מאמר באל-חיאת: על סוריה לבדוק עצמה בטרם תבקר את מובארכ
בטורה השבועי ביומון אל-שרק אל-אוסט, היוצא לאור בלונדון, וביומון הסורי הממסדי תשרין, שפורסם לאחר נפילתו של הנשיא חוסני מובארכ, בירכה בת'ינה שעבאן, היועצת הפוליטית של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, על הצלחת ההפיכה במצרים, והסבירה כי מובארכ דיכא את עמו במשך שלושים שנה והוציא את מצרים ממעגל הסכסוך הערבי-ישראלי, באופן שהשפיל את הערבים. עוד טענה כי ארה"ב והמערב, אשר רוממות הדמוקרטיה והחירויות בפיהן, נחפזו להגן על משטרו של מובארכ מתוך דאגה לאינטרסים של ישראל, במקום לתמוך במהפכה, שהיא אירוע מכונן בהיסטוריה הערבית.[1] בתגובה, פרסם עבד אל-רחמן אל-ח'טיב, חוקר לענייני אסלאם, ביומון הסעודי אל-חיאת, מאמר שכותרתו "התיאורטיקנית של המדיניות הסורית", בו טען שביקורתה של שעבאן כלפי משטרו של מובארכ תקפה גם לגבי המשטר הסורי.
להלן תרגום חלקים נבחרים ממאמרו:
"מאמרה של היועצת המדינית והתקשורתית בסוריה, ד"ר בת'ינה שעבאן, נראה לכאורה נכון, אך למעשה זהו כזב... חשתי כאילו היא דנה במשטר הסורי [ולא המצרי]... שהרי ישראל נהנתה מ-38 שנות רגיעה בחזית הסורית, במהלכן לא נורתה לעברה אף לא ירייה אחת, ועל המו"מ החשאי בין ישראל לסוריה הכל יודעים...
ד"ר שעבאן מתחה ביקורת על משטרו של מובארכ ועל שליטת מפלגת השלטון [במצרים] ושכחה שבסוריה יש רק מפלגה אחת 'מפלגת הבעת' הערבית הסוציאליסטית' שסיסמתה 'אחדות, חירות וסוציאליזם', שלא השיגה דבר מאז הקמתה - לא אחדות עם מדינה ערבית כלשהי, שהרי אין מדינה ערבית אחת שלסוריה אין מחלוקת עימה; לא חירות – בדוחות הוועדות הבינ"ל לזכויות אדם, סוריה נמצאת במקום האחרון בעולם במתן חירויות פוליטיות לאזרחיה; [ולא סוציאליזם שכן] הסוציאליזם המדומה [של סוריה] הוא שהביא גנבים ורמאים [סורים] למעמד של עשירי העולם הגדולים ביותר, כמו ראמי מח'לוף [בן דודו של הנשיא אסד ואיש עסקים מצליח].
בכל שנה מפרסמת ועדת ההגנה על זכויות האדם בסוריה דוח הסוקר הפרות רבות של זכויות האזרח הסורי בשם חוק החירום... 2500 אסירים פוליטיים מוחזקים בידי מנגנון המודיעין ובתי הכלא. ההכנסות מהנפט והגז הסורים אינן מגיעות לקופת האוצר הסורי כבר רבע מאה.
הכותבת שעבאן מדברת על זיוף הבחירות בתקופת שלטונו של מובארכ ושוכחת שזיוף הבחירות מאפיין את המשטר הסורי מאז עלה חאפט' אל-אסד לשלטון ב-12.3.1971. היא שכחה לספר שמי ששולט בסוריה כבר ארבעה עשורים היא עדה ששיעורה באוכלוסייה בסוריה אינו עולה על 9%.
כאשר כמה אישים, כמו ריאד סיף,[2] חשבו להקים מפלגות עצמאיות, הם הושלכו לכלא לשנים רבות. לפני כמה ימים נדונה טל אל-מלוחי בת ה-19 לחמש שנות מאסר בשל ביקורתה באינטרנט נגד השחיתות [בסוריה]. כאשר כמה עשרות מקרב הצעירים הסורים המדוכאים ארגנו הפגנה לא אלימה כתמיכה באחיהם המצרים, המודיעין הסורי עצר אותם מחשש שהעולם יחשוב שיש קריאה למהפכה דומה בסוריה.
מאז שמפלגת הבעת' תפסה את השלטון, לפני יותר מחצי מאה, אין בסוריה התקדמות משמעותית. הפיתוח החברתי והכלכלי נמצא בשפל: האבטלה הגיעה לשיא של 4.5 מליון מובטלים לפי הדוחות האחרונים ושיעור האינפלציה הממוצע לשנה הוא 15%... סוריה נלחמה בישראל והפסידה, דבר שהרס את כלכלתה; החקלאות נפגעה בשל העדר מיזמי מים, לאחר הבצורת שפקדה את המדינה והתייבשות מקורות המים והנהרות...
לגבי טענתה של ד"ר שעבאן ש[הפגנות] התמיכה במובארכ ברחובות היו הצגה, הרי ברור שהפגנות התמיכה בבשאר אל-אסד, בעבר וכיום, הן של סטודנטים, פקידים ואנשי מנגנוני הביטחון בלבוש אזרחי שהונחו לצאת ולהפגין. האזרח הסורי לא האמין לתמונות בטלוויזיה הסורית שבהן נראה אל-אסד מגיע [למסגד לתפילות לכבוד] יום הולדתו של הנביא מחמד, ויורד ממכוניתו לדבר עם אישה מבוגרת. [האזרח הסורי] יודע שמדובר בהצגה שנועדה להציג את אהבת העם הסורי [לאסד] לאחר המהפכה במצרים. כך עשו גם צ'אוצ'סקו, סדאם, אבן עלי ומובארכ עצמו."[3]