המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סעד אל-דין אבראהים: האחים המוסלמים ראויים לשלוט במצרים
6/9/2010

 

סעד אל-דין אבראהים: האחים המוסלמים - אלטרנטיבה טובה למשטר במצרים

 

הקדמה

הסוציולוג ופעיל זכויות האדם המצרי, ד"ר סעד אל-דין אבראהים, שב ב-4.8.2010 לביקור בן שבועיים במצרים, לאחר ששהה כשלוש שנים בחו"ל, בשעה שמספר תביעות משפטיות תלויות ועומדות נגדו. סעד אל-דין אבראהים, מייסד ומנהל מרכז המחקר ע"ש אבן ח'לדון וחבר מועצת הנאמנים של המוסד הערבי לדמוקרטיה, אשר נדון בשנת 2000 לשבע שנות מאסר בגין פגיעה בתדמית המדינה וקבלת כספים מגורמים חיצוניים ללא אישור הממשלה, אמר בראיון ליומון המצרי אל-מצרי אל-יום, בו כתב טור שבועי במשך שהותו בחו"ל, כי הוא רואה באחים המוסלמים אלטרנטיבה טובה וחזקה למשטר המצרי. סעד אל-דין אבראהים אף קרא למצרים לתמוך במזכ"ל סבא"א לשעבר, ד"ר מוחמד אל-בראדעי, כמועמד לנשיאות מצרים.[1]

 

התבטאותו זו עוררה את חמתו של חבר מועצת השורא המצרית ועורך היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, ובין השניים נפתח פולמוס נוקב על גבי מדורי המאמרים באל-מצרי אל-יום ובאל-גומהוריה. מוחמד עלי אבראהים טען כי תמיכתו של סעד אל-דין אבראהים באח"ס ובאל-בראדעי מעידה על הניתוק שלו מהרחוב הפוליטי המצרי. לדבריו, ייתכן כי סעד אל-דין אבראהים פועל על פי הוראותיה של ארה"ב המתכננת להפוך את מצרים למדינה דתית על פי הדגם האיראני או התורכי, ולאפשר הקמתה של מדינה פלסטינית בסיני.[2]

ואולם, זמן קצר לאחר הראיון, חתם סעד אל-דין אבראהים על גילוי דעת של הקואליציה העממית לתמיכה במועמדותו של גמאל מובארכ לנשיאות, ואמר כי אם גמאל ייבחר בבחירות הוגנות, לא ייחשב הדבר לירושת השלטון. סעד אל-דין אבראהים הסביר כי הוא מאמין בזכותו של כל אזרח להתמודד, ולכן הוא חתום גם על מסמך הדרישות של אל-בראדעי שנועד, לדבריו, לשבור את מחסום הפחד ולחזק את הפעילות הדמוקרטית.[3]

להלן תרגום חלקים מחילופי הדברים בין סעד אל-דין אבראהים לבין מוחמד עלי אבראהים:

 

סעד אל-דין אבראהים: מרבית התיקים נגדי הוכרעו לטובתי

בראיון ליומון המצרי העצמאי אל-מצרי אל-יום בשובו למצרים, נשאל סעד אל-דין אבראהים:

 

ש: מה סיבת שובך למצרים?

ת: לבקר את המשפחה והחברים. זו זכותי הטבעית.

 

ש: האם תיאמת עם גורם ממשלתי כלשהו את הביקור או עיתויו?

ת: לא תיאמתי ולא אתאם עם איש. מימשתי את זכותי כאזרח בעל זכאות מלאה לשוב לארצי ולבקר את משפחתי. לא הוצאו נגדי פסקי דין המונעים ממני לעשות זאת.

 

ש: לא נכנסת למצרים מזה שלוש שנים. מדוע [שׁבְת] דווקא בעיתוי זה ולא קודם לכן?

ת: בשלוש השנים האחרונות הוגשו נגדי למעלה מ-20 תביעות. על פי חוק החירום, הרשות המבצעת רשאית לעצור אותי לחקירה על כל אחת מהן, אך עתה מרבית התיקים הללו הוכרעו לטובתי, או נדחו על ידי בית הדין, ולכן החלטתי שהגיע הזמן לבקר את משפחתי ואת חבריי. זהו העיתוי המתאים משום שאין לי התחייבויות [כלשהן]. [לפני כן] היו לי התחייבויות באירופה ואחר כך בתורכיה.

 

ש: יש עדיין תלונות שהוגשו נגדך לתובע הכללי. אינך חושש שיעוררו אותן ויעצרו אותך, כפי שאמר אחד מעורכי הדין שלך?

ת: שמונה תלונות עוד תלויות ועומדות נגדי אצל התובע הכללי. עורכי הדין [שלי] הגישו כמה בקשות להגיע להחלטה בעניינן, אם על ידי העמדה לדין או על ידי הפסקת [ההליך המשפטי], אך החלטה זו טרם התקבלה. נראה כי המשטר רוצה שהן יישארו כסכינים על צווארי. ...הערכתי שהם מצפים לשובי כדי לעורר את התלונות הללו, ואולם אהבתי לארצי וגעגועיי אליה ואל משפחתי גרמו לי לזנוח את אמצעי הזהירות בהם נקטתי קודם, והחלטתי לבקר במצרים, יהיו התוצאות אשר יהיו, גם אם איעצר. באופן כללי, לא קרה כלום עד עכשיו. כניסתי הייתה קלה מאוד. לדברי אשתי, הדבר לא ארך יותר משלוש שניות.

 

ש: מה אופי ההאשמות המופנות נגדך בתלונות אלה?

ת: פגיעה בשמה הטוב של מצרים, קבלת כספים מחו"ל למימון מרכז אבן ח'לדון, [הפצת] טענת שווא כי הבחירות במצרים היו מזויפות, האשמה החוזרת על עצמה כמעט בכל התלונות.

 

ש: בתור מי שנמנה עם אלה הדורשים רפורמה ושינוי, כיצד אתה רואה את הנוף הפוליטי במצרים עתה?

ת: אני רואה חלק מהפירות של מה שדרשנו לאורך שלושים שנה, שכן דרשנו בחירות חופשיות והוגנות; תיקונים בחוקה; בחירות תחרותיות בכל הרמות, כולל על נשיאות המדינה; פיקוח [של ארגוני חברה] אזרחית ופיקוח בינ"ל על הבחירות. לאחר שהיינו היחידים שדרשו זאת, החלו המפלגות וכל הזרמים הפוליטיים והצעירים לדרוש זאת. גם מזכ"ל סבא"א לשעבר, ד"ר מוחמד אל-בראדעי, דורש זאת, וזה משמח אותי...

 

אל-בראדעי – מועמדנו לנשיאות

ש: האם לאור הקולות הללו, יש תקווה לרפורמה ושינוי, לדעתך?

ת: בהחלט, יש תקווה. אילולא הייתה תקווה מלכתחילה, לא הייתי מטריח את עצמי, לא הייתי נכנס לכלא ולא הייתי כולא את עצמי בגלות במשך שלוש שנים. תמיד יש תקווה. אני אופטימי, ואני מאמין שהשינוי קרב ובא. די בכך שאנו מדברים כשיש לנו מועמד עממי לנשיאות.

 

ש: למי אתה מתכוון?

ת: לאל-בראדעי. הוא מועמד נוקשה. עליו לרדת לציבור יותר ולהתקרב אליהם כדי שהם יתלכדו סביבו.

 

ש: אך החוקה אינה מאפשרת לו להתמודד כמועמד עצמאי.

ת: נכון, אך נוכחותו גרמה לסוג של תזוזה פוליטית, והחלו להישמע קולות הדורשים שינוי.

 

ש: האם אתה סבור שאל-בראדעי מסוגל לאלץ את המשטר ולשכנע אותו לחולל שינוי, ולעשות זאת על ידי שבע הדרישות לשינוי [בחוקה שאל-בראדעי הציב כתנאי להתמודדותו בבחירות לנשיאות]?

ת: אל-בראדעי לבדו אינו יכול, אך במקרה של איחוד הכוחות, תיתכן היענות לשינוי.

 

ש: יש המגנים את אל-בראדעי על כך שהוא תמצת את כל דרישותיו לרפורמה, לשינוי בשבעה נושאים [בלבד].

ת: זהו צעד בדרך לרפורמה. אם יתממש, יבואו עוד צעדים רבים נוספים...הלוואי שנשיג את הדרישות האלה.

 

ש: האם חתמת על [העצומה] של הדרישות הללו?

ת: כמובן, הייתי בין הראשונים לחתום, כשהייתי בארה"ב.

 

ש: האם לדעתך המשטר יקבל את התזוזה הפוליטית המתחוללת והאם הוא יאפשר לתנועות הקטנות לגדול?

ת: את השאלה הזו יש להפנות קודם למשטר. מה שמעניין אותי כאיש [מדעי] החברה הוא התנהגותם של האנשים. אני רואה צעירים באלפיהם שאינם פוחדים עוד. חומת הפחד נפרצת, למרות שהיא עוד קיימת, אך נהיו בה סדקים שיאפשרו לקולות רבים  לחלחל דרכם. גם השינוי במזרח אירופה החל בהפגנה או שביתה.

 

ש: בתור איש מדעי החברה, מדוע המצרים אינם מורדים...?

ת: זוהי קריאה לא נכונה של ההיסטוריה... העם המצרי מורד, אך הוא אינו מרדן במקצועו. אין בעולם אף עם שהמקצוע שלו הוא לחולל מרידות. העם המצרי מורד כאשר יש לכך סיבה של ממש.

 

הניסיון המפלגתי בתורכיה כדוגמה

ש: כיצד אתה מעריך את הניסיון המפלגתי במצרים?

ת: אמנם הניסיון המפלגתי במצרים עדיין חנוק, אך הוא טוב יותר מהניסיון המפלגתי במדינות אחרות בעולם הערבי. אין אף ניסיון העולה על זה המצרי, למעט הניסיון של מרוקו ועיראק, למרות הסבל העובר עליהן. במזה"ת יש ניסיון מצוין באיראן, אך הניסיון המפלגתי בתורכיה הוא בהחלט הטוב ביותר. אני תמיד אומר שזוהי הדרך שמצרים צריכה ללכת לפיה..., משום שתורכיה הגיעה לכדי מדינה אזרחית, ובה בעת פתחה דלת לאסלאמיסטים ללא פחד. היא גם המדינה המובילה באירופה מבחינת פיתוח כלכלי. אני שמח על ניסיונה של מפלגת הצדק והפיתוח שם, ואני קורא ל[תנועת] האחים [המוסלמים] ללמוד מהם. פעם ניסיתי לארגן פגישה בין מנהיגי מפלגת הצדק לבין כמה מהמנהיגים הרפורמיסטים של האחים [המוסלמים], ובראשם [חבר לשכת המדריך הכללי ודובר התנועה], ד"ר עצאם אל-עריאן, והם בירכו על כך, ואכן נקבע מועד, אך הם הורדו מהמטוס לפני שיצאו לתורכיה. הייתי עד למקרה משום שהייתי אחד הצדדים בו. המשטר אינו רוצה שת"פ או תיאום בין האח"ס לבין אף גורם חיצוני.

 

קופטים ונשים כשרים לנשיאות

ש: בהזדמנות זו שאנו מדברים על האח"ס, כיצד אתה מעריך את תפקודה של התנועה במצרים, והאם היא יכולה להוות אלטרנטיבה למשטר?

ת: כמובן, האח"ס הם אלטרנטיבה טובה וחזקה, אך בתנאי שיישמו מדינה אזרחית לגמרי, ללא תנאים וישנו חלק מדעותיהם המקוממות את החברה האזרחית, כמו [לאפשר] לקופטים ולנשים [להתמודד לנשיאות].

 

ש: במידה שלא יהיה פיקוח משפטי על הבחירות, מה דעתך על הבחירות הבאות?

ת: הן יהיו יותר תחרותיות, משום שיש פיקוח בינ"ל, בין אם המשטר ירצה או לא, בנוסף לפיקוח של החברה האזרחית. אני מודיע כבר מעכשיו שאנו במרכז אבן ח'לדון נפקח על הבחירות בפומבי, ויש לנו מימון לכך.

 

כשהמשטר יחדל לקבל מימון מחו"ל, גם אנו נחדל

ש: מנין השגתם מימון?

ת: מאחד הגופים הבינ"ל.

 

ש: אך זו אחת ההאשמות המופנות כלפי המרכז.

ת: איני מכחיש את ההאשמה הזו. אני מאשר כי מרכז אבן ח'לדון מקבל מימון מחו"ל. מי שרוצה לממן אותי מפנים – בבקשה. במקרה כזה, לא אקח מימון מחו"ל. אבל אתה חונק אותי מבפנים, וגם לא רוצה שאושיט יד החוצה, אלו דיבורים לא הגיוניים. המשטר עצמו מקבל סיוע מחו"ל, זהו חלק מחוסר המוסריות [שלו] – המשטר מרשה לעצמו לקבל מימון מחו"ל במיליארדים, והוא מעניש את מי שמקבל מאה אלף דולר. יש פה איפה ואיפה. כאשר הם יפסיקו לקבל כספים, גם אנחנו נפסיק.

 

ש: מדוע ארה"ב צמצמה לאחרונה את תמיכתה בדמוקרטיה?

ת: אין סיבה מוגדרת, אך יש מגמה בממשל אובמה של צמצום באופן כללי, אין הוא מכוון נגד מישהו ספציפי. באופן כללי, ממשל אובמה מתייחס לממשלות העריצות במין עדינות וחיבה בתקווה להביא לשלום במזה"ת ולפתרון הבעיה הפלסטינית. ואולם הוא יבין שהוא לא ישיג לא דמוקרטיה ולא שלום, משום שממשלות אלה אינה רוצות אלא להישאר בכיסאותיהן. הן אינן רוצות שלום ולא שום דבר אחר.

 

פנים דמוקרטיות-ליברליות מבטיחות קיימות בזירה

ש: מילה אחרונה לדעת הקהל?

ת: יש לנו תנועה דמוקרטית מבטיחה. אני מבקש מהעם להתלכד סביב מנהיגי תנועה זו, בין אם סביב אל-בראדעי; ראש מפלגת אל-ופד, ד"ר אל-סיד אל-בדוי; מייסד מפלגת אל-ר'ד, ד"ר אימן נור; או ראש מפלגת החזית [הדמוקרטית], ד"ר אוסאמה אל-ר'זאלי חרב. הם כולם פנים חדשות בזירה, פנים דמוקרטיות ליברליות באמת, שראוי ללכת אחריהם. זוהי הזדמנות פז שאם לא ננצלה, נתחרט על כך בעשר השנים הבאות."[4]

 

עורך אל-גומהוריה: סעד אל-דין אבראהים מקדם שלטון בנוסח איראן

בתגובה, כתב חבר מועצת השורא המצרית ועורך היומון המצרי הממסדי אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים:

"ראש מרכז אבן ח'לדון שקיבל עשרה מיליון דולר מאמיר קטר, כדי להוציאם על תמיכה בדמוקרטיה במצרים, מסב את פניו לעבר האחים [המוסלמים], לאחר שהסתכסך עם דוחה וקשריו עימה הסתיימו. זאת לאחר תקופת שלטונו של ג'ורג' בוש הבן, שנהג להשתמש בסעד אל-דין אבראהים לשחרר הצהרות נגד הנשיא מובארכ, ובמקביל, ראש מרכז אבן ח'לדון נהג להשתמש בממשל האמריקאי הקודם להפחתת סיועו למצרים ולהתנייתו ב[ביסוס] דמוקרטיה [במדינה]. הצהרותיו של סעד אל-דין אבראהים שפורסמו אתמול [8.8.10] מוכיחות כי האיש נע רק בסביבת האינטרס שלו, ואינו [פועל] למען האינטרס של המצרים...

 

עתה הוא מדגיש כי האחים הם אלטרנטיבת המשטר ודורש להתלכד סביב [מזכ"ל סבא"א לשעבר, ד"ר מוחמד] אל-בראדעי, כמועמד לנשיאות ולבחור ב[ראש מפלגת האופוזיציה אל-ופד,סיד] אל-בדוי; ב[מייסד מפלגת האופוזיציה אל-ר'ד, ד"ר אימן] נור, וב[ראש מפלגת האופוזיציה החזית הדמוקרטית, ד"ר אוסאמה ר'זאלי] חרב להרכבת הממשלה והפרלמנט. סעד אל-דין אבראהים שינה את דעתו ב-180 מעלות. הוא עבר מן הקצה אל הקצה. עתה הוא החל לנהל תעמולה לטובת מודל הדומה למודל האיראני, שבו המדריך [הכללי] של האחים יהיה מקור הסמכות, מכיוון שהם אלו שהביאו נשיא והשתתפו בבחירתו. כך יהפוך [המדריך הכללי של האח"ס,] מוחמד בדיע, להיות כמו [המדריך העליון של איראן], עלי ח'אמנאי, ואל-בראדעי יהפוך ל[נשיא איראן, אחמדי] נז'אד המצרי, שכן אין ביכולתו להמרות את פיו של בדיע. אחר כך יורכב הפרלמנט מ[מפלגות] אל-ופד, החזית [הדמוקרטית] ואל-ר'ד כדי לשמש זרם רפורמיסטי חזק כנגד הזרם השמרני או המסורתי.

ייתכן שהצהרות אלה נועדו למשש את הדופק או למלא אחר הוראותיהם של חבריו של סעד אל-דין אבראהים בקונגרס האמריקאי, הרוצים להפוך את מצרים לישות כלשהי אחרת שאין ערובה ליציבות עמה, גם אם ישות זו היא חליפות אסלאמית או מודל [העתק] של המהפכה האסלאמית האיראנית... סעד אל-דין אבראהים פועל ליישום התיאוריה או התכנית שלו לשינוי המשטר. הוא רוצה שהמשטר יהיה אסלאמי עם נשיא שאין לו סמכויות, כמו באיראן ובתורכיה.

 

במצב זה, עומדות בפני המצרים שתי דרכים: המודל האיראני הכולל סנקציות כלכליות והתגרות בישראל ובארה"ב, אך זה בלתי מתקבל על הדעת, משום שנטיותיו של סעד אל-דין אבראהים הן [פרו] אמריקאיות והוא אינו עוין את ישראל, אלא מיודד עימה; והמודל התורכי, שגם בו הנשיא יהיה מחוסר סמכויות, [ואז] נהפוך לרפובליקה פרלמנטארית שבה לאח"ס יש רוב, והאופוזיציה מורכבת מאל-ופד ויתר המפלגות. סעד אל-דין אבראהים מבין שמצרים לעולם לא תהיה [כמו] תורכיה, וזאת בשל סירובנו להיות חברים בנאט"ו. כמו כן, לא נסכים להיות כמו תורכיה, הפותחת את המרחב האווירי שלה בפני ישראל ובפני המטוסים האמריקאיים. לא נסכים לדמוקרטיה שתביא עלינו סנקציות כלכליות, מצור עולמי, הקפאה של חשבונותינו והעברות הכספים שלנו, ואולי אף למלחמה. גם לא נסכים לדמוקרטיה של תלות בוושינגטון, כך שנהפוך לספר פתוח בפניה ובפני בעלות בריתה באזור. מצרים תמשיך להיות יציבה וזו שמחליטה והיא לא תיכנע לניסויים של הרפתקנים, סוכנים ושכירים [בשירות גורמים זרים] וכאלה השואבים את כוחם מבחוץ..."[5]

 

ארה"ב החליטה להפוך את מצרים למדינה דתית

במאמר נוסף כתב מוחמד עלי אבראהים: "לא תיארתי לעצמי שמפלגות האופוזיציה יפלו בפח של האחים. פנייתם של אל-ופד, החזית [הדמוקרטית], אל-בראדעי ואף סעד אל-דין אבראהים לתנועה שהוצאה אל מחוץ לחוק [במצרים], פירושה רק דבר אחד והוא שהם חיו לשווא ברחוב הפוליטי במשך כל התקופה שעברה... מיד עם המבחן האמיתי הראשון לכוחן של המפלגות, הן השליכו עצמן לזרועות [התנועה] האסורה, ונתנו לה צ'ק פתוח כהרשאה לעשות בהן כרצונה. לפתע התמלאו הפוליטיקאים אהבה לנחשי הפוליטיקה...

 

אל-בראדעי וסעד אל-דין אבראהים הוכיחו כי גם אם הם זוכים לתמיכה אינסופית מוושינגטון, הם נהנים גם מברכת האחים. נראה כי וושינגטון גמרה אומר להפוך את מצרים למדינה דתית. ארה"ב לא למדה לקח מהשאה של איראן [כאשר] תמכה בח'ומיני בגלותו וסייעה להפלת מוחמד רזא פהלוי... נראה כי וושינגטון מתכננת למצרים גורל שונה הפעם – מדינה דתית עם נשיא ההולך אחריה ואינו ממרה את פיה. אחר כך יפרוץ משבר, ישראל תתנפל על סיני מחדש, תיתן אותה לפלסטינים ותספח אליהם את עזה. זו תהיה המדינה הפלסטינית העצמאית שהבטיחו בוש ואובמה לערבים. אחר כך יהללו את האחים במצרים על קיומן של שתי מדינות אסלאמיות על אדמת מצרים, ואז תחל במצרים מלחמה מסוג אחר, כמו זו המתנהלת בלבנון, בין המיליציות של האח"ס וחמאס לבין הכוחות החמושים הלאומיים. אבל זה לא יקרה, משום שכולם יודעים שנחשים אינם מסוגלים להחליף את עורם יותר מפעם אחת, והאח"ס כבר ניצלו את הפעם הזו..."[6]

 

 



[1] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.8.2010

[2] אל-גומהוריה (מצרים), 9,12.8.2010

[3] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 30.8.2010

[4] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.8.2010

[5] אל-גומהוריה (מצרים), 9.8.2010

[6] אל-גומהוריה (מצרים), 12.8.2010