האופוזיציה במצרים תוקפת את שגרירת ארה"ב: פועלת בשירות האחים המוסלמים
הקדמה
בשבוע האחרון נתונה שגרירת ארה"ב במצרים, אן פטרסון, למתקפה ציבורית, בעיקר מצד חוגי האופוזיציה המצרית, בעקבות דברים שאמרה ב-18.6.13 בכנס של מרכז אבן ח'לדון למחקר, בראשותו של סעד אל-דין אבראהים, בקהיר. התקשורת המצרית דיווחה כי בכנס, שהיה סגור לכניסת עיתונאים, אמרה פטרסון כי אין להשוות בין הנשיא מוחמד מורסי, שהוא נשיא נבחר המכהן פחות משנה בתפקיד, לבין קודמו, חוסני מובארכ, ששלט במשך 30 שנה והודח. על רקע המתיחות השוררת במצרים לקראת הפגנות להדחתו של מורסי הצפויות ביום השנה לעלייתו לשלטון ב-30.6.13,[1] התפרשו הדברים שיוחסו לפטרסון כהתייצבות לצד שלטון מורסי והאחים המוסלמים (להלן, האח"ס) וכהבעת התנגדות למחאה העממית שמתכננים מתנגדיו.
פטרסון לצד סעד אל-דין אבראהים בכנס של מרכז אבן ח'לדון למחקר[2]
אנשי אופוזיציה שונים במצרים גינו את דברי פטרסון וראו בהם התגייסות נגד כוחות המהפכה והתערבות בוטה בענייניה הפנימיים של המדינה לטובת המשטר וקראו לה לשתוק. עיתוני אופוזיציה טענו כי פטרסון מחרחרת ריב בחברה המצרית, מעבירה דוחות שגויים לממשל האמריקאי המציגים את הההתנגדות לשלטון מורסי ככזו הנמצאת בדעיכה, ואף קראו לסלקה ממצרים. ברשתות החברתיות גידפו גולשים מצריים את פטרסון ואיימו להחרים תוצרת אמריקאית.
אין זו הפעם הראשונה שבה ניצבת פטרסון תחת מתקפה ציבורית במצרים. מאז מינויה לשגרירת ארה"ב בקהיר (מרץ 2011) היתה נתונה פטרסון בכמה הזדמנויות למתקפה עליה מכלל גווני החברה והפוליטיקה המצרית - הן מצד החוגים האסלאמיים והן מצד החוגים האזרחיים. היא הואשמה בדאגה אך ורק לאינטרסים האמריקאיים והישראליים, בניסיון ליצור תלות מצרית בסיוע האמריקאי. בעבר, אף הוגשו תביעות לסילוקה ממצרים, בטענה כי חרגה מתפקידה כאשר העניקה מחסה בשגרירות לנאשמים האמריקאיים בפרשת מימון ארגוני החברה האזרחית. כך, במרץ 2013 נערכה הפגנה עממית מול שגרירות ארה"ב בקריאה לגרשה מקהיר.[3]
להלן קטעים מהדברים שיוחסו לפטרסון ודוגמאות לתגובות הנזעמות בתקשורת המצרית בתגובה להם:
התבטאות פטרסון: גירסת שגרירות ארה"ב מול גירסת התקשורת המצרית
עפ"י מקורות שנכחו בכנס של מרכז אבן ח'לדון למחקר ב-18.6.13 בנושא "עמדת הממשל האמריקאי כלפי המצב המדיני במצרים", אמרה השגרירה אן פטרסון: "מורסי איננו מובארכ... אין מקום להשוואה ביניהם, מאחר שמובארכ היה בשלטון 30 שנה שהסתיימו בהדחתו, בעוד מורסי הוא נשיא נבחר שטרם השלים את שנתו הראשונה..." על הקמפיין העממי להבעת אי-אמון במורסי "תַמַרֻד", המוביל את מחאת ה-30.6.13 אמרה פטרסון, כי לקמפיינים מעין אלו יש השפעה על מקבלי ההחלטות וכי הם מבטאים את רצון העם המצרי לקבוע את עתידו, ולכן על הממשלה המצרית להכיר ברצון זה. לפי דיווחים בתקשורת המצרית, פטרסון הוסיפה: "אנו תומכים במחאות, אולם גיוס הרחוב לא יביא בשום אופן לדמוקרטיה יציבה, וזו תושג רק על ידי בחירות." פטרסון אמרה עוד: "הצבא המצרי ידיד שלנו, יש לו יחסים טובים עם הממשל האמריקאי... אנו מתנגדים לחלוטין לשלטון צבאי ומצרים צריכה להיות מדינה אזרחית..."[4]
לעומת זאת, בתמליל נאומה של פטרסון בכנס של מרכז אבן ח'לדון למחקר, כפי שהובא באתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ארה"ב בקהיר, לא הופיעו דברים אלה, ובראשם האמירה שיוחסה לה ועוררה את זעם האופוזיציה, שלפיה אין להשוות בין מורסי לבין מובארכ. במקום זאת, הופיעו הדברים הבאים העשויים להתפרש כהבעת תמיכה באח"ס וכהתנגדות למחאה העממית ב-30.6.13:
"We oppose chaos… The Government of the United States of America supports Egypt, its people, and its government... In order to do this, the U.S. Government must deal with the Egyptian Government. This is the government that you and your fellow citizens elected… Throughout Egypt’s post-revolution series of elections, the United States took the position that we would work with whoever won elections that met international standards, and this is what we have done. Because many in the Egyptian Government are affiliated with the Muslim Brotherhood or its Freedom and Justice Party, the U.S. Government must work with them across a huge range of issues…
Some say that street action will produce better results than elections. To be honest, my government and I are deeply skeptical. Egypt needs stability to get its economic house in order, and more violence on the streets will do little more than add new names to the lists of martyrs. Instead, I recommend Egyptians get organized. Join or start a political party that reflects your values and aspirations…"[5]
אנשי אופוזיציה מצריים לפטרסון: שתקי והתעסקי בענייניך!
אופוזיציונרים מצריים מתחו ביקורת על דברי פטרסון וטענו כי הם מהווים התערבות לא ראויה בענייני הפנים של מצרים. ג'ורג' אסחאק, חבר בחזית ההצלה הלאומית – ארגון הגג של כוחות האופוזיציה המצריים - גינה את דברי פטרסון. הוא אמר: "אילו הייתי רואה אותה ברחוב, הייתי אומר לה shut up ואל תתערבי בעניינים לא לך." עוד אמר: "השגרירה האמריקאית היא גברת רעה ומעוררת פתנות."[6] גם מגדי חמדאן, חבר חזית ההצלה הלאומית ומפלגת החזית הדמוקרטית, קרא לפטרסון: "אמרי דברים טובים או שתקי" והוסיף כי דבריה סותרים את טענתה של ארה"ב, שהיא תומכת בדמוקרטיות ועומדת לצדם של כוחות המהפכה. לדבריו, כל עניינה של ארה"ב הוא ביטחון ישראל, ולכן היא מגנה על מורסי והאח"ס בהיותם היחידים שנאמנים לארה"ב.[7] הישאם אבו אל-סעד, חבר במפלגת החזית הדמוקרטית, תקף את התערבותה של ארה"ב וטען אף הוא כי מטרתה הראשית היא לשמור על ביטחונה של ישראל, ושהיא רואה במורסי ובאח"ס כמתאימים לכך. הוא הוסיף: "ציפינו שהשלטון המצרי יביע התנגדות להצהרות אלה מתוך שמירה על כבודו בפני העם המצרי... אך זה לא קרה."[8]
המפלגה הקומוניסטית המצרית פרסמה גילוי דעת בו נאמר כי דברי פטרסון הם חוצפה ומהווים התערבות בוטה בענייני המצרים ותוקפנות כלפי רצונו החופשי של העם המצרי להפיל את משטר האח"ס ולהשלים את מהפכתו. עוד נטען כי "הצהרה זו בעיתוי זה היא מסר תמיכה במורסי ובבעלי בריתו... כגמול על עמדתם התומכת בתוקפנות ובהתערבות חיצונית בסוריה." בהודעה נאמר עוד כי הצהרות פטרסון נועדו ללחוץ על הצבא המצרי ועל גורמים אחרים במצרים, לבל יסייעו לעם להפיל את מורסי, שכן הכוחות האיפריאליסטיים חוששים מהגל השני של המהפכה במצרים העלול להתפשט לעמי האזור ולאזורים נוספים בעולם ולאיים על האינטרסים שלהם.[9]
עיתוני אופוזיציה מצריים: פטרסון היא שגרירת האח"ס, יש לסלקה ממצרים
העיתונות האופוזיציונית המצרית הציגה את דברי פטרסון כהודעת תמיכה של הממשל האמריקאי במשטר מורסי, ואת פטרסון כבעלת ברית של האח"ס וכיריבת המהפכה. למשל, היומון המצרי האופוזיציוני אל-וטן, פרסם כתבה של העיתונאי אכרם סאמי, שכותרתה: "פרופיל: אן פטרסון – שגרירת תנועת [האח"ס]". בכתבה נאמר: "למרות הביקורות והשנאה שהמצרים מפנים כלפיה, היא הצליחה לאלף את כוחות האסלאם הפוליטי לטובת ארצה ולהוכיח לממשלתה את יכולתה להתמודד עם האסלאמיים בדרך הרצויה לה, אשר מגשימה את האינטרסים של ארצה. שגרירת ארה"ב בקהיר, אן פטרסון, שהפכה ל'מנודה' על-ידי האופוזיציה המצרית בשל תפקידה כ'נציבה האמריקאית העליונה במצרים', ובשל התערבותה המתמדת, שעברה את הגבול, בענייני הפנים של מצרים, היא בעלת ניסיון רב בעבודה מול כוחות האסלאם הפוליטי, בזכות פעילותה בפקיסטן ואפגניסטן..."[10]
גם היומון אל-ופד תיאר את פטרסון כ"נציב העליון האמריקאי במצרים בחסות האח"ס" והביא מדברי עימאד גאד, מומחה במרכז אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים, שטען כי פטרסון מונתה לשגרירה בקהיר "עקב עברה האפל שבו הייתה מעורבת בתכנון חיסולי פוליטיקאים ידועים ובפיקוח על ביצועם בימים שבהם הייתה שגרירה בקולומביה ובפקיסטן." גאד תאר את פגישותיה של פטרסון עם מנהיגי האח"ס בעת האחרונה, ובייחוד פגישתה עם סגן יו"ר המדריך הכללי של האח"ס, ח'ירת אל-שאטר, ב-25.6.13 כ"ניסיון נואש שלה להוכיח שעבודתה במצרים הסתמכה על המציאות, בייחוד לאחר שג'ון קרי גילה בביקורו במצרים לא מכבר סתירות בין המציאות שם לבין הדו"חות ששלחה פטרסון למשרד החוץ האמריקאי." לדבריו, מאמצי פטרסון נועדו להאריך את שלטון האח"ס, כדי להוכיח שדיווחיה על היחלשות הזעם העממי הנרחב בעקבות הבחירה במורסי לנשיא היו נכונים.
אל-ופד הביא גם מדבריו של מתאם החזית החופשית לשינוי בדרכי שלום, עיסאם אל-שריף, שדרש לסלק את פטרסון לאלתר, בטענה שהפרה את כל הנהלים המקובלים, באמרו: "אין לה זכות לסייר במחוזות, אך בעידן מורסי היא סיירה בכל רחבי מצרים ונפגשה עם כל מי שרצתה משום שהיא יודעת שהשלטון שברירי וחלש". אל-שריף הזהיר את השגריר האמריקאי הבא במצרים שלא לנקוט במדיניות שנקטה פטרסון, כשלא דיווחה את העובדות לממשל האמריקאי והתערבה באופן בוטה בענייני מצרים, ואף דרשה, לדבריו, מהפטריארך הקופטי תואדרוס לא להוציא את הקופטים להפגנות ב-30.6.13.[11]
עיתונאי מצרי: פטרסון מציתה אש בקרב בני העם המצרי
במאמר ביומון אל-מצריון, כתב חבר איגוד העיתונאים, מוחמד ח'דר אל-שריף: "...תפקידה של אן פטרסון מתיר לה לשבת ולהיות [כאן], לפעול, ללכת ולבוא, אך הפעם 'כבודה' התערבה בענייני מצריים בצורה מוגזמת. היא נפגשת עם מי שהיא רוצה ומציתה אש בקרב בני העם...
מדובר בהתערבות בוטה בענייניה של מצרים, שאינה מותרת לאף שגריר ערבי או זר ולאף מדינה. [פטרסון] תוחבת את אפה בכל דבר באופן שמזכיר את ימי הלורד קרומר, הנציב העליון במצרים בזמן הכיבוש הבריטי [בין השנים 1907-1883]..., שהיה מגדולי המטיפים להתמערבות ומגדולי הקולוניאליסטים בעולם האסלאמי ואחד מאלה שהתוו את המדיניות שניהל ועודו מנהל הקולוניאליזם, בניסיון לחסל את יסודות העולם האסלאמי והאומה הערבית. לא אני ולא אחרים שמחזיקים בלאומיות מכובדת מסכימים להתערבות השגרירה בענייני מצרים, ובמיוחד[בענייני] הצבא גם אם הוא מקבל סיוע אמריקאי שנתי, יהיה גודלו אשר יהיה…"[12]
תגובות זועמות להצהרת פטרסון ברשתות החברתיות
ברשתות החברתיות הביעו רבים זעם על התבטאותה של פטרסון. למשל, איש העסקים ומייסד מפלגת
אל-מצריון אל-אחראר, נגיב סאויריס, צייץ בטוויטר: "עשי לנו טובה ושתקי."
ציוצו של סאויריס בטוויטר: "עשי לנו טובה ותשתקי"[13]
עורך השבועון המצרי האופוזיציוני אל-אוסבוע, מוצטפא בכרי, כתב בחשבון הפייסבוק שלו, בתגובה לדיווחים שהוכחשו על כוונת ארה"ב למנות כשגריר במצרים במקום פטרסון את שגריר ארה"ב בירדן: "שגרירה זו [פטרסון] מילאה תפקיד מפוקפק במצרים על ידי הגשת דו"חות שגויים לממשל [האמריקאי] בהם נטתה לטובת האח"ס על חשבון הכוחות האחרים. וושינגטון הזדרזה בהחלטתה [להחזיר את פטרסון מקהיר] בעקבות המשברים שגרמו הצהרותיה של השגרירה בנוגע לצבא ולאירועי מהפכת ה-30.6."[14]
תגובות בפייסבוק של השגרירות האמריקאית בקהיר
גם בעמוד הפייסבוק של שגרירות ארה"ב בקהיר הגיבו אזרחים מצרים בזעם לדברי פטרסון ול"להתערבות האמריקאית בחיים המצריים" ובאיומים להחרמת מוצרים אמריקאיים. בעמוד זה היו גם כאלה שהגיבו בקללות וגידופים קשים באנגלית כלפי השגרירה. להלן כמה דוגמאות לתגובות הנזעמות שבעמוד הפייסבוק של השגרירות:[15]
"פטרסון צריכה להפסיק לשחק [בתפקיד] של נציבה עליונה במצרים. הפסיקו להתערב בענייני הפנים של מצרים. הפסיקו לתמוך בטרוריסטים, מדיניותכם כושלת בכל רחבי העולם. מצרים לא תיפול, למורת רוחכם ולמורת רוחה של שגרירתכם."
"אם תנסו להתערב בענייני מצרים, נעשה קמפיין דומה ל'תמרד' להחרמת כל המוצרים האמריקאיים. הפסיקו להתערב בענייני מצרים."
"ברצוני לומר לשגרירה האמריקאית בקהיר, אן פטרסון: העם במצרים אינו כמו העם באפגניסטן ופקיסטן, בו שולטים סוחרי דת ורוצחים. מי שמשחק באש, נשרף ממנה."
"אנחנו כעם מכבדים את כל העמים האחרים ומתנגדים להתערבות האמריקאית בחיים המצריים, לתמיכה האמריקאית במשטר פאשיסטי המדכא חירויות ולאילוצו של העם המצרי להיכנע למשטר הזה בשל אינטרסים אמריקאיים. היכן החירות שאתם קוראים לה?"
[1] ראו דו"ח ממרי (20.6.13) שנה לשלטון מורסי (30.6.13): "שנה לשלטון מורסי (30.6.13): מחאה עממית להדחת הנשיא; חשש לעימותים בין תומכיו למתנגדיו"
[2]וhttps://www.ibnkhalduncenter.org, 18.6.2013
[3] על כך בדו"ח ממרי (18.3.12): "המשבר מצרים-ארה"ב סביב ארגוני החברה האזרחית במצרים (ג): מתקפת העיתונות המצרית על שגרירת ארה"ב בקהיר, אן פטרסון"
[4] אל-וטן (מצרים), 18.6.2013; אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.6.2013
[6] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 20.6.2013
[7] אח'באר אל-יום (מצרים), 20.6.2013
[8] אל-מאל (מצרים), 20.6.2013
[9] אל-דוסתור (מצרים), 20.6.2013
[10] אל-וטן (מצרים), 22.6.2013
[11] אל-ופד (מצרים), 23.6.2013
[12] אל-מצריון (מצרים), 22.6.2013
[13]ו https://twitter.com/NaguibSawiris, 19.6.2013
[14]ו https://www.facebook.com/BakryMoP, 21.6.2013
[15]ו https://www.facebook.com/USEmbassyCairo, 25.6.2013