המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עז אל-דין אל-קסאם: מייצרים נשק כל העת למלחמה בציונים
3/8/2010

 

עז אל-דין אל-קסאם: מייצרים נשק ללא הפסקה למלחמה בכובש הציוני

 

בעת ביקורו בסודאן, בספטמבר 2009, אמר ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל: "למרות המצור, סגירת המעברים, ההגבלות, המזימה הגדולה והציים מהמזרח ומהמערב שמונעים מאיתנו את הנשק, אנחנו, השבח לאללה, קונים נשק, מייצרים נשק ומבריחים נשק. זה מה שאללה ציווה עלינו."[1] כעבור חודשיים, בפגישה עם ראשי מפלגות ערביות בדמשק, גילה משעל כי "כלפי חוץ מדברים בעזה על פיוס ובנייה, אולם לאמתו של דבר את רוב הכסף והמאמץ מקצים להתנגדות ולהכנות צבאיות. אנו עוסקים בהתנגדות."[2]

 

לדברי משעל, מלאכת ייצור הנשק ברצועת עזה, לצד הברחתו וקנייתו, נמשכת בהתמדה. באתר האינטרנט של גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של החמאס,[3] ישנו חלק מיוחד העוסק בכלי הנשק המיוצרים ע"י הגדודים ברצועה, כולל מפרטים טכניים, תמונות, פירוט תהליך הייצור והשימוש בנשק זה נגד ישראל.

 

בדף ההקדמה לחלק זה באתר, נכתב כי באמצעות פיתוח בלתי פוסק של כלי נשק חדשים מצליחים גדודי אל-קסאם לרסן את ישראל: "בימים אלו התחלנו להבחין בהישגים איכותיים וחשובים במסגרת פיתוח נשק ההתנגדות [המופנה] נגד האויב הציוני... בהתאם לחוק הקובע את זכותו של האדם להגנה עצמית, שאללה טמן באדם מאז ראשית האנושות. יתר על כן, התחמשות והחזקת נשק נחשבים לחלק מצורכי הג'יהאד, שהוא חובה; ומשום שהחובה, כאשר מבצעים אותה, קשורה לגמול, ההתחמשות ופיתוח הנשק הם קיום מצווה דתית שאללה מעניק תמורתה גמול ללוחמי הג'יהאד.

 

ההתנגדות הפלסטינית, ובראשה גדודי אל-קסאם, חותרת לפצות על החסר הגדול ביכולות החימוש שממנו היא סובלת, בהתמודדות[ה] מול מאגר הנשק המפותח של האויב הציוני. זאת, ע"י המצאת אמצעים חלופיים יעילים דיים, המוכיחים את יכולתה [של ההתנגדות] לרסן את האויב הציוני כדי להגיע למימוש מאזן אימה מולו ... המוחות של [גדודי] אל-קסאם התמסרו [לעבודה] יומם ולילה, והידיים הטהורות שקדו, בזכות היצירתיות שאללה העניק להן, על פיתוח נשק באמצעים צנועים הראויים להיכתב בספר ההיסטוריה של המלחמות..."

 

בדף הסוקר את ההיסטוריה של ייצור כלי הנשק, מסופר על "מחלקת הייצור הצבאי" בגדודי אל-קסאם: "[המחלקה] כוללת את כל ההתמחויות בתחום הייצור הצבאי של גדודי אל-קסאם. יש לה צבא של הוגים, ממציאים, מהנדסים, אנשי מקצוע ופועלים, צבא הממשיך [בעבודתו] יומם ולילה כדי לייצר את תהילת האומה ואת כבודה, צבא החופר בסלע בציפורניו כדי לייצר ללוחמי הג'יהאד [נשק] כדי להילחם בכובש הציוני..."

 

להלן סקירה קצרה של כלי הנשק המוצגים באתר.[4]

 

רקטת הקסאם

בעזה מיוצרים שלושה דגמים של רקטת הקסאם. זוהי רקטת קרקע-קרקע המשמשת את גדודי אל-קסאם לירי אל יישובים ישראליים הקרובים לרצועה ובעבר גם אל יישובים בתוך הרצועה. באתר נכתב: "גדודי אל-קסאם, הראשונים בתחום פיתוח הנשק, ביצעו את הניסיון הפלסטיני הראשון לייצר רקטות מקומיות המאיימות על ההתנחלויות הפזורות ברצועת עזה... תעשיית הרקטות, במיוחד אלו הנקראות קסאם 1 וקסאם 2, נחשבת לתעשייה הצבאית המקומית המדאיגה ביותר את המדינה העברית, במיוחד משום [שהרקטות] מגיעות לתוך עריה ומסוגלות לחדור לעומק הביטחוני הישראלי, הרחק מהמחסומים הצבאיים והחומות החסינות." בנטילת אחריות של גדודי אל-קסאם לירי לעבר שדרות בשנת 2001, המפורסמת באתר, נכתב: "הוי הציבור הפלסטיני: אנו נשבעים לאללה, ונשבעים לכם, שנהפוך את חיי הציונים לגיהינום שאין לשאתו, שניכנס אליהם להתנחלויות ולערים ונוציא אותם מאדמתנו כשהם מושפלים, בעזרתו של אללה... אנו מבטיחים לכם שנהיה נאמנים תמיד עד שנשחרר את כל אדמת פלסטין."

 

על הפיתוח המתמיד של כלי הנשק נכתב: "מאבק המוחות בין הכיבוש להתנגדות הפלסטינית לא פסק, ובכל פעם שכוחות הכיבוש הישראלי מנסים להדק את אחיזתם, לוחמי הג'יהאד פועלים ללא לאות למציאת חלופה כדי שלהבת ההתנגדות תמשיך [לבעור]. האמצעים שלהם מתפתחים בהתמדה, והחיפוש אחר [נשק] חדש היא משימה מתמשכת, והמציאות מוכיחה שבכל יום יש למתנגדים [נשק] חדש. כך הופיעו הרקטות קסאם 1, קסאם 2 וקסאם 3, וכן אל-בנא 1 ואל-בנא 2, אל-בתאר ועוזי-חמאס. השמות רבים, וכולם כלי נשק שעליהם כתוב: 'יוצר בפלסטין'."

 

באתר מוצג המפרט הטכני של שני הדגמים הראשונים של הרקטה:

קסאם 1: אורך: 70 ס"מ, קוטר: כ-8 ס"מ, טווח: 2-3 ק"מ. ראש נפץ קרבי (רש"ק): מכיל כ-600 גרם TNT נפיץ מאוד. לא ניתן לכוון את המשגר במדויק לעבר המטרה.

קסאם 2: אורך: 180 ס"מ, קוטר: כ-12 ס"מ, טווח – 9-12 ק"מ, שלדברי האתר "מאפשר לה להגיע לאזורים מיושבים בתוך הריכוזים הציוניים". רש"ק: מכיל 5-6 ק"ג TNT נפיץ מאוד.

המשגר: לא ניתן להפעילו מרחוק, מוצב בשיפוע על כן בעל שלוש רגליים ומכוונים אותו באמצעות מצפן.

 

 

מרגמה

באתר מסופר על השימוש של הגדודים במרגמות בקוטר של 60 מ"מ, 80 מ"מ וקטרים נוספים, בעלות יכולת דיוק והרס רב, ואשר כוונו לעמדות צבאיות וליישובים ישראליים בתוך הרצועה ומחוצה לה: "[הלוחמים] השתמשו בתחילה בפצצות המרגמה כדי להפציץ עמדות, בסיסים וביצורים צבאיים. בחלוף הזמן ועם ייצור פצצות בעלות קטרים בינוניים, הם החלו להשתמש בהן כדי לכתוש מספר גדול יותר של התנחלויות ועמדות צבאיות הנמצאות [בתוך] הרצועה, כשהן מסבות אבדות ונזקים בנפש וברכוש. התנחלות בולטת כזו היא נווה דקלים, אשר זכתה למנה גדושה מהפצצות האלה... שהדריכו את מנוחתו של האויב הציוני וזירזו את נסיגתו מרצועת עזה, בשל הפגיעות הרצופות והאבדות הקשות שהכיבוש ספג.

 

לאחרונה, ולאחר שההתנגדות השיגה בעלות על פצצות מרגמה בקוטר גדול, הן החלו לתפוס, לראשונה, את מקומן של רקטות הקסאם בהפצצת כמה התנחלויות ציוניות הנמצאות [מחוץ] לרצועה ואשר אליהן הפצצות לא הגיעו קודם לכן, כמו זיקים, מפלסים, כפר עזה וכפר סעד."

 

רקטת נ"ט אל-יאסין

רקטת אל-יאסין היא רקטת נ"ט הנורית מהכתף וחודרת-שריון. דגם אחר מיועד לפגוע באנשים ובמתקנים. הרקטה מורכבת משלושה חלקים: רש"ק שהוא מטען חלול בעל דופן פנימי מתכתי וחרוט קדמי; זנב-טיל שבקצהו סנפיר שניתן לקיפול, כדי לשמור על היציבות ושיווי המשקל של הרקטה בזמן המעוף; ומטען הגורם להנעה הראשונית של הרקטה, המורכב מחומרים בסיסיים ועממיים.

המטול הוא צינור חלול שפתוח משני צידיו, בקוטר פנימי של 40 מ"מ, בעל מנגנון כוונון, צידוד וקביעת מרחק שפועל עד למרחק של 150 מטר.

 

 

מטען חודר [שריון, קרי: מטען קלע]

מטען הקלע שאותו פיתחו הגדודים הוא מטען חלול חרוטי החודר לטנקים וגורם לפיצוצם. ב-2003 הצליח מטען כזה לחדור לטנק מרכבה ולהרוג ארבעה חיילי צה"ל.

מהנדסי הגדודים פיתחו את המטענים כך שניתן להשתמש בכמות קטנה יחסית של חומר נפץ מבלי לפגוע ביעילותם "לשם פיצוץ טנק ציוני באמצעות מטען צד, למשל, היה צורך בכמות גדולה של חומר נפץ שעשויה להגיע עד למאה ק"ג, מה גם שרק אנשי מקצוע מוסמכים יכולים לייצר את המטען [הזה] בקלות. לכן, אנשי אל-קסאם שקדו לפתח מטענים שבהם ישתמשו בכמה שפחות חומר [נפץ], ולא יותר מ-25 ק"ג... מהנדסי אל-קסאם ייצרו מטען קלע שהוא מטען חלול בצורת חרוט שמגבירה את מידת יעילותו. הרכיבים ואופן הייצור של המטען קלים ופשוטים, ולוחם הג'יהאד יכול לייצרו, להכינו, להטמינו ולפוצצו בקלות."

עוד נאמר כי למטענים חשיבות גדולה בהרתעת צה"ל: "גדודי אל-קסאם משתמשים במטען כאשר האויב מנסה לפלוש לעזה, והוא מהווה מסר ברור למנהיגים הציונים – שכאשר הם מתכוונים לפלוש לעזה, אזי עליהם לחשוב טוב לפני [הפלישה, שכן] עזה תהפוך לאש הבוערת מתחת לרגלי הכובשים. בנוסף, [השימוש במטענים] מדגיש את העליונות של המוח הקסאמי בייצור מטענים בצורות שונות, [מטענים] שהפכו לנשק אסטרטגי בהדיפת הפולשים."

 

 

חגורת נפץ

גדודי אל-קסאם ייצרו חגורות נפץ וביצעו פעולות של מסירת נפש, שהיו לנשק אסטרטגי ושינו את פני המאבק עם ישראל: "פעולות מסירת הנפש שאותן ביצעו גדודי אל-קסאם, תחת פיקוחו של המהנדס יחיא עיאש, נחשבות לאחד מאמצעי הלחימה שהפכו את ציר המאבק עם האויב הציוני... במהלך [פעולות אלו] נכנסו לזירת המאבק סוגים שונים של נשק מייצור מקומי, [העשויים] מחומרים עממיים שניתן להשיגם בשפע בשווקים המקומיים. המהנדס ייצר מהם חגורות נפץ בשביל לוחמי הג'יהאד של אל-קסאם שמסרו את נפשם; [הוא גם ייצר מהם] מטעני חבלה שהתפוצצו במקומות שונים בקרב חיילי האויב וקבוצות של מתנחלים, כמו גם מכוניות תופת. הדבר הדהים את האויב, שגייס צבאות כדי לבצע מרדף רציני וארוך אחר המהנדס של אל-קסאם, שעליו אמר גדעון עזרא, סגן ראש המודיעין הישראלי לשעבר, כי 'המקצועיות של המהנדס ויכולתו התגלו במומחיותו וביכולתו להכין מטעני חבלה מכלום.' הפצצות האנושיות המתקתקות האלה המשיכו [בפעולתן] גם כשהחלה אינתיפאדת אל-אקצא, ופעולות מסירת הנפש הפכו לנשק אסטרטגי שהאויב חושש מפניו ונערך לו."

 

 

רקטת נ"ט אל-בתאר

רקטת אל-בתאר שאותה מייצרים הגדודים היא רקטה נגד טנקים, המורכבת מצינור באורך של כמטר ובקוטר של שישה אינצ'ים, ובתוכו פגז הדומה לפגז RPG. הרקטה, המגיעה לטווח של קילומטר, יכולה לשאת יותר מארבעה ק"ג חומר נפץ ולפגוע במטרות במדויק. הרקטה מוצבת על הקרקע ומופעלת באמצעות מנגנון הפעלה מרחוק, כך שהאדם המפעיל אינו צריך להיות במקום השיגור ולכן אינו נתון לסכנה.

 

 

רימון יד

גדודי אל-קסאם מייצרים סוגים מיוחדים של רימוני יד מפלסטיק ומברזל. לרימון יש משגר, שמאפשר לשגרו לטווח של 150 מטר לפחות ולכן הוא חזק יותר מרימוני יד רגילים, ומוטבע עליו מספר סדרתי בדומה לרימונים המיוצרים במפעלים ברחבי העולם.

 



[2] www.paltimes.net, 14.11.2009

[4] בנוסף לכלי הנשק שיוצגו להלן, מסביר האתר כי בעבר ייצרו גדודי אל-קסאם גם "תת-מקלע עוזי". הגדודים הפסיקו לייצרו ב-1996 בעקבות פשיטה של מנגנוני הרש"פ על המפעל והחרמת הציוד וחלקי הייצור.

תגיות