חוקר פלסטיני: תמיכתן של רוסיה וסין בדיקטטורים הערבים תזיק להן

החוקר הפלסטיני באוניברסיטת קמברידג', ח'אלד אל-חרוב, טען במאמר שפרסם כי תמיכתן של רוסיה וסין  במשטרים העריצים בעולם הערבי מבטאת עמדה בלתי מוסרית וגם פוגעת באינטרסים שלהן מאחר והציבור הערבי יראה בהן גורם שעיכב או הכשיל את המהפכה ועלול לקרוא לנקמה בהן. מנגד, תמיכת המערב במהפכות, תגדיל, לדבריו, את השפעתו בעולם הערבי. להלן קטעים מן המאמר:

המערב יתחזק על חשבון רוסיה וסין

"האם רוסיה וסין ניצבות היום נגד שאיפות העמים הערביים והמהפכות שלהם, תוך שימוש בתירוצים וצידוקים שונים? האם שתי המדינות שעברו מהפכות- [אחת] בולשביקית ו[השנייה] של מאו ושהיו למקום כיוון התפילה [קִבְּלַה] של מהפכני העולם במחצית השנייה של המאה העשרים, הפכו להיות התומכות בדיקטאטורים ואויבות המורדים והמהפכנים האמיתיים?...

החל מהמהפכות בתוניסיה ובמצרים עבור ב[מהפכות] בתימן ובלוב וכלה במהפכה בסוריה, נטו סין ורוסיה לצד משטרים המושתתים על שחיתות ועריצות. בלוב, הן דבקו בעקשנות בגנרל [אל-קד'אפי] ובמשטרו הנפשע עד לרגע האחרון. אלמלא נאומיו המטורפים בהם הצהיר כי הוא מוכן להשמיד את עמו..., [נאומים], אשר הביכו מאוד את ידידיו הרוסיים והסיניים, ייתכן והן לא היו מוותרות על המשטר הנרפה [שלו].

המשטר הסורי ערמומי יותר. בשעה שהמפגינים בערים הסוריות ובאזורים החקלאיים שסביבן נטבחים, הוא מדבר על דיאלוג, פיוס ורפורמה. אין משקיף בר דעת היכול להשתכנע כי המשטר הסורי מוכן לעשות רפורמה אמיתית ולוותר במסגרתה על שליטתו המוחלטת... ואולם, שליטי מוסקבה ופקין כן משוכנעות בכך. הן מגנות על המשטר ועומדות לצידו, כאילו ידידן היחיד בסוריה הוא המשטר הקיים [שם] ...

השלכות העמדה הרוסית והסינית על התמורות [בעולם הערבי] ועל עתידו חשובות ומדאיגות. ההשלכה הראשונה היא יצירת [מחנות]: בצד אחד [מחנה] התמורות הערביות והמערב; בצד שני מתנגדי המדיניות המערבית- רוסיה, סין והמשטרים [הערבים הדיקטאטוריים]. התפלגות זו פגעה בתדמיתן של התמורות הערביות שהואשמו בתמיכת המערב בהן....

התמורות הערביות הנוכחיות הן מהפכות אמיתיות במלוא מובן המילה... לא היו גורמים חיצוניים, מזימות או אידיאולוגיות שהניעו אף אחת מן המהפכות. אדרבא, האופוזיציה המסורתית... הופתעה בעצמה מיכולתם של העמים ליזום אינתיפאדות, כשם שהופתעו ממנה המשטרים עצמם… תמורות אלה אילצו את הכוחות החיצוניים לשנות את עמדתם שתמכה באחדים מהמשטרים הקיימים. טבעי שכוחות אלה ינסו לשנות את מדיניותם כך שתהלום את השינויים שהניבו המהפכות הערביות. על כן, ראינו כי המערב ויתר בחוכמה ובהדרגה על המשטרים המתמוטטים הללו... וזאת בניגוד לעמדות השמרניות והמשתהות של רוסיה וסין...

ההשלכה השנייה של העמדות הרוסית והסינית על המזה"ת שלאחר התמורות הערביות- היא חיזוק ההשפעה המערבית בניגוד לרצונן. המשטרים עליהם תולות רוסיה וסין את יהבן לא יוכלו לעמוד מול תנועת הרחוב אשר כוחה והיקפה גדלים מידי יום. המצב בלוב היה הברור מכל... ניתן להעריך כי רוסיה וסין השאירו את הזירה [הלובית] למערב וכי לוב שלאחר המהפכה לא תהיה זמינה לאינטרסים של רוסיה וסין כבעבר.

רוסיה וסין מתנגדות למהלך ההיסטורי

בסוריה התסריט חוזר על עצמו גם אם באופן איטי יותר. אולם, תהיה התוצאה אשר תהיה רוסיה וסין יפסידו בכל מקרה. [גם] אם הדברים יתנהלו לפי התסריט המועדף עליהן ומשטרו של אסד יישאר על כנו, הרי שהדבר לא יקרה ללא שינויים עמוקים, שישפיעו על טבעו ויכולתו  [של המשטר] לשלוט... אם כך יקרה, המשטר ישאר ידידן היחיד של שתי המדינות [רוסיה וסין], בעוד שהן לא יזכו לרגשי ידידות או אהבה מ[כלל] האנשים ברחוב [הסורי].  האחריות להכשלת המהפכה הסורית תוטל עליהן... כך, עד לשלב הבא, בו אולי תתרחש מהפכה נוספת עם סוף אחר... באווירה חדשה זו ייתכנו התבטאויות עממיות בדבר נקמה בסוריה ובסין...

לפי התסריט השני, בו המשטר הנוכחי יגיע לקיצו, ההפסדים שייגרמו לרוסיה ולסין יהיו כבדים יותר. הן יאבדו אזור השפעה נוסף ויהיו עדות ל[השפעה הגוברת] של המדיניות המערבית. זה [יקרה ] כתוצאה ממדיניות [רוסית-סינית] המתבטאת בקוצר ראייה אסטרטגי והמבוססת על ברית עם משטרים עריצים, הנמצאים לקראת כליה בעולם כולו.

המסקנה הסופית העולה מתמונה זו של העולם הערבי לאחר התמורות, ומקריאה מוקדמת של מאזן הרווח וההפסד של המעצמות הבינ"ל, היא שארה"ב ואירופה הן המרוויחות. הדבר ישליך גם על נושאים נוספים באזור כולל הנושא הפלסטיני...

כאשר רוסיה וסין עומדות על כך שמשטרים עריצים אחדים בעולם הערבי הם הידידים היחידים שלהן, הרי שבכך הן החליטו [למעשה] להתנגד מבחינה מוסרית למהלך ההיסטורי וכן לעמוד נגד האינטרסים שלהן עצמן מבחינה פרגמאטית ואופורטוניסטית."[1]