יוזמה של פעילים סורים לתיעוד גופות בלתי מזוהות
עורך אל-חיאת: יחסם של המשטרים הערבים לגופות הבלתי מזוהות - מחפיר
עם התרחבות הלחימה בסוריה והגידול היומי במספר ההרוגים, נפוץ המנהג של קבורת גופות בלתי מזוהות. סרטונים של גופות כאלה ושל הלוויות שנערכו להן התפרסמו ברשת האינטרנט. באמצע אוגוסט 2012 השיקו רופאים ופעילים סורים יוזמה בשם "תיעוד השהידים האלמונים" ופתחו דף פייסבוק בנושא,[1] במטרה לעודד את התושבים לקחת דגימות מן הגופות והבגדים ולצלם את פניהן, כדי לאפשר ניתוח של הדנ"א שלהן בהמשך. לא ברור עד כמה היוזמה הזאת נפוצה בקרב התושבים ומיושמת על-ידם, אך קיומה מלמד על מימדי התופעה של קבורת גופות אלמוניות ועל רצונם של הסורים לשמור על כבודם וזכויותיהם של המתים ומשפחותיהם.
לצד יוזמה זו, פרסם עורך היומון הסעודי אל-חיאת, ר'סאן שרבל, מאמר סרקסטי שבו תקף את הטיפול הבלתי-הומאני בגופות הבלתי מזוהות במדינות ערב ועל גורלם המפחיד של האזרחים הערבים שחיים תחת משטרים עריצים. שרבל אמנם מתאר זאת כתופעה כללית, אך מתוכן המאמר אפשר להסיק שכוונתו היא בעיקר לסוריה.
להלן פרטים על היוזמה ותרגום קטעים מן המאמר.
יוזמי תיעוד הגופות: עזרו לנו להקל את סבל המשפחות
בתיאור של דף הפייסבוק, שזכה ל-2,112 "לייקים" (נכון ל-7.9.12), נכתב: "בכל יום אנו מתעוררים לעשרות גופות זרוקות בראש חוצות, ואת רובן תושבי האזור אינם יכולים לזהות. הן נקברות ביחד עם הסוד של [ההרוג] וזהותו, כאשר משפחתו אינה יודעת עליו דבר. תיק הנעדרים יישאר פתוח עד לאחר נפילת המשטר, וביחד איתו יימשך הסבל של משפחותיהם שלא יאמינו שבניהן מסרו נפשם, כל עוד לא ישיגו הוכחה ממשית."
דף הפייסבוק של היוזמה:
עוד נכתב: "המטרה של הפרויקט שלנו היא לתעד את הגופות האלה ולשמור דגימות שלהן, שבהמשך ניתן יהיה להשתמש בהן לניתוח הדנ"א. כך ניתן יהיה לקבוע את זהות בעליהן, לאשר שמסרו את נפשם ולמחוק אותם מרשימת הנעדרים. הדבר מצריך מאמץ קטן בלבד, אך יש לו השפעה גדולה מאוד על חיי אלה שאיבדו את אהוביהם במלחמה שאיננו יודעים מתי תסתיים. השתתפו איתנו בהגדלת המוּדעוּת, הדפסת המנשרים וחלוקתם לפעילים ולתושבים." בעלי הדף הסבירו באחד מן הסטאטוסים כי לאחר השבת היציבות לסוריה, ייאספו דגימות גם מגופות בבתי החולים הממשלתיים, והן יושוו לדנ"א של משפחות הנעדרים.
בדף פורסם "פוסטר" שמסביר כיצד יש לקחת דגימות מן הגופה והבגדים של ההרוג וכיצד לאחסנן, עד למסירתן לאחד מחברי "גוף תיעוד השהידים האלמונים" במחוז הרלוונטי. בהקדמה של הפוסטר נכתב: "אחי בן האדם, האם דמיינת את הסבל של קרובי השהידים האלמונים? האם חשת את דאגותיהם בכל פעם שהטלפון בבית מצלצל או נשמעת דפיקה בדלת? האם אתה יודע שביכולתך לסיים את הסבל הזה באמצעות לקיחת שערות מגוף השהיד כדי שיעברו ניתוח דנ"א בהמשך?"
היוזמה זכתה להתייחסות דלה באמצעי התקשורת שמחוץ לרשתות החברתיות. אתר האופוזיציה הסורי "זמאן אל-וצל'" דיווח ב-19.8.12 על השקתה והפנה לדף הפייסבוק שלה. לפי האתר, "הדבר בא לאחר נפילת מאות שהידים בסוריה ששמם לא ידוע ואין דבר שמצביע על זהותם, לאור מדיניות ההרג השיטתי שהמשטר מבצע מאז תחילת המהפכה נגדו שפרצה ב-15.3.11."[2] ידיעה זו צוטטה גם באתר האופוזיציה "כולונא שורכאא'".[3] סוכנות הידיעות הכוויתית "כונא" וכן העיתון הכוויתי "אל-אנבאא'" דיווחו גם הם על השקת היוזמה.[4]
הפוסטר המסביר כיצד לקחת דגימות מן הגופות
עורך אל-חיאת: יחס מחפיר של המשטרים הערביים לגופות בלתי מזוהות
עורך היומון הסעודי אל-חיאת היוצא לאור בלונדון, ר'סאן שרבל, פרסם מאמר סרקסטי במיוחד, שבו תקף את המשטרים הערביים והמוסלמיים (ככל הנראה בהתכוונו בעיקר לסוריה) שהורגים את אזרחיהם, קוברים אותם בקברים אנונימיים ולאחר מכן מאשימים את הקורבנות במותם שלהם. הוא כתב: "הגופות האלמוניות מביכות אותי, בין אם הן נפלו בבירות, בגדאד, מוגדישו או דמשק. הן מטרידות את מנוחתם של השוטרים, שר הפנים, סניף המפלגה ופועלי הניקיון. אי אפשר להשאיר אותן ברחוב כדי שיירקבו. הן יהוו סכנה לבריאות הציבור, ומי שהרג אותן אינו מוכן לאיים על בריאות האזרח או המולדת. אין לגופים הרלוונטיים זמן לשקוע בקיום הבדיקות הנדרשות כדי לגלות את זהותו של בעל הגופה, ולא ניתן לבזבז את משאבי התקציב על בדיקות מעבדה, שהרי מדובר בכספי העם. מספר הגופות גדול וצפוי לעלות והוא יכול להגיע לגודל ששקול לתושבי בירה או מדינה קטנה. [במקום זה] אפשר לנצל את הזמן הזה למאמצי קבורת הפתנה או התמודדות עם המזימה, כמובן תוך יצירת גופות נוספות.
האמת היא שהבעיה אינה בגופות אלא במסכי [הטלוויזיה], שמתעקשים לחלל את פרטיותן ומשדרים את תמונותיהן שוב ושוב. התקשורת המשוחדת אינה מכבדת את פרטיות המולדת והאזרחים... [לעומת זאת], השלטונות מתנהגים באחריות ורחמים. אין להם זמן להביא את [האישה] השכולה או את היתום כדי לקחת את הגופה, שהרי זמן שווה כסף והנסיבות חריגות. לכן מביאים משאית ומכניסים אליה את הגופות. לאחר מכן, או שנותנים [לגופות] מספרים או שלא, ואז הן נקברות באדמת המולדת. תפקידו של הערבי אינו לחיות, אלא להזדרז ללכת לישון באדמת המולדת. חוץ מזה, לגופות האלמוניות יש יתרונות. הן נקברות על חשבון המדינה הרחמנית, וכך המשפחות פטורות מעלויות ביקור האבלים וההספדים של הקרובים...
החקירות הרשמיות לא תאחרנה להופיע, חקירות עצמאיות ובפיקוח שופטים נכבדים. הן תחשופנה שבעלי הגופות האלמוניות תכננו לבצע פשעים נוראיים, שהם הסתירו בוורידי ראשם תמונות של מתקנים אסטרטגיים, שהם תכננו התנקשויות, פיצוצים ומעשי טבח המוני, ושאחד מהם היה סוכן של ה-CIA ואחר היה קצין במוסד... ייתכן שבית המשפט יחליט לזמן את בעלי הגופות, או-אז הביטחון ימהר לזמנם למטה שלו, לפגישה רגילה כדי להכינם להגן על עצמם. [יתקיימו] פגישות עינויים עם [מכות] חשמל שרוב העיר מנותקת ממנו. אולי ימנו להם עורך דין מאותו מנגנון [הביטחון] שיסייע להם להודות בפשעיהם... טבעי שהם "יישברו" ויודו בכול: בשמות של מי שהתעה אותם, בסכומים הנדיבים שקיבלו כדי לבצע את המזימה המתוכננת היטב. אולי בסוף המשפט הם ייחפזו להודות לצלף על כך שקיצר את חייהם בטרם ביצעו את מה שהוטל עליהם נגד מולדתם היקרה ומשטרם היקר. מי יודע, אולי בית המשפט יחליט להוציאם להורג ויבצע את גזר הדין לאלתר ובשטח, ואז ישיבו את מה שנשאר מהם לבית הקברות של האלמונים. כך יתבררו זכאותו של הצלף ופשעו של בעל הגופה."[5]
[2]ו www.zaman-alwsl.net, 19.8.2012
[3]ו all4syria.info, 20.8.2012
[4] אל-אנבאא' (כווית), 21.8.2012; סו"י כונא (כווית), 20.8.2012
[5] אל-חיאת (לונדון), 6.9.2012