המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מכתב בגנות השימוש בילדים באינתיפאדה
20/4/2001


מכתב בגנות השימוש בילדים באינתיפאדה

 

היומון הלונדוני "אל-חיאת"[1] מפרסם מכתבו של קורא, סעוד בן מחמד אל-עקילי , מ"הספרייה הלאומית ע"ש המלך פהד", התוקף את השימוש שעושה הרשות הפלסטינית בילדים וקורא להפסיק את התופעה:

 

"קשה עלי לדבר על נושא זה בשעה שחכמי הדת שותקים ונמנעים מלהיכנס אליו...אין ספק שהכל שמעו את הדי ההתנצחויות ההלכתיות ברחבי העולם האסלאמי, בנוגע להרס אותם פסלים, הנחשבים באיסלאם לצלמים, על ידי טאליבאן. הדעות היו רבות ונעו בין התנגדות לבין תמיכה. העיקר הוא שתשומת לב נרחבת הופנתה לעבר חכמי הדת כדי ללמוד [מהם] על חוקיות הפעולה, וחכמי הדת בעולם האסלאמי התייחסו אליה.

 

לעומת זאת ביחס לאינתיפאדה יש שתיקה משמעותית [של חכמי הדת]. המוסלמים לא שאלו... האם היא חוקית מבחינה הלכתית או לא? אין לי ספק שהיא מהווה עניין חשוב יותר מאשר אותם פסלים, שכן היא עוסקת במקומות הקדושים למוסלמים, בדמם, בנקודות התורפה שלהם, באדמתם, בביטחונם ובכלכלתם. מדוע לא התכנסו חכמי הדת בעולם המוסלמי כדי להבהיר לציבור מהי הפסיקה ההלכתית בנוגע לאינתיפאדה?

 

אאזור אומץ כדי להעלות כמה נקודות חשובות... אם תחפש אחר הפסיקות ההלכתיות בספרי השריעה, תמצא רק את הפסיקות המוכרות והידועות בנוגע לג'יהאד. אם תחפש לה מקבילות מחוץ לאיסלאם, לא תמצא, וזו הבעיה. המתעמק בהלכה ימצא עצמו אנוס ליישם לגבי האינתיפאדה את הפסיקות בנוגע לג'יהאד, ובעיקר אלו הנוגעות לג'יהאד הגנתי...

 

האישה באיסלאם איננה מחויבת בג'יהאד, אלא כאשר מדובר בסוג ג'יהאד שאין בו לחימה, כגון החאג' והעמרה. כמו כן, לא חלה חובת ג'יהאד על מי שלא הגיע לבגרות, כפי שאמר אבן עמר: "הצעתי את עצמי בפני הנביא עליו השלום בקרב אוחוד בהיותי בן 14, [אך] הוא לא התיר לי להילחם", זאת אע"פ שקרב אוחוד היה ג'יהאד הגנתי. הנביא, עליו השלום, היה זקוק נואשות לאנשים שכן הכופרים קשרו קשר נגד מדינה, עיר האיסלאם, והעמידו את האיסלאם בסכנה, ולמרות זאת לא לקח אותו הנביא לקרב בגיל 14.

 

בקרב בדר נידחו זיד בן ת'אבת, אסאמה ואל-בראא' בן ע'ארב, סמרה בן ג'נדב, ראפע בן ח'דיג', זיד בן ארקם ועראבה בן אוס בגלל גילם הצעיר. הנביא לא הסתיר את הצורך שלו באנשים בקרב בדר, שהיה הקרב הראשון של האיסלאם. מספרם של הכופרים היה פי שלושה מזה של המוסלמים והיה אפשר להשתמש [בצעירים] כקשתים ממרחק. למרות זאת הנביא לא התיר להם [להילחם]. יתרה מכך, האיסלאם הגן על נפשותיהם של הילדים הלא-מוסלמים ואסר להרוג את ילדי האויב ונשיו.

 

לעומת זאת, היום אנו רואים באינתיפאדה ילדים שגילם נמוך בהרבה מגיל הבגרות, המושלכים ללא נשק וללא הגנה, כדי להוות מטרות ליהודים החמושים מכף רגל ועד ראש, כדי שיוכלו לפגוע בילדים הללו כאוות נפשם. הנביא אסר שימוש בחיות כמטרות, אז מה נותר לומר על העם הפלסטיני שהפך את ילדיו למטרות לאשם של היהודים. וזאת יש לדעת: באיסלאם אין ג'יהאד ללא נשק אלא רק כמטאפורה, כמו שגם החאג' והעמרה מכונים 'ג'יהאד'...

 

אם כל הערבים יחדיו לא הצליחו להביס את ישראל במלחמות העבר, קל וחומר שהיא לא תובס באמצעות האינתיפאדה. יש המתרצים את קיום האינתיפאדה בכך שבאמצעותה  ישראל מותשת מבחינה כלכלית... ואולם, כל התוצאות היום הן לטובת ישראל. התשתית של הרשות הפלסטינית התמוטטה, המטה שלה נחרב, העם נהרג, וההתנחלויות התרחבו. אם המלחמות הקודמות לא השפיעו כלכלית על ישראל, והיא התאוששה מכולן והקדימה את מדינות הערביות והמוסלמיות מבחינה טכנולוגית, הרי שהיא לא תושפע היום מן האינתיפאדה הזו, אשר תביא על הממשלה הפלסטינית תלאות נוספות.

 

בשעת כתיבת שורות אלה שמעתי בחדשות על המטוס האמריקאי אשר נפל בוויטנאם כשחיפש אחר שרידי גופות חיילים אמריקאים שנעלמו במלחמה [שהתנהלה] לפני 30 שנה...

זהו ההבדל בין המוסלמים למערב..."

 



[1]  אל-חיאת (לונדון), 16.4.2001.