היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט מאשים את ארה"ב בהידרדרות המצב בסוריה
נוכח המשך האלימות בסוריה וחוסר האונים הערבי והבינ"ל לעצור אותה, פרסמו כמה בעלי טורים ערביים מאמרים ובהם ביקורת חריפה על ארה"ב והתנהלותה במשבר. הכותבים, ובראשם טארק אל-חומיד, עורך היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, טענו כי ארה"ב טעתה בהבנת האירועים בסוריה ובמזה"ת וכי הנשיא אובמה מתעניין בקמפיין הבחירות שלו במקום במשבר הסורי. לדברי הכותבים ארה"ב אינה נוקטת בעמדה נחרצת נגד הנשיא אסד והיא אף מייחלת לניצחונו ולהישארותו בשלטון.
להלן תרגום חלקים מהמאמרים:
עורך אל-שרק אל-אוסט: המשבר בסוריה לא מעניין את אובמה
טארק אל-חומיד, עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, פרסם מאמר בו תקף בחריפות את נשיא ארה"ב על שאינו מסייע לאופוזיציה הסורית, מתנגד לחימושה ואף מאמץ את השיח הסורי הטוען כי אל-קאעדה פועל בסוריה. לדבריו אל-חומיד, אובמה עסוק בקמפיין הבחירות שלו ואינו מתעניין במשבר הסורי המשפיע כל ביטחון האזור וביטחון ארה"ב. אל-חומיד טען עוד כי הממשל האמריקאי "ידוע בקריאה המוטעית שלו את ההתרחשויות באזור" והדוגמה לכך היא החלטתו לצאת מעיראק ולהפקירה לידי איראן:
"The blame for the situation in
"The
"The problem with the current
"Furthermore, reading recent history, we find that no one defected from Saddam Hussein’s regime prior to the US invasion, and even in the early days [of the invasion itself], because at the time all members [of the regime] were aware that their families would be targeted. The Al-Assad regime is worse than Saddam's [regime] in that regard. But first and foremost, how can the Syrians mobilize when they don’t see a serious stance coming from
"So the problem is not
בעל טור באל-שרק אל-אוסט: הממשל סמך על שאסד יוכל לדכא את העם
ברוח דומה כתב מונד'ר עיד אל-זמלכאני, בעל טור ב"אל-שרק אל-אוסט" וחוקר במכון למחקרים סוריים באוניברסיטת סנט אנדרוז בבריטניה: "...האמת היא שארה"ב היא האחראית לכך שהמשבר בסוריה התפתח [לרמה כזו] משום שהיא קראה את מהלך העניינים שם בצורה מוטעית. אם הממשל האמריקאי ימשיך לנהוג באיטיות או ברשלנות [כפי שהוא נוהג היום כלפי האירועים בסוריה] זה ללא ספק יהיה הרסני. הממשל האמריקאי סמך על יכולתו של בשאר [אל-אסד] לדכא את העם הסורי ולחנך אותו - כפי שעשה אביו בעבר- ושכח שהכוח לא עובר בירושה אלא הוא דבר שנרכש. לו ארה"ב היתה מתערבת [במשבר בסוריה] כבר מההתחלה [תוך שימוש] בכוח ובחוכמה יחד עם בעלות הברית שלה במערב ובמזרח, [לו] נענתה לדרישות העם [הסורי] [ולו] הבינה את השינויים של השלב הנוכחי המצב [היום] היה הרבה יותר טוב.
כל הארכות שניתנו לבשאר אל-אסד לא הועילו, ולא תועיל אף ארכה שאולי עוד תינתן לו בעתיד, לא משנה באיזה תירוץ. הסיבה לכך היא שהעם הסורי השתנה והמוות כבר לא מפחיד אותו יותר, אדרבא הוא החל לבקש את המוות. כך שלא רק הקריאה הפוליטית והאסטרטגית של האמריקאית היתה מוטעית אלא גם האופן שבו הם קראו את [המצב] הפסיכולוגי של העם הסורי...
הטעות הגדולה של ארה"ב היא חוסר ההבנה שלה שהמנהיג...- בין אם הוא סוכן או גיבור, וחשוב ככל שיהיה - הוא חסר ערך כאשר הוא הופך להיות נטל..."[2]
בעל טור באל-שרק אל-אוסט: הממשל זנח את בני בריתו במצרים ותוניסיה
גם איאד אבו שקרא, בעל טור לבנוני ביומון הלונדוני-סעודי אל-שרק אל-אוסט, תקף את ארה"ב על חוסר תמיכתה במהפכה הסורית, למרות שתמיד הציגה עצמה כמי שתומכת בזכויות העמים: "רוסיה, סין ואיראן הן מדינות הכנות בתמיכתן המעשית במשטר הסורי ובברכתן על דיכויו האכזרי... אולם המכה המכאיבה שקיבלה המהפכה הסורית – שהיא ללא כל ספק המכובדת והאמיצה מבין המהפכות הערביות – באה מצד גורמים שרבים תיארו לעצמם שהם יגנו עליה. ארה"ב, שבעבר לא הביעה אהדה למהפכות העממיות ברחבי העולם השלישי, שינתה עמדותיה והחלה לתמוך בזכות העמים להגדרה עצמית לאחר סוף המלחמה הקרה, משנעשתה לשליטה יחידה בעולם בשנת 1989 [אחרי נפילת השלטון הסובייטי]...
הממשל הזה משך במהירות שיא את השטיח מתחת לרגליהם של שני משטרים [בתוניסיה ובמצרים] שבמשך זמן רב הם נחשבו על ידי יריביהם [בעולם הערבי] ככפופים לוושינגטון. לאחר מכן הנהיג הממשל האמריקאי ברית צבאית שהפילה שלטון עושק ונחשל בלוב...
אך לפתע, לאחר[כל] העידוד והתלהבות [הללו] שאין דומה להם... נחשף סדר העדיפויות של וושינגטון כלפי סוריה, שבה שלט מאז 1970 אחד מהמשטרים הביטחוניים הקשוחים העריצים במזרח התיכון. במהלך שנים עשר חודשים של האינתיפאדה ההרואית של העם הסורי המורד הלכה ונחלשה העמדה הרשמית האמריקאית - ועימה גם השיח הפוליטי של מדינות האיחוד האירופי: העידוד, הברכות על המהפכה וההבטחות לתמיכתה [שהיו בתחילת המהפכה] הוחלפו בהסתפקות בביקורת על המשטר, הטלת סנקציות על מנהיגיו שהשפעתן מוגבלת ואיחולים שיסתלק בקרוב, [ובסופו של דבר אף הפכו] להבעת דאגה כנה מפני הצלחת המהפכה מחשש שהפונדמנטליסטים האסלאמיסטים ירוויחו ממנה! ההסבר לעמדה הזאת [נמצא] בנאומו של הנשיא האמריקאי ברק אובמה בוושינגטון מול ועידת אייפאק, קבוצת הלובי הישראלית החזקה ביותר, [שעיקרו היה] תחינה זולה לקולות [יהודיים] בבחירות..."[3]
