ביקורת פומבית מצד בכירים בפת"ח על אופיו של שלטון הרש"פ בראשות עבאס
לאחרונה מתחו כמה בכירים בפת"ח ביקורת חריפה וגלויה על אופיו של השלטון הפלסטיני בראשות מחמוד עבאס. עיקר הביקורת מתמקד בטענה כי עבאס מרכז בידיו תפקידים רבים וסמכויות רבות, דבר המהווה פגיעה בשלטון הדמוקרטי. ביקורת נמתחה גם על השחיתות ברש"פ וכן על מנגנוני הביטחון הפלסטינים בטענה שהם חורגים מתפקידם ומדכאים את חופש הביטוי בהפחדות כלפי מי שמעז לצאת נגד עבאס.[1]
ראוי לציין כי חלק מהבכירים שמתחו את הביקורת על עבאס ידועים בקרבתם למוחמד דחלאן, חבר המועצה המחוקקת שהורחק מתנועת הפת"ח ב- 2011 לאחר שהואשם בניסיונות לחתור תחת עבאס. יתכן כי אלה מנסים להכשיר את הקרקע לשובו לצמרת התנועה.
דוגמא בולטת לכך הוא מאמר חסר תקדים בחריפותו שפרסם ב-27.6.13 השר לשעבר ברש"פ, סופיאן אבו זאידה - המקורב לדחלאן וחי בגדמ"ע מאז הפיכת החמאס ביוני 2007. במאמר מתח אבו זאידה ביקורת על גודש הסמכויות שמרכז בידיו עבאס, עד כדי רמיסת עקרונות דמוקרטיים כמו עקרון הפרדת הרשויות, וטען כי העם הפלסטיני איבד אמון במנהיגותו של עבאס. בתגובה פרסמו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים גילוי דעת, המאשים את אבו זאידה בפגיעה באחדות הפלסטינית ובערעור על סמכות עבאס. לדבריהם, אבו-זאידה משרת אג'נדה של אנשים שברחו מהמולדת, רמז למוחמד דחלאן, ומתיימר לדבר בשם העם הפלסטיני מבלי שהוסמך לכך.
גילוי הדעת שפרסמו מנגנוני הביטחון עורר את זעמם של אבו זאידה ולצידו שורה של בכירים נוספים בפת"ח שהאשימו את מנגנוני הביטחון בהפרת החוק, בחריגה מסמכותם, בסתימת פיות ובדיכוי חופש הביטוי, תוך שימוש בהפחדות, דוגמת ירי על רכבים של בכירים בפת"ח בין אם בשל קרבתם לדחלאן ובין אם בגלל ביקורת שמתחו על הרש"פ ועל עבאס, דוגמא לכך הוא הירי במאי 2013 שבוצע לעבר רכבו של חבר המועצה המחוקקת, מאג'ד אבו שמאלה, המקורב לדחלאן ושימש מזכ"ל הפת"ח בעזה לפני ההפיכה ביוני 2007. דוגמא נוספת לכך הוא הירי לעבר מכוניתו של בכיר התנועה חוסאם ח'דר ב-1.7.13, הידוע בביקורתו על השחיתות ברש"פ.
כמה אנשי פת"ח ובעלי טורים ביומוני הרש"פ ובאתר המקורב לאש"פ הצטרפו לביקורת על הרש"פ ואף הזהירו מפני פגיעה פיזית בסופיאן אבו זאידה; מנגד, אנשי פת"ח ובעלי טורים אחרים הביעו תמיכה בעבאס ובהגבלת חופש הביטוי, תוך טענה שהמניע של אבו-זאידה בכתיבת המאמר הוא קרבתו לדחלאן.
יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס נדרש לעניין אופי שלטונו במסיבת עיתונאים בלבנון באמרו: "פג תוקף סמכויותיי [כיו"ר הרש"פ] ולכן אני דורש לקיים בחירות לפרלמנט ולנשיאות." עבאס הכחיש שהוא דיקטטור וטען כי גם לו רצה להיות כזה הוא לא היה מסוגל לכך "העדות לכך שאינני דיקטטור היא העובדה שלא אילצתי את [ראש הממשלה ראמי] חמדאללה להמשיך לכהן בתפקידו."[2]
דוח זו יעסוק במאמרו של סופיאן אבו זאידה ובתגובות שהוא עורר ברשות הפלסטינית ובתנועת הפת"ח.
סופיאן אבו זאידה: משטרו של עבאס איננו דמוקרטי
במאמר של סופיאן אבו זאידה שפורסם בסוכנות הידיעות הפלסטינית מען בכותרת "זמן הנשיא" הוא מתח ביקורת קשה הן על עבאס המרכז בידיו סמכויות רבות והן על בכירים אחרים בתנועה שאינם יוצאים נגד זה ודואגים אך ורק לאינטרסים האישיים שלהם. אבו זאידה כתב: "אינני חושף סוד וגם לא מוסיף מידע חדש באומרי שהעם הפלסטיני הגיע לשלב של תסכול ואיבוד אמון בהנהגתו [של עבאס] וביכולתה למצוא פתרונות או מוצא לצרות ולאסונות הפוקדים אותו. זאת, לא רק בנוגע ליכולת להיפטר מן הכיבוש, להגן על המקומות הקדושים או לשימת קץ להתנכלויות המתנחלים - שהרי אלה שאיפות גדולות שלאיש אין תקווה שהן יוגשמו בטווח הנראה לעין - אלא לתסכול הנובע בעיקר מהתכווצות המשטר הפוליטי הפלסטיני וצמצומו לאיש אחד.
לעבאס סמכויות רבות מאלה שהיו לערפאת
הנשיא כיום הוא נשיא של כל דבר הקשור בעם הפלסטיני ובנושא הפלסטיני. הוא ראש אש"פ, נשיא מדינת פלסטין, יו"ר הרש"פ, יו"ר תנועת הפת"ח, המפקד העליון של הכוחות. בנוסף, עקב שיבוש פעילות המועצה המחוקקת, עבאס הוא שמוציא צווים נשיאותיים באמצעות החוק, כלומר בפועל הוא ממלא גם את תפקידה של המועצה המחוקקת. במצב [הנוכחי] שבו מוסדות אש"פ משותקים לחלוטין, הוא המחליט היחיד שם. בשעה של רפיון מנהיגות, שממנו סובלת תנועת הפת"ח ובייחוד הוועד המרכזי שכמעט אינו פועל כגוף הנהגה קיבוצי, הנשיא עבאס הוא בעל העניין היחיד... איש לא חלם שנגיע למצב הזה שבו כל הסמכויות מרוכזות בידי איש אחד והוא מאייש את כל התפקידים הבכירים. מעולם לא חלמנו שיגיע אדם, ככל שיהיו יכולותיו ותכונותיו, למצב...שבו יש לו סמכויות רבות מאלו שהיו ליאסר ערפאת בשיא מנהיגותו ועצמתו.
אחת הסיבות העיקריות שהפכו את עבאס למועמד טבעי לרשת את ערפאת היא אמונתם של רבים שהוא ינהל את העניינים בדרך שונה לחלוטין מדרכו של הנשיא ערפאת. שהרי הנשיא עבאס הרבה לדבר על הצורך לבנות מוסדות ולא לרכז סמכויות בידי אדם אחד ועל הצורך להפריד בין הרשויות, לבנות את תנועת הפת"ח ולהפעיל את מוסדות ההנהגה שלה.
בכירי הפת"ח אומרים לעבאס את מה שהוא רוצה לשמוע
בימי ערפאת הרבתה ההנהגה הפלסטינית לדבר על הצורך למנות סגן ליו"ר הרש"פ ולראש אש"פ. לא הוזכר הצורך למנות סגן ליו"ר הפת"ח משום שיאסר ערפאת הלך לעולמו לפני שזכה בתואר הזה, שאותו קיבל הנשיא עבאס בתמיכה ובמחיאות כפיים בוועידה השישית [של הפת"ח]. היום אנו חוזרים על אותה טעות ובדרך חמורה יותר, כשאין סגן ליו"ר הרש"פ ולא לראש אש"פ. היעדר סגנים אינו קשור בנשיא עבאס בלבד אלא בהיעדר מנהיגים אמיתיים, המסוגלים להביע את דעתם ללא מורא. הנשיא עבאס לא ישמע את הקולות שיאמרו לו לאו בעת הצורך, כיוון שרוב הבכירים אומרים לו מה שהם סבורים שהוא רוצה לשמוע. הם אומרים לו: 'אתה הנשיא ואין לך תחליף, אתה המועמד שלנו ואין איש זולתך'.
אלה ויתרו על זכותם בהנהגה ועל זכותה של תנועת הפת"ח למלא תפקיד חלוצי מנהיגותי, לכן אין זה מוזר שהנשיא מתנהג כאילו אין הנהגה לתנועת הפת"ח ולא לאש"פ ואין מועצה מחוקקת שתמלא את תפקידה בפיקוח על מנגנוני הביצוע של המדינה ובהם הנשיא ותחוקק חוקים. לפיכך, הנשיא הוא שממנה את ראש הממשלה ואת השרים. הוא מפטר כרצונו ומשאיר אחר על מקומו, אף שהחלטות הוועדה השישית קבעו ברורות שהוועד המרכזי הוא שמציג מועמדים או קובע שמות.
לכן, אין זה מוזר שרוב גדול ממקורבי הנשיא עבאס והמקורבים המשפיעים על החלטותיו, אינם קשורים בפת"ח או בהחלטותיה ... רובם אינם קשורים בתנועת הפת"ח ולא במקרה, שכן, מנהיגיה ויתרו על זכותם ונכנעו, בין שהם אינם מאמינים בעצמם ובמנהיגותם ובין שהם חוששים לאינטרסים שלהם ולמעמדם.
אזלת היד והחשש קשורים בבעיה היסודית שממנה סובל המשטר הפוליטי הפלסטיני בכלל ובייחוד תנועת הפת"ח והיא: הסמכות הבלעדית שיש לנשיא להדיח,למנות ולקדם. כיצד שגריר או שר או תת שר או קצין ביטחון יכול להתנגד להחלטה או להגיד לאו לנשיא בשעה שהוא יודע שדבר זה יעלה לו במשכורתו ובמשרתו?
דוגמא לכך שהנשיא יכול לעשות ככל העולה על רוחו ברשות הזאת, הוא מקרהו של ר'אזי אל-ג'באלי [לשעבר מפקד המשטרה בעזה], ששב לרמאללה לפני כחודש, לאחר שהיה מבוקש ע"י מערכת המשפט הפלסטינית בצו של התובע הכללי באשמת מעילה ... זכותו של אל-גבאלי, כמו כל תושב פלסטיני לחיות בכל מקום בפלסטין, אולם אל-ג'באלי, שמערכת המשפט הפלסטינית ביקשה מהאינטרפול להסגירו, נחון על ידי הנשיא עבאס ונסגרו כל התיקים נגדו, הקשורים בשחיתות. הנשיא עבאס צמצם את פעולת התביעה הכללית, מערכת המשפט הפלסטיני והרשות למאבק בשחיתות שלא ידעה דבר על הנושא, לכדי מכתב חפות לאל-ג'באלי, בלי שהתושבים הפלסטינים ידעו כיצד ועל איזה בסיס זה קרה?
... ריכוז הסמכויות בידי אדם אחד הופך את הפרדת הרשויות לעניין בלתי אפשרי ... מי צריך לקבוע? הנשיא, או בית המשפט? הנשיא או הרשות למאבק בטרור? פרשת אל-ג'באלי הייתה צריכה להסתיים בהתנצלות על הפגיעה בשמו הטוב ע"י התובע הכללי ומערכת המשפט, אם הוכח שהוא חף מפשע או בהוצאת פסק דין נגדו אם הורשע, אך אנו בעידן הנשיא."[3]
מנגנוני הביטחון הפלסטיניים: אבו זאידה פועל בשירות הבורחים מהמולדת
הממסד הביטחוני הפלסטיני פרסם הודעת גינוי למאמרו של סופיאן אבו זאידה ובה האשימו בפגיעה באחדות העם הפלסטיני ובמרקם החברתי באמצעות ערעור על סמכות ההנהגה הפלסטינית בראשות אבו מאזן. בהודעה נכתב: "הממסד הביטחוני מגנה את דברי סופיאן אבו זאידה המזיקים לעם הפלסטיני ולהנהגתו. הצהרותיו, המטילות ספק בהנהגת העם הפלסטיני בראשות אבו מאזן, מפוררות את הלכידות של עמנו ואת המרקם החברתי שלו. אנו, הממסד הביטחוני, מתפלאים שמי שמתיימר להיות לוחם ומפקד בפת"ח משרת אג'נדה העוינת את העם הפלסטיני, בעת שאויבינו מנהלים התקפה קשה על הנשיא אבו מאזן, כדי לערער את עמידתו מול הלחצים הכבדים לחזור אל המו"מ ללא עצירת הבנייה בהתנחלויות.
עמנו האדיר ניצב לימין הנהגתו הנבונה והתקיפה ברמה הלאומית. [הנהגה זו] יודעת להבחין בין התבן לבין הבר ויודעת לזהות מי פועל למען המולדת ומי פועל למען אג'נדות אישיות ולטובת אישים שברחו מן המולדת.
איננו יודעים מהיכן אבו זאידה הסיק כי 'העם הפלסטיני הגיע לשלב של תסכול ואיבוד אמון בהנהגתו'. זאת לדעת, עמנו ... תמך בהנהגתו וניצב לימינה בעניין עמדותיה הלאומיות היציבות כאשר הנשיא קרא תיגר על כל גורמי הלחץ והלך לאו"ם כדי להשיג את הכרת העולם במדינת פלסטין. כמו כן, כל סקרי דעת הקהל מראים עד כמה הנשיא פופולארי ואת מידת התלכדות העם סביב הנהגתו הנבונה.
העם הפלסטיני, עם הגיבורים, מעולם לא התייאש ומעולם לא היה רפה או חלש. הוא לעולם לא יגיע למצב של תסכול וייאוש. הוא ניצב איתן, מוכן לבאות ומגן על [מסגד] אל-אקצא ועל אדמתו מפני ההתנחלויות. מי שחי בבתי מלון 5 כוכבים מחוץ למולדת ונע מארץ לארץ וחי חיי ניכור, שלא יראה בתמונת התסכול והייאוש שבחייו בבואה לחיי עמנו הגיבור... העם הפלסטיני, שאבו זאידה טוען שהוא מתוסכל, חי בביטחון ובשלווה הודות להנחיות הנשיא למנגנוני הביטחון להילחם בגילויי התוהו ובוהו ואי-הסדר.
אנו, אנשי הממסד הביטחוני, מצפים ממי שמתיימר להיות ממנהיגי העם הזה, דוגמת אבו זאידה, לעמוד לימין עמו הגיבור והמתנגד להתנחלויות ולגדר [ההפרדה] ולהביע דעה במסגרת המוסדות, משום שהמטרת האשמות באמצעי התקשורת היא תכונה של אחרוני האנשים ולא תכונה של מנהיגים.
אנו בממסד הביטחוני מגנים את התקפתו של סופיאן אבו זאידה על כבוד הנשיא המפקד העליון של הכוחות הפלסטיניים. נישאר נאמנים להנהגת עמנו המפוארת ואנו קוראים לכולם לשמור על אחדות עמנו ואחדותו הלאומית. בעניין זה אנו מזכירים לאבו זאידה עמדות קודמות שלו כשפגע בעמנו ובאנשינו ברמאללה כאשר כתב מאמר שכותרתו 'מנהיגי פת"ח מעזה מקבלים יחס של מתנחלים ברמאללה'.[4] [רמאללה] היא העיר שאימצה לחיקה את אחינו מרצועת עזה כפי שחיבקה את אבו זאידה המדבר נגדה כך. שיזכיר לנו אם מישהו מן העיר המפוארת הזאת פגע בו או באחד מאחינו מעזה. העיר רמאללה, כמו עזה, היא חלק מן המולדת, ותושב עזה ברמאללה נמצא במולדתו ויכול לחיות בכל עיר במולדת כרצונו..."[5]
בכירים בפת"ח: מנגנוני הביטחון סותמים פיות וחורגים מסמכותם
הודעת מנגנוני הביטחון הפלסטיניים התפרשה בעיני רבים כחריגה מסמכותם וניסיון לפגוע בחופש הביטוי ברש"פ. סופיאן אבו זאידה הגיב להודעה של מנגנוני הביטחון: "אני פונה לכל מי שקרא את הודעת מנגנוני הביטחון לקרוא שוב את המאמר שכתבתי ולשפוט בעצמו האם הייתה חריגה מגבולות המותר בחופש הביטוי אם לאו. אני מתפלא שהממסד הביטחוני הגיב על מאמר פוליטי המשקף עמדה אישית. משימת הממסד הביטחוני היא להגן על חירויות הכלל ובהן חופש הביטוי המובטחות בחוק הפלסטיני. אם יש במאמר שפרסמתי חריגה מחופש הביטוי, הרי שמוסדות הפת"ח שאליה אני משתייך או מערכת המשפט, הם שצריכים לקבוע זאת ולא קצין או קצינים הסבורים שאנו חיים בעידן משטר של מדינת משטרה. בהודעה שפרסם הממסד הביטחוני מרובים דברי התקפה והכפשה הפוגעים בחירויות הכלל והיו בה טעויות במזיד כדי להטעות ולהסית נגדי. מן הראוי היה שבמקום לעסוק במאמרים פוליטיים היה הממסד הביטחוני משקיע מאמצים לחשוף את אלה שירו על מכוניתו של חבר המועצה המחוקקת מאג'ד אבו שמאלה, לכן, אני רואה בכך מבוא לנקיטת צעדי דיכוי אחרים שהאחראים להם יהיו מנהיגי הרש"פ... איננו זרים במולדת הזאת ואיננו זקוקים לתעודת הסכמה מאיש, לכן אינני מפחד מהודעה התקפית שמטרתה לדכא את חופש הביטוי ולא אתנדב לשלול מעצמי ליישם את הזכות הזאת כפי שעושים אחרים. מי שיש לו בעיה עם זה שיפנה למערכת המשפט ולא יאיים."[6]
לדברים אלה הצטרפו גם בכירים אחרים בתנועת הפת"ח. חבר הוועד המרכזי של התנועה, תופיק אל-טיראוי, הגיב על הודעת מנגנוני הביטחון וכינה אותם הפרה בוטה של החוק וחריגה מתפקיד: "ההודעה היא הפרה בוטה של החוק הפלסטיני המבטיח חופש ביטוי וחופש הבעת דעה, ואנו מתפלאים על פרסומה בסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית. ההודעה היא חריגה מתפקידם וממשימתם של אנשי הממסד הביטחוני שקבע אותם חוק היסוד של הרש"פ. אין זה מתפקידם של אנשי הממסד הביטחוני לבוא חשבון עם ד"ר סופיאן אבו זאידה על עמדותיו וכתביו הפוליטיים, אלא של מערכת המשפט הפלסטינית ומוסדות התנועה הרשמיים שמלכתחילה אינם מתירים להשתלח בראש התנועה. ציבור אנשי התנועה ומוסדותיה הוא השומר על המשטר הפוליטי ועל הנשיא ולא מנגנוני הביטחון... לפיכך, אנו מתנגדים בתוקף להתערבות הממסד הביטחוני בניסיון לסתום פיות, להפקיע חירויות ולפגוע בזכות יסוד של כל תושב פלסטיני לחופש הדיבור ולחופש הבעת דעה. התערבות מן הסוג הזה היא בתחום אחריותם של מוסדות הפת"ח ומערכת המשפט."[7]
ארבעה עשר מחברי סיעת הפת"ח במועצה המחוקקת הצטרפו אף הם לביקורת על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים וקראו לעבאס להבטיח את שלטון החוק ואת חופש הביטוי: "הודעת הממסד הביטחוני היא תקדים מסוכן, הפרת חוק היסוד וחריגה של מנגנוני הביטחון מתפקידם... הנשיא עבאס צריך לנקוט את הצעדים הדרושים להבטחת שלטון החוק, חופש הבעת דעה וחופש הביטוי ולחייב את מנגנוני הביטחון למלא את תפקידם לפי החוק."[8]
בכיר אחר בפת"ח, בעל טור באתר המקורב לאש"פ, ד"ר צלאח אבו ח'תלה, טען כי "התנהגות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פגעה לא רק בסופיאן אבו זאידה אלא גם במשטר הפוליטי הפלסטיני. מן הראוי היה שמנגנונים אלה, שאנו גאים בהם, יגיבו על דבריו של חבר הוועד המרכזי של פת"ח, ד"ר נביל שעת' [במקום להגיב על דברי אבו זאידה], שהרש"פ מוציאה עבור ההגנה על ביטחון ישראל יותר ממה שהיא מוציאה על העם הפלסטיני." עוד אמר כי "דברי סופיאן הם הדברים הנלחשים בתנועת הפת"ח והוא לא המציא אותם. הם גם קיימים בחוגים של חברי הוועד המרכזי של התנועה בדרגים הגבוהים ... עדות לכך היא האירועים האחרונים ובייחוד התפטרות ראש הממשלה ראמי אל-חמדאללה או מינוי ממשלה דומה לקודמתה כדי להדיח את סלאם פיאד."[9]
בכיר הפת"ח חוסאם ח'דר: הירי לעבר מכוניתי - ניסיון להשתיק את ביקורתי על הרש"פ
ב-1.7.13 בוצע ירי לעבר מכוניתו החונה של בכיר הפת"ח, חבר המועצה המחוקקת לשעבר, חוסאם ח'דר, סמוך למחנה הפליטים בלאטה. ח'דר ידוע כמי שמרבה למתוח ביקורת על השחיתות ברש"פ. ח'דר טען כי הירי לעבר מכוניתו הוא ניסיון למנוע את חופש הביטוי: "המסר שהעבירו לי הוא שאני צריך לחדול מן הביקורת בהצהרות שלי על השחיתות והמנהל הבלתי תקין ברש"פ".
בדברים שכתב בדף הפייסבוק שלו ח'דר קישר בין הירי לעבר מכוניתו לבין הודעת מנגנוני הביטחון נגד סופיאן אבו זאידה וטען כי בשני המקרים נעשה ניסיון לסתום פיות: "האין זו הוכחה חותכת למידת הידרדרות הערכים הלאומיים שלנו והיעלמות כל שריד של דמוקרטיה וכן להידרדרות מהירה לעבר פשיזם צבאי מפחיד, מתועב ומטונף?? לאן הגענו?.. עד מתי תימשך מדיניות סתימת הפיות?"[10]
בריאיון לביטאון החמאס אל-רסאלה מתח ח'דר ביקורת חריפה על ראשי פת"ח וטען כי הם דרדרו את התנועה למצב מסוכן. לדבריו "יש מנהיגים בפת"ח המשתמשים בתנועה כגשר כדי לממש את שאיפותיהם האישיות על חשבון התנועה והפופולאריות שלה."הוא האשים את ראשי פת"ח כי הגיעו לתפקידי מפתח במרמה: "אלה שהגיעו למקום הזה [לתפקידי המפתח] הם מנהיגי פת"ח שהגיעו לשם באמצעות זיופים והפכו את הוועידה השישית של התנועה קבר למפעל של פת"ח..." ח'דר האשים את חברי פת"ח במזימה נגד ראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד וטען כי הם הפילו אותו לקידום שאיפות אישיות וכדי להקל עליהם לקדם אינטרסים שפיאד סרב לקדמם. "בפת"ח בעל המאה בוא בעל הדעה."
דברי חוסאם ח'דר בדף הפייסבוק שלו[11]
אשר לאיומים כלפיו ולירי על מכוניתו הטיל ח'דר את האחריות המלאה על עבאס ועל מנגנוני הביטחון בגדמ"ע. "אני מזהיר את עבאס ואת ההנהגה מפני כל ניסיון להגדיר את המקרה שלי 'מעשה שביצעו אלמונים' ואני ממתין לוועדות החקירה. אם לא יגיעו אל הפושע תהיה זאת הוכחה שמנגנוני הביטחון הם העומדים מאחורי המעשה כדי להשתיק אותי. עבאס ומנגנוני הביטחון ישלמו מחיר כבד על כך."[12]
כותבים פלסטינים: אבו זאידה חשף את הדיקטטורה של עבאס
הביקורת על משטרו של עבאס ומנגנוני הביטחון שלו וההתייצבות לצד אבו זאידה באה לידי ביטוי גם במאמרים בתקשורת הפלסטינית. דוגמא לכך הוא מאמרה של בעלת טור באתר המקורב לאש"פ, דאליא אל-עפיפי שהביעה הערכה לאומץ ליבו של סופיאן אבו זאידה בחשפו את "המשטר הדיקטטורי של עבאס". היא קראה לו להגיש עתירה נגד עבאס בשל אחריותו להודעת מנגנוני הביטחון. אל-עפיפי הביעה חשש שיפגעו פיזית באבו זאידה או יאיימו עליו, ירדפו ויעצרו אותו באשמת לשון הרע.[13]
בעל טור אחר באתר הזה, ד"ר טלאל אל-שריף, טען כי סופיאן אבו זאידה נרדף בשל קרבתו למוחמד דחלאן: "הנשיא הניע את מנגנוני הביטחון להוציא גילוי דעת מוזר ומסוכן המאיים ברצח על סופיאן אבו זאידה ומכפיש את דמותו של שר לשעבר בממשלת הרש"פ, אסיר לשעבר ומנהיג בולט בפת"ח, רק משום שמאז שפרץ הסכסוך בין עבאס למוחמד דחלאן, טרוד עבאס רק בשאלה כיצד ינקום בדחלאן ובתומכיו. אתה אדוני הנשיא וכנופייתך השולטת ברמאללה הם המאיימים על הביטחון הלאומי, על המרקם החברתי ועל אינטרס הציבור... הנשיא, מחברי גילוי הדעת ומנגנוני הביטחון ברמאללה מבצעים התנקשות פוליטית וקוראים בגלוי להתנקש במתנגדים. אתה תהיה אחראי לכל פגיעה במנהיגי התנועה מעזה בגדמ"ע ובראשם ד"ר סופיאן אבו זאידה."[14]
הגנה על עבאס: החירות מסתיימת כאשר פוגעים בכבוד האחר
מנגד, היו שיצאו להגן על מנהיגותו של עבאס. בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, מופק מטר, טען כי אבו זאידה אינו מוסמך לדבר בשם העם על תחושות תסכול. לדבריו, אבו זאידה הוא חלק מהשלטון, מתוקף תפקידיו הבכירים בפת"ח וברש"פ ולכן קשה לקבל את ביקורתו. בנוסף, אבו זאידה מטעה כאשר הוא מתאר את עבאס כדיקטטור, וביקורתו נכתבה דווקא בעיתוי ההתקפות של ישראל על עבאס. מטר סבור שאבו זאידה פעל ממניעים אישיים: "נראה שתנועת הפת"ח אינה מוצאת חן בעיני אבו זאידה מאז שהחליטה להרחיק את מוחמד דחלאן משורותיה."[15]
גם פעיל
פת"ח ג'מאל עביד הגן על עבאס במאמרו באתר המקורב לפת"ח בכתבו: "לכל
דבר יש גבול והחירות מסתיימת במקום שבו מתחילה הפגיעה בחירות ובכבוד הזולת."[16]
[1] יש לציין כי ביקורת זו על ריכוז הסמכויות בידי עבאס מצטרפת למחאתו של ראש הממשלה הנוכחי, ראמי חמדאללה שהתפטר מתפקידו ב-20 ביוני 2013 במחאה על כך שעבאס מינה לו שני סגנים שניסו לכרסם בסמכויותיו. חמדאללה נאות להמשיך בתפקידו כראש ממשלת מעבר עד אמצע חודש אוגוסט 2013.
[2] ו ,www.amad.ps . 5.7.2013
[3]ו www.maannews.net , 27.6.2013
[4] ב-23 ביולי 2011 דרש אבו זאידה ממחמוד עבאס להנחות את מנגנון המודיעין הצבאי ברש"פ לשחרר לאלתר אנשי פת"ח שמקורם בעזה ונעצרו ברמאללה ב-21 ןב-22 ביולי 2011 , www.paldf.net , 23.7.2011
[5]ו www.alaahd.ps , 29.6.2013
[6] ו www.amad.ps , 29.6.2013
[7] ו www.amad.ps , 29.6.2013
[8] ו www.paltoday.ps, 3.7.2013
[9] ווwww.amad.ps , 30.6.2013
[10] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 1.7.2013
[11]ו https://www.facebook.com/hussamkhaderpage , 1.7.2013
[12]ו www.alresalah.ps , 10.7.2013
[13]וwww.amad.psו , 30.6.2013
[14]ו www.amad.ps , 29.6.2013
[15] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 30.6.2013
[16]ו www.alaahd.ps , 30.6.2013