המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סגנו של ראא'ד צלאח: בישראל, אין הבדל בין אזרח לאיש צבא
7/7/2011

 

סגנו של ראא'ד צלאח: בישראל, אין הבדל בין אזרח לאיש צבא

 

השיח' כמאל אל-ח'טיב, סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, אמר בראיון לאתר www.islamonline.net , כי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מתנגד להשתתפות בבחירות לכנסת, כיוון  שנוכחותם של חברי כנסת ערבים "מייפה את פניה המכוערות" של ישראל וכי התנועה האסלאמית אינה מבחינה בין אזרח יהודי לחייל בצה"ל, שהרי בישראל כל יהודי הוא חייל מילואים.

להלן תרגום קטעים מן הראיון:[1]

 

הפלג הצפוני והדרומי דנים באיחוד מחדש

בהתייחסו לפילוג הקיים מזה שנים בתנועה האסאלמית בישראל, אמר אל-ח'טיב כי הפלג הצפוני והפלג הדרומי של התנועה מקיימים כעת דיאלוג לגבי אפשרות שיתאחדו מחדש: "בשלב הנוכחי יש הבנות בין שני הפלגים של התנועה, ואני מקווה שזה ילבש צורה באיחודה של  התנועה האסלאמית, במיוחד לאחר שראש הפלג הדרומי, כבוד השיח' חמאד אבו דעאבס, הודיע שאם המחיר של אחדות התנועה האסלאמית הוא אי השתתפות בבחירות [לכנסת]- הם לא ישתתפו בהן. הדברים האלה יצרו כעת בסיס לדיאלוג, ואנו מקווים שכל העניינים האלה יוכרעו ונגיע לאחדות מלאה... כרגע אנו בתחילתו של הדיאלוג [הזה] ויש אופטימיות רבה.. עם זאת, ובמקביל, ישנן גם קרוב ל-16 שנים של ריחוק ופילוג שהותירו שורה של נושאים שכל פלג של התנועה אימץ מכניזם אחר לגביהן. וננסה למצוא מכניזם משותף לניהול כל העניינים האלה ובעזרת אללה אנו נמצא..."

 

חברי פרלמנט ערבים בכנסת אינם מועילים לנו

בתשובה לשאלה מדוע הפלג הצפוני מתנגד להשתתפות בבחירות לכנסת, אמר אל-ח'טיב: "ההחלטה [שלא לבחור לכנסת] התבססה בראש בראשונה על בחינת הניסיון של מפלגות ערביות [שנכנסו לכנסת], אשר לא הביא כל תועלת למגזר הערבי, לא שיפר את רמתו ולא קידם את זכויותיו. להיפך, ישנן מפלגות ערביות רבות שהיתה להן פופולאריות גדולה ותמיכה רחבה, אולם לאחר שהשתתפו בבחירות האלה, הן איבדו חלק גדול מהציבור שתמך בהן. עניין נוסף הוא שהפרלמנט הישראלי, הכנסת, היא בימה תקשורתית ולא יותר מכך. הכנסת וחוקיה הגזעניים נוסחו למען האדם הישראלי והיהודי. לכן, לדעתי, ניתן לראות בניסיון הזה ניסיון כושל שלא יכול להועיל לאחרים [קרי, לערבים]..."

 

הוא הוסיף: "אי השתתפותנו ואי נוכחותנו בפרלמנט הישראלי מועילה יותר [מנוכחותנו שם]. העדרנו מן הפרלמנט השפל ביותר שטוען שהוא דמוקרטי, עשויה לחשוף את ערוותן של הטענות הישראליות המזויפות לדמוקרטיה."  לדברי אל-ח'טיב, נוכחותם של חברי פרלמנט ערבים בכנסת הישראלית רק מייפה את "הפנים המכוערות של הכיבוש והגזענות הישראליים". הוא הוסיף: "כעת יש עשרה חברי פרלמנט ערבים בכנסת, ויש קואליציה של הימין והשמאל הישראלי, אולם חברי הפרלמנט והמנהיגים הערביים נמצאים בשולי העשייה הפוליטית, ולמעשה נוכחותם לא הועילה ולא השפיעה על אף צעד שנקטו המפלגות האלה..."

 

אל-ח'טיב טען כי אין סתירה בין עמדתו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית המתנגדת להשתתפות בבחירות לכנסת לבין השתתפותם בבחירות המוניציפאליות והוסיף: "העיריות שאנו מתמודדים בהן הן העיריות שמשרתות את המגזר הערבי ולא אלה שמשרתות את המגזר היהודי. למשל התנועה האסלאמית מנהלת את עירית אום אל-פחם... זוהי עיר ערבית ואנו מגישים שירותים לבנינו הערבים והמוסלמים".

 

שבועת האמונים למדינה פוגמת בנאמנות הדתית או הלאומית

בתשובה לשאלה האם שבועת האמונים לכנסת מציבה סימני שאלה לגבי זהותו של חה"כ הערבי אמר אל-ח'טיב: "אנו אומרים בבירור שאנו, בתנועה האסלאמית, לא יוצאים נגד החוק הישראלי. יחד עם זאת אין משמעות הדבר שנסכים להישבע אמונים למדינה הזו ולשמור על יהדותה ועל דרכה. לדעתי,  שבועת האמונים [למדינת ישראל] פוגמת בנאמנות הדתית או הלאומית של חבר הפרלמנט [הערבי] שנשבע אותה."

 

שיבת הפליטים לשטחי 48' ולא לגדה

אל-ח'טיב הבהיר כי הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מתנגד לרעיון שתוקם מדינה פלסטינית בגבולות 67 תוך ביצוע חילופי שטחים וכי הוא "יפקפק בלאומיותו ובזהותו של כל  מי שיקבל הצעה זו" מקרב הפלסטינים, שכן, לדבריו הדבר ישרת את ישראל. אל-ח'טיב הוסיף: "בכל הנוגע למדינה [הפלסטינית], יש לנו עמדה ברורה והיא שאנו תומכים בהקמת המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים ובשיבת הפליטים לאדמתם המקורית ממנה גורשו בשנת 1948, ולא בשיבתם אל הגדה המערבית. אשר לנו, אנו נישאר באדמתנו ובה נכה שורש."

 

כל יהודי הוא חייל מילואים; אין הבדל בין אזרח לאיש צבא

כשנשאל מה עמדת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כלפי אופצית ההתנגדות, לצורך שחרור האדמה מידי הכיבוש, אמר: "ברור מאוד שהעם הפלסטיני הוא כבוש, וזכותו של עם שאדמתו כבושה להגן עליה בכל האמצעים שמתירים האמנות והחוקים הבינ"ל והדתות השמיימיות. לאחר עשרים שנה של מו"מ שנכשל עומדת בפני עמנו האופציה להגן על זכויותיו בכל האמצעים שברשותו. ישראל היא זו שיוזמת את ההתקפות עליו ולכן זכותו של העם הפלסטיני להגן על עצמו ועל עתידו ולחיות חיים בטוחים".

 

בתשובה לשאלה כיצד רואה התנועה האסלאמית את האזרחים היהודים בישראל ענה: "...ברור שכל יהודי הוא חייל מילואים בצבא הישראלי, לכן אין הבדל בין אזרחי לצבאי. שהרי האזרח הופך ישירות לאיש צבא ברגע שקוראים לו [לדגל]. לכן החברה [היהודית] כולה היא חברה צבאית גם אם היא חיה בצל  של חברה אזרחית מחוץ לשירות הצבאי."

 



  [1] www.islamonline.net, 29.6.2011

 

תגיות