המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
געגועים להיטלר בעיתונות המצרית הממסדית
30/4/2001


                                   געגועים להיטלר בעיתונות המצרית הממסדית   

 

נושא השואה והנאציזם שב ועולה בתקשורת המצרית הממסדית לעתים קרובות. במרבית המקרים מתחלקת עמדותיהם של בעלי הטורים לשני סוגים: אלו המכחישים את השואה, ואלו הקובעים כי השואה אכן התקיימה, אך היא מתגמדת לעומת מעשיה של ישראל נגד הפלסטינים. ואולם לאחרונה החלה אופנה חדשה בעיתונות המצרית הממסדית, ובעיקר ביומון אל-אח'באר: בעלי טורים מודים בהתרחשותה של השואה, מברכים עליה, ואף מייחלים לחזרתו של היטלר.

 

בעל הטור הראשון שהציג עמדה שונה מזו המקובלת בתקשורת המצרית, היה אניס מנצור, שכתב, כי אירועי האינתיפאדה יכולים להביא לכך ש"יתברר לעולם כולו שהיו סיבות המצדיקות את מה שקרה ליהודי גרמניה, פולין ורוסיה", והוסיף: "אין זה נכון שכל היהודים הם שוחרי שלום; יש בקרבם קבוצה בעלת נטיות התאבדות שאינה חפצת חיים. [לכן] הם מעוררים את שנאתו ועוינותו של הציבור כלפיהם, וכתוצאה מכך יוצא הציבור נגדם. למרות שמספרם של בעלי התבונה בקרבם רב, הם משתמשים בתבונתם כדי להמציא שיטות חדשות לגרום לאנשים לשנוא אותם ולהתלכד נגדם בכל מקום ומקום.

 

משום ששיגעון הגדלות שולט על עמי היהודים, הם אינם מרכינים את ראשיהם כדי להישאר בחיים; הם מעדיפים לעלות על פני השטח ולהתייצב מאחורי הגה ההנהגה בארה"ב ובאירופה, כדי לעורר את רחמיהם של האנשים. לפני הקמתה של מדינת ישראל, הם היו בצל, בשורות האחוריות ובסמטאות האפלות. [עתה] הם מעדיפים את ישראל המוקפת כולה אויבים, על פני הגטו שאיש אינו יודע על קיומו, או על קיומם שלהם...

 

ישנן קבוצות בישראל הרואות במדינה היהודית מדינה כופרת. הן סבורות שעם ישראל ראוי לעינויים ושמה שעשה היטלר ליהודי המערב הוא עונש שהם ראויים לו, משום שהם התייחסו ליהודי המזרח באופן גרוע..."[1]

 

אחמד רגב, בעל מדור יומי ב"אל-אח'באר", הצטרך למנצור והכריז: "תודה להיטלר, זכרו לברכה, על שנקם מראש בשמם של הפלסטינים נגד הפושעים הנתעבים ביותר על פני האדמה; וזאת אע"פ שיש לנו תלונה כלפי היטלר, והיא שנקמתו כלפיהם לא הייתה מספקת".[2]

 

בעקבות מחאתו של שגריר ישראל באו"ם, יהודה לנקרי, על ביטויי האנטישמיות בתקשורת המצרית הממסדית, שב רגב ופרסם את אותה ההתבטאות, תוך שהוא מקדים לה את הקביעה: "אני עומד על עמדתי פעם נוספת".[3]

 

למחרת היום, כתב רגב בשלישית: "יחד עם אניס מנצור ומצטפא חסין העלנו [בסיאנס] את רוחו של היטלר, זכרו לברכה. רוחו באה כשהיא זועמת עלי. אניס מנסר תרגם את תלונתו מן השפה הגרמנית [והתברר] כי הוא מכחיש [את טענתי] שהברבריות שלו כלפי היהודים לא הגיעה לדרגת הברבריות שהם מגלים כלפי הפלסטינים." [4]

 

התוספת האחרונה למועדון מעריציו של היטלר בעיתונות המצרית הממסדית הייתה של כמאל עבד אל-ראוף, בעל טור בשבועון אח'באר אל-יום. במאמר, שכותרתו "איפה אתה, היטלר?", כתב עבד אל-ראוף: "...איפה אתה, היטלר, כדי שתלמד את שרון לקח קשה באחד מתאי הגזים עליהם אנו שומעים. אז יריעו לך אויבי המלחמה ותומכי השלום בכל מקום..."[5]



[1] אל-אהראם (מצרים), 13.2.2001.

[2] אל-אח'באר (מצרים), 18.4.2001

[3] אל-אח'באר (מצרים), 25.4.2001

[4] אל-אח'באר (מצרים), 26.4.2001

[5] אח'באר אל-יום (מצרים), 21.4.2001.