יומון סעודי: יש לקיים דיאלוג מפרצי עם אל-קאעדה
בעקבות העימותים בדרום תימן בין אל-קאעדה לבין צבא תימן בימים האחרונים, במהלכם נהרגו ונשבו חיילים תימנים רבים, כתב במאמרו עורך היומון הסעודי אל-ריאד, יוסוף אל-כוילית, כי על מדינות המפרץ לנקוט צעדים בנוגע לתימן כולל קיום דיאלוג עם אל-קאעדה. כוילית גרס כי המציאות הקשה בתימן והעברת השלטון לממשלה ולנשיא חדש מגבירה הדאגה לעתידה של המדינה, וכן, הביע חשש מכך שמדינות אחרות, ביניהן ארה"ב, תתערבנה בתימן ותסבכנה את המצב שם. כוילית אף רמז לחלק אפשרי של איראן בהפיכתה של תימן למדינה של אל-קאעדה.
להלן קטעים מן המאמר:
"הוואקום שנוצר במהלך העברת השלטון בתימן... [הכולל] הרכבתם מחדש של הממשלה, הצבא והאדמיניסטרציה, אפשרו לאל-קאעדה להתרחב ולהשתלט על ערים וכפרים [במדינה]. הממשלה הנוכחית איננה אחראית למצב זה, שכן אל-קאעדה נולד בתקופת המשטר הקודם. היו מי שטענו כי [המשטר הקודם] הפך את [אל-קאעדה] לדחליל, כדי להפחיד את ארה"ב ומדינות ערביות אחרות, במטרה שהוא [המשטר] יוכל לנצל הזדמנויות לטובתו. אחרים האשימו בפירוש את הממשלה הקודמת במתן הזנה וחסות לאל-קאעדה.
הנשיא הקודם עלי עבדאללה צאלח מתח [לאחרונה] ביקורת קשה על השלטון הנוכחי במטרה לזרוע ספקות לגבי יכולתו. דבריו אלה, גם אם הם נאמרים במסגרת חופש הדעה של אדם שרואה עצמו כאזרח, מעוררים תהיות לגבי מטרתם, מאחר ותומכיו [של הנשיא הקודם] עדיין נמצאים [בשלטון] והשפעתם קיימת... הניסיון להפריע [למדינה החדשה] ולהגביר את הלחצים עליה, ללא סיבה, איננו משרת את האינטרס הלאומי.
עליית השפעתו של אל-קאעדה בתימן מכניסה את המדינה וסביבתה לבעיות ביטחוניות מסוכנות. גם לארה"ב יש מעורבות בנושא. חובה להבין מיהם מקורות המימון [של אל-קאעדה] ומי דוחף אותו לפעולות מסוכנות. האם החות'ים [אשר לפי דיווחים קשורים לאיראן] נמצאים בברית עימו? שהרי יש סימנים ברורים לכך שכמה מדינות רוצות שתימן תהיה המדינה הראשונה של אל-קאעדה. התנאים הנוכחיים יכולים לסייע להתפתחות נוכחותו [של אל-קאעדה] בשטח, בייחוד בדרום, שאינו מסתיר את רצונו להיפרד [מהשלטון המרכזי] ולחזור [ולהקים] את מדינתו הקודמת [דרום תימן].
ייתכן שדיאלוג [מפרצי] עם אל-קאעדה הוא הדרך לפיתרון ולמניעת שפיכות דמים. אם זה לא יקרה, ארה"ב תהיה צד [שיפעל בתימן] ישירות וזה יסבך ויחמיר את המצב, בעיקר משום שתימן נמצאת בשלב קשה של מאבק בעוני, [דבר] המקל על כל מי [שחפץ] לשחק בביטחונה תוך שימוש באמצעי פיתוי חומריים. המסוכן ביותר הוא [שתימן] מהווה שוק להברחה, סחר ואחזקת נשק כבר מזה זמן רב וגבולותיה ההרריים והימיים מסייעים להבאת נשק מכל המקורות.
הצבא אולי יאחד את שורותיו, אם הוא יתגבר על בעיית פיצולו בין השלטון הקודם לזה הנוכחי. גישתו עודנה מעורפלת, שכן מרבית המפקדים האחראים למשימות, מקורבים לממשלה הקודמת ואי התערבותם במאבק באל-קאעדה מביכה את [נשיא תימן] עבד רבה האדי, למרות שהוא עלה לשלטון בהסכמת העם ולשביעות רצונו ונחשב לחלק מהמשטר הקודם.
הסכסוך בין השלטון לבין אל-קאעדה [נוצר] משום שאל-קאעדה החל להתעצם, בניגוד לדימוי שיש לו, של קבוצות קטנות החותרות להרפתקה בכל הזדמנות. העובדה שעשרות חיילים ואנשי צבא ומשטרה נהרגו במקום הנמצא תחת שליטתם ושנשקם נבזז, חמורה מאוד, ואיש אינו יודע מה תהא תגובת הממשלה, הנמצאת עדיין בשלב של הסתגלות לתנאים הקיימים ולטיפול בהם. דרוש מהלך מפרצי בטרם יגיעו הסכנות לגודלן המקסימאלי".[1]