כללי

הפיגוע באיתמר: שבחים בחמאס; ברש"פ מגנים וטוענים: ישראל רוקדת על הדם

תגובתם של אש"פ ושל בעלי טורים ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה לפיגוע באיתמר כוללת גינויים חריפים למעשה הברברי, תוך ניסיון לגלגל את האחריות עליו אל ישראל. הגינויים מבליטים את הסלידה מרצח ילדים, הנוגדת את ערכי המוסר הפלסטיניים; גלגול האחריות אל ישראל בא לביטוי בהאשמתה ברצח ילדים ובטענה שמדיניותה הובילה לפיגוע, שאת תוצאותיו היא מנצלת לעשיית הון פוליטי. התגובות גם מעלות תהייה שמא הפיגוע הוא מעשה ידיו של מתנחל ישראלי. אתר המקורב לחמאס פרסם מאמר המשבח את הרצח באיתמר.

להלן תרגום לקט שני מן המאמרים והכתבות בנושא:

 

גינוי והתנערות מן הפיגוע ומן המאבק המזוין

הוועד הפועל של אש"פ פרסם הודעה ב-15.3.2011: "אנו קוראים לדעת הקהל בישראל לתת אמון מוחלט בכך שהעם הפלסטיני והנהגתו, הנתונים לכיבוש ברברי ולדיכוי יום-יומי וממושך, לא מחרישים כאשר מבוצעים פשעים נגד משפחה או אדם ובפרט בפשע האחרון נגד המשפחה הישראלית, אף אם היא מבין המתנחלים."[1]

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, מופק מטר, כתב: "ידוע לנו שחיילי הכיבוש הורגים ושהמתנחלים פושעים ועוברים על החוק האנושי והבין-לאומי ומבצעים פשעים נגד האנושות, אך אנו גם לא נאפשר לאיש לדחוף אותנו במדרון הזה. חשוב ביותר עבורנו למנוע קריסה של מערכת ערכי המוסר... היגררות אחרי זרם של נקמה רווית דם ללא שום שיקול היא מרד בערכי העם הפלסטיני שצריך להתנגד לו ולהקיאו מקרבנו. לעם יש רקורד גדוש עימותים וקרבות נגד הפולשים והכובשים החמושים מכף רגל ועד ראש. אדם הוא אדם גם אם הכף נוטה תמיד לטובתם בכל הקשור לציוד ולסוגי הנשק. מעולם לא התרנו להפר את קדושת [חיי] הילדים..."

 

מטר טען כי לא ייתכן שרוצח הילדים באיתמר הוא פלסטיני: "אין מקום לוויכוח. דקירת תינוק למוות היא פשע נגד האנושות. המבצע אותו הוא משוגע או מי שהוטען בהנחיות גזעניות. אין זה לאומי. אין שום קשר בין רוצח התינוק בהתנחלות איתמר לבין ערכי המאבק של עמנו. שיטות ואמצעי ההתנגדות של העם הפלסטיני משקפים את זהותו התרבותית. אשר לרצח התינוק בהתנחלות איתמר אנו מציבים אלפי סימני שאלה לגבי זהות מבצעו, היבטיו וההשלכות שרצה והתכוון המבצע להשיג. מדוע לא תחפש משטרת ישראל תיקים קודמים ודומים? היא עשויה לגלות שהפושע מסתתר אולי בהתנחלות סמוכה... אין בנו מי שמתיר או נותן לגיטימציה לרצח ילדים אחרים בין אם הם יהודים מתנחלים ובין אם הם אינם מתנחלים. העקרונות והמוסר האנושי מכתיבים לנו מה אנו צריכים לעשות וכיצד עלינו לפעול. זה שמחקה את עושי העוול הוא בן עוולה בשכלו, נבער ומעורר זוועה. רוצח התינוק איננו מקרבנו ולא יהיה לעולם..."

 

מטר הוסיף וכתב: "אסור לחזור אל המאבק המזוין. אנו משוכנעים שבנסיבות שלנו ובמציאות הנוכחית הוא לא מתאים. ההתנגדות העממית הלא אלימה היא הראויה והיעילה ביותר, אך אנו מתכוונים לגלות ערנות וזהירות לא רק מפני סכנת הנפילה למלכודת של הפיכת ההתנגדות שלנו לטרור ולפשע, לאור עליית התמיכה הרשמית והעממית הבין-לאומית בהתנגדות הלא אלימה הלגיטימית, אלא גם מפני החשש שלנו לעצמנו, מפני עצמנו. הצדק עימנו כל עוד ערכי המוסר מדריכים כל תנועה בחיינו. כפי ששאיפתנו לחירות ולחופש ולעצמאות היא זכות, אנו שוקדים על טיהור דרכינו והאמצעים שלנו מהנטייה הטבעית לנקמה או מכניעה לשטן הרצח רק בגלל הרצון לרצוח."[2]

 

בעל טור אחר ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, עאדל עבד אל-רחמן טען כי ישראל רצחה פלסטינים מבלי להבחין בין תינוקות, נשים, גברים, נערים וזקנים וללא סייגים מוסריים או מגבלות חוקיות, אולם הפלסטינים התעקשו להגן על בני אדם ובפרט על ילדים גם אם הם ילדי מתנחלים. לדבריו, "ילד הוא ילד ואסור לאיש לפגוע בו ואין זה משנה מהי זהותו, מי הם הוריו, והאם הוא מתגורר בהתנחלות חדשה או ותיקה. ההפך הוא הנכון – הכול מעוניינים בהגנה על ילדים חפים מפשע מקרב האזרחים חסרי המגן אפילו אם הם אויבים. ההגנה על הילדים איננה חסד שמישהו עושה אלא היא חובה לאומית, אנושית, חוקית ומוסרית.

 

טעה מי שרצח את הילדים באיתמר בין אם הוא ציוני ובין אם הוא פלסטיני. שפת רצח ילדים היא שפה ציונית מובהקת ואין לה קשר לפלסטינים ולתרבותם הלאומית. עם זאת, יהיה מי שיהיה רוצח הילדים באיתמר הוא רוצח ופעולת הרצח שלו אינה משרתת איש ואין זה משנה מהי זהותו. כמו כן יש הבדל ענק בין עדרי המתנחלים, שהשתבשה עליהם דעתם בפשעים הזדוניים שלהם נגד הפלסטינים החפים מפשע באמתלת נקמה על הפעולה בהתנחלות איתמר, לבין ילדים, אפילו אם הוריהם ציונים."[3]

 

עורך יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, חאפט' אל-ברגות'י כתב: "לנו היה האומץ לגנות את פשע רצח הילדים, אך ודאי שאיננו מצפים שהכיבוש יגנה את מעשי הרצח שביצע, ההרס והטיהור האתני בעבר ובהווה. במרחק של מאה מטרים מערבית להתנחלות נווה צוף, שהוקמה על אדמות דיר נזאם ונבי צאלח, שם מנחמים את ילדי איתמר, נהרג ילד ממשפחת תמימי מדיר נזאם בראשית האינתיפאדה מירי של הכיבוש... האם הפלסטינים ישובו ויפרסמו את תמונות ילדיהם, שגופם רוטש ע"י מטוסים ופגזים, כתגובה למהירות בה פרסמה ישראל את תמונות הילדים היהודים, אף שעדיין לא ידועה זהותו של המבצע ומניעיו."[4]

 

הוועה"פ של אש"פ: ישראל מארגנת מתקפה נגד הרש"פ

בישיבתו ב-15 במרס גינה הוועד הפועל של אש"פ את "המתקפה שמנהלים נתניהו וממשלתו נגד העם הפלסטיני ונגד הרש"פ בהטילם עליהם את האחריות לפשע החיסול של משפחה ישראלית לפני כמה ימים, למרות הגינוי החריף של הפשע ואף שכל הפלגים והכוחות הפלסטיניים דחו כל אחריות לפיגוע, וזאת לפני שהחקירה הצביעה על הגורם או על האנשים שביצעו אותו או על זהותם."[5]

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, צאלח משארקה, כתב: "לאחר ההתקפה על איתמר רוצים להציגנו כרוצחי ילדים והתמונה היא של רעול פנים פלסטיני הדוקר וחותך בני משפחת מתנחלים בשנתם. הפלסטיני הדמיוני מבצע הפעולה, רוצח שופך דמים חסר מצפון, אינו נרתע לדקור למוות את הילדה הדס בת שלושה חודשים. במוחם איננו נחשבים עוד לעם עני, קורבן של הכיבוש וההתנחלויות. אנו רעולי פנים הרוצחים ילדים בשנתם. הלא כן? כך הציתה ממשלת נתניהו [את האש נגדנו] ומאז בוקר יום שבת ועד עתה אין מידע. איננו יודעים מי ביצע וכל האופציות אפשריות. אולי הוא פלסטיני, אולי הוא ישראלי, אלא שהמתקפה של חבורת נתניהו מתפרצת ללא הפסקה נגד 'הטרור הפלסטיני', כך, ללא שום מידע, על מבצע ההתקפה...

 

הדס מתה. מנוחתה עדן. היא נרצחה כקרבן הקנאות של מנהיגי ישראל. היא מתה ונותר ליברמן הצורח השכם והערב קבל עם ועולם. הדס מתה ונשאר נתניהו, ראש ממשלה קשוח בתקופה היסטורית שבה זקוק עמו למצפונו האנושי, לא לקנאותו הלאומית ולא לאנגלית הרהוטה שבפיו."[6]

 

ישראל מנצלת את הפיגוע לצרכיה

בהודעת הוועד הפועל של אש"פ נכתב: "נתניהו ניצל את הפשע הזה בדרך זדונית ומגונה כדי להתיר עוד מיזמים של בנייה בהתנחלויות ולעודד את המתנחלים המוגנים ע"י צבא הכיבוש לבצע מעשי בריונות ותקיפה נגד ערים וכפרים פלסטיניים וסוגים שפלים ביותר של טרור נגד עמנו. ההסלמה הישראלית הזאת המתוכננת והמאורגנת היא פשע גזעני שמדינת הכבוש מבצעת והיא מנסה להמשיך בה כדי להחליש את מסע התמיכה וההכרה הבין-לאומית בזכויותינו ובגבולות מדינתנו הפלסטינית העצמאית... דעת הקהל בישראל צריכה לצאת נגד המסע הזה של ממשלת ישראל, שמאחוריו מסתתר רצון לנצל את הפשע כדי לטרפד כל ניסיון מדיני בכיוון השלום, לחפות על בנייה נוספת בהתנחלויות ועל הפרת הזכויות הלאומיות וההומאניות של העם הפלסטיני."[7]

 

תנועת הפת"ח האשימה את נתניהו שהוא רוקד על דמם של ילדים לצורך השגת יעדים פוליטיים. "נתניהו מנצל את רצח המשפחה בהתנחלות איתמר ומנסה לסחוט את ההנהגה הפלסטינית כך שתשוב אל המו"מ. נתניהו, שממשלתו הורתה לפרסם את תמונות הילדים רוויות הדם, מנסה לנצל את האירוע כדי לסחוט את הנשיא מחמוד עבאס וללחוץ עליו לחזור אל המו"מ, אף שהוא יודע היטב שהמבצע [את הפיגוע] איננו פלסטיני ושהוא כבר לא נחשב אלמוני מבחינת גורמי הביטחון, שהצביעו על מניעים של נקם של עובד זר בהתנחלות."[8]

 

מופק מטר, כתב: "נתניהו יודע שהעולם לא יאפשר לקבוע את ההתנחלות כעובדה קיימת לכן ראינו אותו ואת ממשלתו כמי שאיבדו [שליטה] על עצביהם, מסלימים את מתקפת ההסתה שלהם על הנשיא אבו מאזן אישית ועל הרש"פ ומוסדותיה. כל זאת, לא כתגובה על רצח משפחת המתנחלים היהודית באיתמר, אלא משום שאבו מאזן הצליח להניע מדינות וממשלות בעולם לשמוט את השטיח מתחת לרגלי ההתנחלויות, שנתניהו לא הצליח להעניק להן לגיטימיות חוקית למרות מאמציו... אמצעי התקשורת הישראליים התכוונו לשדר תמונות מדממות של הילדים שנפלו קרבן במסגרת המסע שלהם, שאנו רואים שלא יירגע עד שלא ישיגו את מטרתם, שהיא לפחות לשכנע את העולם כי יש הכרח להמשיך את ההתנחלויות ולרכזן באזורים אסטרטגיים באמתלה של הגנה על הישראלים.

 

נתניהו לא שכח שצבאו ושלטונות הביטחון של ממשלתו הם האחראים על ביטחון ההתנחלויות וכי לרש"פ אין שליטה עליהן בשום צורה שהיא, ולמרות זאת הוא הרחיק לכת כאשר הטיל על הרש"פ, על נשיאה, על אמצעי ההסברה שלה את האחריות בתואנה שהם מסיתים. האם יצליח נתניהו להונות את דעת הקהל בישראל ולהסב את תשומת הלב מכישלונות ממשלתו בכל התחומים ובפרט הביטחוני? ומהמאבק בפשע המאורגן בישראל שתפסה את המקום השני בעולם בתחום זה. נראה שנתניהו בורח מהתמודדות עם החברה הישראלית בניסיון נואש לשכנע באמיתות הגרסה שהפלסטינים נושאים באחריות לאירוע. הרי התנחלות איתמר נמצאת בתחום שליטת הצבא הישראלי והמתנחלים, ואם כך - ישראל וצבאה הם הנושאים באחריות."[9]

 

עורך יומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, חאפט' אל-ברגות'י, כתב: "החלטת ישראל לבנות מאות דירות בהתנחלויות לאחר הפעולה הברברית באיתמר, שעדיין לא ידועה זהותו של המבצע, מלמדת על רצונה החבוי להתפלל לדם למטרות פרובוקטיביות, דבר שיחזיר את המצב אל פי התהום ואל נקודת האפס. יש לשאול בעקבות הפעולה [באיתמר] מדוע ממשלת הימין בישראל אינה מבצעת הערכה מחדש של מדיניות ההתנחלות שלה, המשליכה אנשים חפים מפשע אל כבשן הסכסוך ומקוננת על מר גורלה כאשר הם נפגעים?"[10]

 

התקפה על ממשלת ישראל ועל ההתנחלויות

חאפט' אל-ברגות'י כתב: "גינוי רצח ילדים מתנחלים, גם אם הימצאותם באדמתנו אינה חוקית, משמעותו היא גינוי ההתנחלות עצמה המשתמשת בדם כדלק לדחפורי ההתנחלויות. במדיניותה הנוכחית של ממשלת הימין היא שותפה לפשע הרצח. יתר על כן, היא מחפה על כל מעשה מטורף נגד המתנחלים וכאילו הניחה סכין בידו של הרוצח. ההתנחלות היא בית היוצר של כל המעשים הברבריים והפעולות הלא אנושיות בהיותה בבסיסה פעולה לא אנושית הנוגדת את החוק הבין-לאומי ואת דרך החיים ומשבשת כל התקדמות להסדר שלום...

הטירוף של ההתנחלות אינו נופל בחומרתו מן הטירוף של הרוצח שטבח בילדים באיתמר והוא אותו טירוף שהביא כליה על מאות ילדינו, תינוקות ועוברים, עקב התעקשות הכיבוש להמשיך בתעתועיו ולא ללכת בדרך של שלום. אולי ממשלה ברמה כזאת של מחשבה שטחית, המנצלת דם ילדים כדי לשפוך את הדם של הארץ ושל תושביה, חותרת להניע את העניינים לנקודת האל-חזור מדרך האלימות."[11]

 

צאלח משארקה כתב: "נתניהו ...שונא לחשוב על עתיד העמים הישראלי והפלסטיני. הוא שונא לחשוב על בניית בית להדס ולמשפחתה היהודית בקיבוץ חקלאי בתוך ישראל .... המחשבה איננה על בניית בתים, אלא על כריית קברי ילדי המתנחלים בגדמ"ע וקברי ילדים פלסטיניים בכל מקום."[12]

 

אתר המקורב לחמאס – דברי שבח למבצעי הפיגוע

בעלת טור באתר המקורב לחמאס, סוסן אל-ברגות'י, תארה את הפיגוע באיתמר כמעשה גבורה: "פעולת הגבורה בשכם הכתה מכות מהממות שהראשונה בהן היא לתומכי הדו-קיום [בין הפלסטינים] לבין היהודים באדמת פלסטין הקדושה והגאה. בלתי אפשרי שישררו יציבות, ביטחון, חירות ועצמאות כל עוד נמצאים [בה] המגויסים החמושים מכף רגל עד ראש והנתמכים ע"י ממשלתם הגונבת והבוזזת, מהקטן עד הגדול שבהם. המכה השנייה היא לעבאס ולרש"פ: ההתנגדות קיימת בגדמ"ע והיא חזקה למרות רדיפת המוג'אהדין, מעצרם וחיסולם... פעולת הגבורה הזאת ופעולות דומות הצליחו לטרפד את היוזמה הערבית [יוזמת השלום הערבית הסעודית] שאינה ראויה אפילו למבט. גיבורנו ברצועת עזה ובגדמ"ע... יטרפדו את כל המזימות ואת כל התוכניות נגד 'האלימות' הלגיטימית והם יצאו נגד האויב מתחת לאדמה ומעבר לגבולות ורחוק מכל מקום שעולה בדמיונם של [אנשי] המוסד, כוחות הכיבוש וצבאם מלא האכזבות והמובס."[13]