משעל: החזרת המולדת רק באמצעות הג'יהאד, הרובה והקרבת הדם

בנאום חריף שנשא בקהיר ב-3 באוקטובר 2012, במהלך עצרת זיכרון לשחרור ירושלים ע"י צלאח אל-דין, אמר ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, כי הציונים הם אויבי אללה והנביאים וקרא להתכונן לשחרור ירושלים ולהחזרת המולדת באמצעות הג'יהאד, הרובה והקרבת הדם. העצרת נערכה תחת הכותרת "ירושלים – יחד נגן עליה ויחד ונחזיר אותה" בחסות שר התרבות המצרי ונציגי המוסדות הפועלים במצרים לשחרור ירושלים, ובהשתתפות יועציו של הנשיא מורסי.

משעל במהלך נאומו בקהיר:[1]

משעל קרא בנאומו להנהגה הפלסטינית על כל פלגיה להתחיל את הצעד הגדול של סיום הפילוג והשלמת הפיוס הלאומי והבהיר: "ההתנגדות - ולא המו"מ - היא הדרך להחזרת הזכויות. דבר לא ישיב את המולדת מלבד הג'יהאד, הרובה והקרבת הדם."

הוא הביע את תמיכתו באביב הערבי, באמרו: "חמאס מכירה בערכם של עמי ערב ואין לה דרך אחרת אלא לתמוך בזכויות העמים ובשאיפתם לחירות ולכבוד... לחמאס יש זיכרון, ערכים ומוסר ולכן היא אינה שוכחת מי תמך בה ומי סייע ומסייע לה. התנועה לא תנהל מקח וממכר על הדם של האומה ושל עמי ערב... ההגנה והביצור הטובים ביותר למדיניות החוץ [שלנו], המבוססת על העימות (עם ישראל), מתבטאים בתמיכה בהתנגדות ובמתן זכויות לעמים. היום הוא יום האביב הערבי. אין דרך חזרה. הדמוקרטיה היא זכותנו וההתנגדות היא חובתנו... הגיעה העת להפוך את שולחן המו"מ על אלה שרצו לשעבד אותנו.. "

לדבריו, ישראל מתכוונת ליצור מציאות חדשה בירושלים ולכן "לאחר האביב [הערבי], עלינו [הערבים] להתכונן לפרויקט שחרור ירושלים, משום שהתפקיד הפלסטיני אינו הופך את התפקיד הערבי לבלתי נחוץ."[2]

בנאומו שיבח משעל את נשיא מצרים, מוחמד מורסי ואת המשטר המצרי החדש, והבהיר כי האומה הערבית והפלסטינים במיוחד זקוקים למצרים אשר שבה לאמץ את כל בעיות העמים הערביים ובראשם הנושא הפלסטיני: "התנופה המהירה של מצרים איננה צורך מצרי בלבד אלא צורך פלסטיני, ערבי ואסלאמי. מצרים צריכה להתעורר במהירות ולצלוח את תקופת המעבר." משעל קרא למצרים להתאחד ולפעול בכל הכוח - "אסלאמיסטים, ליברלים, פאן-ערבים, מוסלמים ונוצרים, נשים וגברים" - לגלות סובלנות בזירה הפנימית ולנהל את מדיניותה בצורה הרמונית ובשיתוף כל הגורמים. עוד קרא למצרים לשמור על ביטחונה, להתאושש מבחינה כלכלית ולפתח את הטכנולוגיה, כדי להיות בשורה הראשונה של המעצמות, כפי שהייתה בעבר. הוא הדגיש כי מצרים הייתה המנהיגה של העולם הערבי ותמשיך להיות כזאת.[3] משעל הוסיף: " מצרים שבה לאמץ את כל בעיות העמים הערביים ובראשם הנושא הפלסטיני; אדמת פלסטין תושב רק ע"י הנהגה מצרית המסוגלת לשאת באחריות וזאת באמצעות התעוררות בכל התחומים... אם מצרים נעלמת, תיעלם כל האומה הערבית, והערבים והמוסלמים יובסו בכל בעיותיהם."

לדבריו, "ניצחון ה-6 באוקטובר [1973] איננו ניצחונה של מצרים בלבד אלא נקמה [בישראל] למען העם הפלסטיני ולמען הערבים והוא מהווה מסר של השפלה לישות הציונית, שתדע שכאשר מצרים מתכוננת לעימות היא אינה מנוצחת ע"י אף תוקפן. הישות הציונית צריכה לדעת שמצרים חזרה וכולם צריכים לדעת שהציונים הם אויבי אללה ואויבי מוחמד, ישו, משה ואברהם, אויבי הנביאים, השליחים, הערכים והמוסר."[4]