האופוזיציונר הסורי מישל כילו:
אסד משתמש בנשק הרעבה המונית; דרושה התערבות בינלאומית
על רקע דיווחים רבים שפורסמו במהלך אוקטובר 2013 לפיהם משטר אסד נוקט בשיטה של הרעבת האזרחים בכמה אזורים בסוריה שבשליטת המורדים, ובמיוחד בעיר מעדמיה אל-שאם שבקרבת דמשק, באמצעות הטלת מצור, פרסם האופוזיציונר הסורי, מישל כילו, החבר בקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה הסורית, מאמר בו התריע על הטרגדיה באזורים אלה ועל הסכנה המאיימת על חייהם של מיליוני אזרחים שם. במאמרו שפורסם ב-16 באוקטובר 2013 ביומון הסעודי היוצא בלונדון אל-שרק אל-אוסט, תיאר כילו, החי כיום מחוץ לסוריה, את הרעב ממנו סובלת האוכלוסייה בפרברי דמשק ובעיר חומס הנצורים וטען כי נשיא סוריה בשאר אל-אסד, "משתמש כיום בנשק להשמדה המונית מהסוג הנתעב ביותר – הלוא הוא ההרעבה". כילו גם מתח ביקורת על ארה"ב, שלדבריו, נתנה לאסד "אור ירוק" להמשיך ברצח העם הסורי, וקרא לאו"ם ולקהילה הבינ"ל לצאת מאדישותם לנוכח האסון המתרחש, ולבוא לעזרתם של האזרחים הסורים.
להלן תרגום קטעים ממאמרו:[1]
אסד מרעיב למוות את תושבי האזורים הנצורים
"צבאו של בשאר אל-אסד צר על תושבי אל-ר'וטה המזרחית והמערבית ועל חומס מזה שנה וחצי. לאחר שנבצר ממנו להכניע תושבי אזורים אלה בכוח הוא החליט לחסלם במצור ובהרעבה. הוא הטיל עליהם מצור כבד באמצעות שכירי חרב ומניח להם למות ברעב וכתוצאה ממטר של הפגזות מתמשכות, שאינן מפסיקות יומם וליל.
ידיעות המגיעות מהאזורים הנצורים, אומרות כי מחיר ק"ג סוכר הגיע ל-3,000 לירות סוריות [כ- 21$), אם בכלל הוא קיים בשווקים. לפני המצור [מחירו] היה 169 לירות. ק"ג אורז עולה 2,200 לירות [כ-15.4$] אם בכלל ניתן למצוא, בעבר היה מחירו 50 לירות. הלחם אינו קיים כלל [בתפריטם] של האזרחיות והאזרחים שם, עד כדי כך שלא ניתן למצוא ולו כיכר לחם אחת. ידיד סיפר לי כי לפני חודש הוא היה בדרכו לביתו עם ארבע כיכרות לחם, אולם הוא לא יכול היה להביא אפילו כיכר אחת מהם לילדיו, מכיוון שבדרכו הוא נתן אותם לילדים שבטנם צבה ואימותיהם ביקשו ממנו לפרוס את הלחם לילדיהן. תינוקת בת שישה ימים מתה ברעב מבלי שתינק מאמה אפילו טיפת חלב אחת, מכיוון שאימה, שמתה ארבעה ימים אחריה, לא אכלה כבר עשרה ימים לפני הלידה.
קצרה ידו של צבא אסד להחזיר [לידיו] את אל-ר'וטה המערבית והמזרחית במלחמה לכן ניסה בתחילה להחזיר [לשליטתו] כמה כפרים ועיירות באזורים אלה במרמה. הוא ביקש מהממונים עליהם לאפשר לו לתלות את דגלו מעל כמה צריחי מסגדים בתמורה להסרת המצור מעליהם. [אך] כאשר הלוחמים סירבו להצעת המרמה השקופה של [אסד] ונתנו לו להבין שהמאמינים לא יוכשו אלף פעמים מאותו החור על ידי נחש העריצות [כלומר, לא ניתן לרמותם בלי גבול], הוא פתח בהפגזה נרחבת וכבדה בעיקר נגד האזרחים, הידק את המצור עליהם וסתם את כל הפתחים שדרכם יכלו להגיע לעולם החיצוני. [זאת] בטרם עודד את שכירי החרב שלו לקנות את המזון הזעום מהשווקים שלהם, במטרה להשאיר את התושבים ללא מזון ולהרעיבם. כך קרה שמחיר ק"ג אורז עלה מ-260 ל-2,200 לירות לפני שנעלם כליל מהשווקים. גם הסוכר נעלם לאחר שהתמעט עד לכדי נדיר. [כך קרה] שאין שום דבר לאכול או לשתות והאנשים התחילו למות ברעב באופן יומיומי. מספר המתים עולה יום אחר יום ושעה אחר שעה, עד כי צל המוות מרחף מעל קרוב לשני מליון איש הגרים באזורים הנצורים, שההפגזות עליהם אינן נפסקות לרגע.
המדיניות האמריקאית נתנה לאסד אור יורק להמשיך להרוג בבני עמו
[האזורים הנצורים] עומדים היום בפתח טרגדיה אנושית, העלולה לעלות בחיי אלפים מבניהם ובנותיהם. זאת, בעוד שהעולם מרוצה [מצעדיו] העלובים בכל מה שקשור לסוריה, ומהלל את הצלחתו בפירוק הפושע [אסד מהנשק] הכימי שלו לטובת ישראל, נשק ש[אסד] לא השתמש בו נגד אדם כלשהו, פרט לאזרחיו בהתאם למשוואה שצד אחד שלה הוא [שמירה] על בטחונה ושלמותה [של ישראל] - שהמשטר הבוגד נהג לקרוא לה 'האויב' – והצד השני הוא השמדת הסורים בכל האמצעים.
משוואה זו אפשרה לאסד להשתמש בכל מה שברשותו, כולל נשק קונבנציונלי, נגד אנשים שלווים ונגד אזורי מגוריהם, ו[במקביל] להרחיק מעליו את זעמה של ארה"ב שאיששה את מה ששה"ח הסורי וליד אל-מועלם תמיד טען לגביה שהיא לא תעשה דבר נגד המשטר. יתרה מכך, עמדתה של ארה"ב כלפי [הנשק] הכימי היתה בבחינת אור ירוק שניתן לו [לאסד דווקא] בשעה ש[גבר] ייאושו מהישארותו [בשלטון] עד כי הוא היה [קרוב] לברוח. בפועל, רוב המנהיגים הצבאיים והאזרחיים של סוריה עשו זאת והוא [אסד] עצמו היה גם כן קרוב לעשות זאת.
על הקהילה הבינלאומית לנקוט באמצעים נגד אסד
המשטר משתמש כיום בנשק להשמדה המונית מהסוג הנתעב ביותר והוא ההרעבה, תוך שתיקה עולמית והתעלמות כוללת של מוסדות האו"ם, המסתפקים בהטפת מוסר חסרת אונים ובהבעת מורת רוחם ממה שקורה, ללא נקיטת אמצעים מעשיים כלשהם נגד הפושע. זאת, למרות [שמוסדות אלה] היו יכולים [לפחות] להעמיד פנים כאילו הם שוקלים להעמיד לדין [את אסד] לאחר שמעשיו חשפו את האמת אודות יחסו הנפשע לעם הסורי ... [מעשיו של אסד] חשפו את האלימות שאפפה תמיד את יחסו לעם הסורי ואת ביטויי העוינות [שלו כלפי העם] העולים באכזריותם על ביטויי העוינות שלו כלפי האימפריאליזם החיצוני. הוכח כי אסד אינו נמנה על העם הסורי, אלא הורג אותו, יחדיו וכל אחד בנפרד, כיוון שהוא לא תומך בו. הוכח גם שאסד אינו נשיאו של [העם הסורי] כיוון שכיום הוא שואב את הלגיטימיות שלו ממותו [של העם] ולא מניהול ענייניו ושירותו. מאז [פרוץ] המרד מבסס [אסד] את משטרו על אלימות כוללת, שמטרתה להשמיד את מי שהוא נהג לכנות [בעבר] 'אחיו' האזרחים. באמצעות אלימות זו הוא הצליח לרכוש את הקונצנזוס של כנופיותיו ואת נאמנותם אליו.
ההרעבה לא תצליח לשבור את עוצמתו של עם הצועד לעבר חירותו בתוך ים של דמו. זה מה שאומרים הנצורים לאחר שנה וחצי של הרעבה ונפילת שהידים רבים ברעב ובירי. הם דורשים מאתנו להסיר את אחיזת המוות מצווארי ילדיהם וזקניהם ולהציל את מי שנותר מהם בחיים, כדי שהפאסיביות שלנו לא תעניק, מבלי להתכוון כמובן, סיוע לתוכנית של אסד, וכדי שלא נמצא את עצמנו ניצבים מול שלדי אדם הנלחמים למען חירותנו בעוד אנו מתרשלים ונמנעים מלעזור להם כפי יכולתנו... [למרות] שאנו יכולים לעזור הרבה מאוד!".