יומון קטרי משבח את ירי הטילים על תל אביב:
ההתנגדות הוכיחה שהיא יכולה להעביר את המערכה לעומק הישראלי
מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-ראיה שיבח את ירי הטילים מעזה לתל אביב אשר הוכיח לטענתו כי ההתנגדות הפלסטינית יכולה להפתיע את האויב ולהעביר את המערכה לעומק הישראלי. המאמר טען כי לאחר האביב הערבי, עמדות מדינות ערב כלפי המערכה בעזה לא יהיו כבעבר וקרא לעמים הערבים ללחוץ על משטריהם לנקוט עמדה תקיפה נגד ישראל. להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"המאמצים הקטריים הנמרצים להפסקת התוקפנות הישראלית המתחדשת על רצועת עזה, נובעים מעמדותיה האיתנות של קטר כלפי הערביות [בכלל] והעניין הפלסטיני בפרט. שיחת הטלפון של האמיר [חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני] עם הנשיא המצרי מוחמד מורסי באה במסגרת איחוד המאמצים להסיר את העושק והתוקפנות מתושבי עזה ולעצור את ישראל. על ישראל להבין את המסר החדש: העמדות הערביות אחרי האביב הערבי לא יהיו כבעבר.
המשך ההתקפות הישראלית על רצועת עזה ועליית מספר השהידים והפצועים הפלסטינים, מצביעים על כך שהכיבוש הישראלי, שנכשל לפני שנים בכפיית המשוואות שלו והאסטרטגיה שלו על העם הפלסטיני ברצועת עזה, מנסה שוב לאלץ את העם הפלסטיני הנצור להיכנע לרצונו ולמנוע ממנו מלהגן על עצמו מול התקפותיו האוויריות, פלישותיו המתמשכות והרג האזרחים הפלסטינים.
באמצעות ירי הטילים מרצועת עזה על תל אביב, בפעם הראשונה הוכיחה ההתנגדות הפלסטינית שהיא מסוגלת להפתיע את האויב הישראלי ולהכות בו בלב-ליבו. [היא גם הוכיחה] שהדם של העם הפלסטיני אינו זול וכי ממשלת הכיבוש ומתנחליה ישלמו את המחיר על כל טיפת דם פלסטיני שתישפך בעזה ובגדה המערבית הכבושה.
העם הפלסטיני – שמתמודד פעם נוספת מול מכונת המלחמה הציונית שאינה מבחינה בין אזרח לאיש צבא, בין ילד, זקן ואישה – ראוי לקבל מהמשטרים הערביים הרשמיים, ובמיוחד לאחר האביב הערבי, עמדה שונה וחזקה שתרתיע את הכיבוש הישראלי מפני תקיפת העם הפלסטיני בעזה ושתגרום לממשלת נתניהו לבחון מחדש את שיקוליה ולחשוב אלף פעם לפני שהיא מתקיפה את הפלסטינים.
כמו כן, אף שהרחוב הערבי עסוק במהפכות האביב הערבי, הוא נדרש לפעול להעברת מסר חד- משמעי לממשלות הערביות, שהוא לא יאפשר לפגוע בעם הפלסטיני ברצועת עזה ולהתייחס אליו במנותק [משאר האומה הערבית], וכי על ישראל לדעת כי תשלם מחיר יקר, אם תמשיך את תוקפנותה נגד העם הפלסטיני.
הפעילות המצרית המתבטאת בביקור ההזדהות שמקיים ראש ממשלת מצרים בראשות משלחת שרים לרצועת עזה, צריכה להוביל ללחץ ערבי על הקהילה הבין-לאומית לכפות על ישראל להפסיק את תוקפנותה נגד עזה ולהסיר את המצור מהעם הפלסיני. המסר הברור והחד-משמעי שצריך להגיע לממשלת הכיבוש הוא שהעולם הערבי לא יסכים בשום תנאי ש'ישראל' תפלוש לעזה או תמשיך את תוקפנותה נגד עזה מן האוויר.
העם הפלסטיני ברצועת עזה, שעמד איתן במלחמה שניהלה נגדו 'ישראל' בסוף שנת 2008 והצליח להכשיל את תוכניותיה לחיסול ההתנגדות הפלסטינית , יכול ללא ספק גם בפעם הזו, להתנגד לתוקפנות הישראלית ולמנוע ממנה להגשים את מטרותיה. כפי שהוכיח בעבר, ביכולתו להעביר את המערכה לעומק הכיבוש הציוני ולהנחית עליו אבדות.
בני עזה מתמודדים פעם נוספת עם מכונת המלחמה הישראלית אשר שמה לה למטרה את הקיום שלהם ואת והעניין [הפלסטיני] שלהם. הם ראויים לסולידראיות אמיתית מצד האומה שלהם ומצד העמים הערבים. סולידאריות זו תדגיש לכיבוש הישראלי ולתומכיו שהעם הפלסטיני אינו לבדו במערכה וכי אומה זו, אשר צמחה מחדש מכשלונותיה, היא אומה חיונית וכי היא לא תסכים להתייחס לעם הפלסטיני במנותק [משאר האומה הערבית] ולתקוף אותו."[1]