המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות זעם בסעודיה לטקס לוויה מדומה בבי"ס תיכון
9/7/2010

 

תגובות זעם בסעודיה לטקס לוויה מדומה בבי"ס תיכון

 

לאחרונה פורסמה ביומון הסעודי עוכאט' תמונה ובה נראים תלמידי בית ספר תיכון במחוז עסיר בסעודיה משתתפים בטקס לוויה מדומה בחצר בית הספר.[1] בעקבות פרסום התמונה, הורה מושל המחוז לפתוח בחקירת האירוע. היומון עוכאט' פרסם סקירה מיוחדת בנושא, שכללה התייחסויות מצד בכירים בחינוך ואנשי דת. אנשי חינוך שהגיבו על המקרה, אמרו כי הוא מפר את עקרונות ההלכה המוסלמית וכי עיסוק בנושא המוות מותר במקרים מסוימים בלבד. בעלי טורים שהגיבו לאירוע טענו כי יש לעצור מדיניות חינוכית זו ולהדיח אנשי חינוך הפועלים לפיה. מסמך זה יציג את פרטי המקרה ואת התגובות לו כפי שסוקרו בעיתונות הסעודית.

 

לוויה מדומה בבי"ס תיכון

ב-3 ביוני 2010 פורסמה ביומון הסעודי הממסדי עוכאט' תמונה ובה מצולמים תלמידי בית ספר תיכון במחוז עסיר במסדר בוקר בבית הספר, כשהם משתתפים בטקס לוויה. בטקס נראים כמה תלמידים נושאים מיטת מתים ועליה שוכב תלמיד כשהוא עטוף בתכריכים, לעיניהם של תלמידים נוספים העומדים במסדר:[2]

 

 

מושל המחוז: לחקור האירוע לאלתר

בעקבות פרסום התמונה, הורה מושל מחוז עסיר, הנסיך פיצל בן ח'אלד בן עבד אל-עזיז, לגורמים ביטחוניים וחינוכיים לחקור לאלתר את האירוע "הסותר לחלוטין את הסביבה הלימודית ונחשב חריגה ברורה מהמדיניות החינוכית". עוד הורה המושל להגיש לו את תוצאות החקירה במהרה, "כדי לנקוט את הצעדים הדרושים [כלפי יוזמי הטקס]". על-פי הדיווחים, הוועדה שמונתה לחקירת האירוע חקרה את מנהל בית הספר ואת המורה שהגה את הרעיון, וגבתה עדות מ-35 תלמידים שהשתתפו בטקס ומהתלמיד "המת" שהובל בתכריכים לעיניהם של 700 תלמידים.[3]

העיסוק במוות רווח בבתיה"ס בסעודיה

כעבור כמה ימים, פורסמה ביומון עוכאט' כתבת תחקיר נרחבת בנושא, שבאה להמחיש את תופעת העיסוק במוות בבתי הספר ולדון בה. תחילה סופר בה על תלמיד בשם מוחמד שהובל למקום חשוך שממנו בקע קול מפחיד. לדברי תלמידים, מדובר בשיטת הטפה שבה בחרה 'המנהלה להגברת התודעה האסלאמית' בבית הספר, כדי להזכיר לתלמידים את המוות ואימתו וכי הוא גורלו של כל אדם. מאז חלפו עשר שנים, אולם הפחד לא חדל לשלוט בחייו של מוחמד בכל צעד שעשה, מחשש שהמוות עומד לבוא עליו בכל רגע. בכתבה צוין כי מוחמד הוא דוגמה אחת מבין רבות לתלמידים הסובלים מקידוש תרבות המוות והטמעתה בשכלם בכפייה.[4] בהמשך הכתבה הובאו תגובות של אנשי חינוך, אנשי דת ובעלי טורים סעודיים. הורים שהתייחסו לנושא התנגדו לשימוש בשיטות חינוך המבוססות על הפחדה.

 

בכירים בחינוך: להטיף לחיים ולא למוות

אנשי חינוך שהגיבו על האירוע אמרו כי הוא מפר את עקרונות ההלכה המוסלמית וכי הנביא מוחמד לא נהג לדבר על המוות בציבור אלא רק בשעת לוויה. דובר משרד החינוך, ד"ר פהד אל-טיאש, אמר בתגובה למקרה כי משרד החינוך מטיל על מינהלות החינוך אחריות לכל העניינים הקשורים לבתי הספר, כולל חריגות מהפעילות הבית ספרית ומתכניות הלימוד. בכירים בחינוך העוסקים בדעוה בבתי הספר אמרו כי מדובר ברעיון בלתי נבון המפר את ההלכה המוסלמית שבאה לעודד חיים וצמיחה יותר מאשר להזכיר את המוות.

 

דברים דומים אמר יו"ר מועצת הנהלת האגודה המדעית הסעודית למחקרים בנושא דעוה, ד"ר ח'אלד אל-קורישי, וקרא למטיפים לשים לב מי קהל היעד שלהם. לדבריו, אזכור המוות אינו נחוץ תמיד והטקסטים ההלכתיים מטיפים לצמיחה ופיתוח [ולא למוות]. אל-קורישי הוסיף כי הצגת לוויות אסורה ומהווה אמצעי הטפה שגוי, משום שהנביא מוחמד וחבריו לא נהגו לעשות זאת.

 

חבר סגל ההוראה במכללה למורים, ד"ר ח'אלד בן עבד אל-רחמן אל-שאיע, אמר כי פתיחת יום הלימודים בהטפה מסוג זה אינה ראויה: "אין זה ראוי להביט בחיים בצורה אפלה. אין מנוס מלצפות לעתיד ולשדר אופטימיות; ההטפה צריכה להינתן בנסיבות ספציפיות ועל המטיף להיות מאומן". אל-שאיע טען כי אין אפילו חדית' אחד המוכיח שהנביא מוחמד הפך אירוע שמח להטפה הכוללת אזכור למוות: "אין בידינו מידע על כך שהנביא מוחמד דיבר על הקבר בציבור, אלא רק כאשר היה בבית הקברות...".

 

ח'דיג'ה אל-רשיד, מנהלת בית ספר לבנות בסעודיה, התנגדה למדיניות ההפחדה בבתי הספר: "כאשת חינוך, אני מתנגדת לרעיון או לסגנון העושה שימוש באלימות מילולית, בפרט בעידן הנוכחי. בעבר נעשה שימוש בסגנון זה, [אולם] כיום הוא אסור לחלוטין, משום שלכל מעשה יש השלכה, ולא ניתן להצליח בדבר כלשהו ללא שימוש בדיאלוג ובשכנוע הנשען על אהבה. רק כך נגיע ליעדנו... אם אחת המורות [בבית ספרי תשתמש באלימות מילולית], אנקוט לאלתר צעד ראוי...".

 

חבר מועצת השורא לשעבר: מחנכים את הנוער לשנוא את החיים

חבר מועצת השורא לשעבר, ד"ר מוחמד אאל זלפה[5], אמר כי טקס הלוויה המדומה מעיד כי יש בבתי הספר בסעודיה שרידים של תנועת 'הצחוה'[6]: "כאשר קראתי את הפרשנויות לדיווח [על הלוויה], הבנתי שהיא אחת מהתופעות שאנשי הצחוה משפיעים באמצעותה על שכלם של הצעירים, וגורמים להם לשנוא את החיים ואת העולם, ולחפש את הדרך הקצרה והקלה ביותר לעולם הבא ולבתולות גן העדן. זאת אף אם הדבר כרוך [בביצוע] פעולות טרור ובנטישת משפחותיהם".

 

כדוגמה לדבריו הזכיר אאל זלפה את הילה אל-קציר, צעירה סעודית שנעצרה לאחרונה על-ידי שלטונות סעודיה באשמת השתייכות וסיוע לארגון אל-קאעדה, ואמר כי היא מהווה דוגמה למתרחש בבתי הספר לבנות: "[הילה אל-קציר] היא אחת מאותם מתבגרים שמוחותיהם מולאו באידיאולוגיות ובתפיסות השונאות את החיים [הגורמות להם] ללכת לשדות המוות, לשנוא ולנטוש את משפחותיהם המונעות מהם לעשות כן. כמה משפחות [אף] מושפעות מהצחוה עד כי הן שמחות כשמתבשר להן שאחד מבניהן נעשה סגפן ואדוק מבחינה דתית".

 

אאל זלפה קרא לפטר עובדי חינוך המאמינים באידיאולוגיה של הצחוה: "מורים אחדים עדיין מחזיקים באידיאולוגיה זו – מנהל בית הספר שהורה לתלמידים לעטוף את התלמיד בתכריכים, אמר שהמוות הוא הדרך היחידה להינצל מהעולם השקרי... יש להדיח ממערכת החינוך את אלו המחזיקים באידיאולוגיה זו, שהם רבים בבתי הספר, באוניברסיטאות, במכללות ובמכונים שלנו".           

 

בעלי טורים סעודיים: להדיח מחנכים העוסקים בתרבות המוות

בעלי טורים סעודיים שהגיבו על המקרה, טענו כי יש לחדול ממדיניות ההפחדה בבתי הספר ולהדיח אנשי חינוך הנוקטים אותה. במאמר ביומון הסעודי אל-וטן תהתה בעלת הטור הליבראלית הסעודית חלימה מוט'פר כיצד ייתכן שמדיניות זו עודנה ננקטת בבתי הספר. במאמר כתבה מוט'פר: "... לאירוע יש השלכות נפשיות חמורות על התלמידים, מאחר שהיום שלהם [בביה"ס] נפתח בצפייה בחבר חי וקיים עטוף בתכריכים, שחבריו נושאים אותו על מיטת המת ומלווים אותו ביניהם, בשעה שהם עומדים במסדר. בשביל מה?! כדי להפחיד אותם מפני [עשיית] פשעים ועוונות? האם כך אנו מעודדים את הנערים הללו הניגשים לחיים עם שאיפות וחלומות לעתיד, להאמין בדת ולעבוד את אללה?! האם ייתכן שדבר שכזה עדיין קורה למרות מלחמתנו בטרור ובקיצוניות?!

 

חשבתי שמדיניות זו – שהתייסרנו בה שנים ארוכות – הסתיימה מאז שמשרד החינוך הודיע על [כוונתו לערוך] רפורמה במינהלות החינוך ובבתי הספר. פעם הייתי קורבן [של מדיניות זו] בחטיבת הביניים. אני זוכרת היטב את היום שבו הכינו המנהלת שלנו וכמה מורות את חומרי הדת... כיור [לרחיצת] נשים מתות, כדי לתת לנו הרצאה על ייסורי הקבר... בסוף הרצאתה המפחידה [המנהלת] לימדה אותנו הקטנות כיצד עלינו לעטוף בתכריכים את אמהותינו או אחיותינו, אם הן ימותו פתאום. כמה אכזר, עצוב ובלתי נשכח היה יום זה: תלמידות רבות התעלפו, בעוד אחרות נאנקו מרוב בכי ופחד. אני מצאתי עצמי [סובלת] מסיוטי מוות בכל לילה... הטרגדיה היא שפעילות בית ספרית מבעיתה זו ליוותה אותנו בכל שלב במרבית שנות לימודינו.

 

אילו שיעורים ואילו חומרי לימוד ניתן 'לבלוע' או 'לעכל' לאחר 'הצגת מוות' שכזו? מי אמר שעידוד לאדיקות דתית מבוסס על פגיעה בתרבות החיים?! האם אנו דוחפים אנשים לפחד מהמוות ומהקבר כדי שיתפללו, יאמינו בדת ויתרחקו מדברים אסורים?!... על משרד החינוך לפקח על בתי הספר לבנים ובנות, כדי להגן עליהם מפני התנהגות בלתי חינוכית זו. על ההורים וכל מי שעד להתנהגות זו – לדווח עליה. הדבר החשוב עתה הוא שחקירת האירוע... תסתיים בענישה חמורה [של מבצעיו], ושלא יתקבל לעולם תירוץ [שהאירוע נעשה מתוך] כוונות טובות... [ראוי שהעונש] ישמש לקח למי שמבקש טרור עבור ילדינו באמצעות תרבות המוות והקברים".[7]

 

דברים ברוח דומה כתב בעל הטור הסעודי עבדאללה בן בג'אד אל-עותיבי במאמר ביומון הסעודי עוכאט': "... אנו זקוקים לעמדה נחרצת כלפי התנהגות זו, כגון: הרחקת מטילי אימה אלה מהדור הצעיר; ענישת המורים והמנהלים המשתתפים [באירועים מעין אלו], כדי ללמד את האחרים לקח וכדי שהסביבה הלימודית תטוהר מהשפעות שליליות אלה. [ראוי שהענישה תתבצע] על-ידי העברתם לתפקידים מנהלתיים בהם לא יהיה להם קשר לדור הצעיר והם לא יוכלו להשפיע עליו... בבמות השיח הדתי... בבתי הספר, בפעילות החוץ כיתתית, במחנות הקיץ ובמסגדים יש מי שמאמץ שיח מאיים כלפי הנוכחים – [שיח] הנשען על הפחדה מפני ייסורים, גורל מר ועונש... זהו סילוף של עקרונות הדת והאמונה... יש להרחיק מטילי אימה אלו, משום שהפחדה לבדה היא צעד לעבר הטרור".[8]

 

 



[1]  יצוין כי בעבר נמתחה ביקורת על עידוד תרבות המוות בבתי הספר בסעודיה. במאמר ביומון הסעודי אל-וטן, תחת הכותרת "מה קורה בבתי הספר לבנות?", תקפה בעלת הטור הסעודית הליבראלית חלימה מוט'פר את מערכת החינוך הסעודית הנוקטת טקטיקות חסרות פרופורציה של הפחדה ואשר עוסקת באופן מוגזם בנושא המוות. לטענתה, הפצת "תרבות המוות" זו היא הסיבה להתפשטות הטרור בסעודיה.

ר' דוח ממרי

[2]  עוכאט' (סעודיה), 3.6.2010

[3]  עוכאט' (סעודיה), 7.6.2010

[4]  עוכאט' (סעודיה), 17.6.2010

[5] אאל זלפה היה חבר מועצת השורא שהגיש לראשונה בשנת 2005 המלצה להתיר נהיגת נשים בסעודיה. ראה דוח ממרי:

"הדיון הציבורי בסעודיה על נהיגת נשים"

[6] 'הצחוה' היא תנועה רדיקלית בסעודיה המונה אנשי דת סעודיים אדוקים בראשם השיח' סעד אל-בריכ. השיח'ים סלמאן אל-עודה ועאיד אל-קרני שאף הם השתייכו בעבר לתנועה זו, ידועים כמי שמיתנו דעותיהם בשנים האחרונות.

[7] אל-וטן (סעודיה), 18.6.2010

[8] עוכאט' (סעודיה), 10.6.2010