כללי

 

פעילת הנשים הסעודית וג'יהה אל-חוידר ערב כניסתה לכלא:

למרות העושק - לא נוותר על ערכינו האנושיים ועל חלומנו לחיים של כבוד

 

ב-15 ביוני 2013, דן בית המשפט בסעודיה את פעילות זכויות הנשים הסעודיות, וג'יהה אל-חוידר ופוזיה אל-עיוני  לעשרה חודשי מאסר ולאיסור יציאה מהארץ במשך שנתיים מיום שחרורן, באשמה של הסתת אישה  (נטלי מורין אזרחית קנדית הנשואה לאזרח הסעודי) נגד בעלה ובניסיון להבריח אותה ואת ילדיה מסעודיה.[1]

 

לאורך משפטן הכחישו אל-חוידר ועיוני כי ניסו לחטוף או להבריח את מורין אל מחוץ לסעודיה וכי כל שעשו היה לספק אוכל ומים לה ולילדיה שהיו כלואים בבית. השתיים גם דחו את הטענה שהן ניסו להסית את מורין, בהסבירן שהיא איננה דוברת ערבית ומחסום השפה מנע מהן לתקשר עימה.

 

בגילוי דעת שפרסמו השתיים בעקבות פסק הדין, הן טענו כי הן הורשעו בלא שנמצאו ראיות נגדן, ועל אף שהשופט סירב לחקור גם את מורין בכל ששת דיוני המשפט. השתיים הודיעו כי בכוונתן לערער על פסק הדין וכי מדובר במזימה שנועדה להצר את צעדיהן.[2]

 

לפני כמה ימים, ב-24 בספטמבר דחה בית המשפט לערעורים את ערעורן והן צפויות בקרוב להיכנס לכלא.  

 

למחרת ההודעה על גזר הדין, פרסמה אל-חוידר מאמר באתרhttp://menber-alhewaralijan.info, שבו היא טענה כי העונש שהוטל על חברתה ועליה, הוא מסר לכל הנשים הסעודיות הפועלות למען זכויות נשים והוא חלק ממנגנון עולמי התומך בעושק, רוע ושחיתות ומדכא את הערכים הנכונים של האנושיות - כמו צדק, שלום, חירות, טוּב, אהבה, שוויון, ביטחון והזכות לחיים של כבוד. להלן קטעים ממאמרה של חוידר:

 

"פעם נוספת הגיע אלי ואל חברתי פוזיה אל-עיוני ידיעה על כך שבית המשפט לערעורים אישר את פסק הדין העושק נגדנו, של מאסר עשרה חודשים ואיסור לצאת מן [מסעודיה] במשך שנתיים באשמה של 'הסתת אישה נגד בעלה'. גזר הדין יתבצע תוך ימים ספורים.

 

באמצעות הסוף הזה שהם יצרו בתחכום וברוע לב [לפרשה הזו], הם שולחים מסר חד לכל הנשים הסעודיות, לפיו זה יהיה גורלה של כל מי שדורשת צדק חברתי עבור בנות מינה וכי היא עתידה לעמוד מול דברים גרועים בהרבה במידת הצורך. 

 

אולם ישנה תהיה העולה במוחות הנבונים - האם באמת מי שעשה לנו זאת מעוניין לשלוח רק את המסר הזה, או שהוא מהווה חלק ממנגנון רוע עולמי שרוצה להוריש לאנשים דברים גרועים עוד יותר?

 

בואו נתרחק מעט ממה שקורה לנו, [נתרחק] מארצנו ומהמפרץ ונביט בכל עמי העולם. במשך עשורים ארוכים אנו רואים, הן במזרח והן במערב, שהרוע כל הזמן אורב לטוב ומחסלו; שהעושק מפר את הצדק ומפיח את נשמתו; שהשקר מכלה את האמת ומפזר את אבריה בכל מקום; שהמלחמה הורגת את השלום ומפילה אותו ארצה עד צאת נשמתו; שהדיכוי חונק את היצירתיות והחופש ואף מתגאה בכך.

 

הגילויים הלא הומאניים הללו רבו וגברו בקרב האנשים בעשור הנוכחי, במיוחד לאחר אסון ה-11 בספטמבר. התיפוף על תופי המלחמה בטרור התגבר והדיו הרחיקו עד לעיראק ולאפגניסטן. אח"כ באה המפולת הכלכלית שהכתה את כל מדינות העולם במגפת ההתרוששות הנוראית והכרונית. אלא שבשלוש השנים האחרונות, עם פרוץ האביב הערבי הקטלני, מצבו של האדם החריף עוד יותר. שחיקתו עד עפר, דיכויו ואפילו הריגתו, הפכו לעניין שגרתי שאיש לא שם לב אליו.

 

מה בעצם החזקים מעוניינים לומר לחלשים ולדורות הבאים? מה משמעות הדבר שאנו רואים כל יום באמצעי התקשורת המקומיים והבינלאומיים - כמות כזו של חפים מפשע אשר נרצחים בשווקים, בדרכים, בבתי הקפה, בבתי פולחן ובמקומות אחרים, בעוד הרוצחים, מתכנני הפשעים הללו, מטיילים לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ ללא מתן דין וחשבון? מה המשמעות שאישה נכנסת לכלא ומקבלת מלקות במקום מסוים בגלל שלא עטתה חג'אב, בעוד המושחתים גונבים את אוצרות מדינתם ומבזבזים אותם? מה המשמעות שגונבים את ילדותם של ילדים כחושים ורעבים והופכים אותם למכשירים שעובדים שעות רבות כדי שיזכו לפת לחם, בעוד בטני העשירים נפוחות מקלקולי קיבה וכיסיהם נפוחים מכסף גנוב. מה משמעות הדבר שחלק מהממשלות מסתירות את הסחר בבני אדם ובסמים הקיים אצלן [ובה בעת] מתרברבות בשמירה על זכויות אזרחיהן? מדוע איננו שומעים את אלו הקוראים לשלום בעוד נסיכי המלחמה זוכים כל הזמן להד תקשורתי? מדוע בעלי ההון הורסים את הסביבה ויוצרים סכסוכים צבאיים כדי להשתלט על משאבים כלכליים וליהנות מהכנסותיהם. מה הפוליטיקאים בעולם רוצים שנבין כאשר הם דנים בהפסקת שפיכות הדמים בחבל ארץ מסוים על פני כדור הארץ, בעוד ידיהם מגואלות בדם של נשים, ילדים וזקנים חפים מפשע. מה משמעות הדבר שהאנשים "הטובים" והשקטים יהפכו יום אחד [לחלק ממערכת של] רוצחים ונרצחים, מסיבות פוליטיות ותועלות כלכליות.

 

מדוע בני האדם בכל מקום החלו לחשוב שהרוע הוא גדול מכדי שניתן יהיה להביסו; שהעושק הוא צורת חיים שעל האנשים להשלים עימה; ששוחד הוא מס שמגיע למושחתים ולבעלי השלטון; שסביר כי השופטים עומדים לצד בעלי ההשפעה והאליטה...

 

כיצד המושגים והערכים הנכונים של האנושיות - כמו צדק, שלום, חירות, טוּב, אהבה, שוויון, ביטחון והזכות לחיים בכבוד, נעשו חריגים, וכמעט שלא קיימים כולם [יחדיו, אפילו] במדינה אחת? גם במדינות שנהנות ממשטרים דמוקרטיים, העמים נעשו חרדים מפני העתיד, מהפרנסה העלובה, מהעוני [ומפני] אהבת החיים. מה מנהיגי העולם רוצים לומר לעמיהם – שהחיים של כבוד הם רכוש בלעדי שלהם ושל פמלייתם, וגורלם של כל היתר הוא גיהינום ואומללות? עד מתי ימשיכו עמי העולם, מכל הסוגים, להפגין ברחובות, להיעצר, לסבול ממכות והשפלה, בעודם דורשים את זכויותיהם הלגיטימיות? כל אנשי הביטחון בכל מדינה בעולם נעשו דומים זה לזה ומגלים אותו יחס כלפי המפגינים. מה רוצים העריצים בעולם הזה להסביר לנו? שהבנקים של האנושיות התרוששו מהרזרבות שלהם, שאין חיים בעלי ערך בימינו ואין תועלת בחיפוש אחריהם?

 

לא, לעולם לא נסכים לכך שתשללו מאיתנו את ערכינו האנושיים וחלומנו לחיים של כבוד! בשמי ובשם חברתי פוזיה אל-עיוני, בשם כל האנשים הטובים והמתקנים בארץ הזאת, אנו מרימים את קולותינו מול הרוע ואומרים שאנו מסרבים להאמין בהתרוששות הבנקים של האנושיות, משום שהם בנקים שלעולם לא מתרוששים, משום שהאמת כבדה וחזקה יותר מן השקר, הטוב כובש בליבות האנשים שטח גדול בהרבה מהרוע, שורשי האהבה מבוססים במעמקים והשתרעותה ארוכה יותר מהשתרעות השנאה, לשלום יש תומכים רבים יותר עם אורך נשימה גדול יותר מזה של תומכי המלחמה ומנהיגיה, ואנשי הצדק הם בעלי עמידה איתנה, עיקשת ופריסה גדולה יותר מאשר אנשי העושק. החירות, השוויון וערכי הדמוקרטיה הם הדרכים האידיאליות לחיים של כבוד.

 

אתם, אלה שבחרו להסתדר בשורות לצד העושק: תעשו מה שאתם רוצים, אך היו בטוחים שלא תוכלו להזיז אותנו מערכינו האנושיים ולו במעט. שהרי אנחנו, אנשי האור, מתרבים ביחד עם האהבה, ובנינו ונכדינו הם אלה שנשארים כאן, בעוד אתם מפיצי השחיתות על פני האדמה, אתם חולפים ועוזבים, ללא ספק."