שבירת השתיקה המפרצית והערבית למול המתרחש בסוריה
מאת י. יהושע*
הקדמה
בשורה של הודעות וצעדים רשמיים שברו מדינות ערב את מחסום השתיקה לנוכח המתרחש בסוריה. בגל של הצהרות, שבאו בזו אחר זו, קראו מדינות המפרץ למשטר הסורי לבלום את "מכונת המלחמה" הפוגעת באזרחים חסרי המגן ולהיענות לדרישות העם הסורי באמצעות עריכת רפורמות רציניות. ההצהרות המפרציות סללו את הדרך להצהרות נוספות נגד המתרחש בסוריה מצד מדינות ערב וראשיהן.
הקריאות המפרציות לשינוי מיידי במדיניות המשטר הסורי, חתמו חמישה חודשי אדישות ערבית למתרחש בסוריה ונתפסו כ"נקודת מפנה בעמדה הערבית הרשמית".[1] מדינות המפרץ ומדינות ערב, השולטות בעמיהן בצורה לא דמוקרטית, מדכאות פעילי אופוזיציה בתוכן ואף תומכות בדיכוי המתקוממים בבחריין, נמנעו עד לאחרונה מלהביע תמיכה במתקוממים הסורים. זאת, הן בשל תמיכתן במשטרו של אסד והן מחשש כי הצלחת המהפכה בסוריה תניע, באפקט הדומינו, עוד מהפכות באזור ותסכן גם את יציבותן.
נראה כי ההצהרות החריפות שהשמיעו הבכירים הערבים בימים האחרונים נגד המתרחש בסוריה, התפרסמו בלית ברירה ומכורח ראיית המציאות המתגבשת בזירה הערבית והבינלאומית. הרחוב הערבי, שצפה במעשי הקטל המחריפים בסוריה גם במהלך חודש רמדאן, ושמע את קריאות האופוזיציה הסורית לסולידאריות ותמיכה ערבית, החל תוהה למול שתיקת מנהיגיו. הדבר בא לידי ביטוי בהצהרות של שיח'ים שונים, במיוחד במדינות המפרץ, שהחלו להביע תמיכה במפגינים, בניגוד לקו הרשמי של מדינותיהם. גם החרפת טון הביקורת הבינלאומית נגד סוריה, בעיקר מצד בעלות בריתה לשעבר תורכיה ורוסיה, לצד הודעת הגינוי במועצת הביטחון, אילצו את מדינות ערב להתאים עצמן לטון ולמהלכים הבינלאומיים ולפרסם באופן מיידי, בזו אחר זו, קריאות להפסקת קטל המפגינים הסורים ולעריכת רפורמות אמיתיות.
המחאה נגד מדיניות משטרו של אסד נשמעה תחילה מצד מדינות מועצת שתה"פ במפרץ. הראשונה ששברה את השתיקה היתה קטר. בהודעה שפורסמה ב-3 באוגוסט, כמה שעות טרם הודעת הגינוי במועצת הביטחון, קראה ממשלת קטר למשטר הסורי לעצור את שפיכות הדמים ולהיענות לדרישות העם הסורי. לאחר ההודעה הקטרית התפרסמו שורה של הצהרות מפרציות דומות כדוגמת הודעת ממשלת כווית, הודעת מועצת שתה"פ במפרץ והצהרתו "ההיסטורית" של מלך סעודיה עבדאללה בן עבד אל-עזיז. סעודיה, כווית ובחריין אף החזירו את שגריריהם מסוריה, כפי שעשתה קטר. יצוין ערוץ אל-ג'זירה, המשדר מקטר, דיווח בהרחבה על המהומות בסוריה מיומן הראשון, מה שהוביל למתיחות בין שתי המדינות ולסגירת השגרירות הקטרית בסוריה, לאחר שזו הותקפה במהלך חודש יולי.
בעקבות שורת ההודעות המפרציות, נשברה השתיקה גם בעולם הערבי. מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי, פרסם לראשונה הודעה רשמית אודות המתרחש בסוריה, אם כי בעלת טון יותר פרו סורי, המתייחסת באופן שווה להרוגים מקרב האזרחים ולאלו שמקרב אנשי הצבא. מצרים, למודת המהפכה, שברה גם היא את שתיקתה, כאשר שר החוץ המצרי ושיח' אל-אזהר קראו להפסיק את שפיכות הדמים ולהיענות לדרישות המתקוממים. קריאות לריסון דרך הטיפול במפגינים נשמעו אף מצד מי שידועים כבעלי בריתה של סוריה, כדוגמת יו"ר הפרלמנט העיראקי וסגן מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם. אפילו באיראן התפרסמו מספר מאמרים הקוראים לחשיבה מחודשת בדרך הטיפול של המשטר הסורי במפגינים.
ההצהרות המפרציות הוצגו במפרץ ככאלה המייצגות את העמדה הערבית באופן כללי ולא רק את עמדת מדינות המפרץ, כשההוכחה לכך היא שורת ההצהרות הערביות שבאו לאחר מכן. עמדה זו עולה בקנה אחד עם השאיפה המפרצית להפוך את מועצת שיתוף הפעולה במפרץ – בצירוף ירדן ומרוקו - לגוף פוליטי בינערבי חדש שיוביל את המהלכים באזור ויחליף את הליגה הערבית שמעמדה הולך ומתערער.
יצוין כי למרות שבירת השתיקה המפרצית והערבית, המרחיבה את מעגל הביקורת כנגד משטר הסורי ויכולה להתפרש כגיבוי לפעולות חריפות יותר נגדו, מדינות ערב מדגישות כי הן אינן חפצות בהתערבות בינלאומית בסוריה או בנפילת שלטונו של אסד. הצהרתו החריפה של המלך הסעודי עבדאללה התפרסמה רק לאחר כישלונם של מגעים שניהל עם דמשק בניסיון לשנות את מדיניות המשטר הסורי, כדי להצילו ממערכה בינלאומית. התנגדותן של מדינות המפרץ להתערבות בינלאומית נובעת הן בשל תמיכתן במשטרו של אסד והן מחשש כי החרפת המצב בסוריה עלולה לסכן את יציבות האזור.
מדינות המפרץ מגנות את המשטר הסורי
המדינה הראשונה אשר שברה את השתיקה בזירה הערבית לגבי למתרחש בסוריה היתה קטר. בין שתי המדינות ישנה מתיחות בעיקר בשל סיקור המחאות בסוריה על ידי הערוץ הקטרי "אל-ג'זירה". באמצע חודש יולי סגרה קטר את שגרירותה בדמשק והחזירה את שגרירה, לאחר שהשגרירות הותקפה על ידי צעירים תומכי משטרו של אסד שמחו על הקמפיין ה"לא מקצועי ולא אובייקטיבי" של הערוץ נגד סוריה [2]. כמו כן, בסוף חודש יולי, אירחה קטר כנס של אופוזיציונרים סורים בדוחה, למורת רוחו של המשטר הסורי.[3]
אסד כהיטלר ביומון קטרי
אל-ערב (קטר), 7.8.11
בהודעה רשמית ב-3 באוגוסט הביעה ממשלת קטר "צער על מותם של אזרחים חפים מפשע" וקראה לאחים בסוריה "לעצור את שפיכות הדמים, לחדול מן השימוש בכוח וכן למהר ליישם את הרפורמות שיענו לדרישות הלגיטימיות של העם הסורי וישמרו על ביטחונה, יציבותה ואחדותה הלאומית של סוריה."[5] מאמר המערכת ביומון הקטרי אל-ביאן, שהתפרסם תחת הכותרת "קטר שוברת את מחסום השתיקה", פרס את הדרישות הקטריות: "על סוריה להימנע לחלוטין מן האופציה הצבאית, להסיג את הטנקים, את גדודי הצבא ואת כוחות ביטחון מהערים ומהכפרים הסוריים, לשחרר מיד את כל העצורים הפוליטיים ואת אלו שנעצרו באירועים האחרונים וכן לבוא חשבון עם המעורבים ברצח בני העם הסורי. זאת כדי לבנות אמון בין השלטון והאופוזיציה. אין משמעות לדיבורים על רפורמות או חוקים שמתפרסמים, כל עוד הדם ניגר ברחובות הערים הסוריות."[6]
למחרת היום (4 באוגוסט) פרסם משרד החוץ הכוויתי הודעה דומה המביעה "כאב על המשך שפיכות הדמים בקרב בני העם הסורי וקוראת לדיאלוג ופתרון מדיני ולא צבאי" כן קראה ההודעה "לפתוח בישום רפורמות אמיתיות הנענות לדרישות הלגיטימיות של העם הסורי".[7]
ב-6 באוגוסט, בהודעה ראשונה מסוגה, גינתה מועצת מדינות שיתוף הפעולה במפרץ את המתרחש בסוריה וקראה להפסיק לאלתר את שפיכות הדמים במדינה ולערוך בה רפורמות רציניות. בהודעה נאמר, כי מדינות המשפ"ם עוקבות בדאגה רבה אחר הידרדרות המצב בסוריה ואחר השימוש המופרז בכוח נגד המפגינים.[8]
למחרת, ב-7 באוגוסט, התייחס מלך סעודיה, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, למתרחש בסוריה, בקראו למשטר להפסיק את מכונת ההרג ושפיכות הדמים ולערוך רפורמות רציניות. בין היתר אמר: "הממלכה אינה יכולה לקבל את המתרחש בסוריה. אין שום הצדקות לאירוע חמור שכזה וההנהגה הסורית יכולה לערוך רפורמות מקיפות ומהירות. עתידה של סוריה הוא בין שתי אופציות בלבד, ולא שלוש: או שתבחר בתבונה מרצונה החופשי, או שתיגרר למעמקי האנרכיה והאובדן חס וחלילה." עוד אמר המלך כי הממלכה "דורשת לבלום את מכונת המלחמה ואת שפיכות הדמים ופעול בהגיון לפני שיהיה מאוחר מידי. [היא גם דורשת] להציג ולערוך רפורמות בשטח ולא רק הבטחות. זאת כדי שאחינו, אזרחי סוריה, ירגישו שהם חיים בכבוד, הדר וגאווה."[9]
דברי המלך עבדאללה הוגדרו בעיתונות הסעודית כ"הצהרה היסטורית" שמהווה שינוי במדיניות הסעודית כלפי משטרו של אסד. יצוין כי למרות התמיכה האיראנית במשטר הסורי, המלך עבדאללה דבק בבריתו הדיפלומטית עם המשטר הסורי, ואף חידשה בשנת 2009, מתוך תקווה להרחיקה מן המחנה האיראני ולמשוך אותה אל המחנה הערבי. עם פרוץ המהומות בסוריה הביעה סעודיה, כמו יתר מדינות המפרץ, תמיכה בסוריה "העומדת בפני מזימה לפגוע בביטחונה וביציבותה".[10]
מדינות המפרץ, המנהלות משטרים לא דמוקרטים וחוששות גם הן מהתקוממויות בשטחן, תירצו עד לאחרונה את תמיכתן במשטר הסורי, בקביעה כי הן אינן מתערבות בעניינים פנימיים של מדינות אחרות. כך התעלמו מדינות המפרץ מדיכוי המפגינים בסוריה, כאשר זו, בתמורה, נמנעה מלבקר את כניסת הכוחות הסעודים לבחריין לצורך דיכוי המפגינים שם. התמיכה המפרצית במשטר הסורי באה לידי ביטוי גם בתמיכה כלכלית. רק לאחרונה העניקה סעודיה לממשלת סוריה הלוואה בסך 375 מיליון ריאל[11] וממשלת כווית הודיעה גם היא על מתן הלוואה למשטר הסורי בסך 30 מליון דינאר.[12]
למרות עמדתו של המלך, ניכר כי בסעודיה היתה מגמה נוספת, שלא תאמה את מדיניותו, כאשר גורמים בממלכה, בעיקר אנשי דת, תמכו בגלוי במתקוממים הסורים ומחו על הפצצות מסגדים על ידי המשטר הסורי. כך, למשל, השיח' הבכיר אל-לוחידאן, קרא לג'יהאד נגד המשטר הסורי[13], או השיח' הסורי עדנאן אל-ערעור המתגורר בסעודיה, שתוכניתו היומית בערוץ הסעודי וצאל, שימשה במה לקריאות להפלת המשטר הסורי. גם בכווית היתה התנגדות חזקה, בעיקר של חברי פרלמנט סלפים, לתמיכת המדינה במשטר הסורי ואף להודעת משרד החוץ בגנות סוריה, אשר לטענתם היתה רכה מדי.[14]
גל הצהרות מפרציות אלו הוביל לעיסוק אינטנסיבי בעיתונות המפרץ במתרחש בסוריה. וכך, לאחר שקט יחסי, רוב מאמרי המערכת המפרציים החלו לעסוק במצב בסוריה, תחת כותרות כגון "הערבים שוברים סוף-סוף את מחסום השתיקה" (אל-ראיה, קטר, 8.8.2011); "מדינות המפרץ נחלצות לעזרת העם הסורי" (אל-שרק, קטר, 7.8.2011), או "ההזדמנות האחרונה של המשטר הסורי" (אל-ג'זירה, סעודיה, 7.8.2011). המאמרים שבחו את ההצהרות המפרציות והצטרפו לקריאה להפסקת שפיכות הדמים בסוריה ולקיים בה רפורמות אמיתיות.
במדינות המפרץ יחסו חשיבות רבה להצהרות מפרציות אלו ובעיקר להודעת המשפ"ם. עם זאת, המפנה בעמדתן – למעט זו של קטר שיחסיה עם סוריה מתוחים מזה זמן רב - התרחש רק לאחר ההודעה הנשיאותית במועצת הביטחון נגד סוריה אותה הגדיר שר החוץ הצרפתי, אלאן ג'ופה, כ"נקודת מפנה בגישת הקהילה הבין-לאומית". זו באה לאחר קריאתו של נשיא רוסיה דימיטרי מדבדב למשטר הסורי לערוך רפורמות מיידיות ולהגיע להסכם עם האופוזיציה בארצו אחרת "צפוי לו גורל מר" ורוסיה תאלץ "לקבל החלטות בנושא", ולאחר הצהרותיו של ראש ממשלת תורכיה ארדואן, כי סבלנותה של ארצו פקעה.
שבירת השתיקה גם בעולם הערבי; מזכ"ל הליע"ר נוקט גישה מתונה
עם פרסום ההצהרות במדינות המפרץ ובמיוחד הודעת המשפ"ם, נשברה השתיקה גם בעולם הערבי. הודעות והצהרות אודות המתרחש בסוריה נשמעו מפי מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי ובכירים ערבים נוספים.
ב-7 באוגוסט, פרסם מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-ערבי, הודעה המתייחסת לאירועים בסוריה. למרות שזו פורסמה לאחר הודעת המשפ"ם, בחר אל-ערבי לנקוט עמדה אוהדת יותר כלפי המשטר הסורי, המתייחסת באופן שווה להרג האזרחים הסורים ולהרג אנשי צבא. בהודעתו, קרא אל-ערבי לשלטונות סוריה, "להפסיק מיד את פעולות האלימות והמתקפות הצבאיות ולנקוט את הצעדים הדרושים לכך. זאת כדי לשמור על האחדות הלאומית של העם הסורי, למנוע שפיכות דמים של אזרחים ואנשי צבא ולהדוף מעורבות זרה משוחדת." כמו כן, ציין אל-ערבי, כי הליגה הערבית מוכנה לסייע לסוריה "לצאת מן המשבר הגורלי הפוקד אותה" וכי דיאלוג לאומי כולל הוא הפתרון היחיד שיבטיח מעבר בדרכי שלום לשלב של יציבות.[15]
טון דבריו של אל-ערבי, הנוטה לטובת המשטר הסורי, תואם את העמדות הפרו סוריות שנקט בחודשים האחרונים, הן כשר החוץ המצרי והן כמזכ"ל הליגה הערבית. במהלך כהונתו כשר החוץ המצרי, טרם כניסתו לתפקיד מזכ"ל הליע"ר, אמר אל-ערבי כי מצרים פועלת בקרב מדינות המערב למניעת החלטה נוקשה נגד סוריה במועצת הביטחון.[16] בביקורו בסוריה ב-13 ביולי, שם נפגש עם הנשיא אסד, תקף אל-ערבי את דברי הנשיא אובמה ומזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון, כי בשאר אל-אסד איבד את הלגיטימיות שלו, ואמר כי לאיש אין זכות לקבוע שנשיא מדינה כלשהי איבד את הלגיטימיות שלו, למעט העם שבחר בו. הוא גם הדגיש כי איש לא לוחץ על הליגה הערבית לקבל החלטה בנוגע לסוריה, בדומה לזו שהתקבלה לגבי לוב[17].
גם מצרים, הגאה במהפכה שנערכה בה, במסגרתה הודח נשיאה הרודן, שברה את שתיקתה רק לאחר פרסום ההצהרות המפרציות. שר החוץ המצרי, מחמד כאמל עמרו אמר כי רפורמות מגואלות בדם של שהידים המתים מידי יום לא יועילו וכי יש להפסיק לאלתר את הירי ולבצע רפורמות פנימיות כדי להימנע מהסכנות של מעורבות בינלאומית בלתי רצויה.[18] שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב, נחלץ גם הוא לתמוך המפגינים הסורים ואמר: "אל-אזהר היה סבלני במשך זמן רב ונמנע מלדבר על המצב בסוריה בשל הרגישות של הדברים... אולם לעם הסורי יש זכות שאל-אזהר יכריז שהמצב הרחיק לכת וחייבים להפסיק את הטרגדיה הערבית והאסלאמית. לדבריו, "אסור מבחינה הלכתית לשתוק על טרגדיה אנושית זו."[19]
גם העיתונות המצרית נדרשה למתרחש בסוריה, לאחר חודשים של התעלמות מוחלטת מן הנעשה בה והתמקדות בענייניה הפנימיים של מצרים. מאמר המערכת של היומון אל-אהראם קרא לנשיא סוריה "לחבק את עמו, לשחרר את העצורים, לקיים רפורמות פוליטיות שורשיות, להיענות לדרישות העם לחרות, דמוקרטיה, וצדק חברתי ולפרק את מדינת משטרת הדיכוי." עוד נכתב: "אם בשאר לא יעשה כן, תהיה לסורים זכות להאשימו כמי שפועל להחרבת הארץ, לבינאום העניין הסורי ומוביל למעורבות בינלאומית בארצו."[20]
קריאות לדיאלוג והפסקת האלימות השמיעו גם מי שנחשבו לבעלי ברית של המשטר הסורי. אוסאמה אל-נג'יפי, יו"ר הפרלמנט של עיראק - שהעניקה תמיכה פוליטית וכלכלית למשטר הסורי - גינה את דיכוי החירויות בסוריה ודרש מממשלתה לעצור את שפיכות הדמים.[21] אפילו סגנו של מזכ"ל חזבאללה, השח' נעים קאסם, קרא לסוריה לפתור את הבעיה באמצעות דיאלוג עם האופוזיציה ועם כל שכבות העם, לנקוט בצעדי רפורמה, להימנע משימוש באלימות ובנשק ולהתנגד למעורבות חיצונית.[22] ביקורת על הדיכוי שמפעיל משטרו של אסד כלפי אזרחיו והתמשכות האירועים, נשמעה אפילו בכלי תקשורת המזוהים עם הזרם השמרני-מתון באיראן.[23]
מהלך ראשון של המשפ"ם החדשה
הודעת המועצה לשתה"פ במפרץ בגנות המשטר הסורי שהובילה לשורת גינויים ערביים, מהווה למעשה ביטוי ראשוני להצלחתה של המועצה להוביל מהלכים ערביים במקום הליע"ר שמעמדה הולך ומתערער. במהלך החודשים האחרונים פועלת המשפ"ם לצרף אליה את המדינות הלא מפרציות, ירדן ומרוקו, כדי לחזק את המדינות המתונות הסוניות כנגד איראן השיעית, מתוך רצון לאחד את המשטרים המלוכנים לקראת אפשרות של מהפכות עממיות בשטחן וכדי ליצור חלופה לליגה הערבית שמעמדה הולך ומתערער.[24]
ברוח מהלך זה, ייחסה העיתונות המפרצית חשיבות רבה להצהרת המשפ"ם בעניין סוריה וראתה בה עמדה המייצגת את כלל הערבים ולא רק את מדינות המפרץ. ביומון אל-קבס הכוויתי, נכתב כי "אין עוד עמדה רשמית ערבית למעט זו שבמפרץ, כיוון שמדינות ערב האחרות נמצאות תחת מהפכות של שינוי, שחלקן רשמו הצלחה וחלקן בדרך לניצחון. לכן העמדה המפרצית הפכה בתקופה הנוכחית למילה נרדפת לעמדה הערבית וכי אין ספק כי נתון חדש זה מעניק משקל יתר לעמדות מועצת שתה"פ."[25]
ביקורת כלפי דיכוי המשטר הסורי: "ממשיכים ברפורמה"
אל-וטן (סעודיה), 10.8.11
דיאלוג ולא התערבות זרה
ההצהרות בגנות מדיניותו של המשטר בסוריה יכולות להתפרש כמתן אור ירוק לפעולות בינלאומיות נגדה, או לפחות, כהסרת הגיבוי הערבי מהמשטר הסורי. עם זאת, יצוין, כי רבות ממדינות המפרץ מתנגדות למעורבות חיצונית להפסקת המתרחש בסוריה. יתרה מכך, קריאתם לנשיא אסד לשנות את מדיניותו היא בבחינת ניסיון להציל את משטרו מפני התערבות בינלאומית. ביומון אל-ראיה הקטרי נכתב: "אנחנו נגד בינאום אולם אנחנו גם נגד הריגת העם הסורי חסר המגן".[26] במאמר מערכת של היומון "אל-שרק" נכתב: "אמנם המשטרים והעמים הערביים, דבקים בריבונותה, בעצמאותה, ובאחדות אדמותיה של סוריה... ומתנגדים למעורבות חיצונית בנוגע למצב בסוריה, אולם הסורים חייבים, לפני שיהיה מאוחר מידי, למהר וליישב את משבר ההרג והאלימות עקובת הדם נגד האזרחים, על בסיס של דיאלוג בין הצדדים הסורים."[27]
העיתונות בסעודיה דיווחה כי ההצהרות המפרציות התפרסמו לאחר כישלון מגעים שהתנהלו בין ריאד ודמשק ומתוך הבנה כי התמיכה בעולם באפשרות של מעורבות בינלאומית בסוריה הולכת וגוברת[28]. האתר אילאף דיווח כי סעודיה הציעה להקים ועידת פיוס פנים סורית בסגנון "טאא'ף סורי" (בדומה להסכם טאא'ף הלבנוני) אשר תכלול את אנשי הממשלה והאופוזיציה ותוביל להסכם שיביא לביטחון ויציבות בסוריה. לטענת האתר, אסד העדיף להיענות להוראות של איראן וחזבאללה לדחות את המאמצים הסעודיים ולהמשיך במדיניות הדיכוי. עוד דווח כי אסד הבטיח למלך סעודיה להרגיע את המצב, אולם הוא לא עמד בהבטחתו. בממלכה הבינו כי גוברת המגמה הבינלאומית לתמוך בהתערבות בינלאומית בסוריה, ופתחו במגעים אינטנסיביים עם תורכיה כדי למנוע זאת. שתי המדינות סיכמו כי יפנו 'אזהרה מהירה' למשטר הסורי כדי ששנה את עמדתו".[29]
העיתונאי הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י ציין כי הצהרתו של המלך הסעודי היא בבחינת ניסיון "להציל את המצב" בהיותו מודע למהלכים הבינלאומיים נגד משטרו של אסד.[30]
חשש מערעור היציבות על רקע עדתי
ניכר כי מדינות ערב חוששות כי החרפת המצב בסוריה, הן במקרה של התערבות בינלאומית והן בהיעדרה, עלולה לסכן לא רק את יציבותה של סוריה אלא את יציבות האזור כולו. התרחיש הנדון הוא של עימות עדתי אלים בין המחנה השיעי, בהנהגתה של איראן, והמחנה הסוני בהנהגתה של סעודיה, כפי שקרה בעקבות הפלת משטרו של סדאם חוסיין בעיראק.
בעיתונות המפרצית גינו את הישענותו שלו של המשטר הסורי על גורמים שיעים כגון הממשלה העיראקית, איראן וחזבאללה ואף נטען כי "איראן חוששת שאובדן בעלת בריתה תחריב את חלומות האימפריה הפרסית [הגדולה]."[31] סוריה אף הואשמה כמי שנוקטת בשיטות הפעולה האיראניות ומאיימת להפעיל את "תאיה הרדומים במדינות המפרץ".[32] כראיה לכך הוצגו איומים שהשמיע שריף שחאדה, הקצין הסורי הנחשב לאחד מדוברי המשטר הסורי בראיון לאל-ערביה. שחאדה אמר:"למרות תמיכתה של סוריה במדינות המפרץ יש הסתה עדתית נגד סוריה. אנחנו יכולים לסייע לשיעים בכווית, בבחריין בסעודיה ובכל מדינות המפרץ [נגד משטריהם הסונים]... אולם איננו פועלים כך."[33]
חלק מהשיח'ים שתמכו במחאות נגד המשטר הסורי הדגישו כי משטר זה כלל אינו סוני אלא שיעי. כך, השיח' הסעודי הבכיר, צאלח אל-לחידאן, קרא לג'יהאד להפלת הנשיא הסורי "השיעי גם במחיר מותם של שליש מהסורים".[34]
התסריט בדבר עימות עדתי הופיע בכתיבתם של כמה כותבים בעיתונות הערבית: עבד אל-בארי עטואן כתב: "מעקב אחר התמורות בסוריה ובאזור מוביל למסקנה שאנו עומדים בפני גיוס וגיבוש שני צירים עדתיים וכי הדבר עלול להוביל למלחמה אזורית רחבה ... "אנו חוששים שהעניינים יתפתחו למלחמת אזרחים על רקע עדתי, במיוחד משום שכמה גורמים מעודדים זאת ביתר שאת בימים אלה, הן בתוך סוריה והן מחוצה לה. אם מלחמה זו תפרוץ, היא לא תשרוף את סוריה בלבד אלא את האזור כולו. האם שלטונות סוריה יתעשתו ויפסיקו את מעשי הטבח כדי להפסיק את התסריט הזה טרם התרחשותו?..."[35]
שר ההסברה הירדני לשעבר, טאהר אל-עדואן, כתב ביומון אל-ערב אל-יום: "אין זה סביר שאנקרה תפנה לפעולה צבאית נגד סוריה, למרות שהיא הכשירה את הקרקע הפוליטית והאזורית לאפשרות של ברית ערבית תורכית בינלאומית נגד דמשק. אם המשטר [בסוריה] יתעקש על המשך מלחמתו הפנימית [כנגד אזרחיה], הדבר עלול להוביל לעימות אזורי. זאת מפני שאיראן וגורמים ראשיים בעיראק וכן חזבאללה יפעלו כדי לתמוך במשטרו של אל-אסד והפלת המשטר הזה תחשב להפסד אסטרטגי שגורמים אלו לא יוכלו לשאת."[36]
עם זאת, נראה כי הדרגים הרשמיים הן באיראן, מובילת המחנה השיעי והן בסעודיה, מובילת המחנה הסוני עושים מאמץ כדי להציל משטרו של אסד. איראן רואה בסוריה בעלת ברית חיונית בעוד סעודיה מתייחסת למשטר הסורי, בבחינת "הרע במיעוטו" עימו ניתן להגיע להבנות בנוגע לאינטרסים משותפים. לפיכך, עד כה אין התגייסות, באופן מעשי או הצהרתי, מצד איראן או סעודיה לקראת עימות עדתי כפי שקרה וקורה בעיראק, לבנון, תימן או בחריין. יש להניח כי מדינות אלו יתגייסו לעימות כזה אם תהיה פעולה בינלאומית להפלת משטרו של אסד.
[1] ראה אל-אקתצאדיה (סעודיה), 9.8.2011.
[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 19.7.2011.
[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 31.7.2011. ביקורת על עריכת הכנס נשמעה ביומון אל-וטן (סוריה), 31.7.2011.
[4] העיתונאי הסעודי חוסיין אל-שובכשי השווה במאמר ביומון אל-שרק אל-אוסט את משטרו של אסד למשטרו של היטלר ורודנים אחרים. ראה: אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 8.8.2011.
[5] סוכנות הידיעות הקטרית, (קטר), 3.8.2011.
[6] אל-ביאן (קטר), 5.8.2011.
[7] אל-ג'רידה (כווית), 4.8.2011.
[8] www.alarabiya.net, 6.8.11
[9] www.alarabiya.net, 8.8.2011
[10] www.syria-news.com 27.3.2011.
[11] אל-וטן (סוריה), 23.7.2011.
[12]חבר הפרלמנט, עלי אל-עמיר, מחה קשות על מתן הלוואה למשטר ההורג את עמו. אל-וטן (כווית),15.7.2011
[14] ראה דבריו של מחמד האיף אל-וטן (כווית), 5.8.2011. https://www.kuwait.tt/ArticleDetails.aspx?Id=130045
[15] אל-חיאת (לונדון), 8.8.2011.
[16] אל-אח'באר (מצרים), 6.6.11, אל-חיאת (לונדון), 12.6.11
[17] אל-אהראם (מצרים), 13.7.11
[18] אל-דוסתור (מצרים), 9.8.2011.
[19] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 8.8.2011.
[20] אל-אהראם (מצרים), 8.8.2011.
[21] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.8.2011.
[22] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), אירנא (איראן), 10.8.2011.
[23] היומון אבתכאר קרא במאמר ב-7.8.2011 למשטר לשקול את מדיניותו כלפי סוריה נוכח חומרת המשבר והזהיר כי איראן עלולה לשלם מחיר על ההתמהמהות (אחרי רוסיה ותורכיה) בשינוי העמדה כלפי המחאה בסוריה. האתר עסר-י איראן הזהיר ב-8.8.2011 את אסד כי הפעלת האלימות נגד המפגינים תערער את מעמדו ותביא למעורבות זרה בדמות מגבלות על אזורי טיסה ויצירת אזורי ביטחון בתוך שטח סוריה.
[25] אל-קבס (כווית), 8.8.2011. מאמר המערכת ביומון הקטרי "אל-שרק" טען כי הודעת המשפ"ם מדגישה כי מדינות המפרץ "הן חלק בלתי נפרד מהעולם הערבי וכי הן מתעניינות בכל ההתרחשויות במדינות ערב השונות מהאוקיינוס [האטלנטי] ועד למפרץ [הפרסי]" ראה: אל-שרק (קטר), 7.8.2011.
[26] אל-ראיה (קטר), 13.8.2011
[27] אל-שרק (קטר), 5.8.2011.
[28]במאמר המערכת של היומון אל-וטן הסעודי נכתב: "פרסום ההצהרה בטון זה מלמד על מגעים מדיניים שקדמו להצהרה ... שהובילו למבוי סתום. המשטר הסורי הלך בדרך המובילה ... עד לכדי משבר, מה שגרם לממשלה לנקוט בעמדה המציבה את האינטרס של סוריה, כשלטון וכעם, לפני החישובים המדיניים... עדיין ההזדמנות קיימת בפני המשטר הסורי.." אל-וטן (סעודיה), 8.8.2011. הכותב הירדני צאלח אל-קלאב טען כי לפני ההודעה שלמועצת שתה"פ במפרץ היו "מגעים רציפים" בין ריאד [לדמשק] שלא הניבו תוצאות ראה: אל-ראי (ירדן), 8.8.2011.
[29] www.elaph.com 9.8.2011.
[30] www.alarabiya.net, 8.8.11. גם עבד אל-בארי עטואן, עורך היומון אל-קדס אל-ערבי, כתב במאמרו כי "ללא ספק מבשלים משהו בחדרי חדרים [נגד המשטר הסורי] וכי זה מה שגרם למדינת המפרץ להוציא במפתיע את הודעתם." ראה: אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 8.8.2011.
[31] ראה מאמרו של יוסף אל-כוילית אל-ריאד (סעודיה), 11.8.2011.
[32] ראה מאמרו של חוסיין שובכשי אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 4.5.2011.
[34] https://arabic.upi.com/ 22.4.2011
[35] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 8.8.2011.
[36] אל-ערב אל-יום (ירדן), 8.8.2011.