, שמצרים תהיה חזקה כערובה לביטחון האזור ויציבותו, תתמוך בכל נשיא שהעם המצרי יבחר, ולא בקבוצות או באנשים ספציפיים. הוא הבהיר כי הביקורת שמתחה תורכיה כלפי מצרים לא נבעה מחוסר כבוד, כי אם מאכפתיות.[23]  אולם דובר משה"ח המצרי, בדר עבד אל-עאטי, אמר בתגובה כי מדובר בהצהרות בלבד ולא בעמדה רשמית עדיין, וכי יש עוד מספר בעיות תלויות ועומדות עם התורכים בשל הצהרותיו הקודמות של ארדואן נגד שיח' אל-אזהר ומהפכת ה-30.6, הצהרות שיש להתנצל עליהן. לכן, שגריר מצרים לא ישוב בשלב זה לאנקרה, לדברי דובר משה"ח המצרי.[24]  

 

עמדת ממשלת תורכיה לגבי פתיחת משפטו של מורסי ב-4.11.13 הוכיחה כי לא חל שינוי בטון התורכי כלפי מצרים. כאמור, ערב המשפט, התבטא ארדואן שוב בשבח הסמל של ראבעה אל-עדויה כסמל נגד עושק. בנוסף, עם פתיחת המשפט קרא משה"ח התורכי לשחרר את כל האסירים הפוליטיים במצרים, ובכללם מורסי. בהודעת משה"ח התורכי נאמר: "תורכיה ניצבה תמיד לצד עיקרון הלגיטימיות", כלומר לצד שלטון מורסי.[25] בהודעת תגובה של משה"ח המצרי נאמר כי דברי ארדואן הם "חלק מסדרה של הודעות והצהרות מפי בכירים תורכיים שהתעקשו לזייף את העובדות במצרים ולקרוא תגר על רצונו של העם המצרי, והודעת משה"ח התורכי היא ביטוי [נוסף] לכך ומהווה התערבות בלתי מקובלת בענייני הפנים של מצרים."[26]

 

ב-12.11.13 זימן משה"ח המצרי את השגריר התורכי לשיחת נזיפה במחאה על הצהרותיהם של הבכירים התורכים המהוות "התערבות בלתי מקובלת בענייני מצרים",[27] וב-23.11.13 זימנו שוב וביקש ממנו לעזוב את מצרים בהיותו "אישיות בלתי רצויה." בהודעת משה"ח המצרי נאמר: "ממשלת הרפובליקה המצרית הערבית עקבה בסלידה רבה אחר הצהרותיו האחרונות של רה"מ התורכי שלשום [21.11.13] זמן קצר לפני צאתו למוסקבה בעניין הפנימי במצרים, המהוות חוליה נוספת בסדרת העמדות וההצהרות שלו המשקפות התעקשות בלתי מקובלת לקרוא תגר על רצון העם המצרי המכובד ולזלזל בבחירותיו הלגיטימיות ומהוות התערבות בעניין הפנימי של המדינה, בנוסף לכך שהן כוללות שקרים וזיוף של העובדות... מתוך הערכתה הרבה ליחסים ההיסטוריים בינה לבין העם התורכי הידיד, השתדלה מצרים לתת הזדמנות אחר הזדמנות להנהגה התורכית, [כדי ש]אולי תנהג בתבונה ותקדים את האינטרסים העליונים של שתי הארצות ושל שני העמים לאינטרסים מפלגתיים ואידיאולוגיים צרים. אולם הנהגה זו [רק] הרחיקה לכת בעמדותיה הבלתי מקובלות והבלתי מוצדקות על ידי ניסיון להסית את הקהילה הבינ"ל נגד האינטרסים המצריים; תמיכה בפגישות של ארגונים החותרים ליצור אי יציבות במדינה [הכוונה לכינוסי הארגון הבינ"ל של האח"ס בתורכיה]; והצהרות המהוות, לכל הפחות, עלבון לרצון העממי שהתממש ב-30.6." בהודעה נאמר עוד, כי "לאור הימשכותה של ההתנהגות הבלתי מקובלת הזו מצד ההנהגה התורכית", החליטה ממשלת מצרים להוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים עם תורכיה מדרגת שגריר לדרגת מיופה כוח, להעביר את פעילותו של השגריר המצרי בתורכיה באופן סופי לקהיר, להכריז על השגריר התורכי במצרים כעל אישיות בלתי רצויה ולבקשו לעזוב את המדינה. בהודעה הובהר כי "העם המצרי וממשלת מצרים מעריכים את העם התורכי ומטילים על הממשלה התורכית את האחריות למצב אליו הגיעו היחסים בין המדינות ולהשלכותיו..."[28]

דובר משה"ח המצרי הבהיר כי היחסים עם תורכיה לא יופסקו לחלוטין, אלא ימשיכו ברמה הדיפלומטית והכלכלית, משום שאבן הבוחן האמיתית היא הקשר עם העם התורכי, המתנגד לעמדת ארדואן.[29]

 

בתגובה להודעת משה"ח המצרי, שב ארדואן וסימן בידו את סמל ראבעה אל-עדויה בעת השתתפותו בועידת טרבזון שבצפון תורכיה ב-24.11.13. ארדואן אמר: "אנו תמיד מכבדים ונמשיך לכבד את מי שמכבד את רצון העמים. העמדה שננקטה נגד שגרירנו הובילה לצעד מקביל מצידנו – הורינו לשגריר שלהם לעזוב את תורכיה עד ה-29.11.13."[30] ואכן, משה"ח התורכי הכריז גם הוא על השגריר המצרי באנקרה כעל אישיות בלתי רצויה והוריד את דרג היחסים לרמת מיופה כוח. בהודעתו נאמר: "מצב זה מצער אותנו, אך האחריות בפני ההיסטוריה חלה על הממשל הזמני במצרים שהגיע לשלטון בנסיבות של הפיכת ה-3.7..."[31]

 

במקביל, ההידרדרות ביחסי שתי המדינות באה לידי ביטוי גם בתחומים אחרים: סמוך להחזרת השגרירים באוגוסט 2013 הודיע משה"ח המצרי על ביטול תמרונים ימיים משותפים עם תורכיה, המתקיימים מדי שנה בחודש דצמבר.[32] כמו כן בסוף אוגוסט החליט משרד החקלאות המצרי לאסור ייבוא כותנה מתורכיה ולהפסיק את שיתוף הפעולה החקלאי עימה. בכיר במשרד, אחמד רפעת, אמר כי כלכלת מצרים לא תיפגע מצעד זה שנבע מהתערבותה של תורכיה בענייני הפנים של מצרים ובשל הדיווחים על תמיכתה של תורכיה בפעולות טרור במצרים.[33] שבוע לאחר מכן דווח כי כוחות ביטחון מצריים פרצו למשרדי סוכנות הידיעות התורכית הממשלתית "אנדולו" בקהיר וסגרו אותם.[34]

 

גילויי מחאה עממית במצרים נגד תורכיה

הזעם המצרי כלפי תורכיה ניכר גם במישור העממי. כך למשל, עוה"ד המצרי, לוטפי גיד אבראהים, הגיש תביעה לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם תורכיה ולהחזרת השגריר המצרי מאנקרה, במחאה על התערבות ארדואן בענייני מצרים.[35] בנוסף, מול מקום מושבו של הקונסול התורכי בפורט סעיד, נערכו במהלך אוגוסט הפגנות במחאה על התערבות תורכיה בענייני מצרים, תוך קריאה לממשלת תורכיה לכבד את רצון העם המצרי. המפגינים העבירו לקונסול מכתב מחאה המגנה את עמדת ארדואן ותומך במפת הדרכים שהתווה שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי. במכתב נאמר: "מצער אותנו שר"מ תורכיה נוטה לצד פלג מצרי שהוכח כי כשל בניהול המדינה."[36]

 

ביטוי נוסף למחאה העממית במצרים על תמיכת ארדואן באח"ס, הוא הפסקת שידוריהן של סדרות תורכיות בערוצי טלוויזיה מצריים פרטיים, בהם CBC, אל-קאהרה ואל-נאס וערוץ אל-נהאר. מנהל ערוץ CBC, מוחמד האני, אמר כי הפסקת שידור הסדרות התורכיות, היא מסר חריף המשקף את התנגדותם של המצרים לעמדה השלילית שנקטה תורכיה נגד מצרים, לתמיכתה בטרור ולתמיכתה באח"ס.[37] בנוסף, הקריין המצרי, נשאת אל-דיהי, התפטר בשידור חי מתכניתו השבועית בערוץ התורכי הממלכתי TRT במחאה על עמדת ארדואן ביחס למצרים ואמר כי היה מתבייש אילו המשיך לעבוד בערוץ מבלי שארדואן יתנצל רשמית בפני מצרים.[38]

 

מפגינים שורפים את תמונת ארדואן מול בית שגריר תורכיה ב-16.11.13 [39]


 

במקביל, קמו קמפיינים עממיים להחרמת מוצרים תורכיים. למשל, ארגון "איחוד הכוחות הצופיים" פתח בקמפיין בשם "שמור על ארצך" להחרמת מוצרים תורכיים במחאה על פגיעת ארדואן בשיח' אל-אזהר. מזכיר האיחוד, ד"ר עבדאללה אל-נאסר חלמי, אמר: "אנו דורשים מהעם התורכי להיפטר במהרה מארדואן ומממשלתו משום שממשלה זו גורמת לנסיגה של תורכיה ומציבה אותה בעמדת עוינות כלפי מדינות אחיות כמו מצרים ומדינות ערביות אחרות". "קואליציית המסדרים הצופיים" הודיעה כי פנתה לצופים בתורכיה בבקשה שיתנגדו לעמדת ארדואן ביחס למצרים.[40]  

 

קריאות להטלת חרם על מוצרים תורכיים נפוצו גם ברשתות החברתיות:

 

פייסבוק: קמפיין להחרמת סחורות תורכיות בגלל ארדואן[41]



קמפיין להחרמת מוצרים תורכיים: להפיל את ארדואן, סוכן האח"ס[42]


 

"החרימו אותם!"[43]


 

"למען הביטחון והיציבות בארצי – החרימו את המוצרים התורכיים"[44]


 

מאמרים בעיתונות המצרית נגד עמדת ארדואן ביחס להדחת מורסי

מערכת אל-אהראם: עמדת ארדואן נובעת מפחד פן יהא גורלו כגורל מורסי

בעיתונות המצרית הופיעו בחודשים האחרונים, מאז הדחתו של מורסי, מאמרים רבים בגנות עמדתו של ארדואן ביחס להדחה. למשל, במאמר מערכת של היומון הרשמי אל-אהראם ב-29.8.13, נכתב: "איש אינו יודע בוודאות מה רוצה ר"מ תורכיה, מר רג'פ ארדואן, ממצרים ומאנשיה? האם הוא חש שבמהלך השנה שבה שלטו האח"ס במצרים הוא היה זה שניהל את ענייניה ושבתקופת שלטונו של הנשיא המודח, מוחמד מורסי, הפכה מצרים למחוז עות'מאני השייך לו...? האיש [ארדואן] לוקה בחוסר איזון פוליטי [הנחוץ] למדינאים ולמנהיגים גדולים, במיוחד כשמדובר במעצמה אזורית בעלת משקל כמו תורכיה. מאז שבעל בריתו היחיד באזור נפל, החלו לצאת מפיו הצהרות שאינן יאות לדיפלומטיה, פוליטיקה או אפילו ליחסים בין המדינות.

 

בין שצף השתלחויותיו של ארדואן במצרים היתה גם התקפתו...  נגד האימאם הגדול, שיח' אל-אזהר, ד"ר אחמד אל-טייב, חכם הדת הנערץ שכל העולם מכבדו. אלא שמר ארדואן רוצה שהעולם כולו ינהג בהתאם לאופקיו הצרים ולתמיכתו העיוורת במשטר האח"ס. עמדת האימאם הגדול ותמיכתו במצרים ובמהפכת ה-30.6, לא מצאה חן בעיניו... אין לנו אלא לתהות... לגבי המניעים למתקפה המתמשכת מצד ארדואן והבכירים התורכיים נגד מצרים ומנהיגיה מאז מהפכת ה-30.6. האם זו נובעת מאובדן בעל ברית ואח לארגון הבינ"ל [של האח"ס] או מחשש לגורל זהה?"[45]

 
מגדת עתידות לארדואן: קבל עצה בטרם יהא מאוחר מדי:

אין לך מה לעשות במצרים, פן יהיה גורלך כגורל האח"ס[46]


 

ארדואן מאיים על ביטחונה הלאומי של מצרים

במאמר מערכת אחר באל-אהראם נכתב: "מפליא שר"מ תורכיה ממשיך בהתעקשותו וממשיך להרוס את היחסים המצריים-תורכיים... במקום לדאוג לבעיה הראשונה במעלה של הערבים והמוסלמים – שחרור פלסטין ומסגד אל-אקצא – שקועים ארדואן וממשלתו עד מעל הראש בביצה הסורית, תומכים בארגוני הטרור, ואף הולכים בעקבותיו של אל-קרדאוי ומסיתים נגד מצרים וצבאה, ומארחים את הארגון הטרוריסטי הבינ"ל של האח"ס כדי לקשור קשר נגד מצרים ועמה שוחר השלום..."[47]

 

נורהאן אל-שיח', מרצה למדע המדינה באוניברסיטת קהיר, כתבה: "מעט לפני מהפכות האביב הערבי, נתגלתה הברית בין ארדואן לבין ארגון האח"ס ושני הצדדים החלו לתכנן יחדיו כיצד לאפשר לאח"ס לגנוב את מהפכות עמינו החופשיים בתוניסיה, לוב, מצרים, סוריה, תימן ויתר מדינות ערב... ארדואן וממשלתו התערבו באופן בוטה בענייני הפנים של מצרים בצורה המאיימת על ביטחוננו הלאומי על ידי תמיכה חסרת תקדים בארגון האח"ס, וארדואן אף הרשה לעצמו לדון במצב הפנימי של מצרים בפגישות של הארגון הבינ"ל של האח"ס באיסטנבול ולקבל החלטות שיש בהן כדי לערער את היציבות במצרים ולאפשר לארגונים קיצוניים לבצע פעילות טרור על אדמת מולדתנו האהובה כדי להטיל אימה על המצרים ולהרוג את אזרחינו וחיילינו החפים מפשע..."[48]

 

פוליטיקאי מצרי: יחסו של ארדואן לאח"ס חשף את שנאתו לדמוקרטיה ולחירויות

יו"ר מפלגת "סאדאת הדמוקרטי", ד"ר עפת סאדאת,[49] כתב בטור ביומון אל-יום אל-סאבע: "אינני יכול לתאר את [תגובתו] של ר"מ תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן, למה שקרה לארגון האח"ס במצרים אלא כ'זנות ארדואנית'. רה"מ העות'מאני מסרב להכיר ברצון העממי שאמר את דברו בהפגנות שכמותן לא נראו בהיסטוריה... ארדואן ניסה להציג את עצמו לאורך העשור האחרון כמתון וכבן תרבות ולשם כך ליקק את נעלי האירופאים כדי שיצרפו את מדינתו לאיחוד האירופי, והם מסרבים עד כה. תקוותו נכזבה לבסוף משום שפרצופו המכוער נחשף בעקבות מהפכת העם המצרי ב-30.6. ארדואן חשף את הפרצוף האמיתי שונא התרבות, ההתפתחות, הדמוקרטיה והאמונה בחופש הדעה והביטוי, כאשר תמך בטרור של האח"ס ואף סירב להכיר בזכותו של עם שלם לחיות בכבוד ובחירות. וכאשר כמה מבני מולדתו העזו להתנגד בדרכי שלום למדיניותו, הוא הפילם באמצעות מטחי גז ופצצות, אלימות, גינויים והטחת האשמות שווא...

 

ר"מ תורכיה לא הסתפק בהטחת ביקורת על מה שקרה במצרים ועל השלטון [המצרי], אלא פנה לשיטות של העלבת הצבא, המשטרה ומנהיגים לאומיים, שהאחרון שבהם היה כבוד האימאם הגדול, אחמד אל-טייב, שיח' אל-אזהר, וזאת בניסיון נואש להחזיר את השעון לאחור... הדימוי של ואלי [מושל עות'מאני] סגפן שארדואן משווק לנו [לגבי עצמו] אינו משנה את [העובדה] שתורכיה היא המדינה המובילה במזה"ת [בתחומי] הזנות, האלכוהול והסמים, אדרבא הזנות בתורכיה מותרת ואיננה פשע..."[50] 

 

עיתונאי מצרי: הדחת מורסי ניפצה את חלום הח'ליפות של ארדואן

העורך לשעבר של השבועון רוז אל-יוסף, אבראהים ח'ליל, כתב: "מה שעשו המצרים [הדחת מורסי] העלה באש את מדיניות ההתרחבות עליה חלם ארדואן זמן רב, שבמסגרתה מצרים תהא שוק יעד לתוצרת התורכית. אלא שהנס שחוללו המצרים ב-30.6 הביך את ארדואן בפני עמו. תמיכתו באח"ס נכשלה כישלון חרוץ... זעזועו של ארדואן מיציאת האח"ס מהשלטון היה עמוק משום שהוא הטיל את יהבו על חזרת הח'ליפות העות'מאנית החל ממצרים ועד לתורכיה, עבור בעזה ובסוריה לאחר נפילת בשאר אל-אסד. ייתכן שההזיה של ארדואן הובילה אותו ואת ממשלתו להתנהגות בלתי צפויה של תמיכה בטרור על ידי הברחת כספים, כפי שמגלה התלונה שהוגשה לתובע הכללי, על כך שהשגריר התורכי [בקהיר] העביר כספים נזילים לאח"ס בשקי דואר דיפלומטי..."

 

ח'ליל הוסיף: "בתקופת שלטונו של מוחמד מורסי המודח, היה השגריר התורכי [בקהיר] בבחינת הנציב העליון של תורכיה במצרים. הוא שלט בהשקעות וערך עסקאות בין התורכים לבין אנשי העסקים של האח"ס... כלום לא הגיע הזמן שהציבור ייטול יוזמה ויחרים את המוצרים התורכיים? התשובה פשוטה מאוד – כן... על המצרים לקחת את האתגר וליטול את האחריות לדעת מיהו ידיד ומי אויב, מי מנצל את סבלם ומי אץ לעמוד לצידם בצרתם, כפי שעשה מלך סעודיה הנכבד, המלך עבדאללה..."[51]

 

האח"ס ותומכיהם משבחים את ארדואן ומגנים את סילוק השגריר התורכי

בטרם מעצרו, שיבח סגן יו"ר מפלגת החירות והצדק של האח"ס, ד"ר עיסאם אל-עריאן, בשם מפלגתו את עמדתו של ארדואן, ואת סירובו, לדבריו, להיפגש עם אנשי שלטון מצרים שלא נבחרו על ידי העם, אלא מונו על ידי מחוללי ההפיכה הצבאית. הוא טען כי עמדה זו של ארדואן, תואמת את העקרונות הדמוקרטיים והערכים החוקתיים.[52]

 

היומון אל-וטן ציטט מקור ביטחוני מכלא בורג אל-ערב בו כלוא מורסי, שמסר כי מורסי מתח ביקורת על הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ואמר: "כיצד הם עושים זאת? דברי ארדואן מפריעים להם כי הוא אומר את האמת. כיצד קוטעים יחסים בין מעצמות בצורה כזו?" כן אמר: "[כיצד] הם באים וקוטעים את היחסים בפשטות כזו, לאחר שחיזקתי את יחסי מצרים עם מדינה חשובה כמו תורכיה בתקופה קצרה?"[53]

 

ממדוח אל-ולי, שמונה על ידי מורסי ליו"ר מועצת המנהלים של אל-אהראם והודח מתפקידו לאחר הדחתו של מורסי, מתח ביקורת על הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים עם תורכיה, אשר תשפיע לרעה, לדבריו, על מצבה הכלכלי של מצרים. במאמר באתר האח"ס, העריך אל-ולי כי תורכיה לא תקיים את הבטחתה להגדיל את ההשקעות במצרים ל-5 מיליארד דולר ותחזור בה מכוונתה להעניק למצרים הקלות אשראי בערך של מיליארד דולר. עוד העריך אל-ולי כי הטיסות והתיירות בין המדינות ייפגעו, כמו גם הקשרים בין הבורסות של קהיר ואיסטנבול, והסכמים משותפים בתחומי הבריאות, האנרגיה וייצור החשמל. אל-ולי הוסיף: "נראה כי הפגיעה במגזרים כלכליים רבים היא תוצאה של החלטת ממשלת ההפיכה להוריד את דרג הייצוג הדיפלומטי במכוון כדי להשפיל את הצד האחר, מבלי להתחשב בהשלכות הכלכליות השליליות של החלטה נמהרת זו. הרי ישנן [גם] מדינות באפריקה ובאירופה שסירבו להכיר בהפיכה הצבאית ולא נהגו בהן כמו עם תורכיה, המעצמה האזורית והצבאית המהווה תמיכה למצרים באזור."[54]

 

גם ארגון אל-גמאעה אל-אסלאמיה, התומך באח"ס, הביע התנגדות לסילוק השגריר התורכי ממצרים וטען כי מדובר ב"הסלמה בלתי מקובלת". בכיר במפלגת הבניה והפיתוח, הזרוע הפוליטית של אל-גמאעה אל-אסלאמיה, אמר כי סילוק השגריר התורכי איננו הפתרון משום שמצרים אינה זקוקה ליריבויות נוספות עם העולם, וקרא לשלטון המצרי לחזור בו מההחלטה. לדבריו, מוטב היה למצרים לגרש את השגריר הישראלי משטחה, ולא את השגריר התורכי.[55]

 

תומך האח"ס: לא לסילוק השגריר התורכי; הוא השגריר הלגיטימי[56]





* ל. לביא חוקרת את זירת מצרים במכון ממרי



[1] ראו דו"ח ממרי (10.7.13) "העולם הערבי: תמיכה בהפלת מורסי, לצד גינוי המהלך הצבאי"

[2]ו www.aljazeera.net, 26.8.2013

[3]ו www.alarabiya.net, 6.11.2013

[4] אל-ופד (מצרים), 16.9.2013

[5] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 17.7.2013, 21.7.2013; אל-ריאד (סעודיה), 24.7.2013

[6] אל-ריאד (סעודיה), 5.10.2013

[7] גול שלח מברק ברכה לנשיא מצרים, עדלי מנסור, ביולי 2013, לציון יום השנה למהפכת הקצינים מ-1952. יועצו הבכיר של גול, ארשאד הורמוזלו, אמר כי "ערוצי הדיאלוג עם ההנהגה המצרית החדשה פתוחים", והוסיף: "איננו תומכים בצד אחד, אלא בעם המצרי שיחליט עבור עצמו באופן המתאים בעיניו". מקור המקורב לארדואן ניסה להמעיט מחשיבות עמדתו של גול באומרו כי מעמדו של נשיא תורכיה הוא טקסי בלבד. בתגובה להורדת דרג היחסים הדיפלומטיים בין המדינות אמר גול כי הוא מקווה שהיחסים עם מצרים ישובו למסלולם. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.7.2013; אל-ופד (מצרים), 23.11.2013

[8] כמה אופוזיציונרים תורכיים, מראשי מפלגת העם הרפובליקאית (CHP), ביטאו את התנגדותם לעמדת ארדואן בביקור במצרים בספטמבר 2013 על פי הזמנת השלטונות המצריים. בפגישה עם שה"ח המצרי, נביל פהמי, הם הביעו כבוד לרצון העם המצרי וציינו כי מטרת ביקורם היא לתקן את נזקי מדיניות החוץ של תורכיה. הם נפגשו גם עם שיח' אל-אזהר והביעו בפניו את התנגדותם לפגיעה בו מצד ארדואן. אל-אהראם (מצרים), 11.9.2013

[9] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.7.2013

[10] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.8.2013

[11] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.7.2013

[12] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.8.2013

[13] אל-וטן (מצרים), 28.8.2013

[14] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 21.8.2013

[15]ו www.alarabiya.net, 6.11.2013

[16] אל-וטן (מצרים), 28.8.2013

[17] אל-אהראם (מצרים), 24.11.2013

[18] אל-אהראם (מצרים), 31.7.2013

[19] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.8.2013

[20] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.8.2013

[21] אל-אהראם (מצרים), 5.9.2013

[22] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 7.10.2013

[23] אל-אהראם (מצרים), 27.10.2013

[24] אל-אהראם (מצרים), 28.10.2013

[25]ו www.alarabiya.net, 6.11.2013

[26] אל-וטן (מצרים), 5.11.2013

[27] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.11.2013

[28] אל-אהראם (מצרים), 23.11.2013

[29] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 24.11.2013

[30]ו http://www.elaph.com, 24.11.2013

[31]ו http://ara.reuters.com/, 23.11.2013  

[32] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 17.8.2013

[33] אל-מצריון (מצרים), 24.8.2013

[34] אל-וטן (מצרים), 30.8.2013

[35] אל-חיאת (לונדון), 21.7.2013

[36] אל-אהראם (מצרים), 21.8.2013    

[37] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.8.2013

[38] אל-ופד (מצרים), 29.8.2013

[39] אל-אהאלי (מצרים), 20.11.2013

[40] אל-וטן (מצרים), 28.8.2013

[42] אל-פגר (מצרים), 19.7.2013

[43] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 11.9.2013

[44] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 11.9.2013

[45] אל-אהראם (מצרים), 29.8.2013

[47] אל-אהראם (מצרים), 28.11.2013

[48] אל-אהראם (מצרים), 25.11.2013

[49] מפלגת סאדאת הדמוקרטי נוסדה ב-2013 בידי אחיינו של נשיא מצרים לשעבר אנור סאדאת, עפת סאדאת, במקום מפלגתו הקודמת "מפלגת מצרים הלאומית".

[50] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 31.8.2013

[51] רוז אל-יוסף (מצרים), 27.7.2013

[52]ו www.ikhwanonline.com, 19.7.2013

[53] אל-וטן (מצרים), 26.11.2013

[54]ו www.ikhwanonline.com, 26.11.2013

[55] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 24.11.2013

[56] אל-אהראם (מצרים), 25.11.2013