השמצות ורמיזות גזעניות נגד קולין פאול בעיתון מצרי
היומון המצרי הממסדי, אל-אח'באר, פתח במתקפה חריפה נגד מזכיר המדינה האמריקאי, קולין פאול, בעקבות ביקורו באזור. במאמר המערכת של היומון נכתב תחת הכותרת "האיש שאיבד את צבעו[1]": "שה"ח האמריקאי השיל את עורו, עקר את עצמו משורשיו וכיום הוא מייצג רק את עצמו ואין לו כל קשר לקהילה האמריקאית השחורה שהובילה את מהפכת הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם בעולם.
על פי הדו"חות, מונים האפריקאים-האמריקאים 30 מליון איש ובהם מספר גדול של מוסלמים, שמרביתם בעלי נטייה דמוקרטית ומתנגדים להתקפה האמריקאית המתמשכת נגד עראק; אלא שלאדון פאול יש דעה שונה לחלוטין.
שה"ח האמריקאי לא היסס מלבטא את כל סוגי ההשפלה והכניעה בעת שביקר לאחרונה בישראל; הוא ניצב שפל רוח, כיפה יהודית על ראשו, מול המצבה לזכר השואה השקרית של היהודים במלחמת העולם השניה; הוא גם ישב מול ההנהגה הישראלית החדשה כמו תלמיד המקשיב לדעותיה של אותה הנהגה המתנגדת לתפקיד האמריקאי בתהליך השלום, מבלי שיהיה מסוגל להגיב!! יתרה מכך, הוא חלק שבחים לרב המרצחים שרון ותקף את ערפאת באכזריות בלתי מוצדקת.
אלא שפאול, שבישראל היה חתול, הפך לאריה [כאשר ביקר אצל] הערבים. הוא קבע ללא כחל וסרק שלעראק לא תהיה תקומה והדגיש את הצורך להמשיך את הלחץ על בגדאד. יתרה מכך, הוא אף הביע את תדהמתו מן התגובה המצרית והערבית הנזעמת לתוקפנות האמריקאית-בריטית נגד עראק.
לפיכך, היה זה אך טבעי שפאול יתקל בשנאה מסויגת בעולם הערבי. פאול הגיע כשר חוץ כדי להשלים את מה שהתחיל בו פאול הגנרל, בהיותו רמטכ"ל: חיסול כל סיכוי להחייאת ה"גופה" הערבית, שפאול מקווה להעלותה קורבן במקדש היהודי!"[2]
עורכו הראשי של היומון אל-אח'באר, גלאל דוידאר, המשיך את המתקפה על מזכיר המדינה האמריקאי: "...אני יכול להישבע שהכיפה היהודית שפאול שם על ראשו בעת שביקר בישראל היא הסיבה לפליאתו [על התגובה הערבית להפצצות בעראק]. בטוח שהכיפה המקוללת הזו אינה אלא "כיפת העלמות" הגורמת למי שלובש אותה לאבד את ההתחסדות, לשכוח את הצדק, להשתחרר מכל חוכמה או הגיון..."[3]
במאמר נוסף, כתב מחמוד עבד אל-מנעם מראד, לשעבר חבר בתנועת השלום המצרית: "חשבנו שנפטרנו מהגברת מדלין אולברייט, והנה סיפקו לנו מישהו עוד יותר טיפש ושקרן... לפני יומיים, גילה הגנרל התופס את העמדה השלישית במדינה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ שיש לו מוח של ציפור. קולין פאול, האמריקאי השחור, שסברנו שהוא יביא להתקרבות יוצאת דופן עם מדינות ערב, שציפינו ממנו ליותר מאשר ציפינו מקודמיו, הכזיב את התקוות והציג התנהגות של בן נוער טיפש. הוא הלך בצעדיהם של השליטים האמריקאים שקדמו לו ונטה באופן ברור לטובת ישראל. הפטפטת של הגנרל לא נעצרה בנקודה זו; הוא תקף את צדאם חוסין , שאינני מגן עליו אלא על עמו העשוק והמדוכא. פאול רמז שעראק בדרכה להשיג נשק גרעיני. הלוואי והיה לצדאם נשק דומה לזה שיש לישראל, לארה"ב, להודו, לפקיסטאן, ולמדינות אחרות..."[4]
