טהראן רואה את עסקת הנשק הכימי בסוריה כניצחון שלה: אובמה נמנע מתקיפה בסוריה בשל חששו מציר ההתנגדות בראשותנו
הקדמה
החלטת נשיא ארה"ב אובמה מה-11 בספטמבר 2013, להקפיא את בקשתו מהקונגרס לאשר מתקפה על סוריה, כדי להעניק הזדמנות למסלול הדיפלומטי במתווה "היוזמה הרוסית", פורשה על ידי דוברי המשטר באיראן כניצחון של ציר ההתנגדות בראשות טהראן על המערב ועל ארה"ב וכביטוי ליכולת ההרתעה של ציר זה מול ארה"ב הנחלשת. דוברי המשטר בחרו להתעלם מתוכן היוזמה הרוסית עצמה, ומהשלכותיה השליליות הפוטנציאליות על טהראן. בנוסף, פרשנים בטהראן דחו את טענת הנשיא אובמה בדבר יישום היוזמה הדיפלומטית גם מול איראן, וראו בנסיגתו הוכחה לכך שאיראן אינה צריכה להתפשר בסוגית הגרעין.
עם זאת, האתר האיראני משרק, המקורב לחוגים ביטחוניים, הזהיר כי היוזמה משחקת לידי ישראל כיוון שהיא מוכיחה את טענתה שאיראן תיסוג מתוכנית הגרעין שלה רק אם תחשוש – כסוריה – מפני מתקפה צבאית קרובה עליה. האתר הסביר כי ישראל נפטרת מאיום הנשק הכימי הסורי עליה מבלי שתסבול מנזקיה הצפויים של מתקפה על סוריה, והיא גם ניצלת מן האפשרות שנשק זה ייפול לידי החוגים הסלפים, אם יירשו את אסד.
מסמך זה יסקור את ההסברים באיראן לנסיגת אובמה מכוונתו לתקוף את סוריה:
מנהיג איראן ח'אמנאי מברך על השינוי בגישת ארה"ב
מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, ברך בנאומו ב-11 בספטמבר 2013, על החלטת אובמה והביע תקווה ש"הגישה החדשה של ארה"ב ביחס לסוריה היא רצינית ורחוקה ממשחק פוליטי." לדבריו, "אם זה אכן כך, משמעות הדבר היא שארה"ב חזרה בה מגישתה השרירותית והשגויה מן השבועות האחרונים."[1]
מפקד משה"מ ג'עפרי: ארה"ב מובסת שוב ושוב בידי ההתנגדות
בנאומו בכנס השנתי של משה"מ ב-16 בספטמבר 2013, אמר מפקד משה"מ, מוחמד עלי ג'עפרי: "המהפכה האסלאמית נמצאת במצב טוב מאוד והיא עדה לסדרת תבוסות של היהירות [קרי, המערב בראשות ארה"ב] מול חזית ההתנגדות. כפי שאנו רואים, בפלסטין הכבושה, בעיראק ובלבנון חזית ההתנגדות של המהפכה האסלאמית ממשיכה את דרכה באופן מוחץ. תבוסתם האחרונה של האויב והיהירות מול ההתנגדות היתה בסוריה. המזימה, במסגרתה הם רצו להתערב צבאית בסוריה, הובסה, ותוכניתם הראשית נכשלה, כמו גם יתר תוכניותיהם. זאת בעת שהאויב אמר 'אם לא נצליח להשיג את סוריה לא נצליח להשיג גם את איראן."[2]
ציר מג'לס: הצפי לחצי מיליון הרוגים בישראל, החריד את ארה"ב
בראיון לסו"י פארס ב-11 בספטמבר 2013, אמר חבר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, ג'ואד כרימי קדוסי: "האמריקאים הבחינו בכך שלאיראן – ככוח העדיף באזור – היכולת להכניע את ארה"ב במזה"ת, וששום כוח לא יוכל להתעלם מהקווים האדומים של איראן... האמריקאים הבינו שמוטב להם לא לנחול תבוסה צבאית והיסטורית מוחצת בשלב זה ... נחישות ההתנגדות מנעה מהאמריקאים לממש את כוונתם באזור, והדבר כשלעצמו נחשב ניצחון גדול להגות ההתנגדות באזור... האמריקאים ידעו שאם יתקפו צבאית את סוריה, טילי ההתנגדות יפגעו באוניות המלחמה וספינות הטילים שלהם בים התיכון, ואפילו האדמות הכבושות [קרי ישראל] יחטפו גשם של טילים בימים הראשונים למלחמה. הצפי לחצי מליון הרוגים באדמות הכבושות בימים הראשונים למלחמה היה קשה מאד לאמריקאים."[3]
כיהאן: ארה"ב נרתעה מפני ציר ההתנגדות בראשות איראן ונמנעה מלתקוף
ב-11 בספטמבר 2013 טען היומון כיהאן, המקורב למנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, שכח ההרתעה של ציר ההתנגדות בהנהגת טהראן אילץ את וושינגטון לסגת מכוונתה לתקוף את סוריה, בהסבירו כי ארה"ב המוחלשת נקלעה להפסד צפוי מראש, כיוון שלו תקפה את סוריה, ציר ההתנגדות היה מביסה. היומן גם ציין כי האיום בתקיפת סוריה כתמרור אזהרה לאיראן היה רק לוחמה פסיכולוגית נגדה. להלן עיקרי המאמר בכיהאן:[4]
"ב-29 באוגוסט, היתה ארה"ב אמורה לפתוח במתקפה צבאית נגד סוריה ... אובמה התנה את המהלך באישור הקונגרס, ולכן נושא מסעיר ומתוח זה, שעמד בראש החדשות בעולם, נדחה עד ל-9 בספטמבר... אולם ה-9 בספטמבר הגיע ואובמה... קיבל בברכה את הצעתה החדשה של רוסיה, הקוראת להציב את עתודות הנשק הכימי של סוריה תחת פיקוח האו"ם כדי למנוע מתקפה צבאית עליה...
להצהרות האלה של אובמה יש משמעות ברורה, והן מראות במפורש שלמרות הסערה שהן עוררו בנוגע למתקפה על סוריה, ארה"ב נסוגה... מדוע השעתה ארה"ב פעמיים תוך פחות מעשרה ימים את עמדתה ואת החלטתה בנוגע למתקפה על סוריה ולבסוף התרחקה מן המלחמה? נקודה נוספת שנובעת משאלה זו היא המאמץ לתאר את המתקפה האפשרית נגד סוריה כאזהרה לאיראן.
ארה"ב מצויה במשבר כלכלי. הנתונים שלה מראים שחמישים מליון איש בארה"ב עניים וחסרי ביטוח רפואי. הגרעון בתקציב והחוב של הממשל האמריקאי עלה מעבר לגבול ה-17 טריליון דולר. הצירוף של פער המעמדות ומצב החברה יצר אתגרים ביטחוניים... מאידך דעת הקהל האמריקאית מתנגדת באופן נחרץ לכך שבכירי המדינה יפתחו במלחמה נוספת...
ואולם, הסוגיה העיקרית חשובה יותר מן המשבר הכלכלי ואתגר דעת הקהל בארה"ב. נקודת המפתח היא שלאחר שהכו בתופי המלחמה, התפארו [בכוחם] והניחו שאין להם יריב להתמודד מולו – [התברר] לאמריקאים [שהם ניצבו] בפני מציאות שאין להכחישה והבינו מהמסרים שהועברו אליהם בנוגע לסוריה, כי השלכות מלחמה על סוריה תהיינה מעבר לציפיותיהם ולהערכותיהם. התגובה הרחבה של חזית ההתנגדות, היא שגרמה לאובמה לדחות פעמיים את המלחמה ואלצה אותו להתקפל מן המתקפה נגד סוריה.
איראן היא סיבת הסיבות לכל בעיותיה של ארה"ב באזור. מדוע? כיוון שהיא הפכה את חישוביה של וושינגטון על פניהם. הסימן הברור והבלתי ניתן להכחשה של טיעון זה בנושא הסורי הוא אותה נסיגה של אובמה מן המלחמה, ש[כבר] נדחתה בשני שלבים כדי למצוא דרך לברוח מזירת המלחמה. במאמץ תקשורתי ובפעולות פסיכולוגיות, מנסים האמריקאים לקשור את סוריה לנושא איראן, בהבהירם כי המתקפה על סוריה היא אזהרה לאיראן. האם טענה זו תואמת את המציאות הקיימת, את תנאי האזור, את הבעיות ולמשברים בהם מסובכת ארה"ב? התשובה לכך שלילית, והטענה שמתקפה על סוריה נועדה להזהיר את איראן, היא הכשרת אוירה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית בלתי מיומנת.
יש עדויות וסימנים שהאמריקאים נקלעו לכאב ראש היסטורי. תוצאת תיפופם בתופי המלחמה, היא משחק של 'הפסד-הפסד' לבית הלבן. [מצד אחד} לו פנו למלחמה - השלכותיה לא ניתנות לחיזוי. אותו פחד אסטרטגי [מפני איראן] ואותה יכולת ההרתעה של חזית ההתנגדות בראשותה, שמובילים לניסיונם להיחלץ מן הסחרור הזה בעילות שונות וכביכול בכבוד. [מצד שני] אם הם נסוגים [מהכוונה להצית] את פתיל המלחמה, כפי שאכן קורה, אזי הפנים [האמיתיות] של ארה"ב ללא כחל וסרק יוצגו לדעת הקהל העולמית באופן ברור וטוב יותר..."
יועצו של מפקד משה"מ: איראן - מוקד הכוח המשתק את אויבי ההתנגדות
בכנס בסיג' ב-23 בספטמבר 2013 אמר ספאר הרנדי, יועצו של מפקד משה"מ: "סוריה מסובכת כבר שלוש שנים במלחמה שהיתה מחסלת כל מדינה אחרת בתוך כמה חודשים. אולם היום סוריה חזקה יותר מבעבר, בזכות הגיבוי של איראן, שהיא מוקד הכוח שבגללו אויבי ההתנגדות אינם יכולים לעשות דבר... בזכות תמיכת איראן וחזבאללה הלבנוני, סוריה אינה נופלת ובכך [גם] מודות מעצמות העל עצמן."[5]
חבר מערכת כיהאן: אובמה יתקשה מאוד להשיג קונצנזוס לתקיפת איראן
ב-18 בספטמבר 2013, אמר חבר מערכת היומון כיהאן, סעדאללה זארעי, לסו"י פארס: "ארה"ב, כמעצמת-על, לא הצליחה ליצור קונצנזוס לגבי סוריה ולשכנע את הקהילייה הבינ"ל... יכולתו של אובמה ליצור קונצנזוס לגבי איראן נמוכה עוד יותר... אובמה נאלץ לקבל את התוכנית הרוסית בנוגע לסוריה לאור יכולות התגובה של חזית ההתנגדות. התגובה הטובה ביותר להצהרת אובמה [שהיוזמה הרוסית ישימה גם באיראן] היא המשך המדיניות האיראנית והדגשת המדיניות העקרונית שלנו כלפי התמורות באזור, ובכלל זה בסוריה."[6]
אובמה יושב בשירותים על "משבר סוריה" כבול ב"דוח
הבית הלבן לסנאט בנוגע למתקפה הכימית של אסד" [7]
אחמד וחידי: תבוסתה של ארה"ב בנושא הסורי – פתח לסדרת תבוסות שלה
חבר המועצה לקביעת האינטרס של המשטר, אחמד וחידי, לשעבר שר ההגנה, אמר ב-14 בספטמבר 2013: "עמדת המשטר [האיראני] היא הגנה על ההתנגדות. איראן תגיש למדינות שנמצאות בקו ההתנגדות תמיכה פוליטית, רוחנית, וכל [סוג של] תמיכה שתמצא לנכון. לאמריקאים אין ולא היה שום היגיון לתקוף את סוריה ולכן הם לא הצליחו ליישם את כוונתם לתקוף אותה... הם התכוונו לתקוף את סוריה בתירוץ של נשק כימי אבל כמה מדינות העלו תוכנית מאוד ברורה שעצרה זאת. המצב הנוכחי של ארה"ב מעיד על תבוסת השיח שלה, ועובדה שהיא לא הצליחה לכפות על יתר המדינות את דעתה בנושא הסורי. תבוסת העוצמה הרכה של ארה"ב בשכנוע מדינות העולם בנושא הסורי, תהיה התחלה של תבוסות סדרתיות שינחלו האמריקאים. תמיכת איראן בסוריה אינה מוגבלת בזמן, אנו תומכים במי שנמצא בקו הראשון של ההתנגדות."[8]
יוזמת פוטין – מכה לכוונת אובמה לתקוף את סוריה[9]
משרק: היוזמה הרוסית משרתת את ישראל
ב-16 בספטמבר 2013, נכתב באתר משרק: "מבלי ששילמה את מחיר ההתערבות הצבאית בסוריה, פירקה ישראל את בשאר אסד מנשקו, וצמצמה למינימום את הסכנות האפשריות [כלפיה] מצד הסלפים, שיצאו מכלל שליטה, אם יחליפו את אסד [בשלטון]. כתוצאה מכך, בתסריט החדש שלה ו[לאור] פירוק הנשק של ממשלת סוריה, ישראל בטוחה ששום סכנה לא מאיימת עליה ולכן היא תשאף להמשיך בדרכים שונות [לקיים] את אי היציבות בסוריה ואת מלחמת האזרחים בה.
ישראל והלובי המזוהה עמה מפעילים מזה זמן לחצים כדי לגרום לארה"ב ולמוסדות הבינ"ל להתערב צבאית באיראן. הם תכננו את התסריט הזה כהוכחה לטענתם, שהאופציה הצבאית היא הפתרון הטוב ביותר באשר לסוגית הגרעין של איראן. למעשה, ישראל שאפה להוכיח לארה"ב ולמוסדות הבינ"ל באמצעות ההסכם בין וושינגטון למוסקבה, שאיראן תיכנע רק אם היא תחוש שהמתקפה [נגדה] קרבה. זאת, בדיוק כפי שאסד נסוג מעמדותיו בעת שחש שהסיכוי למלחמה [נגד סוריה] רציני..."[10]
פוטין הכריע את אובמה[11]
[1] ו www.leader.ir, 11.9.2013.
[2] פארס (איראן), 16.9.2013.
[3] פארס (איראן), 11.9.2013.
[4] כיהאן (איראן), 11.9.2013.
[5] מהר (איראן), 23.9.2013
[6] פארס (איראן), 18.9.2013; גם מפקד הבסיג', מוחמד רזא נקדי, טען ב-14.9.13, שטהראן הצליחה להסיג את ארה"ב מכוונתה לתקוף את סוריה באמרו: "הדיפלומטיה האיראנית ללא ספק אפקטיבית ומחזקת את המוטיבציה של [ציר] ההתנגדות באזור. לסוריה יש נשק רב ואפילו אם ייקחו ממנה את הנשק הכימי, לא יושג ביטחון לישראל." תסנים (איראן), 14.9.2013
[7] פארס (איראן), 11.9.2013
[8] מהר, תסנים (איראן), 14.9.2013
[9] פארס (איראן), 14.9.2013
[10] משרק (איראן), 16.9.2013
[11] פארס (איראן), 14.9.2013