מאמר התקפה על הווהאביה, מסעיר את מערכת היומון הסעודי אל-ג'זירה
ד"ר חמזה אל-סאלם, בעל טור ביומון הסעודי "אל-ג'זירה" פרסם ב- 12.9.13 מאמר תחת הכותרת "הסלפיה על ערש דווי", שבו טען כי הסלפיה, קרי הווהאביה[1], שהיתה אחד ממקורות הכוח והעוצמה של סעודיה היא כיום מקור הפיגור המנטלי, החברתי, הכלכלי והפוליטי של המדינה, משום שלא השכילה להדביק את קצב ההתפתחות התרבותית שחלה בעולם בעשורים האחרונים. לדבריו, בעוד שמנגנוני המדינה ההתאימו עצמם לזמן המודרני באמצעות יישום תכניות רפורמה, הווהאביה כשלה בכך, בשל הקיפאון המחשבתי של חסידיה, והדרך היחידה לתקן זאת היא לזנוח את הווהאביה, או לפחות לחדשה בהתאם לרוח הזמן. לבסוף ציין אל-סאלם כי מהות הדעווה של מייסד הווהאביה, היא השתחררות מחקיינות דתית, בעוד מה שעושה התנועה הסלפית כיום, הוא ההיפך מכך.
המאמר עורר תגובות נגד רבות בעיתונות הסעודית ובעיקר ביומון אל-ג'זירה עצמו, בהן הגנו הכותבים על הווהאביה וטענו, בין היתר, כי אין היא לוקה בקיפאון אלא היא "מתחדשת בהתמדה", או שהיא "קבועה אך בו בזמן גם משתנה". עוד הם טענו כי הסלפיה היא הדרך בה נהגו הנביא וחבריו וכי נפילתה פירושה נפילת סעודיה. אחד הכותבים אף האשים את חמזה אל-סאלם כי מאמרים כשלו מגבירים את המבוכה הרעיונית בקרב הצעירים, דבר שעלול להוביל לכאוס ללא תקנה.
להלן עיקרי מאמרו של אל-סאלם והתגובות עליו:
ד"ר חמזה אל-סאלם: הווהאביה מפגרת מאוד מול התפתחויות העשורים האחרונים
"הרוח של המדינה הסעודית היא הדעווה של השיח' מוחמד בן עבד אל-והאב (להלן "הווהאביה") והגוף שלה הוא המדינה ומוסדות השלטון. אשר לגוף, הרי שתכניות הרפורמה פועלות במאמץ לתקן את מה שקלקל הזמן. אשר לרוח - קרי התורה הווהאבית - הרי שהיא הגיעה לדרגה של פיגור בשל עוצמת מחלתה וכמוה, כמי שנמצא בטיפול נמרץ ללא טיפול [וממתין], עד שאללה יצווה [את מותו]...
הווהאביה היא עץ ששורשיו איתנים וענפיו בשמיים, אלא שבניה עשו לה עוול בכך שלא טיפחוה, לא חידשוה ולא שמרו עליה, עד כי השתלט הריקבון על שורשיה ועל ענפיה ונותרו [בו רק] ענפים חסרי עלים ופרי המצפים למישהו שיבוא וידחפם אל תהומות הנשייה, עד שאללה יטיל על אחד מבניה לטפל בה ולעמוד איתן מול הקושי לבערה מן הנזק שנגרם לה.
לאחר אירועי [ה- 11 ב]ספטמבר, או לאחר ההפיכות בתוניסיה ובמצרים, נדרשו לאמריקאים חודשים או שבועות - לא שנים ודורות - כדי לשנות ולתקן רבות מהאסטרטגיות שלהם ומתכניות הלימוד בפקולטות שלהם למדעי המדינה, שכן [קצב] תמורות הזמן הוא כעת כה מהיר עד שהאסטרטגיה הרואה בזמן [גורם] המרפא בעיות, הפכה לאסטרטגיה שהורסת מדינות ומשטרים...
הבה נתמודד עם המציאות כדי שהאמת הכואבת לא תפתיענו. הווהאביה כיום היא נטל על המדינה הסעודית, לאחר שהיתה אחד ממקורות כוחה ועוצמתה. התורה הווהאבית מפגרת מאוד אחר כל גילויי ההתפתחות האנושית העצומה שהיו בעשורים שחלפו, בעוד שהמדינה הדביקה את [התפתחויות] התרבות המודרנית.
סתירה זו בין הרוח [הווהאביה] לבין הגוף [המדינה] נמשכה מאז קום המדינה הסעודית והיא לא באה אל קיצה במהירות, כפי שקרה למדינת הטאלבאן האפגאנית - אשר יישמה את הווהאביה מבחינה רוחנית וגופנית. הארכת חייה של המדינה המבוססת על סתירה בין הגוף לבין הרוח [כפי שקורה בסעודיה] יצרה בעיות פנימיות חמורות במנטאליות ובמבנה של החברה מבחינה מנהלית, כלכלית ופוליטית. בעיות אלו ייפתרו רק באמצעות זניחת הרוח, שהיא הווהאביה, אשר רבים מהסעודים הסלפים ואחרים דורשים לזנוח אותה, אך כיצד ייתכן שגוף יחיה לאורך זמן לאחר שוויתר על רוחו?...
הצעירים כיום [שבויים] בידי הרשתות החברתית הלוקות בכאוס מחשבתי ובהעדר כיוון ברור, כך שמי שישלוט על הרשתות הללו ישלוט על מוחותיהם... הצעיר האסלאמי מנוע מלהשתתף [בפעילות] רעיונית, פוליטית, דתית ומנהלתית ולכן הוא יהפוך לתומך של מי שיאפשר לו שותפות רעיונית...
מהות הדעווה של מייסד הווהאביה, היא השתחררות מחקיינות דתית, ואולם מה שהתנועה הסלפית מיישמת כיום הוא ההיפך מהדעווה של [השיח'] המייסד.
המאמצים לפאר את
העבר והניסיונות להגן על הווהאביה לא יועילו, כל עוד יישומה להלכה ולמעשה מוכיח את
ההיפך מכך. ניסיונות פיאור [העבר], ללא פעולה לתיקון מה שהתקלקל בווהאביה וללא
חידושה בהתאם לתמורות הזמן ולנתוני [ימינו] הן אחת מצורות הפיגור של תורה זו
והוכחה לקיפאון המחשבתי של בניה." [2]
ד"ר חמזה אל-סאלם
https://twitter.com/hamzaalsalem
תגובות למאמר
המאמר של אל-סאלם עורר תגובות רבות מצד אינטלקטואלים ובעלי טורים, להלן כמה דוגמאות שהתפרסמו ביומון הסעודי אל-ג'זירה:
הסלפיה האמיתית מתחדשת בהתמדה, עלינו להגן עליה מול הקמפיין להשחרת פניה
ד"ר ראשד בן חוסין אל-עבד אל-כרים, מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטה ע"ש המלך סעוד ויו"ר האגודה הסעודית למדעי החינוך והפסיכולוגיה קרא להבחין בין הסלפיה כדרך לבין יישומה במציאות, שכן "הסלפיה האמיתית מתחדשת בהתמדה" ומוסלמים רבים בכל רחבי העולם מפיקים ממנה תועלת, בעוד שיישומה במציאות אכן לקוי. אל-כרים הזהיר כי פרסום מאמר כזה עלול להגביר את המבוכה הרעיונית בקרב הצעירים ולהוביל לכאוס שיקשה להשתלט עליו. וכך כתב:
"טענתו של הכותב בדבר קיפאונה של הסלפיה [קרי הווהאביה], היא בבחינת עלילה ברורה המנוגדת לעובדות. ההיענות של הסלפיה להתפתחויות ולחידושים במדינה הסעודית מאז קומה - כמו גם במרוצת התקופות האסלאמיות קודם לכן - היא מן המפורסמות... מוזר שהכותב טוען שהדעווה הסלפית כמוה כעץ נטול עלים ופירות למרות שהוא רואה, כפי שכל בר דעת רואה, את ההתפשטות של הדעווה הזו ואת התועלת הרבה שמפיקים ממנה מוסלמים רבים בכל רחבי העולם...
אני מסכים עם הכותב שהסלפיה לוקה בתקופה זו בחולשה, ללא ספק, אלא שהחולשה היא בחסידיה ולא בעקרונותיה ובדרכה... חולשה או כוח של חסידי דעווה [כלשהי] אינם מעידים על אמיתותה או על אי תקפותה... הסלפיה האמיתית מתחדשת בהתמדה... סודה נעוץ בכך שהתחדשותה נובעת מעקרונותיה ולא [מהשפעת] גורם חיצוני כפי שקורה לדעוות אחרות.
עלינו להגן על הדעווה של השיח' מוחמד בן עבד אל-והאב - הסלפיה - מתוך הכרה כי היא המורשת של דרך [האבות] הקדומים [של האסלאם], הניצבת בתקופה הזו מול קמפיין של השחרת פנים מצד גורמים הקרובים לה ואף מצד מי שהתחנכו על ברכיה... אם יש קיפאון מחשבתי של אנשי הסלפיה כטענת הכותב, אין לטפל בו באמצעות יציאה נגד הסלפיה, ויתור עליה, הסתה נגדה והספדתה!, אלא בחזרה לשורשיה ודבקות בהם, בחידושה ובסילוק מה שאפשר שדבק בה [במרוצת הזמן]. זהו אחד מעקרונות הסלפיה וזוהי רוח הדעווה של השיח' מוחמד בן עבד אל-והאב...
מאמר זה של הכותב ורבים ממאמריו מגבירים את המבוכה הרעיונית בקרב הצעירים... וגורמים להם להתנגד ולמרוד ולשקוד על הטלת ספק [בכל דבר] אפילו בעקרונות [האסלאם]. אם דלתות הכאוס והטלת הספק ייפתחו והצעירים יעזו לעבור את סיפן, לא יהיה קל להשתלט עליהם...
הטקסטים השרעיים, העבר וההווה, מוכיחים שהסלפיה מסוגלת להקים מדינה מודרנית, שעונה לכל הדרישות ההכרחיות של התקופה... ומעל לכל היא מסוגלת ליצור מנגנונים המממשים את האינטרסים של האוכלוסייה ומאפשרים תחרות עם המדינות המודרניות האחרות."[3]
הסלפיה - בסיס דת האסלאם, כפי שהוריד הנביא מוחמד; נפילתה תפיל את הדת כולה
העיתונאי מוחמד בן עבד אל-לטיף אאל אל-שיח' טען כי הסלפיה היא הבסיס עליו קמה דת האסלאם כפי שהורדה ע"י הנביא מוחמד, ואם היא תיפול, תיפול הדת כולה. היא מקור הסמכות של סעודיה ועקרונותיה אינם משתנים ואינם מוחלפים עם שינויי המקום והזמן. היא קבועה אך בו בזמן גם משתנה: קבועה בנושאים הנוגעים למונותיאיזם, משתנה ומתחדשת בנושאים שנויים במחלוקת שאין לגביהם הלכה מפורשת. הוא כתב:
"מקור הסמכות של סעודיה מבוסס על הדעווה של השיח' מוחמד בן עבד אל-והאב (להלן "הווהאביה")... עד כי מייסד [הממלכה הסעודית], המלך עבד אל-עזיז [בן עבד אל-רחמן בן פיצל אאל סעוד], התייחס אליה כאל מפתח האחדות, עוגן מקור הסמכות המדינית והתנאי לקיומה של המדינה... רבים מהזרים ולמרבה הצער גם כמה מהסעודים אינם מבינים לאשורה את המהות האמיתית של הווהאביה ואינם מבינים את היסודות עליהם היא קמה. הללו מתייחסים אליה כאילו היתה אסכולה הלכתית, בעוד שהיא דעווה של חידוש בתחום טיהור הקשר בין האדם לאלוהיו, המבוסס על נאמנות וסגידה לאללה בלבד והתרחקות מכל צורה של פוליתאיזם... אלו הם עקרונות שאינם משתנים ואינם מוחלפים עם שינוי המקום והזמן [או עקב] פורענויות משום שהם, בפשטות, הבסיס עליו קמה דת האסלאם כפי שהורדה ע"י הנביא מוחמד ואם היא תיפול, תיפול הדת כולה.
חידושים בנושאי, אמונה פירושם חזרה כל פעם אל המקור הטהור... באופן התואם את המקור, בלא להוסיף [עליו] או לגרוע [ממנו] כמלוא הנימה... לגבי [חידושים ב]נושאים של הלכה... הגם שהשיח' [מוחמד עבד אל-והאב] וחסידיו אחריו - אנשי האסכולה החנבלית - פסקו הלכה בכמה נושאים שלגביהם אין הלכה מפורשת, הם עשו זאת בהסתמך על ראיות והם, כקודמיהם, נשארו בתוך המסגרת הכללית של האסכולה החנבלית... לעיתים קרובות קיצוניות [דתית] או מתינות תלויים באדם עצמו, לעיתים ניתן למצוא חכם הלכה קיצוני ביותר... המתייחס לטיעונים שלו בפסיקותיו כאילו היו וודאיים; מנגד ניתן למצוא [פוסק הלכה] אחר מתון ועניינִי בפסיקות בנושאים הלכתיים שאין לגביהם הלכה מפורשת, המחפש [פתרון] שישרת את האינטרס של המדינה ושל המאמינים... שני [סוגי פוסקי ההלכה הללו] נמנים על אסכולת השיח' מוחמד בן עבד אל-והאב.
לאור הנאמר לעיל ניתן לומר שהווהאביה היא קבועה אך בו בזמן גם משתנה. הקביעות שלה מתמקדת בנושאי המונותיאיזם... והיא משתנה, מתעדכנת, מתחדשת, מתונה ואף מתפתחת בנושאים שאינם נוגעים למונותיאיזם, ובלבד שמדובר בנושאים שנויים במחלוקת שאין לגביהם הלכה מפורשת."[4]
קיומן של טעויות והערות לגבי יישום הדעווה הסלפית אין פירושו שזה סופה
פהד בן סלימאן בן אבראהים אל-פהיד, מרצה בפקולטה ליסודות הדת באוניברסיטה האסלאמית ע"ש מוחמד בן סעוד בריאד, טען כי הדעווה הסלפיה היא הדרך שלפיה נהגו הנביא וחבריו והיא תישאר לעולם, וכי רפורמה אמיתית, הצלחה וניצחון תלויים במידת הדבקות בה:ככל שהמוסלמים ידבקו בה כך יוטב מצבם. וכך כתב:
"על הכותב ועל אחרים לדעת כי הדעווה של השיח' מוחמד בן עבד אל-והאב [להלן "הווהאביה"] היא המשך הדעווה של האבות הקדומים הצדיקים [של האסלאם] וכי לפי הדעווה הסלפיה הזו נהגו הנביא וחבריו והיא תישאר לעולמי עד... אנו אומרים לכותב: הצלחה בהתמודדות עם התמורות הפוליטיות והכלכליות אינה תלויה בוויתור על עקרונות הדעווה הסלפית האמיתית, קרי עקרונות האסלאם... אדרבא, רפורמה אמיתית, הצלחה וניצחון תלויים בדבקות בדת [האסלאם]...
הווהאביה היא התחדשות של האסלאם...האסלאם מתאים לכל זמן ומקום ואינו עומד בסתירה עם הפוליטיקה, לא עם כלכלה ראויה ולא עם האדמיניסטרציה, אולם יש איזון בין האסלאם לבין מעשי האנשים: כשהם מתיישרים לפיו חייהם מתיישרים ומצבם טוב; כשהם נוטשים אותו או מפרים את מצוותיו, מצבם מידרדר...
עובדת קיומן של טעויות והערות לגבי יישום הדעווה הסלפית אין פירושה שזה סופה... כותב המאמר הזה חש אי נוחות מדעווה המבוססת על האמת שהקימה את מדינת האמת והחל לנפח את מה שנראה לו כטעויות, כדי להחליש את כוחם של המוסלמים בנטילת חלק ב[מאבק] בתוקפנותם של האויבים".[5]
[1] בטקסטים המובאים כאן, מכנים הכותבים את התורה הוהאבית בכינויים רבים ושונים, בהם: "דעוות אל-אמאם אל-מוג'דד מוחמד בן עבד אל-והאב; "דעוות אימאם אל-תוחיד"; אל-דעווה אל-סלפיה"; "אל-מדרסה אל-סלפיה", או בקיצור "אל-דעווה", או "אל-סלפיה" – שתורגמו כולם ל"הווהאביה" או "התורה הווהאבית".
[2] "אל-ג'זירה" (סעודיה), 12.9.13
[3] "אל-ג'זירה" (סעודיה) 18.9.13
[4] אל-ג'זירה (סעודיה) 17.9.13
[5] אל-ג'זירה (סעודיה), 17.9.13