כללי

 

התגובות במצרים להקפאת הסיוע האמריקאי: בין כעס להפגנת אדישות  

 

הקדמה

ב-9.10.13 הכריז הממשל האמריקאי על הקפאת הסיוע הכלכלי וחלק מהסיוע הצבאי למצרים.[1] בהודעת מחלקת המדינה נאמר, כי בהוראת הנשיא אובמה, הוחלט "לשמור על היחסים עם ממשלת מצרים ולכייל מחדש את הסיוע למצרים." הובהר כי הסיוע המיועד לציבור המצרי בתחומי הבריאות, החינוך והמגזר הפרטי יימשך; ארה"ב תמשיך לסייע למצרים באבטחת גבולותיה, במאבק בטרור ובשמירה על הביטחון בסיני; יימשכו ההכשרה הצבאית ואספקת חלקי חילוף לנשק וציוד אמריקאי, אך יעוכבו כספים לממשלת מצרים ומשלוח מערכות צבאיות גדולות, עד שתחול התקדמות ניכרת לעבר ממשל אזרחי ודמוקרטי, שייבחר בבחירות חופשיות והוגנות. עוד נאמר בהודעה, כי ארה"ב מתנגדת לשימוש באלימות ככלי לפתרון חילוקי דעות בתוך מצרים, וכי שאלת הסיוע תיבחן מחדש מדי תקופה.[2]

 

הקפאתו החלקית של הסיוע האמריקאי למצרים באה בהמשך לשורת צעדים המעידים על הסתייגותו של הממשל האמריקאי מהליך הדחתו של הנשיא לשעבר, מוחמד מורסי, בידי שר ההגנה, עבד אל-פתאח אל-סיסי, ומהתנהלותו של השלטון הנוכחי במצרים. הצעדים הנוספים שננקטו כבר היו ביטול משלוח מטוסי F16 אמריקאיים למצרים וביטול התמרון הצבאי המשותף בין המדינות שנועד לספטמבר 2013.[3] מקורות מצריים דיווחו כי ארה"ב הקפיאה גם את פעילותה של הקרן המצרית-אמריקאית – מיזם שהחל באפריל 2013 למימון פרויקטים בהיקף קטן ובינוני וליצירת מקומות עבודה לצעירים מצרים, בהון של 300 מיליון דולר.[4]

 

הסיוע האמריקאי למצרים (במיליוני דולרים)[5]

יש לציין כי בעקבות דיווחים בחודשים האחרונים על כך שארה"ב שוקלת להקפיא את הסיוע למצרים, הודיעו מדינות המפרץ ובראשן סעודיה כי הן מתחייבות לספק למצרים את הסיוע לו תזדקק.[6] ואכן מצרים קיבלה עד כה 7 מתוך 12 מיליארד דולר שהובטחו לה מסעודיה, איחוד האמירויות וכווית, בעקבות הדחתו של מורסי.[7] בזכות סיוע זה ביטלה מצרים לאחרונה את בקשתה להלוואה בסך 4.8 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינ"ל[8] והשיבה לקטר פיקדון בסך שני מיליארד דולר שקיבלה ממנה, ככל הנראה לאחר שניסתה להציב למצרים כמה תנאים למתן פיקדון זה.[9] 

 

בתגובה להקפאת הסיוע, הודיע משה"ח המצרי כי הוא רואה בצעד זה טעות, הן מבחינת מהות ההחלטה והן מבחינת עיתויה. שה"ח המצרי, נביל פהמי, אמר כי יחסי מצרים-ארה"ב עתה "אינם יציבים", והבהיר כי חוסר יציבות זה "לא נולד היום ואינו נובע רק מההחלטה האמריקאית השגויה לדחות זמנית מתן חלקים מהסיוע האמריקאי למצרים", אך הוא חמור מבעבר בשל השלב הרגיש בו נתונים מצרים והאזור כולו. עם זאת, הוסיף פהמי, כי אין הוא מודאג מהקפאת הסיוע, אלא רואה בה דבר חיובי שבעקבותיו כל אחת מהמדינות תבחן מחדש את היחסים לקראת קיום דיאלוג רשמי על עתיד הקשרים ביניהן. פהמי הוסיף כי "היחסים בין מצרים לארה"ב חשובים לכל אחת מהמדינות והיו מועילים מבחינות רבות", ובמקביל, הדגיש כי מצרים צריכה "להיפתח למעצמות עולות נוספות לאור ריבוי מוקדי ההשפעה הפוליטית, הכלכלית והחברתית בסדר העולמי". לדבריו, "דבר זה יעניק למקבלי ההחלטות במצרים חלופות מרובות", ויאפשר לה לכונן יחסי שותפות עם מדינות כמו רוסיה וסין.[10] בדברים שנשא בפני לשכת המסחר האמריקאית במצרים, אמר פהמי כי "היחסים המצריים-אמריקאיים שונים מכפי שהיו לפני ה-30.6, והפכו לראשונה מזה 30 שנה ליחסים שוויוניים."[11] דובר משה"ח המצרי אמר, כי ההחלטה האמריקאית מעלה שאלות רציניות בדבר נכונות ארה"ב לספק תמיכה אסטרטגית יציבה בתכנית הביטחון המצרי, במיוחד לאור איומי הטרור הניצבים בפניה. הוא הוסיף כי מצרים מעוניינת בהמשך יחסים טובים עם ארה"ב, אך תקבל את החלטותיה הפנימיות בעצמאות מלאה וללא השפעות חיצוניות.[12]

 

מאמרים שהתפרסמו בעיתונות המצרית המזוהה עם השלטון הנוכחי, גיבו את העמדה המצרית הרשמית בנוגע להקפאת הסיוע, הביעו זעם על ההחלטה האמריקאית ופרשוה כעדות לדבקות ארה"ב בשלטון האחים המוסלמים (להלן, האח"ס), בו ראתה, לטענתם, בעל ברית. מאמרים אלו הציגו את הקפאת הסיוע כאקט של נקמה ועונש על הדחתו של מורסי וכניסיון להפעיל לחץ על השלטון הנוכחי במצרים כדי להשיב את מורסי לכיסאו, או לכל הפחות, לשלב מחדש את אנשי האח"ס בשלטון. חלקם קשרו את ההחלטה להחלטת בית הדין המצרי ב-23.9.13 להוציא את תנועת האח"ס אל מחוץ לחוק ולפתיחת משפטו של מורסי הצפויה ב-4.11.13. לצד זאת, רב המאמרים  טענו כי ההחלטה האמריקאית לא תשפיע ממש על המצב במצרים, ולא תפגע במצבה הכלכלי, ונפנפו באפשרות פנייתה של מצרים לקבלת סיוע מסעודיה, מדינות המפרץ, רוסיה וסין, במקום מארה"ב, וכן קראו לבחון מחדש את הסכם השלום עם ישראל, שבמסגרתו התחייבה ארה"ב להעניק סיוע למצרים. אחד הכותבים קרא למנוע מחיל האוויר האמריקאי לטוס במרחב האווירי המצרי ולהפסיק לתת לספינות קרב אמריקאיות הקלות במעבר בתעלת סואץ. מקצת הכותבים העריך כי הסכם השלום עם ישראל לא ייפגע וכי שיתוף הפעולה עם ארה"ב יימשך ללא שינוי, במיוחד מתוך ראיית ההחלטה האמריקאית ככזו הנובעת משיקולים פוליטיים וכלכליים פנים-אמריקאיים.

 

באתרי האינטרנט המזוהים עם האח"ס הייתה ההתייחסות לשאלת הסיוע האמריקאי למצרים פחותה, אך אלו מבין הכותבים שהתייחסו לנושא, הביעו סלידה מהסיוע האמריקאי וטענו כי הוא סייע בידי ארה"ב לעודד את הצבא המצרי להדיח את מורסי.  

 

ב-3.11.13 ערך שה"ח האמריקאי, ג'ון קרי, ביקור במצרים, לראשונה מאז הדחתו של מורסי, במהלכו נפגש עם הנשיא עדלי מנסור. במסיבת עיתונאים משותפת עם שה"ח המצרי, נביל פהמי, אמר קרי:

"The United States is a friend of the people of Egypt, of the country of Egypt, and we are a partner to your country… Egypt is a vital partner to America in this region… As President Obama has said, we are committed to work with and we will continue our cooperation with the interim government… We need to keep faith with the roadmap and the path ahead to continue the march to democracy. And we look forward to working together… The U.S.-Egypt relationship should not be defined by assistance. There are much bigger issues that matter to us, that concern us, that define the relationship… President Mansour wrote to President Obama some time ago suggesting a strategic dialogue between our countries, and I am pleased on behalf of President Obama to say to you today that we accept that invitation… The decision with respect to some aid, which has been held back for a period of time… it’s not a punishment. It’s a reflection of a policy in the United States under our law… This aid issue is a very small issue between us…"

בתגובה, אמר פהמי:

"I have mentioned a few days ago that the U.S.-Egyptian relations are witnessing some tension, but today in my close discussion with the Secretary, and also what Secretary Kerry has mentioned here today, I believe that the U.S. support for Egypt and the roadmap are all very positive indications, and we all seek to resume this relationship in a positive manner…"[13]

 

להלן תרגום חלקים מהמאמרים שפורסמו בעיתונות המצרית בתגובה להקפאת הסיוע האמריקאי למצרים:

 

אל-אהראם: ארה"ב נוקמת במצרים על הדחת מורסי ומסייעת לטרור האח"ס

במאמר המערכת של היומון המצרי אל-אהראם שהתפרסם ב-11.10.13, תחת הכותרת "אמריקה מתנקמת במצרים", נכתב: "בהחלטתה השגויה וקצרת הרואי לצמצם את הסיוע הצבאי הניתן למצרים, מספקת ארה"ב הוכחה ממשית נוספת, שאינה ניתנת לפרשנות או לספק, כי היא מוציאה לפועל תוכנית שיטתית לנקמה במצרים ולהפעלת לחץ עליה, לאחר שאיבדה את נכסה האסטרטגי בדמות משטר הנשיא לשעבר, מוחמד מורסי. הצעד האמריקאי במהותו, מעיד על מידת הבלבול וההססנות בקרב מקבלי ההחלטות בממשל אובמה. וושינגטון פועלת לפי אותו ההיגיון ובאותה השיטה של תנועת האח"ס, עליה נהגו האמריקאים להסתמך רבות לשם ארגונו מחדש של המזה"ת. זו שיטה המתבססת על התכחשות לעובדות בשטח ולשינויים שחלו בזירה הפוליטית במצרים בעקבות מהפכת ה-30/6.

 

[הצעד האמריקאי] מעיד גם עד כמה ארה"ב אינה מעוניינת לראות את מצרים כמדינה בעלת החלטה עצמאית השומרת על ריבונותה, אלא מעוניינת במשטרים כפופים שמצייתים להוראותיה ולא סוטים מהן. [ארה"ב] משלה עצמה כי אם תימנע משליחת ציוד צבאי, מטוסים וחלקי חילוף היא תשבור את הצבא המצרי ואת יוקרתה של מצרים. מחשבה זו, אם יש בה כדי להעיד על משהו, הרי שהיא מעידה אך ורק על חשיבה איוולת ועל הערכה אומללה של המצב ושל האירועים באזור בוער זה העלול להתפוצץ בכל רגע. יתרה מכך, [ארה"ב] מעודדת את האח"ס להתמיד בניסיונותיהם הנפשעים לערער את היציבות במדינה, זאת לאחר שהתנועה כרתה ברית פומבית עם ארגון אל-קאעדה ואנשי התכפיר [האשמה בכפירה] המכוונים את פעולות הטרור שלהם כנגד כוחות הצבא והמשטרה בסיני ומחוצה לה.

 

נעלמה מעיני אובמה ועוזריו [העובדה] שלמצרים יש חלופות רבות ומגוונות. בצעד [זה] מחלישה ארה"ב את מידת האמון של בעלות בריתה במחויבותה האמיתית לשמור על ביטחונן של מדינות המזה"ת ועל אחדותן [ולא] לחתור לפוצצן ולתת חופש פעולה נרחב לטרוריסטים. בסופו של יום היא בוכה על הטרור ופעולותיו, למרות שהיא מסייעת לו בהתנהלותה קלת הדעת החושפת את ההרפתקנות הפוליטית שהשתלטה עליה.[14]

היחסים המיוחדים עם ארה"ב אינם חתונה קתולית

במאמר מערכת אחר של אל-אהראם מה-21.10.13, נכתב: "נראה שממשלו של הנשיא האמריקאי, ברק אובמה, אינו מבין שמצרים מסוגלת לכעוס, שהיא יכולה למצוא חלופות, ולא רק חלופה אסטרטגית אחת, ושהיחסים המיוחדים בין וושינגטון לקהיר שכוננו לאחר תהליך השלום [בין מצרים לישראל] אינם נצחיים ואינם חתונה קתולית, אלא להיפך. ניתן לפתוח את התיק של היחסים האלה ולבחנם מחדש, ולהיענות לקולות הרבים במצרים ומחוצה לה, שלפיהם היחסים לא היו משביעי רצון מבחינת הצד המצרי. קהיר נשאה בנטל רב וכבד ולא קיבלה בתמורה את הסיוע האמריקאי המגיע לה. יתרה מכך, עתה יש הוכחות רבות וברורות לכך שוושינגטון עברה ממצב של צד הנוטה לטובת ישראל, לצד המתערב בחזקה בענייני הפנים המצריים בצורה שקהיר אינה יכולה עוד להתעלם ממנה או לקבלה בתואנה של יחסים מיוחדים.

 

ממשל אובמה וכמה קולות חריגים בקונגרס הבהירו כי וושינגטון קנאית ליחסים מיוחדים עם פלג מסוים במקום להיות קנאית לידידות עם העם המצרי. הם לא הבינו שיחסי איזון וידידות עם העמים הם אלו שנשארים ונמשכים, ואילו יחסים הנוטים לטובת פלג פוליטי מסוים לא יימשכו, במיוחד אם יחסים אלה מתנהלים על חשבון האינטרסים העליונים של העם המצרי..."[15]

 

ארה"ב: להפסיק את הסיוע, להפחיתו, להקפיאו...[16]

 

מאמר באל-וטן: רוסיה וסין ימלאו החסר; לנקוט צעדי תגמול

בעיתונות המצרית הופיעו מאמרים רבים שטענו כי מוטב למצרים ללא הסיוע האמריקאי. חלקם קראו למשטר המצרי להפסיק לתת זכויות יתר לצבא האמריקאי בפעילותו בשטחה, ובמקביל, לפנות לקבלת סיוע מרוסיה, סין וצפון קוריאה. למשל, חבר הפרלמנט המצרי לשעבר, עלאא אל-דין עבד אל-מונעם, כתב ביומון אל-וטן: "אני קורא לממשלת מצרים ולמשטר במצרים להודיע כי הם מקדמים בברכה את הקפאת הסיוע האמריקאי – הן זה הכלכלי והן זה הצבאי - וכי אין כל מניעה להפסקתו הסופית...

 

בעקבות זאת יחלו ביקורים [רשמיים]... ברוסיה וסין ואף בצפון קוריאה כדי לגוון את מקורות הנשק המצרי, כפי שעשה גמאל עבד אל-נאסר בעסקת הנשק הצ'כית בשנת 1955. במקביל, יש למנוע מחיל האוויר האמריקאי לטוס במרחב האווירי של מצרים ולהעמיד את ספינות הקרב האמריקאיות בתור למעבר בתעלת סואץ, [כנהוג] עם כל מדינה אחרת. הדבר החשוב ביותר הוא שהממשל האמריקאי יבין את ממדיה האמיתיים של מצרים ושהיא תשיב את מעמדה האזורי, הבינ"ל והערבי [תוך הבטחת] עצמאותה הפוליטית והצבאית."[17]

 

במאמר שכותרתו "חובת הכרת תודה לוושינגטון", כתב בעל הטור ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע, עאדל

אל-סנהורי: "אל לממשלת אל-בבלאוי וגם לנו להיות מופתעים, להתפלא או להזדעזע, שכן האיום בהפסקת הסיוע איננו הראשון מסוגו, ואני מקווה שהוא יהא האחרון הפעם. נאמר תודה לארה"ב על החלטתה האווילית, שכן מצרים אינה זקוקה עוד לסיוע הזה שלמענו היא עושה ויתורים רבים. במאזן הרווח וההפסד, וושינגטון וישראל הן המרוויחות מהסיוע הזה בסך '2.1 מיליארד דולר', שכן במסגרת הסיוע והמענקים האמריקאיים, מצרים מאפשרת למטוסים צבאיים אמריקאיים לחוג במרחב האווירי המצרי, היא מעניקה במהירות רישיונות למאות ספינות קרב אמריקאיות לעבור בתעלת סואץ, בנוסף למחויבותה לרכוש ציוד צבאי מארה"ב, ומעל לכל, מחויבותה להסכם קמפ דיוויד ולשמירה על יציבות היחסים עם ישראל.

 

לפיכך, הפסקת הסיוע או הקפאתו פוטרת את מצרים מהוויתורים הפוגעים בעמקי הביטחון הלאומי המצרי. די במה שקורה בסיני, [אזור] ממנו נעדרה מצרים עד לנפילתה בידי הטרור. [הפסקת הסיוע או הקפאתו] פותחת דלתות סגורות בפני גיוון מקורות הנשק המצרי והישענות על הטכנולוגיה העולמית המגוונת ממזרח ומערב. [החלטה זו] מזמינה את המעצמות הבינ"ל, כמו רוסיה וסין, למלא את החלל שנוצר, לאחר הנסיגה האמריקאית ולאור רצונן של מצרים ושל אחרות להושיט יד לשת"פ עם מוסקבה או פקין."[18]

 

השבועון רוז-אל יוסף: הקפאת הסיוע עשויה להשפיע על הסכם קמפ-דיוויד

כותבים בעיתונות המצרית הצביעו על כך שהקפאת הסיוע האמריקאי למצרים עשויה להביא לבחינה מחדש של הסכם השלום בין מצרים לישראל, שבו מעוגן סיוע זה. אחרים העריכו כי מצרים תמשיך לכבד את ההסכם.  

 

במאמר המערכת של השבועון המצרי רוז אל-יוסף נכתב: "זו העת המתאימה לכך שמצרים תגיב לאמריקה במסגרת העימות הישיר על ידי דרישה לשנות את הסכם קמפ דיוויד, אשר מרפה את היד המצרית בסיני. יש לנו צורך עז ביותר להשתלט על הטרור [בסיני]. הבה ננצל את הקולות [נגד הקפאת הסיוע הנשמעים בקונגרס] בארה"ב, המופתעים בעצמם מהמהלך האמריקאי הזה, בשעה שמצרים נלחמת בטרור, כאילו היה מהלך זה בבחינת הכרה אמריקאית מעשית בכך שוושינגטון תומכת בטרור נגד מצרים. ניכר כי אובמה וממשלו העלימו עין מכך שתכנית הסיוע הזו איננה מתנה מאמריקה למצרים, אלא היא [מבוססת על] אינטרסים הדדיים במסגרת השלום בין מצרים לישראל בחסות אמריקאית..."[19]

 

לעומת זאת, בעל הטור ביומון המצרי אל-אהראם, מכרם מוחמד אחמד, כתב: "איני יודע אם הנשיא אובמה הבין שהחלטתו לצמצם את הסיוע הצבאי היא סוג של הפרה משפטית של הסכם השלום המצרי-ישראלי..., אני יודע בוודאות שמצרים תשמור על הסכם השלום עם ישראל מכיוון שהשלום הוא אינטרס מצרי וערבי..."[20]

 

איש תקשורת מצרי: הקפאת הסיוע – ענין אמריקאי פנימי

מעט מהכותבים טענו כי ההחלטה האמריקאית להקפיא את הסיוע למצרים היא סמלית בלבד, ומקורה בשיקולים פנימיים הקשורים לבעיות הכלכליות בארה"ב. למשל, במאמר ביומון המצרי אל-וטן, כתב איש התקשורת המצרי, מחמוד אל-ורוארי: "יש זווית שנסתרה מהעין להבנת ההחלטה האמריקאית הזאת, זווית הקשורה למצב בתוך ארה"ב. איש לא לקח בחשבון את הלחצים המופעלים על הנשיא אובמה מצד מתנגדיו הרפובליקנים, בייחוד את החלק הנוגע להצבעה על התקציב הפדראלי ואת עמדת הרפובליקנים המתנגדת לאישור תקציב זה... מהי משמעות הדבר ביחס לאובמה? משמעותו היא שאם הרפובליקנים לא יסכימו להעלות את תקרת החוב ולאשר את התקציב תוך 17 חודשים לכל היותר מחודש זה, ארה"ב לא תוכל לפרוע את החוב, מה שייצור תקדים בתולדותיה: [מצב שבו] הממשלה פועלת ללא נזילות, אשר יביא לידי משבר פיננסי עולמי שעלול להיות דומה למשבר שהיה ב- 2008/2009, בערוב ימיו של [ממשל] בוש הבן שהוריש לאובמה את ארה"ב על סף פשיטת רגל.

 

לכן איננו שוללים את ההנחה שאובמה... רצה להעניק לרפובליקנים גזר קטן שישביע את רצונם, וזהו נושא הסיוע [למצרים] אותו הם תבעו תכופות להפסיק או להקפיא לחלוטין. עלינו להעריך שההחלטה איננה יותר מצעד סמלי. ראשית, ההקפאה לא הייתה מוחלטת, אלא של חלק זניח מאוד מהסיוע הנאמד ב-260 מיליון דולר מסך סיוע שעשוי להגיע ל-1,55 מיליארד דולר, מתוכם 1,3 מיליארד דולר של סיוע צבאי, בנוסף לעסקת טילים ומטוסים. שנית, ההקפאה מותנית בהשלמת מפת הדרכים, שאין ספק שהיא מתקדמת בדרך הנכונה. אני כמעט בטוח שהקפאה זו נעשתה בהסכמה הדדית עם הצד המצרי... אני חושב גם ש[שר ההגנה] הגנרל עבד אל-פתאח אל-סיסי ומקבלי ההחלטות המצרים הסכימו לכך, ולראייה, הממסד הצבאי' שהוא הנפגע העיקרי מההקפאה' לא יצא בהצהרות חריפות או בביקורת [כלפיה]..."[21]

 

בעקבות ביקורו בארה"ב, הצטרף הפוליטיקאי המצרי וחבר מועצת העם לשעבר, מוסטפא אל-פקי, לדעה כי ההחלטה על הקפאת הסיוע נובעת מצרכים אמריקאים פנימיים: "העמדה [בארה"ב] הולכת ונוטה מיום ליום לטובת מצרים. כמו כן, הפנטגון, משרד ההגנה האמריקאי, נראה כבעל ברית וכתומך במקבילו המצרי ומבין את הערך האסטרטגי של תפקידו. לכן, הדיבורים על הפסקת הסיוע האמריקאי למצרים הם הבלים חסרי משמעות והם נועדו לשימוש אמריקאי מקומי, שכן מצרים נאבקת בטרור בסיני באמצעות נשק אמריקאי והיא אינה מתמרנת בין המעצמות השונות כפי שחלק חושבים..."[22]

אובמה על פי תהום הכלכלה האמריקאית: אין סיוע [23]

תומך האח"ס: הסיוע – כלי בידי ארה"ב לעודד את ההפיכה

באתרי האח"ס הייתה התייחסות מעטה בלבד להחלטה האמריקאית להקפיא את הסיוע למצרים. בפורטל של מפלגת האח"ס, כתב בעל הטור אל-בדוי עבד אל-עט'ים אל-בדוי, כי הסיוע האמריקאי הוא חסר משמעות, שכן הוא נועד לשרת את ארה"ב שהשתמשה בו, לדבריו, כדי לגרום למפקדי הצבא לבצע הפיכה צבאית נגד שלטון האח"ס הלגיטימי: "כאשר אתה מוצא שפוליטיקאים אמריקאים המדברים על הסיוע האמריקאי למצרים מתארים אותו כ'השקעה' - מה משמעותו של הביטוי הזה בעיני מדינה שאיננה מבינה אלא את האינטרסים האישיים שלה? כאשר אתה מוצא שהם מתעקשים להמשיך במגעים עם הצבא ישירות, תוך פסיחה על ההנהגה הפוליטית שהמהפכה הביאה עימה – האם יש לכך משמעות כלשהי בעיניך?

 

כאשר אתה יודע שמטרתו של המשך הסיוע הזה איננה באמת ייבוא נשק, אלא המשך השליטה על המצפון ועל השכל של מפקדי הצבא הקשורים אליהם באמצעות עמלות הנשק ובאמצעות ביקורים הדדיים שהם עורכים כדי להכיר את האישיות של המפקדים הללו, כדי לדעת כיצד לשלוט בהם, איך הם חושבים ומה תגובותיהם בעיתות משבר - האם יש לכך משמעות כלשהי בעיניך? כאשר אתה יודע שרוב הסיוע האמריקאי הזה מחולק בצורת משכורות לפקידים אמריקאיים העובדים בקהיר ושעבודתם מכוונת לאיסוף מידע עבור הצד האמריקאי - האם יש לכך משמעות כלשהי בעיניך?... כאשר אתה יודע שהסיוע הזה היה אחת הדרכים לשלוט במפקדי הצבא המצרים האלה ולעודדם לבצע את ההפיכה הצבאית, להרוג אלפי מצרים, לעצור אלפים, ולפגוע באלפים. כאשר אתה יודע כל זאת, אזי לטובת מי פועל הסיוע הזה? לטובת מצרים או לטובת אמריקה וישראל?... האם זהו סיוע או קללה?"[24]