היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט מאשים את ארה"ב בהידרדרות המצב בסוריה

נוכח המשך האלימות בסוריה וחוסר האונים הערבי והבינ"ל לעצור אותה, פרסמו כמה בעלי טורים ערביים מאמרים ובהם ביקורת חריפה על ארה"ב והתנהלותה במשבר. הכותבים, ובראשם טארק אל-חומיד, עורך היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, טענו כי ארה"ב טעתה בהבנת האירועים בסוריה ובמזה"ת וכי הנשיא אובמה מתעניין בקמפיין הבחירות שלו במקום במשבר הסורי. לדברי הכותבים ארה"ב אינה נוקטת בעמדה נחרצת נגד הנשיא אסד והיא אף מייחלת לניצחונו ולהישארותו בשלטון.

להלן תרגום חלקים מהמאמרים:

עורך אל-שרק אל-אוסט: המשבר בסוריה לא מעניין את אובמה

טארק אל-חומיד, עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, פרסם מאמר בו תקף בחריפות את נשיא ארה"ב על שאינו מסייע לאופוזיציה הסורית, מתנגד לחימושה ואף מאמץ את השיח הסורי הטוען כי אל-קאעדה פועל בסוריה. לדבריו אל-חומיד, אובמה עסוק בקמפיין הבחירות שלו ואינו מתעניין במשבר הסורי המשפיע כל ביטחון האזור וביטחון ארה"ב. אל-חומיד טען עוד כי הממשל האמריקאי "ידוע בקריאה המוטעית שלו את ההתרחשויות באזור" והדוגמה לכך היא החלטתו לצאת מעיראק ולהפקירה לידי איראן:

"The blame for the situation in Syria does not lie with Russia alone. One of the biggest problems is also the Obama administration, which has squandered a golden opportunity to get rid of a significant obstacle to security in the region, and by extension [to] US national security, [namely] Bashar al-Assad. However, it is clear that Obama is not concerned with the security of the region – even though it impacts upon international security as a whole... –  [but] is preoccupied with his re-election bid.

"The US administration has directed as much blame towards the Syrian opposition as it has towards al-Assad, if not more. What is worse, and [is] indeed a major scandal, is that the Obama administration has said there could be an Al-Qaeda presence (among the opposition) in Syria, even though Al-Qaeda ran wild in Iraq under the auspices of the Al-Assad regime. I say this is a scandal because the American newspaper The Washington Post reported, quoting US intelligence agents, that the only evidence Washington has of an Al-Qaeda presence in Syria is the style – yes the style – of the bombing that took place in Damascus, and nothing more! The Obama administration is the one calling for the Syrian opposition to unify [its] ranks, yet Washington knows full well that the unification of the opposition requires international support and hard work, in any situation, not mere statements.

"The problem with the current US administration is that it is notorious for misinterpreting events in the region. Suffice it to consider Obama’s dealings with the Green Revolution [in Iran]: instead of supporting it, he decided to withdraw from Iraq, leaving it in the hands of Al-Maliki and Tehran. With regards to Syria, the Obama administration says that the Al-Assad regime is still cohesive, [and] this is to be expected, for several reasons. Washington knows the extent of [the] Iranian support for Al-Assad in terms of arms, money, men, equipment and all manner of resources – [assistance which reaches Syria] via Iraq. This makes it difficult for any Syrian official to defect. How [can] they [defect] when they don’t see Obama taking any form of serious stand, and instead opposing the armament of the Syrian opposition and refusing to declare that overthrowing the tyrant in Damascus is an issue of national security? How [can] a full military division defect when there is no buffer zone to ensure the [safety] of the defectors and to help them reorganize their ranks? Those who defected in Libya went to Benghazi, but where [can] the Syrian defectors go? If the Obama administration wants to see significant and rapid [defections], then it must adopt a firm stance. Let us recall the era of George W. Bush, when the US administration brandished the stick [at] Al-Assad after the assassination of Rafiq Al-Hariri, with an international tribunal just around the corner… Where is the stick today, and where is the international tribunal?

"Furthermore, reading recent history, we find that no one defected from Saddam Hussein’s regime prior to the US invasion, and even in the early days [of the invasion itself], because at the time all members [of the regime] were aware that their families would be targeted. The Al-Assad regime is worse than Saddam's [regime] in that regard. But first and foremost, how can the Syrians mobilize when they don’t see a serious stance coming from Washington?

"So the problem is not Russia alone, but also the hesitance of President Obama and his administration. Events have been interpreted in the wrong manner, the Syrians have been left alone to face the crimes of the Al-Assad regime, and the biggest chance to create stability in the region and curtail Iran’s influence has been lost. So who will tell Obama this?" [1]

בעל טור באל-שרק אל-אוסט: הממשל סמך על שאסד יוכל לדכא את העם

ברוח דומה כתב מונד'ר עיד אל-זמלכאני, בעל טור ב"אל-שרק אל-אוסט" וחוקר במכון למחקרים סוריים באוניברסיטת סנט אנדרוז בבריטניה: "...האמת היא שארה"ב היא האחראית לכך שהמשבר בסוריה התפתח [לרמה כזו] משום שהיא קראה את מהלך העניינים שם בצורה מוטעית. אם הממשל האמריקאי ימשיך לנהוג באיטיות או ברשלנות [כפי שהוא נוהג היום כלפי האירועים בסוריה] זה ללא ספק יהיה הרסני. הממשל האמריקאי סמך על יכולתו של בשאר [אל-אסד] לדכא את העם הסורי ולחנך אותו - כפי שעשה אביו בעבר- ושכח שהכוח לא עובר בירושה אלא הוא דבר שנרכש. לו ארה"ב היתה מתערבת [במשבר בסוריה] כבר מההתחלה [תוך שימוש] בכוח ובחוכמה יחד עם בעלות הברית שלה במערב ובמזרח, [לו] נענתה לדרישות העם [הסורי] [ולו] הבינה את השינויים של השלב הנוכחי המצב [היום] היה הרבה יותר טוב.

כל הארכות שניתנו לבשאר אל-אסד לא הועילו, ולא תועיל אף ארכה שאולי עוד תינתן לו בעתיד, לא משנה באיזה תירוץ. הסיבה לכך היא שהעם הסורי השתנה והמוות כבר לא מפחיד אותו יותר, אדרבא הוא החל לבקש את המוות. כך שלא רק הקריאה הפוליטית והאסטרטגית של האמריקאית היתה מוטעית אלא גם האופן שבו הם קראו את [המצב] הפסיכולוגי של העם הסורי...

הטעות הגדולה של ארה"ב היא חוסר ההבנה שלה שהמנהיג...-  בין אם הוא סוכן או גיבור, וחשוב ככל שיהיה - הוא חסר ערך כאשר הוא הופך להיות נטל..."[2]

בעל טור באל-שרק אל-אוסט: הממשל זנח את בני בריתו במצרים ותוניסיה

גם איאד אבו שקרא, בעל טור לבנוני ביומון הלונדוני-סעודי אל-שרק אל-אוסט, תקף את ארה"ב על חוסר תמיכתה במהפכה הסורית, למרות שתמיד הציגה עצמה כמי שתומכת בזכויות העמים: "רוסיה, סין ואיראן הן מדינות הכנות בתמיכתן המעשית במשטר הסורי ובברכתן על דיכויו האכזרי... אולם המכה המכאיבה שקיבלה המהפכה הסורית – שהיא ללא כל ספק המכובדת והאמיצה מבין המהפכות הערביות – באה מצד גורמים שרבים תיארו לעצמם שהם יגנו עליה. ארה"ב, שבעבר לא הביעה אהדה למהפכות העממיות ברחבי העולם השלישי, שינתה עמדותיה והחלה לתמוך בזכות העמים להגדרה עצמית לאחר סוף המלחמה הקרה, משנעשתה לשליטה יחידה בעולם בשנת 1989 [אחרי נפילת השלטון הסובייטי]...

הממשל הזה משך במהירות שיא את השטיח מתחת לרגליהם של שני משטרים [בתוניסיה ובמצרים] שבמשך זמן רב הם נחשבו על ידי יריביהם [בעולם הערבי] ככפופים לוושינגטון. לאחר מכן הנהיג הממשל האמריקאי ברית צבאית שהפילה שלטון עושק ונחשל בלוב...

אך לפתע, לאחר[כל] העידוד והתלהבות [הללו] שאין דומה להם... נחשף סדר העדיפויות של וושינגטון כלפי סוריה, שבה שלט מאז 1970 אחד מהמשטרים הביטחוניים הקשוחים העריצים במזרח התיכון. במהלך שנים עשר חודשים של האינתיפאדה ההרואית של העם הסורי המורד הלכה ונחלשה העמדה הרשמית האמריקאית -  ועימה גם השיח הפוליטי של מדינות האיחוד האירופי: העידוד, הברכות על המהפכה וההבטחות לתמיכתה [שהיו בתחילת המהפכה] הוחלפו בהסתפקות בביקורת על המשטר, הטלת סנקציות על מנהיגיו שהשפעתן מוגבלת ואיחולים שיסתלק בקרוב, [ובסופו של דבר אף הפכו] להבעת דאגה כנה מפני הצלחת המהפכה מחשש שהפונדמנטליסטים האסלאמיסטים ירוויחו ממנה! ההסבר לעמדה הזאת [נמצא] בנאומו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה בוושינגטון מול ועידת אייפאק, קבוצת הלובי הישראלית החזקה ביותר, [שעיקרו היה] תחינה זולה לקולות [יהודיים] בבחירות..."[3]