המשטר האיראני מציע לאובמה: הכר בזכויות הגרעין שלנו ותבחר שנית
הקדמה
השבועון צבח-י צאדק, שופרו של מנהיג איראן ח'אמנאי במשמרות המהפכה, משדל את הנשיא אובמה לעסקה לקראת שיחות מוסקבה (18-19.6.2012), במאמר המערכת שלו (11.6.2012) "חשיבות ועידת מוסקבה עבור איראן ואובמה". לטענת השבועון, יש לנשיא אובמה האפשרות להפוך את שיחות מוסקבה לקרש קפיצה שיבטיח את ניצחונו בבחירות לנשיאות בארה"ב. לצורך זה, עליו להכיר בזכויות הגרעין של איראן בשיחות מוסקבה ולזכות בכך בתהילה שתקנה לו ניצחון על יריבו מיט רומני בבחירות. השבועון הזהיר את אובמה כי זמנו ולא זמנה של טהראן, אוזל ולכן אם לא יקדם מהלך זה בשיחות מוסקבה שהינו עסקת win-win לשני הצדדים, טהראן תמתין לנשיא האמריקאי הבא.
להלן עיקרי המאמר:[1]
[...] "לפי הסקר האחרון שפורסם בארה"ב, מיט רומני, יריבו של אובמה הצליח לעקפו באחוז אחד ואפשר שהאחוז הזה עוד יגדל. חבריו של אובמה לממשל וצוותי החשיבה והתעמולה שלו התמקדו בהצלחות המלחמה בטרור, במטרה למשוך את דעת הקהל בארה"ב. הניו יורק טיימס דיווח על מתקפות מל"טים וסייבר על תוכנית הגרעין של איראן, ובכך חשף מידע חדש על תפקידו של ברק אובמה בהן. בעקבות חשיפה זו עוררו צירי סנאט וקונגרס המולה, וראו בהדלפת המידע הזה איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב...
כעת, נוכח העובדה שאובמה נאלץ לעסוק בנושאים ביטחוניים, מול עיני העם האמריקאי ועיני הרשות המחוקקת, כדי לנצח בבחירות לנשיאות – יש לשאול אותו כיצד בכוונתו לנהל את שיחות הגרעין [עם איראן] ומהם מניעיו. אם אובמה יסיק שאין לו סיכוי לנצח בבחירות, שיחות הגרעין יאבדו את חשיבותן בעיניו, ולא יעמדו בראש סדר יומו. [אזי] הוא ינסה להתייחס אל הסוגיה הזו כאל נושא שגרתי ויעביר את ההכרעה לנשיא הבא. ואולם, אם אובמה ירגיש שהפער בינו לבין יריבו הוא קטן, ובכוחו להקדים את יריבו באמצעות מהלך הלם פוליטי – השקפתו כלפי שיחות הגרעין [מול איראן] תשתנה, והוא יראה בהן הזדמנות, כלי ומנוף .
כעת, כשהפער בין אובמה ליריבו [מיט רומני] הוא אחוז אחד, [אובמה] קרוב יותר להיות במצב השני [כלומר הוא זקוק למהלך הלם פוליטי כדי לגבור על יריבו]. לפי העדויות הקיימות, ברור שהוא מייחס לתוצאות שיחות הגרעין [השפעה] מיוחדת על בחירתו לנשיאות וזה אולי המקום שבו [שני הצדדים] צריכים לשאוף לתוצאה של win-win [עבור שניהם]. דהיינו, אובמה יוכל לראות את הדלת אל הבית הלבן פתוחה לפניו בפעם השנייה ואיראן תוכל גם היא ליישם את זכויות הגרעין שלה.
הדרך היחידה בה ניתן להגיע בסופו של דבר לנקודה הזו, היא שאיראן לא תשים לב לחיפוש התירוצים החדשים של המערב בסיבוב [השיחות] הזה ... ותמשיך בדרכה הנחושה, ותבהיר לצד שכנגד שהיא לחלוטין אינה מודאגת נוכח המשחק החדש של המערב, לא תחזור לנקודת האפס ... וכי החמרת הסנקציות [עליה] אינה [מדאיגה אותה] והיא מוכנה לחלוטין להתמודד עם סוגיות אלה.
למרות שמדינות המערב חזרו וטענו כי זמנה של איראן עומד להסתיים, שני הצדדים המעוניינים במשחק של win-win צריכים להפנים את המציאות לפיה הפעם זמנו של אובמה הוא שאוזל, בלא דרך חזרה.
מה שנדרש כדי לסיים את המרתון המתיש הזה הוא הכרעתו של אובמה ... עליו לבחור באחת משתי החלופות הקיימות: או להגשים את רצונו [להיבחר לנשיאות] ולעורר [בכך] את זעם הבכירים הציונים, או להשביע את רצון הבכירים הציונים ולהכשיל את עצמו.
... אובמה אינו יכול להשתהות כיוון שבכל רגע אפשר שהוא יאבד את הסיכוי לבחור [בין האלטרנטיבות] ואיראן תמתין לאיש שיחליף אותו, תוך שהיא מפגינה נחישות ועוצמה."