נוכח התמשכות המחאה בסוריה: קריאות באיראן לבחון מחדש את היחס לאסד
מאת א. סביון ו-י. מנשרוף*
הקדמה
מאז פרוץ המהומות בסוריה, במרץ 2011, ממשיכה טהראן, שותפתה האסטרטגית של סוריה, לתמוך בנחישות במשטרו של הנשיא בשאר אל-אסד. כחלק ממדיניות זאת, הצהיר נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נז'אד, ביוני 2011, שטהראן תוסיף לעמוד לצד סוריה, הניצבת בחזית ציר ההתנגדות, ושבכוחו של השלטון בסוריה לפתור את הבעיה במדינה בעצמו, ללא צורך במעורבות זרה.[1] סגנו, מוחמד-רזא רחימי, הוסיף שטהראן תעמוד לצד בעלת בריתה סוריה בכל תנאי, כיוון שאי אפשר להפריד ביניהן.[2] טהראן גם דבקה בטענתה כי המהומות בסוריה הן מזימה אמריקאית – ישראלית שנועדה לערער את משטר אסד ולפגוע בציר ההתנגדות. מנגד טוענת איראן, כי ההתקוממויות האחרות במזה"ת, כמו בבחריין, מצרים, תוניס ולוב- אותנטיות, עממיות, דמוקרטיות אנטי-מערביות, ואסלאמיות ומתרחשות בהשראת המהפכה האסלאמית. כך למשל טען מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי, שבניגוד למצרים ולתוניס, המחאה בסוריה נובעת מהתערבות אמריקאית-ישראלית.[3]
למרות הצהרתו של שגריר איראן בלבנון, ר'ד'נפר רכן-אבאדי, במחצית אוגוסט 2011, כי טהראן אינה חוששת לגורל שלטונו של אסד, ובטוחה שייחלץ מן המשבר הנוכחי,[4] דיווח האתר כלמה, המזוהה עם תומכי מיר חוסין מוסוי, מראשי התנועה הירוקה באיראן, מפי דיפלומט איראני, כי במסגרת היערכותם לאפשרות שאסד יודח, פינו עובדי השגרירות האיראנית בסוריה את בתיהם ושלחו את בני משפחותיהם לאיראן או לאזור הגבול עם לבנון כדי שניתן יהיה להוציאם מסוריה בהקדם. הדיפלומט האיראני הוסיף כי אישים הקשורים לשגרירות האיראנית בדמשק ולממשלת איראן הגבילו את תנועתם בסוריה מחשש למעשי נקם מצד סורים המוחים על תמיכת איראן במשטרו של אסד, וכי חלקם כבר יצאו מסוריה או נערכים לצאת. [5]
טהראן החוששת מפני נפילת משטרו של אסד – התפתחות שתפגע קשות בציר טהראן-דמשק ובמעמדה של טהראן בסוריה ובלבנון - פועלת בשלושה ערוצים לסייע לסוריה:
א.פעילות דיפלומטית - היא שבה ומשגרת מסרי אזהרה פומביים לאנקרה, בניסיון לשכנעה לחדול מלחציה ומביקורתה על אסד, ולחזור לשת"פ, הן עם טהראן והם עם דמשק. כמו כן מנסה איראן לגייס תמיכה של מדינות ערביות ושל רוסיה במשטרו של אסד. במסגרת זאת הציג שר החוץ האיראני, עלי אכבר צאלחי לרוסיה יוזמה שגיבשה איראן עם סוריה שנועדה לחלץ את אסד מן הלחץ המערבי,[6] ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי במג'לס האיראני, עלא –א-דין בורוג'רדי, קרא בביקורו בקהיר למדינות ערב לתמוך במשטרו של אסד.[7]
ב.סיוע צבאי - למרות הכחשותיו הגורפות של המשטר בטהראן,[8] מתרבים הדיווחים על השתתפותה הפעילה של איראן בדיכוי המהומות בסוריה. יומון האינטרנט האיראני, מיהאן, טען כי לאחר פרוץ המהומות בסוריה, תגבר המשטר את כוחות יחידת 'גיס סוריה' במשמרות המהפכה הנמצאת בסוריה יותר משני עשורים, בפיקודו של עלי מוחמד רזא זאהדי, לשעבר מפקד זרוע היבשה, ע"י צרוף קציני בסיג' ומשמרות המהפכה, שהתנסו בדיכוי המהומות באיראן אל שורות הגיס.[9] היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט דיווח שבעקבות מחאתה של תורכיה, מתכוונת איראן להסוות את סיועה האקטיבי ולשגר לדמשק איראנים נאמני המשטר דוברי ערבית, רובם מחבל אהואז, כדי שיחליפו את החיילים דוברי הפרסית.[10]
ג.סיוע כלכלי – עפ"י היומון הסעודי-לונדוני אל-שרק אל-אוסט, ר"מ עיראק, נורי אל-מאלכי נכנע ללחצים שהפעילה עליו איראן, והסכים להעביר 10 מיליארד דולר לסוריה.[11]
כלי תקשורת איראניים: יש להנהיג רפורמות בסוריה
למרות הצנזורה שהטיל המשטר האיראני על התקשורת האיראנית בעניין סיקור המהומות בסוריה, פרסמו בחודשים האחרונים כמה כלי תקשורת, מאמרים זהירים ועמומים, הקוראים – באופן כללי - לנשיא אסד לבצע רפורמות מסוימות, כדי למנוע את קריסת שלטונו, בבטאם את חששה של טהראן מן הנזק שייגרם לה אם ייפול אסד. כך למשל, היומון האיראני השמרני קודס, קרא לאסד להנהיג בחירות חופשיות ולהגביר את חירויות הפרט כדי להבטיח שיתוף מרבי של העם בשלטון ועל ידי כך לשמר את שלטונו ואת חזית ההתנגדות. היומון קבע שאסד הצליח להשיב את היציבות למדינה באופן מרבי, אולם הזהיר כי המהומות עלולות להתחדש לרגל חודש הרמדאן. עוד העריך היומון שסוריה תחזור לימיה השקטים בזכות הפופולאריות של משפחת אסד במדינה והרפורמות שהוא מבצע, אף שאלו היו צריכות להתבצע הרבה קודם לכן.[12]
עם זאת, לנוכח היד הקשה שמפעיל משטרו של אסד בדיכוי אזרחיו והתמשכות המשבר, החלו כלי תקשורת המזוהים עם הזרם השמרני-מתון באיראן, להסתייג מהאשמת המערב במהומות בסוריה ולפקפק בצדקת הצנזורה על סיקור המחאה בה.[13]
קריאות באיראן לנטוש את משטר אסד
באיראן אף החלו להישמע קריאות לממסד, לקרוא את המפה נכון ולהתנער מאסד לבדו לצורך הצלת הברית עם סוריה. כך יישמרו הציר טהראן-דמשק, האינטרס האיראני בלבנון, קרי חזבאללה, והאינטרסים הלאומיים האחרים. קולות אלה מתייחסים לסיכוי שאסד יודח והם מביעים דאגה לגורל מעמדה האסטרטגי והפוליטי של איראן, האינטרסים הלאומים שלה מול סוריה, לבנון וההשלכות של נפילה כזו על מעמדה של איראן באזור.[14]
לצד קריאה זו שבאה מצד חוגים ביקורתיים אך נאמנים למשטר, פועל המשטר כדי לגבש חזית מוסלמית-ערבית-מזה"תית בראשות איראן, שתתמוך באסד, תוך בקשה ממנו לבצע רפורמות.
במסגרת זאת, קרא יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של המג'לס האיראני, עלא אל-דין בורוג'רדי, במסע"ת בקהיר, למדינות ערב להתגייס לעזרת סוריה ולפעול לסיום המשבר שם כדי לשמור על יציבותה כ"מרכז ההתנגדות הפלסטינית" ובכך לקדם את האינטרס של עולם האסלאם ולמנוע את נפילתה לידי האמריקאים. בורוג'רדי קרא לתורכיה לזנוח את שפתה המאיימת כלפי סוריה והביע התנגדות לקרוא לאירועים בסוריה "טבח."[15] בנוסף, קרא האיתאללה האיראני הבכיר מכארם שיראזי למוסלמים, למלא את חובתם האנושית והדתית ולמנוע את המזימה האמריקאית-ציונית בסוריה, שהינה חזית המאבק בישראל והמחסום מפני האימפריאליזם המערבי.[16] גם בורוג'רדי וגם איתאללה מכארם שיראזי קראו לאסד לבצע רפורמות.
חשש מהשלכות המצב בסוריה על איראן
היומון השמרני מתון אבתכאר קרא למשטר לשקול מחדש את תמיכתו ללא סייג באסד והזהיר כי איראן עלולה לשלם מחיר על התמהמהותה (אחרי רוסיה ותורכיה) בשינוי העמדה כלפי המחאה בסוריה. האתר השמרני מתון עסר-י איראן הזהיר את אסד כי הפעלת האלימות נגד המפגינים תערער את מעמדו ותביא למעורבות זרה בדמות מגבלות על אזורי טיסה ויצירת אזורי ביטחון בתוך סוריה. עלי ח'וראם, לשעבר שגריר איראן באו"ם ובסין, קרא לאזן את עמדתה של איראן כלפי המשבר בסוריה ורמז שעל אסד להתפטר כדי להציל את ארצו ולמנוע מתקפה צבאית שתסכן את איראן. האתר אינדה ניוז, המזוהה עם מבקרי אחמדי-נז'אד, קרא לחזבאללה, ובעקיפין לאיראן, לבחון מחדש את תמיכתם המוחלטת באסד ואת התנגדותם לאופוזיציה בסוריה.
להלן קטעים מן המאמרים:
שגריר איראן לשעבר באו"ם: העם הסורי ישיג את רצונו
במאמר מערכת שפרסם מה-10.8.2011 ביומון ארמאן, כתב עלי ח'וראם, לשעבר שגריר איראן באו"ם ובסין:
"...לפי ידיעות בתקשורת הבינ"ל, שלא הוכחשו ע"י איראן, היא אמרה שתנהג כך וכך [תתערב לטובת סוריה] אם סוריה תותקף... סעודיה ובחריין מתחו ביקורת על בשאר אסד ואמרו שעליו לעצור את העימות ולהגיע להבנות עם העם. עמדה זו של סעודיה ובחריין, הנוהגות באופן דומה [לאסד] כלפי מחאת עמיהם, היא הכנת הקרקע למצב שבו תהיה התערבות צבאית מצד מועצת הביטחון בסוריה, ותמיכה איראנית בסוריה. במקרה כזה, סעודיה ובחריין, ובהמשך כל המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, יפעלו במסגרת העימות נגד סוריה ואיראן. לפיכך, דבריהן של סעודיה ובחריין משקפים היבט מדיני יותר מאשר היבט של זכויות אדם, והן רוצות להכשיר את דעת הקהל לכך שאם יפרוץ עימות בסוריה ואיראן תתמוך בה, הן יתייצבו בחזית אחת מול איראן.
על איראן לפעול בפיקחות כדי ליצור סוג של פיוס לאומי בין בשאר אסד לעם הסורי. עליה לפעול בסוגיה זו בזהירות רבה כיוון שהפעולות של מנהיגי סוריה יוצרות תנאים זהים [לאלה שבגינם הופעלה] התערבות צבאית בלוב. זאת כיוון שלא רק סעודיה והמועצה לשיתוף פעולה במפרץ חפצות לראות את איראן [מעורבת] במשבר כזה אלא גם ישראל מעוניינת שאיראן תסתבך בו. באופן כללי, כל המדינות שמעוניינות לסגור חשבון עם איראן ישמחו על כניסתה למערכה הזו. כך הן יוכלו להכותה בשמה של הקהילה הבינ"ל.
למרבה הצער, נראה כי אסד אחר לצאת ממן המצב המשברי משום ש... במחאות מתו יותר מאלפיים איש, וזה מספר לא קטן. יש לומר שהיתה דרך לפתרון עבור סוריה, אבל עתה כבר מאוחר מדי ולכן על אסד לבצע מעשה של הקרבה עצמית, כדי להשיב את השקט למדינה, לשמרה ולחסוך ממנה את הטרגדיה שחווה לוב.
איראן רואה בסוריה שותפה ובעלת ברית... ולכן היא רוצה לשמר את המעוז הזה, אך לכל דבר יש גבול. אם המצב בסוריה יימשך, איראן תצטרך לחשוב על צרכיה לטווח הארוך, ותנסה להבטיח את האינטרסים שהיו לה בעבר לגבי פלסטין ולבנון ע"י סלילת דרכים חדשות ומבנה [שלטוני] חדש בסוריה. לפי הנורמה השלטת בעולם, העם הוא המנצח לבסוף, וכך גם יקרה בסוריה ואם איראן תסגל ותאזן את עמדותיה [ביחס למשבר בסוריה] היא תוכל לשמור על האינטרסים שלה בכל [מצב של] שינוי שיתרחש בסוריה. אך אם היא תעמוד רק לצד ממשלת סוריה, וממשלה זו תודח או תישאר ממשלה כושלת, [סוריה] לא תוכל להבטיח שום אינטרס, לא עבור עצמה ולא עבור איראן..."[17]
אבתכאר: על איראן להתנער ממדיניות הדיכוי של אסד
במאמר מערכת מה-7 באוגוסט 2011, הזהיר היומון השמרני המתון אבתכאר:[18]
"...מיום ליום מעמיק המשבר בסוריה. איננו יכולים עוד לעצום את עינינו מול המציאות. לא ניתן לכסות את השמש באמצעות בוץ ... מהי העמדה שלנו ביחס לאירועים בסוריה? אם נמשיך להציג את המפגינים הסורים כ'גורמים מערביים וישראליים' בניגוד למפגינים הבחרינים, התימנים והמצרים; ואם אמצעי התקשורת שלנו יימנעו מלדווח על המצב בסוריה – אזי מובטח כי יוטל ספק בצדקת מדיניות [הצנזורה] של הממשלה ושל אמצעי התקשורת. אל לנו להונות את עצמנו. רוב הציבור האיראני מתוודע לנעשה בעולם בדרכים שונות כגון לוויינים, אינטרנט ועוד.. לפיכך, מחובתנו להגדיר מחדש את עמדתנו ביחס לאירועים בסוריה.
על איראן לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלה, שכן [גם] מדינות אחרות באזור דואגות למצבן. תורכיה תמכה בקדאפי עד לרגע שבו תמיכתה ביזתה אותה. [בדומה], עם דעיכת כוכבה של מפלגת הבעת' [הסורית] הגביהו התורכים אט-אט את רף ביקורתם [כלפי אסד] כדי לצבור השפעה בקרב העם הסורי ובקרב הערבים. גם רוסיה, כהרגלה, מסרה בדקה התשעים את חברתה לשעבר [סוריה] לידי יריבתה החזקה ממנה [ארה"ב].
לאחר שהרוסים חולבים את ידידיהם, הם מעבירים אותם במהירות לקצב המערבי העדיף עליהם כדי להתחלק בבשרם. נראה שהקו האדום שלהם [הרוסים] הוא האינטרסים הלאומיים [שלהם] והם יעשו הכל כדי להבטיח אותם. באווירה כזו מוטב לאיראן למצוא דרך שתתנער ממדיניות הדיכוי [של אסד]..."
עסר-י איראן: המצב הנוכחי עלול להוביל להתערבות חיצונית בסוריה
ב-1 באוגוסט 2011 כתב האתר השמרני מתון באיראן, עסר-י איראן:
"...הישארות המשטר הנוכחי בדמשק חשובה מאוד וחיונית לאיראן, כיוון שאם סוריה תופרד מאיראן, כושר התמרון וכושר המיקוח שלה באזור יינזקו קשות... בשאר אל-אסד איננו מתמודד כראוי עם המחאות. דיכוי גס לעולם לא יענה על מה שמתחולל בכמה מערי סוריה. בערים כמו חמאה, דרעא, המוקדים העיקריים של הקרבות, משתמש צבא סוריה באמצעי לוחמה כמו טנקים לדיכוי [המפגינים] ועד כה טבח במאות אנשים... על אסד ויועציו להשיב עד מתי יוכלו להמשיך בקרבות המזוינים ובאלימות? האם יוכלו להיות אלימים יותר מאשר [שליט לוב] קד'אפי וכמוהו להפגיז הפגנות עממיות? האם קדאפי השיג [את מטרתו] ...באמצעות האלימות?
...המפגינים בחמאה, בדרעא, בדיר אל-זור, בחלב, בבוכמאל, בלאד'קייה, בג'סר אל-שר'ור ועוד... הם חלק מהעם הסורי ועל המשטר להיענות לדרישותיהם. המשך המצב הנוכחי יכול לעודד את הכוחות העל-אזוריים [קרי המעצמות] להגביר את התערבותם בסוריה, ולהגשים את חלומותיהם, כמו הקמת אזור ביטחון ואזור אסור לטיסה במוקדי המחאה העיקריים. הדרך להשבת היציבות לסוריה אינה עוברת דרך קני הרובים ושרשרות הטנקים אלא דרך הרפורמות שהובטחו. יש ליישמן במהירות, כדי שדרישות העם יזכו למענה מתורבת ודמוקרטי מצד המשטר בדמשק.
אסד צריך לזכור שיש הבדל חשוב בינו לבין אנשים כמו נשיא תימן, עלי עבדאללה צאלח, והוא שהדיקטטורים מן העולם הערבי זוכים בעיקר לגיבוי מערבי וערבי. גם אם עמיהם לא יאהבו אותם, הם מסתפקים בתמיכה המערבית והערבית. כך תומך המערב במלך סעודיה והסעודים תומכים ללא סייג בצאלח בתימן, ובבחריין, שם [המלך] אאל-ח'ליפה מדכא את עמו בזכות התמיכה מידידיו [ב]סעודיה, באיחוד האמירויות הערביות ובכווית. בסוריה המשוואה הזו לא תקפה. להיפך, המערב ורבים מאותם שליטים ערבים שיושבים ליד אסד בוועידות וצוחקים עמו, סופרים את הרגעים עד לנפילתו ומנהלים קשרים חבויים עם מתנגדיו. לכן, אם אסד אוהב את מורשת אביו ואינו רוצה ששלטונו ייפול בסערה, אין לו ברירה אלא להישען על עמו. זוהי טעות אסטרטגית לאדם לפגוע במשענת התמיכה העיקרית שלו. בשום מקום בעולם אלימות אינה הדרך ההולמת להגיב למחאות. היא רק גוררת עוד אלימות כנגדה..."[19]
ב-8 באוגוסט 2011 הוסיף עסר-י איראן: "בשל העיכובים ברפורמות והמשך האלימות, משטרו של אסד מכשיר למעשה את הקרקע לפעולה נגדו. זוהי הטעות האסטרטגית הכי חשובה של בשאר אסד, לו צפויים ימים קשים ביותר וסוף לוט בערפל..." האתר גם ציין כי במסגרת ההקשחה בעמדה הרוסית כלפי סוריה, ולמרות שרוסיה מנסה למנוע ממועצת הביטחון להטיל סנקציות נגדו, הזהיר מדבדב את אסד כי "המשך המצב הנוכחי יביא לקבלת החלטות נגדו." האתר הזהיר כי משטרו של אסד עלול לעמוד בפני לחצים בינ"ל כבדים, כולל הכשרת הקרקע להתערבות צבאית, דבר שיהיו לו השלכות מזיקות על איראן מבחינת מעמדה באזור.
אינדה ניוז: לחשוב על היום שאחרי אסד
במאמר ב-7 באוגוסט 2011 תחת הכותרת "אם משטר אסד ייפול מה נעשה עם סוריה?" כתב האתר אינדה ניוז, המזוהה עם מבקרי הנשיא אחמדי-נ'אד, "איזו תוכנית יש להתנגדות האסלאמית [חזבאללה] ולאיראן להמשך מגעיהם עם סוריה, במקרה ואסד יפול?".
אינדה תאר תחילה את המכה הקשה שעלול חזבאללה לספוג אם אסד ייפול והזהיר שההתפתחות זו עלולה להביא לקיצו של הארגון. האתר הציע לחזבאללה, ובעקיפין לאיראן, לשקול מחדש את תמיכתם המוחלטת באסד ואת התנגדותם לחוגי האופוזיציה בסוריה: "לאור שורשיהם הלאומיים, המפגינים הסורים אינם שבעי רצון מכיבוש רמת הגולן בידי ישראל, ולאור השתייכותם לאסכולה הסונית יש להם רגשות משותפים עם הפלסטינים. אלה [נקודות] הראויות לתשומת לב חזית ההתנגדות. במצב זה, יש להעריך מחדש את האסטרטגיה של ההתנגדות האסלאמית לגבי התמיכה הכוללת במשטרו של אסד וההתנגדות למפגינים הסורים, כדי לסלול דרך ליציאה מהמצב [הצפוי] הקשה מול ישראל, אם אסד ייפול."[20]
[1] אתר מוסד הנשיאות (איראן), 7.6.2011.
[2] פארס (איראן), 24.7.11. היומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט דיווח כי בביקורו בסוריה, מסר חבר במועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, לבכירים סורים שאיראן תוסיף לתמוך בסוריה למרות לחציה של תורכיה. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.8.2011. ממשלת אחמדי-נז'אד הגישה דווקא בשעה זו למג'לס הצעת חוק על הקמת אזור סחר חופשי בין המדינות. פרס טי וי (איראן), 18.6.2011.
[3] אתר המנהיג (איראן), 30.6.2011.
[4] אל-וטן (סוריה), 18.8.2011
[5] כלמה (איראן), 15.8.2011
[6] אל-ספיר (לבנון), 17.8.2011; בנוסף דיווח היומון אל-חיאת כי במוקד ביקורו של מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פאתרושב בטהראן (15-16.8.2011) עמד הנושא הסורי. אל-חיאת (לונדון), 16.8.2011.
[7] פארס (איראן), 10.8.2011.
[8] יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בורוג'רדי, טען בקהיר, כי לא נשלח נשק איראני לסוריה. פארס (איראן), 10.8.2011
[9] www.mihan.net, 16.7.2011
[10] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.8.2011.
[13] ראה דו"ח ממרי 'ביקורת באיראן: הצנזורה על סיקור המחאה נגד הדיקטטורה בסוריה – פסולה
[14] בעקבות זאת טען האיתאללה האיראני, ג'עפר סובחאני, התומך במשטר, כי על כמה יומונים באיראן לחזור בהם מהניתוח השגוי שפרסמו אודות המהומות בסוריה, והזכיר כי שינוי כלשהו בסוריה יהא לרעת האסלאם ולטובת ישראל. www.rasanews.ir, 21.8.2011
[15] פארס (איראן), 10.8.2011.
[16] רסא ניוז (איראן), 14.8.2011.
[17] ארמאן (איראן), 10.8.2011.
[18] אבתכאר (איראן), 7.8.2011.
[19] עסר-י איראן (איראן), 1.8.2011
[20] אינדה ניוז (איראן), 7.8.2011; ב-2 באוגוסט2011, בעקבות הצהרת התמיכה של מנהיג אל-קאעדה, איימן אל-ט'ואהירי, במפגינים בסוריה, טען אינדה ניוז שסוריה עלולה להפוך לאפגניסטן שנייה והזהיר כי אם שלטון הבעת' בסוריה יופל, יעלו לשלטון זרמים פוליטיים ששאבו השראה מהסלפיה ומאל-קאעדה, וארה"ב, התומכת בהם כעת, תיאלץ לפתוח במלחמה נגדם בהמשך, כפי שארע באפגניסטן..