המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ועידה בקהיר לתמיכה במיעוט הערבי-סוני באיראן
21/2/2013

 

ועידה בקהיר לתמיכה במיעוט הערבי-סוני באיראן

 

מאת א. סביון, י מנשרוף  ור. גרין *

 

הקדמה

ב- 11-10 בינואר 2013 אירחה קהיר ועידה ייחודית בעולם הערבי – "ועידה לתמיכה באהואז" – שלראשונה הביעה תמיכה ערבית פומבית במיעוט הערבי-סוני החי בחבל אהואז באיראן, תוך גינוי מדיניות הדיכוי של איראן השיעית כלפי הסונים החיים בה.

 

אהואז הוא השם הערבי למחוז ח'וזסתאן האיראני, השוכן לחופו הצפוני של המפרץ הפרסי בצמוד לגבול איראן-עיראק. לחבל חשיבות גיאו-פוליטית עצומה בשל מיקומו בתפר בין איראן לעולם הערבי ובשל משאבי האנרגיה העצומים שבו, המהווים מרכיב מרכזי ביצוא של איראן.

 

ארגוני המיעוט האהואזי באיראן, הנהנים מחסות סעודית, מנהלים לצד מיעוטים אתניים אחרים באיראן,

מלחמה בשלטון המרכזי של טהראן בדרישה להתנתק ממנה. בתגובה, פועלת טהראן ליישוב שיעים ממוצא פרסי באהואז תוך ניסיון לעקור כל סממן ערבי-סוני מתושבי האזור.[1] יודגש כי בעבר קראו דוברים ערביים, בעיקר סעודים, להשיב לטהראן באותו מטבע על חתירתה, לדבריהם, תחת המשטרים הערביים-סוניים,  באמצעות תמיכה ערבית פומבית במיעוטים באיראן ובמיוחד המיעוט הערבי-סוני באהואז.[2]

 

מאז מהפכת ה-25 בינואר 2011 במצרים החל לפעול בה בגלוי "הארגון הלאומי לשחרור האהואז" – ארגון גג של מספר תנועות עממיות לשחרור האהואז. פעילותו התבטאה בקיום הפגנות ועצרות מחאה מול הנציגות האיראנית בקהיר, שחלקן התפתחו לכדי התנגשויות אלימות עם הנציגים הדיפלומטים האיראנים בלשכה להגנת האינטרסים האיראניים בקהיר.[3] באוגוסט 2012 הכריזו פעילי הארגון על פתיחת "המהפכה הערבית האהואזית" מכיכר אל-תחריר, וקראו לצעירי המהפכה המצרית להירתם למאבקם.[4]

 

הוועידה בקהיר נערכה ביוזמתם ובהשתתפותם הבולטת של גורמים סלפים ואסלאמיסטים במצרים, בהם פוליטיקאים, אנשי דת ואנשי ציבור. בין הנוכחים בלטו עוזרו של נשיא מצרים, ראש מפלגת אל-וטן הסלפית, עמאד עבד אל-ר'פור, חברי פרלמנט אסלאמיסטים, והמטיף הסעודי מוחמד אל-עריפי. איש מן האחים המוסלמים או שיח' אל-אזהר לא השתתף בוועידה – למרות שבתחילה דווח כי ישתתפו.

 

הדוברים בוועידה – שנערכה במקביל לביקור רשמי ראשון של שה"ח האיראני, עלי אכבר צאלחי במצרים – השתלחו בטהראן וגינו אותה על מדיניות הדיכוי שהיא מפעילה נגד הערבים הסונים תושבי אהואז, המתבטאת בעקירתם והחלפתם בפרסים; בדיכוי האמונה הסונית של האהואזים, בדיכוי תרבותי של הערבים בשל האיסור שחל עליהם לדבר וללמוד ערבית; ובגזל משאבי הטבע בחבל. כמה דוברים שקראו להזדהות עם כלל המיעוטים הסונים באיראן טענו כי מדובר ב"כיבוש איראני" של אהואז. הודעת הסיכום של הוועידה קראה להעלות את הנושא האהואזי לסדר היום במדינות ערב ובזירה הבינלאומית, ולדרוש את השבת זכויות העם האהואזי הגזולות. כן הוחלט לקיים ועידות המשך מדי שנה ולהקים גוף למעקב אחר יישום החלטות הוועידה.

 

בעוד משה"ח האיראני ניסה להמעיט בחשיבות הועידה, גינו אותה רבים באיראן בטענה כי מאחוריה מצויות מדינות כמו סעודיה מתוך מטרה לפגוע ביחסי איראן-מצרים.

מסמך זה יסקור את נאומי משתתפי הועידה, ותגובות בולטות לה בתקשורת הסעודית ובאיראן:

 

הודעת הסיכום של הוועידה: העלאת הנושא האהואזי לסדר היום הערבי

בהודעת הסיכום נאמר: "יש צורך לתת את הדעת לסכנה האיראנית, על מגמות התפשטותה והכיתתיות שלה. יש לאמץ את העניין האהואזי ולתמוך בעם האהואזי בהשבת זכויותיו הגזולות. נושא הערבים האהואזים זכה לקיפוח היסטורי מצד המדינה הפרסית הן בתקופה הפהלבית [1925-1979] והן בתקופת הרפובליקה [האסלאמית] הנוכחית. קיים גם קיפוח כלפיו בתקשורת, ובהיבט של זכויות האדם מצד החברה הערבית והבינלאומית, עד כדי כך ש[סוגית הערבים האהואזים] הפכה לאחת הנשכחות ביותר בתקשורת הערבית והבינלאומית... הגיעה העת שעניין האהואזים יעמוד בראש סדר היום של כל ארגון זכויות אדם או ארגון פוליטי ערבי ועולמי." קוראים "לכל הכוחות האהואזיים לפעול לאיחוד המסרים, ליכוד השורות והשלמת המאמצים למען קידום עניינו של העם הערבי האהואזי במוסדות הבינ"ל והאזוריים ובדעת הקהל."[5]

 

עמאד עבד אל-ר'פור: לעמוד לצד אחינו הסונים באיראן – הערבים, הבלוצ'ים, הכורדים

אחד הדוברים הבולטים בוועידה היה עוזר הנשיא, עמאד עבד אל-ר'פור, שקרא למדינות ערב לפעול בתוקף למען זכויות הסונים העשוקים באיראן: "איננו זועקים בשם הערבים בלבד. אנו זועקים גם בשם הבלוצ'ים הסונים, בשם הכורדים הסונים, וכן בשם הערבים האהואזים שנעשקו במשך זמן רב ושנים ארוכות... ישנן מדינות שמדברות בשם הסיוע למדוכאים, אך איננו מעוניינים בסיסמאות, אלא בעובדות בשטח ... זכותם [של האהואזים] לקיים את מצוות דתם, זכותם לדבוק בזהותם [הערבית] וללמוד את שפתם... העושק וההזנחה ניכרים בכל דבר בחבל אהואז, ששטחו משתווה לשטחן של ארבע מדינות ערביות – פלסטין ההיסטורית, לבנון, סוריה וירדן...."[6]

 

עמאד עבד אל-ר'פור נואם בוועידה על רקע דגל אהואז[7]

 

חבר מועצת השורא המצרית: "לשחרר את אהואז מהכיבוש ... המתבטא בטיהור אתני"

טלעת רמיח, חבר במועצת השורא המצרית, יצא נגד הכיבוש האיראני: "אהואז הוא אחד ממוקדי הכיבוש ויש לשחררו... כיבוש אהואז מתבטא בטיהור אתני להעלמת הזהות. [האיראנים] החלו ליישב קבוצות של פרסים [באהואז] ולבצע מעשים של התנחלות... המהפכות הערביות יחוללו שינוי בעמדה הערבית כלפי עניינם של האהואזים, בפרט כשהתנועה האסלאמית החלה להיות נוכחת בסכסוך."[8]

 

הדרשן מוחמד אל-ערפי: "איראן נלחמת במוסלמים באמצעות הנפט והגז של אהואז"

נואם בולט היה המטיף הסעודי מוחמד אל-עריפי, דרשן פופולארי הידוע באמירות פרובוקטיביות גם נגד המשטר האיראני והשיעים. אל-עריפי יצא נגד הכובש השיעי האיראני, "האויב", הגוזל את משאבי האהואזים לצרכיו: "אחינו באהואז נתונים מזה כמאה שנים לשלטון צפווי [כינוי גנאי לפרסים בפי הערבים]... [ה]מנצל לטובתו את מה ששייך להם [לאהואזים]... יותר מ90% מהגז של איראן, בו היא מתפארת ואותו היא מייצאת לעולם הוא מאהואז. את הרווחים ממנו היא מנצלת כדי לייצא את המהפכה שלה לעולם. יותר מ87% מהנפט שאיראן מפיקה הוא מאהואז, וגם ברווחיו היא משתמשת כדי לייצא את המהפכה הצפווית שלה, בשאיפתה להשתלט על העולם... איראן משתמשת בנפט ובגז של אהואז כדי להילחם במוסלמים... לכן, בדברנו על אהואז, עלינו לעשות יותר מאשר ועידה של יומיים... כל אדם חייב לעשות כל שביכולתו כדי לעזור להם." אל-עריפי קרא לערבים ולמוסלמים "להתאחד נגד אויבנו" ולהשתמש בכוחם הכלכלי נגד איראן כדי לסייע לתושבי אהואז. לטענתו, בתיאורי אחרית הימים המפורטים של הנביא מוחמד אין אזכור לכוח משמעותי של הצפווים-האיראנים או מלחמה גדולה נגדם, דבר המלמד שאין צורך במלחמה גדולה כדי לגבור על איראן, תוך כדי הסיוע לאהואזים הסונים.[9]

 

שיח' אל-אזהר: העליתי את נושא האהואזים בפגישה עם שה"ח צאלחי

על-אף ששיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב, נמנע מלבוא לוועידה, הוא העלה את נושא האהואזים בפגישתו עם שה"ח צאלחי בקהיר, באמרו: "הגיעו אלי ומגיעות אלי כל העת בקשות עזרה מצד רבים מקרב הסונים באיראן. כולן מדגישות את העדר זכויות היסוד שלהם כאזרחים איראנים בעלי זכות לממש את תרבותם ומורשתם הייחודית, ואת ההלכה [הסונית] המיוחדת להם."[10]

 

תגובות בתקשורת הסעודית לוועידת האהואזים בקהיר:

למרות קיומה של הועידה במצרים היו אלה דווקא מאמרים בתקשורת הסעודית שעסקו בוועידה ובמצוקתם של הסונים באהאוז. יצוין כי זרם הסלפיה במצרים – שרבים ממנו השתתפו בוועידה – זוכה לתמיכת סעודיה.

 

בעל טור סעודי: סיוע ערבי יאפשר לאהואזים להשיב לעצמם את זכויותיהם

במאמר ביומון אל-חיאת שיבח בעל הטור הסעודי ג'מיל אל-ד'יאבי את מצרים על שנתנה יד לקיום הוועידה, שהיוותה משקל נגד לביקורו של שה"ח האיראני צאלחי שם, בפרט נוכח הייצוג רם הדרג של עוזר הנשיא ולנוכח תקיפותה של הודעת הסיכום. אל-ד'יאבי הוסיף: "במאמרים קודמים עמדתי על ההכרח שמדינות המפרץ ומדינות ערב בכלל יאמצו את עניין אהואז, בהיותה ביסודה נסיכות ערבית, ובה אוכלוסיה שיעית וסונית ערבית... הערבים הטהורים הללו [סונים ושיעים באהואז] לא נכנעו מעולם לממשלות האיראניות. ברגע שהאהואזים יזכו לתמיכה ולסיוע ממדינות המפרץ ומהערבים, המבוססים על תכנית פעולה וחזון מדיני ברור, הם יהיו מסוגלים להשיב לעצמם את זכויותיהם ולהשפיע על מדיניות החוץ של איראן. יתרה מכך טהראן תשתה מאותה כוס שהיא מנסה להשקות בה את המדינות המפרציות והערביות באמצעות התערבות בענייניהן הפנימיים ולהתפשט על חשבונן."[11]

 

יומון סעודי: פרסום יחסה של איראן למיעוטים הוא "חומר נפץ"

ברוח הדברים שנאמרו בוועידה, פרסם היומון הסעודי הממסדי אל-ריאד, מאמר מערכת בו האיץ במדינות המפרץ הערביות לפעול יחד כדי להתסיס את מגוון המיעוטים האתניים באיראן ולערער את יציבותה מבית, זאת באמצעות מערך תקשורת ותעמולה בשפות המיעוטים:

 

"המלחמה באיראן היא לאומית, כיתתית ובעתיד גם צבאית. [באיראן] ישנה התגייסות גזענית נגד כל דבר ערבי, אפילו [נגד] השיעים ממוצא ערבי, משום [שהאיראנים] מחשיבים אותם לבעלי שורשים ויוחסין פחותים מהמוצא הארי שלהם. אולם מה שחמור מכך הוא העימות בתקשורת, שבה קרוב לארבעים ערוצי לוויין שמממן המודיעין האיראני פונים לערבים, הן בתוך איראן והן בעיראק, לבנון וכמה ממדינות המפרץ... זה נכון גם לתחום התקשורת הכתובה וגם לאתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. איראן משתמשת בכל אמצעי התקשורת הללו ובהטעיה כדי להציג מצג שווא, לפיו היא בעימות עם ארה"ב וישראל. [כל זאת], במטרה להשיג את יעדיה. בחוגים ערביים היא מציגה אותם כיעדים שתומכים במטרות הערבים, בפלסטין ובמקומות אחרים...

 

בתוכה פנימה איראן היא אוסף של עמים, לאומים וכיתות. [ככזו], קל לחדור אליה בעזרת תקשורת לוחמת ומאורגנת, ובעזרת כוחות אופוזיציה שינוצלו ויקבלו תמיכה על-ידי פתיחת עשרות ערוצים דוברים אזרית, בלוצ'ית, כורדית, פשטונית, סורית ובשפות האחרות של המיעוטים הקטנים; וכן על-ידי העמדת תכנית שתתבסס גם על סוכנויות ידיעות, עיתונים, אתרי אינטרנט שישדרו מסביב לשעון.

 

[עד כה] מצוקתם של אחינו באהואז לא נענתה במידה מספקת של תמיכה פעילה בהם, ואפשר שעובדה זו גרמה לאיראן [לחשוב שניתן] לגרשם, לכלאם, למנוע מהם חינוך, או אפילו לדבר בשפת האם שלהם. זה בוודאי נכון, כשאיננו מפעילים בצורה טובה – המשתווה למה שאיראן והמדינות התומכות בה עושות – את התקשורת הגלויה, שהפכה לאחד האמצעים החשובים למלחמה וללחץ על אוכלוסיות.

 

[איראן] מפעילה באפריקה, באסיה ואפילו באמריקה הדרומית תעמולה לטובתה ומנסה להעביר סונים רבים לשיעה במדינות העניות בסביבה האסלאמית... אולם הכיוון האמיתי, שאליו היא מרכזת את כל כוחותיה הוא האזור הערבי... מצער שלמדינות המפרץ הערביות, שנמצאות במוקד מלחמת התעמולה, אין תכניות לעימות תקשורתי, בשעה שכל שעליהן לעשות הוא לתאם בינן לבין עצמן את פרסום המציאות באיראן כפי שהיא: את האופן בו [האיראנים] מנתקים עמים ממורשתם, מדירים אותם, הורסים את סביבת חייהם, נמנעים מלהעסיקם בתחומי הפוליטיקה והכלכלה, מרחיקים אותם משירות בצבא ובתקשורת, מחסלים את תרבותם –  כל זה הוא חומר נפץ שיכול להפוך את איראן ממדינה תוקפת למדינה במגננה..."[12]

 

תגובות בטהראן לוועידת האהואזים בקהיר: 

התגובה האיראנית לכנס האהואזי נחלקה לשניים: גורמי ממשלה ובהם נציגי משה"ח האיראני ניסו להמעיט ככל האפשר בחשיבות הועידה מתוך רצון שלא לפגוע בחימום היחסים האפשרי עם ממשלת האח"ס במצרים. אולם, חוגים אחרים שאינם נושאים באחריות ממשלתית גינו את קהיר ואת האח"ס ודרשו מטהראן למחות רשמית על כינוס הועידה, לבטל או לקצר את ביקורו של נשיא איראן אחמדי-נז'אד בקהיר שנערך בפברואר 2013, תוך חזרה על הטענה כי גורמים סלפים חברו יחד עם מדינות ערביות-סוניות נגד איראן השיעית.[13]

 

משה"ח האיראני: ממשלת מצרים אינה משתפת פעולה עם מתנגדי איראן

שה"ח צאלחי אמר כי "הכינוס של כמה בדלנים במלון בקהיר זכה לביקורות חריפות בתקשורת המצרית". לדבריו, מוסד אל-אזהר וממשלת מצרים פרסמו גילוי דעת בו הכחישו כל שת"פ עם הכינוס. "ממשלת מצרים", אמר, "אינה משתפת פעולה באופן כלשהו עם מתנגדי איראן."[14]

 

ברוח זו אמר ראש הלשכה לשמירת האינטרסים האיראניים במצרים, מג'תבא אמאני: "קבלת הפנים החמה של מצרים לאיראן גדלה בכל ביקור. בשל כך מדינות מסוימות חוששות לאינטרסים שלהן, ומנסות לפגוע ביחסים בין איראן ומצרים, וזו הייתה מטרת הכנס האנטי איראני. הם בחרו בעיתוי זה כיוון שאולי עריכתו של הכנס במקביל לביקור [שה"ח] צאלחי היה משיג את מטרתם.  

 

טעות לומר שאל-אזהר היה חלק מתהליך ארגון הכנס, וזה אף הוכחש באופן מיידי מצד אל-אזהר. אך רשתות התקשורת המערביות והערביות, ולמרבה הצער גם באיראן, חזרו על טעות זו תוך התעלמות מהכחשת אל-אזהר. זה מגוחך, חלק מהמעורבים בכינון הכנס הזה, שברור משמותיהם שהם שיעים, הטעו את תומכי תכנית זו בכך שטענו כי הכנס נועד לתמוך בסונים באיראן, וחלק מהסלפים שהשתתפו בכנס דיברו על דיכוי הסונים שם, זאת בעוד שאנשי ח'וזסתאן, בשל שכנותם וקרבתם לעיראק, כולם שיעים."  לדבריו, נוכחותו של שיח' אל-עריפי מסעודיה בכנס אינה מותירה ספק באשר לזהות המממנים של כנס זה.  "לאחר שנודעה מטרת הכנס, אפילו נשיא מפלגת הבנייה והפיתוח, עבוד אל-זמר, שהיה אמור לנאום בשם מפלגתו, ביטל את השתתפותו, וכן, מספר אישים סלפים הביעו את התנגדותם לנוכחותו של עמאד עבד אל-ר'פור, ודרשו את התפטרותו מתפקיד יועץ הנשיא."

 

אמאני נשאל האם השתתפותו של אל-ר'פור, למעשה משקפת את אישורו של מורסי, וענה כי איראן "העבירה את מחאתה למשה"ח המצרי, אבל בשל התנאים הפוליטיים בתוך מצרים, אנו רואים בכך חלק מהפעילות שמתבצעת בניגוד לרצונם של הגורמים המצריים. יש במערכת הפוליטית המצרית נטיות פוליטיות שונות שחלקן מתנגדות בתוקף לכינון יחסים עם איראן. יש להתחשב בתנאים הפוליטיים במצרים ולא לנקוט בצעד שישחק לידי אלה המעוניינים לפגוע ביחסים בין המדינות." בנוסף, אמר כי בכיר מצרי אמר לו שהכנס מומן על ידי כמה ממדינות ערביות במפרץ.[15]

 

גינויים בטהראן לקהיר:

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של המג'לס, ברוג'רדי: אזהרה למצרים ולנשיא מורסי

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של המג'לס, עלא' אלדין ברוג'רדי, אמר כי הועידה נועדה למנוע את העמקת היחסים בין איראן ומצרים ומקורה בגורמים סלפים קיצוניים, המונעים ע"י קטר וסעודיה. הוא קרא לקהיר לגנות את הועידה ולמנוע ועידות דומות המזיקות ליחסים הבילטראליים.[16]  במאמר באתר פרדא ניוז ב-15 בינואר 2013, הזהיר בורוג'רדי את מורסי מפני חבירה לווהאבים נגד איראן. לדבריו, נושא כינון יחסים עם איראן הוא מבחן עבורו שיוכיח אם הצליח להשיג עצמאות ולהשתחרר מההשפעה האמריקאית-סעודית. בורוג'רדי טען כי הארגון האהואזי הוא בריטי במקורו בעוד תושבי חוזיסטאן הערביים נאמנים לאיראן:

 

"הועידה האנטי-איראנית בקהיר שהתכנסה תחת הכותרת של ערביי אהואז, ראויה לעיון מכמה סיבות: האחת, התכנסותה במקביל לביקור [שה"ח] צאלחי בקהיר אינה מקרית. בוועידה נאם סגן נשיא מצרים, עמאר עבד אל-ע'פור, סלפי קיצוני, והיא אורגנה ע"י גורמים סלפים קיצונים בשליחות סעודיה במטרה לחבל בהישגי ביקור  צאלחי בקהיר, מתוך אמונתה של סעודיה שהעמקת היחסים בין טהראן לקהיר נוגדת את האינטרס הסעודי באזור. גם ארה"ב מתנגדת נחרצת ליחסים רשמיים בין איראן למצרים, בשל התגברות ההשפעה האיראנית.

השניה, הארגון הקרוי 'החזית לשחרור אהואז' הוא ארגון בריטי שמרכזו בלונדון ואנשיו הם שכירי חרב של בריטניה. אולם הערבים היושבים באיראן, או יותר נכון האיראנים דוברי הערבית, הם מבין האזרחים המאמינים ביותר של המולדת האיראנית והנאמנים ביותר למשטר. השלישית, הנימוס מחייב שממשלת מצרים לא תתיר לכנס ועידה כזו בשטחה, במיוחד לא במקביל לביקור שה"ח איראני. על מורסי לדעת שכניעה לכוחות היהירות והסתמכות על הכופרים מנוגדת להוראות האל ולא תועיל לקהיר. לפקיסטן יש ניסיון מר עם ווהאבים בעשורים האחרונים...כדאי למורסי ללמוד לקח מכך. הרביעית, כינון יחסים רשמיים עם איראן הוא מבחן למהפכנים המצרים שיראה באיזו מידה הם מצליחים לקבל החלטות למען האינטרס הלאומי של מצרים ולעמוד מול לחץ חשאי וגלוי מבחוץ."[17] 

 

האתר האיראני תאבנאק: טהראן צריכה למחות רשמית על הצעד המצרי המכוון

גם האתר האיראני תאבנאק טען כי השתתפות יועץ נשיא מצרים בכנס האהואזי מעידה שקהיר ערכה במכוון את "הוועידה המסוכנת" במקביל לביקור שה"ח צאלחי. האתר קרא לאחמדי-נז'אד להשיב במחאה בביקורו המתוכנן בקהיר: "במקביל לביקור שה"ח צאלחי בקהיר, התקיימה בעיר ועידה מסוכנת של בדלנים אהואזים בשת"פ עם ממשלת מורסי, בה נאם הסלפי עמאד עבד אל-ע'פור, אחד מסגניו וממקורביו של מורסי. השתתפותו מראה שכנראה מורסי ידע על קיום הועידה ושקהיר ערכה אותה במקביל לביקור צאלחי במכוון. עבד אל-ע'פור קרא בוועידה לשחרור אהואז מהכובש הפרסי... השתתפות דמויות ווהאביות מוכרות, ובהן מוחמד אל-עריפי הסעודי שנאם נאום מסית בוועידה, מלמדות שקיומה במועד זה היה מכוון. אין לשכוח את ההתנהלות הזו של מורסי ושל מקורביו, על [הנשיא] אחמדי-נז'אד לדרוש בביקורו הקרוב התנצלות רשמית ממשלת מצרים ולקצר את ביקורו לכמה שעות ספורות בלבד."[18]

 

הפובליציסט חסן האני-זאדה: על טהראן להאט ריצתה לחידוש יחסים עם קהיר

חבר מערכת סו"י מהר, חסן האני-זאדה, פובליציסט המקורב לחוגי המשטר, מתח ביקורת על ביקור שה"ח צאלחי במקביל לכינון הועידה האהואזית. הוא קרא לטהראן לצנן את להיטותה לחדש את היחסים עם מצרים שכן קהיר אינה שותפה לעמדה זו:

 

"בשל תלותה של כלכלת מצרים בסיוע האמריקאי, הסעודי והקטרי, יש למדינות אלו השפעה על התווית מדיניות החוץ המצרית. סעודיה וקטר מתנגדות נחרצות לשיפור ביחסי מצרים-איראן, ולכן בכל פעם שמצרים צועדת לקראת איראן הן מאיימות להפסיק את הסיוע הפיננסי והכלכלי שלהן למצרים...

 

ביקורו לאחרונה של שה"ח צאלחי בקהיר היה הזדמנות נוספת לשתי המדינות לפתור את נקודות המחלוקת ביניהן אבל למרבה הצער מצרים שרפה את ההזדמנות... קיום ועידה אנטי-איראנית בקהיר ונאום עוזר נשיא מצרים בה, לצד הצבת תנאים בלתי מוצדקים מצד המדינאים המצרים לאיראן, האפילו על הביקור הזה. נוכחותם בקהיר של סלפים ווהאבים מסעודיה בראשות שיח' מוחמד אל-עריפי, איש דת והאבי סעודי ידוע, במקביל לשה"ח האיראני, אינה יכולה להיתפש כמסר ידידותי כלפי האומה האיראנית. השתתפותם של אישים מצרים רמי דרג בוועידה האנטי-איראנית בקהיר זכתה למרבה הצער לתגובות מאוחרות מצד אישים פוליטיים באיראן. הדבר מראה שאיראן מפגינה השתוקקות מעבר לרצוי ביחס לכינון יחסים עם מצרים, בעת שגישה זו מעולם לא נראתה בקרב בכירים מצרים... מדיניותה [של קהיר] כלפי איראן מעורפלת ולכן אין לשלם מחיר מוגזם עבור הידידות עמה...

 

אחת מנקודות המחלוקת [בין איראן למצרים] היא הגישה הלא הגיונית של בכירים מצריים לסוריה... הצהרותיו האחרונות של נשיא מצרים ביחס לביטחון המפרץ הפרסי ושלושת האיים האיראנים, נתפשות כעמדה בלתי דיפלומטית לחלוטין ... התווית אופק יחסים פוליטיים בין איראן למצרים דורשת סדרת פעולות מקדימות שאם לא יחברו אליהן מחשבה לטווח רחוק וידידות, היחסים לא יוכלו לשרת את האינטרס הלאומי של איראן...

 

למרבה הצער באיראן יש לובי גדול המקדם כינון יחסים עם מצרים. לובי זה מעוניין לכונן יחסים בכל מחיר, אפילו אם הם מחירם יהיה התעלמות מכבודה הלאומי של איראן. היה מצופה ששה"ח [צאלחי] יבטל את ביקורו בקהיר במחאה על קיום הועידה האנטי-איראנית. האירוע יכול להיתפש בעתיד כלקח למהלכיה העתידיים של איראן. אם הממשלה האסלאמיסטית במצרים תרצה להידבר עם איראן בכנות, ולכונן יחסים דיפלומטיים עמה, עליה לשנות את התנהלותה המדינית... האומה המצרית הקדימה תמיד בכמה צעדים את מדינאיה בידידות עם האומה האיראנית... לכן כל עוד ממשלת מורסי לא תתקן את התנהלותה המדינית, ולא תקדם התנהלות מכובדת כלפי האומה האיראנית הגדולה, אין סיבה לכונן יחסים עמה. על ממשלת מצרים לדעת שהאומה האיראנית הגדולה לא תוותר על כבודה, עצמאותה ויוקרתה תמורת שום מחיר..."[19]

 

האתר עסר-י אמרוז: הכנס נועד לעורר מהומות בח'וזיסטן ולפצל את איראן

במאמר מה-18.1.2012 תחת הכותרת "מה קרה בוועידה הבוגדנית והאנטי איראנית במצרים", הסביר האתר השמרני-מתון עסר-י אמרוז שהכנס נועד לתמוך ב"יצירת מהומות [במחוז ח'וזיסטן] ובפיצולה של איראן." האתר הציג את דברי המשתתפים בכנס, ובהם את דברי העיתונאי הסעודי, אחמד בן ראשד בן סעיד, שאמר בכנס שנודע לו מפי בכירי רמי דרג בקהיר שביטול הכנס האהואזי היה אחד מארבעת התנאים שהציגה איראן למורסי לנרמול היחסים בין שתי המדינות והסביר שמורסי דחה את הבקשה.[20]

 

 

* א. סביון - ראש זירת איראן במכון ממרי; י. מנשרוף - חוקר את זירת איראן במכון; ר. גרין - חוקר במכון ממרי



[1] ראו למשל דו"ח ממרי  משנת 2009 בדבר טענות ארגון אהואזי נגד טהראן 

[2] ראו למשל קריאות כאלה במסמך ממרי (15.11.9)

[7]  מקור: youtube.com, 10.1.2013

[8]  אל-אהראם (מצרים), 11.1.2013.

[10]ו www.ikhwanonline.com, 10.1.2013.

[11] אל-חיאת (לונדון), 14.1.2013.

[12] אל-ריאד (סעודיה), 18.1.2013; בנושא זה ראו דוח ממרי (26.10.9)

[13] כך למשל ענה יו"ר המג'לס, לאריג'אני, לסגן יו"ר וועדת המג'לס לביטחון לאומי, חקיקת-פור, שקרא למורסי להתנצל בפני איראן על נוכחות סגנו בכנס האהואזי בקהיר: "מבירורים עלה שמי שנכח בכנס לא היה סגנו של מורסי אלא עוזרו, שאינו נושא בחשיבות כלשהי". מהר (איראן), 20.1.2013.

[14] www.nasimonline.ir, 23.1.2013.

[15] מהר (איראן), 14.1.2013.

[16] פארס (איראן), 14.1.2013. 

[17]  פרדא (איראן), 15.1.2013.

[18] תאבנאק (איראן), 11.1.2013.

[19] מהר (איראן), 15.1.2013

[20] עסר-י אמרוז (איראן), 18.1.2013