נביל שעת': לא נכיר במדינת העם היהודי
חבר הוועד המרכזי של הפת"ח והממונה על היחסים הבין-לאומיים של התנועה, נביל שעת', אמר בשני ראיונות, לשבועון הערבי-ישראלי כל אל-ערב[1] וליומון אל-קדס היוצא לאור בירושלים,[2] כי במסגרת פתרון "שתי מדינות לשני עמים" הפלסטינים לא יסכימו להגדרת ישראל כמדינת העם היהודי, אלא רק כמדינת העם הישראלי הכוללת יהודים, נוצרים ומוסלמים. הוא טען כי הפנייה הפלסטינית לאו"ם אינה פוגעת בישראל, בניגוד להכרה בישראל באו"ם ב-1947 שפגעה בעם הפלסטיני, וכי יוזמת השלום הצרפתית עדיפה על פני יוזמתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה. שעת' הביע תמיכה ברעיון של הגעת מיליון פלסטינים בלתי חמושים לגבולות ישראל כחלק מהמאבק העממי הפלסטיני, והדגיש כי הוא פועל לשיבת הפליטים לכל פלסטין וכי התנגדות להגדרתה של ישראל כמדינה יהודית הוא אחד מתפקידיהם המרכזיים של ערביי ישראל.
להלן קטעים משני הראיונות:
הכנופיות היהודיות הגלו יותר מ-750 אלף פלסטינים ב-1948
בראיון ליומון אל-קדס הגן שעת' על פניית הפלסטינים לאו"ם: "מוזר שלוחצים עלינו כדי שלא נפנה אל האו"ם, כאילו אנו הולכים אל המאפיה או אל הטליבאן. [לא], אנו הולכים אל חיק הלגיטימיות הבין-לאומית, האו"ם, כדי לבקש את השלמת החלטתו מספר 181, שבתוקפה הכירו בישראל ואשר קבעה כי חייבת להתקיים מדינה פלסטינית לפי החלטת החלוקה. בנוסף, איננו דורשים חצי מפלסטין ההיסטורית ככתוב בהחלטת החלוקה, אלא מדינה בגבולות 67'. האם זה הרבה? האם זהו מהלך חד-צדדי?... כאשר הכריזו על הקמתה של ישראל, זה היה במהלך חד-צדדי ללא שום משא ומתן איתנו, בעלי האדמה והארץ. אז התרחשה הנכבה, והכנופיות היהודית הגלו יותר מ-750 אלף פלסטינים בשנת 1948. למרות זאת האו"ם הכיר במדינת ישראל לפי החלטת החלוקה, מבלי להתחשב בזכויות העם הפלסטיני [ובזכותו] להקים את מדינתו על אדמתו הכבושה."
רוצים פתרון שיערוב לזכויות הפליטים
לגבי הפתרון "שתי מדינות לשני עמים", כפי שמופיע ביוזמה הצרפתית, אמר שעת' ליומון אל-קדס: "אנו מסכימים לשתי מדינות לשני עמים, מדינה לעם הפלסטיני ומדינה לעם הישראלי, על המוסלמים, הנוצרים והיהודים שלו, משום שאנו, כפלסטינים, דורשים מדינה פלסטינית על המוסלמים, הנוצרים והשומרונים שלה. לא דרשנו מדינה אסלאמית כפי שנתניהו עומד בתוקף על מדינה יהודית."
בתשובה לשאלה בשבועון הישראלי בערבית כל אל-ערב, "האם אתה עדיין מאמין בשתי מדינות לשני עמים?", אמר שעת': "איננו מכירים בדבר ששמו מדינת העם היהודי. אנו מוכנים להכיר במדינת ישראל, ואם הם יגידו שהעם הישראלי כולל את התושבים שהם בעלי הארץ האמיתיים, מוסלמים ונוצרים – אנו נסכים, אך איננו מסכימים [לשתי מדינות] לשני עמים כשהכוונה היא שמדינת ישראל היא של העם היהודי; [ישראל צריכה להיות] של כל מי שמתגורר בה, ובראשם תושביה המקוריים. לא הסכמנו ובשום פנים ובאופן לא נסכים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי.
מלכתחילה סירבנו להחלטת החלוקה, והם יישמו אותה רק במה שנוגע להם. אם הם רוצים ליישם את ההחלטה, אנו נשקול את העמדה [שלנו] ואז נרצה 44 אחוזים מפלסטין ולא 22 אחוזים, ואז כל עמק יזרעאל יהיה חלק מהאדמה הפלסטינית. יש הזדמנות לקיומן של שתי מדינות, מדינה פלסטינית ומדינה ישראלית ולא יהודית. אנו רוצים פתרון שיערוב לזכויות הפליטים וישמור על זכויות הפלסטינים שחיים בישראל, משום שהשמירה על זכויותיהם היא חלק מהאסטרטגיה שלנו. הדיבור על מדינה אחת [דו-לאומית, מערבית לירדן], בלתי אפשרי כלל."
אני מלא אהבה לתפקידו של השיח' ראא'ד צלאח בירושלים
לגבי פעילותן של המפלגות הערביות בישראל ותפקידן בסיוע לעניין הפלסטיני, אמר שעת' לכל אל-ערב: "אף פלסטיני אינו יכול להתנתק מעניינו המרכזי. מן הראוי שבראש סדר העדיפויות תעמוד השמירה על עץ האלון הפלסטיני הזרוע בלב פלסטין... עמידה מול יהדותה של המדינה הוא פעילות עיקרית שלכם. יש לכם זכויות וראוי שהמפלגות יקצו זמן לעניין המרכזי."
על התנועה האסלאמית בישראל והאשמתה בקיצוניות, אמר לכל אל-ערב: "אני מלא אהבה והערכה לשיח' ראא'ד צלאח, ובמיוחד לתפקידו בירושלים. הוא אדם רב חסד ולוחם."
יוזמת השלום הצרפתית טובה מזו האמריקאית
בהתייחסו לניסיונות המערביים לחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, אמר שעת' ליומון אל-קדס: "ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, טרפד את היוזמה הצרפתית בתיאום עם הממשל האמריקאי... התוכנית הצרפתית עדיפה מבחינתנו על פני היוזמה של אובמה, משום שהיא כוללת ארבעה גורמים חשובים: הראשון – היא מדגישה את הפסקת ההתנחלויות, בעוד התוכנית של אובמה אינה מזכירה את ההתנחלויות. השני – היוזמה הצרפתית מדברת על מדינה פלסטינית בגבולות 1967 מבלי לציין את הצרכים הדמוגרפיים והביטחוניים של ישראל. השלישי – היוזמה הצרפתית מציעה את פתרון שתי מדינות לשני עמים. ולבסוף – היא מציינת שפתרון עניין ירושלים והפליטים צריך להתגשם במהלך אותה השנה [שבה יתנהל המו"מ]."
שהייה של מיליון פליטים על גבול פלסטין – חלק מן המאבק
בתשובה לשאלה של השבועון כל אל-ערב לגבי התועלת שבנהירת הפלסטינים לעבר גבולות פלסטין מלבנון, סוריה, ירדן ומצרים, אמר שעת': "שאלת הצעדה אל הגבולות בדרכי שלום... היא חלק מפעילותנו העממית. אנו מחויבים לפעילות בדרכי שלום, איננו רוצים לשוב לעימות מזוין עם ישראל, אך איש אינו יכול להגיד לנו 'אל תלכו אל מג'דל שמס או בלעין' או 'אל תחרימו את הסחורה הישראלית'. לא, הכיבוש לא ימשיך לרכוב על גבנו. אנו פועלים בשיטות בלתי אלימות בעימות עם הכיבוש הישראלי."
על הרעיון להקים מחנות של הפלסטינים ותומכיהם על הגבולות עם פלסטין הכבושה, אמר לכל אל-ערב: "שיעשו מה שהם רוצים, זה מקובל עלינו כל עוד [הפעילות] אינה מאופיינת כאלימה. אך יש לכבד את הריבונות של לבנון וסוריה... שהייה על גבולות פלסטין של מיליון פלסטינים ממצרים, ירדן, לבנון וסוריה, שאינם נושאים אלא ענפי זית, היא דבר מותר, והיא חלק מן המאבק של עמנו."
המאבק המזוין ואוסלו הועילו לנו – אך לא שחררו את פלסטין
כנשאל בראיון לכל אל-ערב האם תהליך אוסלו היה תהליך נכון או שגוי, אמר: "לו היה הקריטריון האם הוא שחרר את פלסטין או לא, אז אוסלו הוא טעות, המאבק המזוין הוא טעות, המאבק העממי הוא טעות וכך גם הפעילות הבין-לאומית, משום שכל אלה לא שחררו את פלסטין. ללא ספק, המאבק המזוין הפך את עניינו מעניין של פליטים הזקוקים לסיוע מאונר"א לעניין של זכות, מולדת ומדינה. הם [קרי הישראלים] לא דיברו [איתנו] על מדינה [פלסטינית] אלא לאחר שנכנסנו למולדת [מתוניסיה בעקבות הסכמי אוסלו]; [לפני זה] הם נהגו לדבר על זכות ההגדרה העצמית. אך באמצעות אוסלו השבנו 250 אלף פלסטינים אל מולדתם, הקמנו את מוסדות המדינה והשגנו לראשונה הכרה בין-לאומית. היום יש 116 מדינות בעולם, כולל סין, הודו, רוסיה וברזיל, שמכירות במדינת פלסטין. אוסלו הביא לנו תועלת."
רואה עצמי חוזר ליפו
בראיון לכל אל-ערב נשאל: "אתה פליט מצפת במקור, עברת לחיות ביפו בגיל חמש והוגלית ממנה בגיל תשע. האם תחזור אל מקום הולדתך?". שעת' ענה: "אני צְפָתִי וחייתי ארבע שנים ביפו, ולעולם לא אשכח את ארבע השנים [האלה]. אני נכסף ליפו. ביקרתי בביתנו ביפו, [בשכונת] אל-נוזהה ליד בית החולים של הד"ר אל-דג'אני, ולידו ישנו בית הספר אל-עאמריה שאבי היה מנהלו. אני רואה את עצמי חוזר אל יפו, מדוע שלא אחזור אליה? אך אני חש שבאחריותי הנוכחית אני פועל למען כל פלסטין. יש בליבי חיבה לעזה, לירושלים וליפו, ובין אם אני ברמאללה או בעזה אפעל למען יפו, ירושלים וכל פלסטין."
