מטיף אסלאמי: על מדינות ערב להתגרען מול איום הגרעין האיראני
במאמר שפרסם ביומון אל-שרק אל-אוסטב-8.11.2011, קרא המטיף האסלאמי הסעודי אעיד אל-קרני למדינות ערב להתגרען מול איום הגרעין האיראני ותקף את המערב המונע זאת, בשל רצונו לשלוט בעולם[1].
להלן תרגום קטעים מהמאמר:
"...המערב אוסר עלינו המוסלמים להלחם בעוד הוא נלחם.הוא מייצר אטום ואוסר זאת עלינו. הוא כובש את אדמתנו ומגן על אדמתו. הוא אימפריאליסט כלפי הימים והאוקיינוסים שלנו, אך מגן על הימים והאוקיינוסים שלו. מפעליו מייצרים טילים, רימונים, פצצות, אניות מלחמה, משגרי טילים ונושאות מטוסים ואילו אצלנו יש רק בתי חרושת ללבן ולפפסי. המערב מזהיר אותנו מפני תוקפנות והתחמשות, בעודו תוקף ומתחמש יומם וליל.
המערב פיקח ויודע שהכוח הוא המקור ליראה ולגדולה. אללה אמר: 'הכינו לקראתם כוח ככול שתוכלו' (סורה 8, פסוק 60). העולם מכבד רק את בעל הכוח, ואילו הדיפלומטיה, הרומנטיקה והסנטימנטים הפוליטיים הם דיבורים ריקים, הזורים חול בעיניים והמוליכים שולל את היריב. מלחמה היא תחבולה. העסקת המזרח באמנות פלסטית, בריקודים עממים ובאירועים תרבותיים על חשבון מפעלים צבאיים, הוא לעג ברור לעין. טנק אחד טוב יותר מאלף שירים. ייצור טיל מועיל יותר ממאה מופעים, וייצור פצצה אחת גורם להרבה יותר יראה מאשר מאה שירי עלילה, המזכירים את תהילת אבותינו. נפוליאון אמר: אל תגיד לי כמה ספרים יש לאפיפיור, תגיד כמה טנקים יש לו. האם העולם מכבד מדינה בשל שמה הטוב, סגנונה העדין או אצילותה,או בשל כוחה והיראה מפניה. איראן הבינה סוד זה. תושביה הם הפקחים ביותר בעולם, וכבר אמר עומר בן אל-ח'טאב כי הם בעלי השכל הטוב ביותר.
אני תומך בדברים שכתב המומחה עבד אל-רחמן אל-ראשד בעיתון זה ובדברים שכתב המומחה דאוד אל-שריאן בעיתון אל-חיאת: איראן תייצר לבסוף פצצה אטומית והמערב לא יעז לתקוף אותה; החזקים ביותר הם השורדים; הקריאה של הערבים לאיראן לעזוב את האטום, לא לייצר פצצה אטומית, לרחם עליהם ולסמוך עליהם, הוא קול קורא במדבר; איראן לא תקשיב לדיבורים אלה שאינם שווים את הדיו ששימש לכתיבתם, שהרי הנבונים והמומחים הצבאיים בעולם מאוחדים בדעתם [שרק] לחזק ביותר נותנים כבוד ויראים מפניו. העולם הארצי שלנו אינו מבוסס על היושר. היושר והקדושה נמצאים בחזון השמימי. החוקים הארציים והפוליטיקה מבוססים על הונאה ורמאות. כל זמן שהאנשים נוהגים זה בזה על פי חוקים ארציים ולא עפ"י חוקי השמיים, אזי העניין הוא עניין של אינטרסים, תמרונים והרפתקנות בעזרת השתלטות, דיכוי וקביעת נוכחות.
ראו כיצד חמשת המעצמות האטומיות מייעצות למדינות אחרות לעזוב את האטום ולחזור בהן מפצצת אטום. העולם מכבדן ומעריכן רק בשל אחיזתן בנשק אטומי. מילתן של חמש המדינות נשמעת, דגליהן מתנוססים, יש להן זכות וטו על כל החלטה והעולם נכנע להן וחושש מפני כוחן ועוצמתן. אלא שבה בעת הן מטיפות למדינות האחרות ומייעצות לעמים אחרים להיות אדיבים, טובים, נחמדים ועדינים ולא לייצר פצצת אטום שיש בה סכנה לעולם ואסור לאף אחד לייצרה, פרט למעצמות. כך הן שומרות לעצמן את השליטה והעוצמה. המערב היה פיקח והוא ייצר טילים בליסטיים, פצצות גרעין שהורסות את היקום, אך הוא אוסר עלינו במזרח לייצר זאת ביודעו כי מי ששולט בעולם ובאוצרותיו זקוק לכוח מחץ ולעליונות ברורה. הסתפקות בקריאת ההיסטוריה ובפאר העבר מתאימה לתלמידים עצלים הנאבקים בבערות בבתי הספר ללימוד ערב. כפי שאמר נזאר קבאני על הערבים:
'קראו את ספרי ההיסטוריה ותשתכנעו: מתי שכנו הרובים בתוך הספרים?
הוי אבן אל-וליד,[2] כלום אין לך חרב להשכיר לנו, כי כל חרבותינו נהיו לפיסות עץ'.
הוי הערבים, יצרו פצצת אטום ונשק גרעיני והיפכו את המבנים של עיתונים יומיים רבים שאיש לא קורא אותם, ואת המבנים של המורשת העממית ... למפעלי טנקים, משגרים, טילים, לוויינים וצוללות כדי שהעולם יכבד אותנו, ישמע את קולנו ויעריך את מקומנו, כיוון שבעולם שולט החוק של החזק ביותר. המשורר הערבי אמר:
'הזאבים תוקפים את מי שאין לו כלבים והם נשמרים מפני מקום רבצו של מי שנוהג כארי טורף'.
אל לנו ללכת שולל אחר דברי נופת הצופים שאני שומעים מאיראן וממדינות אחרות שהן רוצות באטום [רק] כדי להבעיר את ישראל. דיבורים אלה כולם הם הבלים, הטעיה וכפירה.
המשורר ח'לף בן הד'אל אמר:
'אל תבטח בנחשים שאך זה בקעו מהביצה ואביהם מת. עם שחר יבואו וישלפו את שיניהם כאילו הן של אביהם'".