המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתון סורי: דמשק מעצבת את עתיד האזור
12/8/2010

 

עיתון סורי: דמשק מעצבת את עתיד האזור  

 

בשנה האחרונה הצליחה סוריה בהנהגת הנשיא בשאר אל-אסד למצב עצמה ככוח אזורי וכמפתח לטיפול בבעיות מקומיות ואזוריות.[1] עדות לכך ניתן לראות בפעילות הדיפלומטית הענפה, המתקיימת לאחרונה  בדמשק, שהתבטאה בביקוריהם של בכירים מלבנון, מעיראק, מתורכיה ומסעודיה בבירת סוריה. במוקד פעילות זו ניצבות שלוש מהזירות העיקריות המעסיקות את העולם הערבי – לבנון, עיראק ופלסטין. מן הדיווחים עולה כי הדיונים עוסקים בעיקר במחלוקות הפנימיות שבתוך זירות אלה, שבהן משמשת סוריה כמתווכת - ולא ביחסים הבילטראליים בין סוריה לבין צדדים אלה. יצוין כי בפעילות תיווך זו נוטלת חלק גם תורכיה.   

 

הזירה הלבנונית: ר"מ לבנון, סעד אל-חרירי, הגיע לדמשק (18-19.7.2010) בלוויית משלחת שרים גדולה לדיוני ה"גוף הסורי-לבנוני למעקב ולתיאום", בסיומם חתמו המדינות על 18הסכמים ומזכרי הבנה בתחומים שונים. חשיבותה של ישיבה זו היא בהיותה הראשונה מאז שיחסי סוריה-לבנון עלו על שרטון בעקבות רצח ר"מ לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי. בשולי דיונים אלה קיימו הנשיא אסד ורה"מ אל-חרירי שתי פגישות שעסקו במתיחות הפנימית בלבנון ערב פרסום מסקנותיו של בית הדין הבינלאומי לרצח ר"מ לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, אשר על-פי ההערכות יצביעו על חזבאללה כגורם האחראי לרצח. יצוין כי נושאים אלה עמדו גם במוקד פגישותיהם בדמשק (29-30.7.2010) של עבדאללה מלך סעודיה, פטרונו של סעד אל-חרירי, והנשיא אסד, בעל בריתו של חזבאללה, טרם נסיעתם לבירות, במטרה להרגיע את הרוחות בלבנון.

הזירה העיראקית:  מקתדא אל-צדר, מנהיג הזרם הצדרי, ואיאד עלאוי, ראש סיעת אל-עיראקיה ואחד המועמדים לראשות הממשלה, הגיעו לדמשק (17-20.7.2010) לפגישה עם הנשיא אסד ועם שה"ח התורכי, אחמד דאודאוגלו, וגם קיימו פגישה ביניהם, כחלק מהמאמץ להקמת קואליציה להרכבת ממשלה בעיראק.

הזירה הפלסטינית:  שה"ח התורכי נפגש בדמשק עם ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ככה"נ כדי לדון בפיוס הפנים פלסטיני.

 

עורך יומון סורי ממסדי: ארצות האזור חוזרות לדמשק

העיתונות הסורית והערבית ראתה בפעילות זאת ביטוי להצלחת תפיסתו האסטרטגית של הנשיא אסד, לפיה  הפתרונות לבעיות האזור אינם נמצאים בידי הכוחות החיצוניים אלא בידי הכוחות המקומיים, בראשם סוריה. במאמר שכותרתו 'הפתרונות הם בנו', כתב אסעד עבוד, עורך היומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה כי "... הצעד הגדול ביותר היום בנוגע לאומות ולארצות באזורנו הוא החזרה לדמשק. לו מילתה של דמשק היתה נלקחת בחשבון מההתחלה, לא היו העניינים מתגלגלים לכלל משבר בכל רחבי האזור. מה שחשוב כעת הוא שהתקווה חזרה והמגמה היא 'שהפתרונות לבעיות [האזור] מגיעים ממדינות האזור ולא מבחוץ.'

 

תפיסה זו, שסוריה ותורכיה במיוחד, מצהירות עליה זה שנים, מהווה את הפתח הרחב ביותר לכל הפתרונות האפשריים. אלה העניינים שלנו, אנו מסוגלים לדון בהם ללא גבולות או מגבלות ולהגיע להסכמה ללא כל בלבול..."[2] 

 

דברים דומים כתב זיאד חידר, במאמרו "עתיד האזור נקבע בדמשק" ביומון הסורי אל-וטן: "הפעילות בדמשק, [מהווה] פסגה של מנהיגי האזור או נציגיהם, שנועדה לרקום את עתידו [של האזור] ולקדם את יציבותו, במיוחד נוכח הקשר המיוחד בין דמשק לאנקרה ו[הקשר שהתגבש] לאחרונה בין דמשק לבירות. ביקורו המוצלח בן היומיים של ר"מ לבנון סעד אל-חרירי ושלוש פגישותיו עם הנשיא אסד, הפכו אותו לשותף חדש בגיבוש עתיד האזור, הרחק מהלחצים המופעלים עליו ועל כל הלבנונים.

 

ביקורו של דאודאוגלו [בדמשק] נערך במקביל להגעתם של אל-צדר ועלאוי לעיר ולאחר שיו"ר המועצה העליונה האסלאמית, עמאר אל-חכים הגיע אליה בחודש שעבר. מטרתם העיקרית של ביקורים אלה היא לדון בהרכבת ממשלה עיראקית בבגדאד....

 

יש לחבר את ההתפתחויות האחרונות לכישלונם של  גורמים בעיראק ומחוצה לה להקים ממשלה המשתייכת לזרם פוליטי אחד במדינה ולהעריך כי ממשלת עיראק הבאה תורכב אמנם בבגדאד אבל הקמתה [והגורמים השותפים בה] ייקבעו בדמשק..."[3]  

 

על מרכזיותה של דמשק במלאכת הקמת הממשלה בעיראק הצביע גם אילי שלהוב מהיומון הלבנוני אל-אח'באר:  "נוכח הכישלונות [להגיע להסכמות] בבגדאד ולאחר שנפערו סדקים בהסכמות שהושגו בטהראן, נראה כי כל החוטים [להרכבת ממשלה בעיראק] הם כעת בידי אסד..."[4]

 

המסגרת נקבעת ע"י סוריה; על ארה"ב להתנהל בתוכה

העיתונות בסוריה המדווחת על הפעילות הדיפלומטית הערה בדמשק כורכת פעילות זאת בכישלון ניסיונם של ארה"ב והמערב לפתור את בעיות האזור. אסעד עבוד, עורך היומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה, כתב כי "... חוסר היכולת האמריקאי מותיר לעיראקים ברירה אחת – להגיע להבנות פנימיות על אחדותם הלאומית ועל[הקמת] ממשלה המייצגת את האינטרסים של עיראק ולפנות למדינות האזור על מנת ששיפור המצב הפנימי בעיראק ילווה בפיתוח קשרי החוץ שלה.

 

חוסר היכולת של ארה"ב מביא לכך ש[היא] שולחת לפלסטינים סנטור זקן [הכוונה לג'ורג' מיטשל] שאין לו דבר להציע וזועק [בייאוש]: הו פלסטינים, התפייסו.

 

לבנון נחלצה ממשבר רק כאשר חיפשה את הפתרון בתוכה ובמקביל פנתה [בבקשת סיוע] למדינות האזור. אנו לא אלה שמונעים היום מהגורמים החיצוניים להתערב בעניינינו הפנימיים. זה הם שמכריזים, חד משמעית, על חוסר יכולתם להציע פתרון כלשהו... אנחנו מחזיקים בקלפים שלנו ובפתרונות לבעיותינו. אנו – סוריה, לבנון, עיראק, תורכיה – כולנו..."[5]

 

וסים אל-אחמר, בעל טור ביומון אל-וטן כתב: "שעה שפריז וושינגטון חושבות על יוזמותיהן ו[חושבות] עם מי  לדבר ואת מי להחרים, האזור עד לפעילות מדינית שצירה העיקרי הוא דמשק ואנקרה. השחקנים מבחוץ ייאלצו להתחשב בפעילות זו ואולי אף להישען עליה ולא [לפעול] מחוצה לה."[6]



[2]  אל-ת'ורה (סוריה), 20.7.2010

[3]  אל-וטן (סוריה), 20.7.2010

[4]  אל-אח'באר (לבנון), 20.7.2010

[5]  אל-ת'ורה (סוריה), 20.7.2010

[6]  אל-וטן (סוריה), 21.7.2010