כללי

 

ויכוח ציבורי במצרים סביב בקשתם של קציני משטרה לגדל זקן

 

לאחרונה ביקשו קציני משטרה במצרים היתר לגדל את זקנם ואף החלו לגדלו. בתגובה החליטו ראשי המשטרה לחקור אותם ולהשעות את חלקם בטענה כי הם חורגים מהנוהל המקובל במשרד הפנים, האחראי על המשטרה. הקצינים השיבו כי גידול זקן איננו פוגע באיש והוא קשור לחירות הפרט. לדבריהם, ההחלטה להענישם היא שרירותית, ומנוגדת לחוק למניעת אפליה דתית בין האזרחים. כמה מהקצינים טענו כי דרישתם נסמכת על פסיקה משנת 1981 של שיח' אל-אזהר לשעבר, גאד אל-חק, הקובעת כי אין לאלץ חיילים לגלח את זקנם משום שהדבר מנוגד לשריעה ולסעיף השני בחוקה המצרית [המגדיר את האסלאם כדת המדינה].[1]

 

קציני המשטרה הקימו קבוצה בשם "אני קצין משטרה מזוקן" ופתחו עמוד פייסבוק בו כתבו כי אילוצם לגלח את זקנם יומיום הוא בבחינת עוול ומעשה המנוגד לדת ולשריעה.

 

 דובר קבוצת "אני קצין מזוקן" אמר כי כ-300 קצינים מבקשים לגדל את זקנם וכי מוסד אל-אזהר, האמון על הוצאת הפתוות בענייני הדת, יכריע בנושא ולא שר הפנים. קצין שהושעה הסביר כי בפברואר 2011 הוגשה בקשה למשרד הפנים להתיר גידול זקן, אך עד כה לא התייחס המשרד לבקשה ופירוש הדבר שהיא אושרה.[2] 

 

שר הפנים המצרי, מוחמד אבראהים, אמר כי קצין שיגדל זקן יובא לוועדת המשמעת ויינקטו נגדו כל הצעדים המשפטיים, כולל השעיה מתפקידו. לדבריו, משרדו פנה לאנשי דת שפסקו כי הזקן הינו מנהג [עאדה] ולא מצווה [סונה] בעוד שחוק המשטרה מחייב את הקצינים בהופעה מכובדת, כשהם מסופרים ומגולחים.[3]

 

בעלי טורים: להתרחק מגילויי דתיות בצבא

בעל הטור ביומון אל-יום אל-סאבע, עאדל אל-סנהורי כתב: "כמה קציני משטרה ראו בגידול זקנם דבר ראוי יותר ומועיל יותר מאשר השקעת מאמץ והתמסרות למען השבת הביטחון והיציבות... הם העסיקו את האנשים בנושא הזקנים, עד שהפך לסוגיה חברתית שאילצה את משרד הפנים לפנות לדאר אל-אפתאא [הגוף הרשמי להוצאת פתוות ברשות המופתי המצרי] כדי לברר מה הדין בעניין זה במנגנון המשטרה. כמו שאנשים רבים הביעו כעס על התעוררות נושא הזקנים במשטרה, כך גם דאר אל-אפתאא הביע מורת רוח קשה מן הוויכוח שפרץ לגבי דין  גידול הזקן ודרש, כפי שדרשנו בעבר, לדבוק בחוקי העבודה ובמסורות לפיהן נוהגים אנשי המשטרה ... לא ייתכן שבעיתוי קשה זה סוגיית גידול הזקן תהפוך לסוגיה חברתית ותתפוס מקום במאמץ החברתי במקום להפנות מאמץ זה לסוגיות הביטחון, הבנייה והפיתוח שלהם זקוקה החברה כעת. הפתוא [של דאר אל-אפתאא] ברורה ומכרעת.עלינו לדבוק בה כדי להתפנות לסוגיות חשובות יותר"...[4] 

 

 העיתונאי המצרי עאטף חסנין כתב ביומון אל-שורוק: "אם נתמוך בכך שקצינים [מוסלמים] יגדלו זקן, כך גם תתמוך הכנסייה בכך שהקצינים [הנוצריים] שלה יענדו צלב. הלוואי שהדבר היה מסתכם בכך, אך הוא עלול לגרור אותנו לקנאות [דתית] ולהוביל לכך שהשתייכותם של [של הקצינים] תהיה לדת ולא למולדת. לעבודת הצבא יש חוקים שנועדו להיטיב עם המולדת, לא עם מפלגה מסוימת. אל תעשו פוליטיזציה לצבא מצרים כך שיתחלק לסיעות וקבוצות. זהו צבא מצרים ולא צבא האח"ס והסלפים; [זהו צבא] מצרים, על המוסלמים והנוצרים שבתוכה וכל מי שבטוח בחייו בתוכה. מקומה של יראת השמים הוא בלב. היא מתבטאת במוסר גבוה, במילה טובה ובמעשים טובים. ראוי שנתרחק מגילויים של דתיות במוסדות הצבאיים..."[5]   

 

בעל הטור ביומון אל-יום אל-סאבע, יאסין סעיד, כתב: "סוגיית השעה היא זקנם של קציני המשטרה המבקשים לגדלו בטענה לחירות הפרט. זהו [שימוש] שגוי במונח חירות הפרט, שאני מתנגד לו: הקצינים הללו נמצאים במוסד צבאי המחייב את מי שבא בשעריו לתקנות כגון גילוח הזקן ושיער הראש, צחצוח נעליים וגיהוץ המדים באופן שיכבד את הופעתו של איש הצבא. קצינים אלו נכנסו למוסד הצבאי כשהם מודעים היטב לתקנות אלה... המוסד הצבאי, כמו שאר המוסדות, מכתיב תקנות הנוגעות למי שרוצה להצטרף אליו... מי שרוצה להפר תקנות אלו צריך לעזוב את אותו מקום..."[6]

 

מתוך עמוד הפייסבוק: "אני קצין משטרה מזוקן"

 

 

הממסד הדתי והאח"ס: גידול זקן איננו חובה אסלאמית  

משרד הפנים זכה לתמיכתה מסויגת של הממסד הדתי בסוגיית גידול הזקן. מצד אחד קבע דאר אל-אפתאא [הגוף הרשמי להוצאת פתוות במצרים הכפוף למשרד המשפטים] בתגובה לשאילתא של משרד הפנים שנשלחה אליו כי על עובדי משרד הפנים לנהוג בהתאם לחוקים המקובלים במקום העבודה, משום שקיים ויכוח היסטורי בין חכמי ההלכה בנושא גידול הזקן, ואין הסכמה הלכתית בין האסכולות השונות. אולם, מצד שני, תוך שהוא מביע את מורת רוחו מן העיסוק הנרחב בסוגיית גידול הזקן בשעה שטען שיש להפנות את המאמצים לבניה ולפיתוח ולא לויכוחים, החזיר דאר אל-אפתאא את ההכרעה למשרד הפנים והמליץ לו לעיין מחדש בהוראות בעניין ולגבש עקרונות מוסכמים שיניחו את דעת כל הצדדים ויפתרו את המחלוקת.[7]

 

גורמים במוסד אל-אזהר טענו כי העיסוק בסוגית גידול הזקן הוא בזבוז זמן משום שזה נושא ישן שנדון בעבר  וכבר נקבע כי אין להעניש את מי שלא מגדל את זקנו בשל המחלוקת בין חכמי ההלכה בעניין. השיח' עבד אל-רחמן אל-אטרש, יו"ר לשעבר של ועדת הפתוא במוסד אל-אזהר, אמר כי קציני המשטרה צריכים לשמור על הופעה מכובדת, כדי לשמור על ביטחון הציבור.[8]  מוחמד עת'מאן, חבר באקדמיה למחקרים אסלאמיים של אל-אזהר הסביר כי הזקן הוא מנהג חברתי ולא חובה אסלאמית, וכל מי שמשתייך למוסד מסוים צריך לכבד את התקנות שלו ולא לנסות לכפות את השקפתו על המוסד או על החברה בצידוק דתי.[9]

 

עמדה פאסיבית הביעה תנועת האח"ס אשר נמנעה מלתמוך בקצינים או בשר הפנים ומיעטה מלעסוק בנושא. מזכ"ל מפלגת האח"ס בקהיר וחבר במועצת העם, מוחמד אל-בלתאגי, אמר שבתקופה הנוכחית יש להתרכז בטיהור משרד הפנים מאנשיו המושחתים של שר הפנים לשעבר, חביב אל-עאדלי, במקום להידרש לגידול זקנם של קציני המשטרה משום שאין מדובר בחובה דתית [סונה]. אל-בלתאגי ציין כי רבים התקיפו אותו על עמדתו זו, אך לדעתו ישנם קרבות חשובים ודחופים יותר כרגע במצרים.[10] 

 

בכירים סלפים: גידול הזקן – הליכה בדרכו של הנביא 

דובר מפלגת אל-נור, נאדר בכאר, קרא לשר הפנים להפסיק לעסוק בזקנם של הקצינים ולהתחיל לטפל באותם קצינים שמנצלים את סמכותם לרעה [ומעבירים את] זמנם בעישון סיגריות. לדבריו, הקצינים המזוקנים נחקרים ללא סיבה ובאופן שרירותי ואין אף חוק המונע גידול זקן.[11] בסאם אל-זרקא, חבר הוועד העליון של מפלגת אל-נור הסלפית הביע תמיכה בקצינים וטען כי יש להחזירם לעבודה בלא הכריחם לגלח את זקנם, שאיננו מפריע להם בעבודתם. לדבריו, ישנה מזימה שנועדה לפגוע בתדמיתו של כל מי שרוצה ליישם את הסונה.[12] אסאמה סלימאן, חבר באגודת תומכי הסונה [זרם סלפי במצרים] קבע כי אין ניגוד בין דבקות בדת לבין שמירה על הסדר והביטחון וטען כי קיצוניותו של משרד הפנים בעניין זה נובעת מהשפעות זרות שחוזרות לימי הכיבוש הבריטי.[13] גם הגמאעה האסלאמיה גינתה את דברי שר הפנים, שלפיהם זקן הוא מנהג ולא חובה דתית. לדבריה, כל עוד הזקן אינו משפיע על מילוי תפקידו של קצין, הוא חופשי לבחור אם לגדלו או לא.[14]

 

השיח' הסלפי מוחמד חסאן אמר כי זכותם של הקצינים לגדל זקן כדי להידמות לנביא מוחמד, וקרא לשר הפנים לאפשר להם לגדל זקן כל עוד אין חוק האוסר זאת. גם חסאן נדרש פסיקתו של שיח' אל-אזהר לשעבר, גאד אל-חק, לפיה אין לאלץ איש לגלח את זקנו.[15] השיח' הסלפי מצטפא אל-עדוי אמר כי הנביא וחבריו היו מזוקנים ואין משקל לדבריו של אף שר או מופתי [ברמזו לשר הפנים ולמופתי המצרי]  למול משקלם של הדברים המובאים בקוראן ובסונה של הנביא. לטענתו, הבכירים במדינה צריכים לנהוג לפי המופת של הנביא ולשמש מודל לחיקוי באמצעות גידול זקנם ולא לנהוג לפי חוקים שהגיעו מארצותיהם של הכופרים.[16]

 

בעל טור ביומון אסלאמיסטי: נימוקי שר הפנים פוגעים בכבוד הנביא מוחמד

בעל הטור ביומון האסלאמיסטי אל-מצריון, מחמוד רוזן כתב: "משבר הזקנים של קציני משרד הפנים חשף את הערכים המהופכים שבמנטאליות המצרית בכלל ובפרט במנטאליות הפוליטית והתקשורתית. שר הפנים הוציא קצינים לפנסיה בנימוק שהזקן פוגע בהופעה.... אולי כבוד השר שוכח או מעלים עין מכך שבאמצעות הנימוק המוזר הזה הוא פוגע בכל [אדם] מזוקן ובראשם אדון המזוקנים [הנביא מוחמד] עליו השלום כאשר הוא מאשימו כבעל הופעה גרועה... 

 

כמה מאנשי התקשורת והפרשנים הרמאים טוענים כי קצינים אלה רוצים להעסיק אותנו בסוגיות שוליות בהשוואה לדרך התרבותית [הראויה] לאומה. לא ראינו אותם זועקים כך כשאחד מהם דרש את זכויותיהם של ההומוסקסואלים והנודיסטים, כאילו שכל האומה [מורכבת] מהומוסקסואלים ונודיסטים. להיפך, ראינו אותם מגנים בשחצנות ובהפקרות [על ההומוסקסואלים והנודיסטים] כאילו שזו המערכה החשובה ביותר שאם הם ינצחו בה ייכתב במצרים הדף החשוב ביותר [בהיסטוריה] התרבותית שלה. הם היו צריכים למתוח ביקורת על העקשנות הילדותית הבלתי מוצדקת של שר הפנים וחבר מרעיו שכן הוא ניצל את הסוגיה כדי לפייס חלק גדול מהכועסים עליו בעקבות הפשיטה [על האוהדים באצטדיון] פורט סעיד ולהפוך אותם לתומכיו במערכה הגורלית על הזקנים..."[17]