תגובות חריפות במצרים לדרישת ארה"ב להנהיג חירויות פוליטיות במדינה
ב-6 לאפריל 2010 התעמתו מנגנוני הביטחון של מצרים עם מפגינים מתנועת האופוזיציה ה-"6 באפריל"[1], אשר רצו לציין מלאת שנתיים להקמת תנועתם, ועצרו עשרות מהם. בעקבות עימותים אלה פרסמה מחלקת המדינה האמריקאית ב-7 לאפריל, הודעה המביעה חשש מפני מעצר האזרחים המצריים וקראה למצרים לאפשר לכל אזרחיה להביע את עמדותיהם הפוליטיות בחופשיות ולהשתתף בתהליך הפוליטי במדינתם."[2] הודעה זו זכתה לביקורת קשה במצרים: שה"ח המצרי, אחמד אבו אל-ר'יט, אמר ליומון רוז אל-יוסוף כי הודעת מחלקת המדינה האמריקאית נובעת מלחצים פנימיים המופעלים על הממשל האמריקאי והוסיף כי מצרים תחליט לבדה בענייניה הפנימיים ולא תאפשר לחולל בתוכה זעזועים חברתיים.[3] דובר משה"ח המצרי, חוסאם זכי, טען כי ההודעה האמריקאית מהווה התערבות בענייניה הפנימיים של מצרים ומתעלמת מכך שהעצורים כבר שוחררו.[4] היומון הממסדי אל-גומהוריה הוביל את ההתקפה על הודעת ארה"ב בתקשורת המצרית.
להלן תקצירים ממאמרים בנושא שהופיעו ביומון:
עורך אל-גומהוריה: מצרים לא תהפוך לרפובליקת בננות
עורך אל-גומהוריה, מוחמד עלי אבראהים, תקף את דרישותיה של ארה"ב ממצרים וציין כי מצרים תגיב בתקיפות על כל התערבות אמריקאית בענייניה הפנימיים: "ארה"ב אינה חדלה מלהתערב בענייני [הפנים]... של מדינות [אחרות], בעודה חושבת עצמה לאפוטרופוס של היקום ולאחראית על החירויות והדמוקרטיה בעולם. וושינגטון אינה רואה בכך התערבות, היא סבורה כי זו אחת מחובותיה כמפקחת על ביה"ס לחירויות, אף כי ה'מפקחת' עצמה הפרה לא אחת חירויות: היא הקימה את בתי הכלא המגונים ביותר בעולם: אבו ר'ריב בעיראק, גואנטאנמו בקובה ואלקטרז בארה"ב. למרות זאת, היא מתגרה ומתערבת בענייני [פנים]... בעיקר במצרים, כמדינה הערבית הגדולה ביותר, משום שנפילתה תקל [על ארה"ב] לכפות את רצונה על האזור...
לפיכך, הודעת הגינוי של משה"ח האמריקאי למעשי השלטון המצרי כלפי כמה ממשתתפי ההפגנות של ה-6 באפריל אינה מוזרה בעיני... למרות הניסיון הרב שיש לארה"ב [ביחסים] עם מצרים, היא לא הפנימה את העובדה שמצרים לא תהפוך לרפובליקת בננות. מצרים החזקה ... תגיב בתקיפות לכל ביקורת אמריקאית על ענייניה הפנימיים... וושינגטון לא למדה מתגובותיה הנוקשות של מצרים, והמשיכה לבקר אותה...
האמריקאים יודעים, למעשה, שהמוניטין שלהם נפגע לאחר גל האופטימיות ששטף [את העולם] בעקבות נאומו של אובמה באוניברסיטת קהיר ביוני 2009. הערבים והמוסלמים המתינו רבות להתפוגגות חששם מפני נטייתה המתמדת של ארה"ב [לצד] ישראל. הציפייה התארכה ווושינגטון עודה מתמודדת עם האתגר הגדול ביותר שלה – מילוי התחייבויותיה ביחס לבעיה העיקרית של הערבים - פלסטין...
השימוש בארה"ב – יהיה לרועץ לאופוזיציה הבלתי חוקית
נוכחותה [של ארה"ב] בעיראק הובילה להמשך האסונות... והפכה את המדינה הערבית החשובה הזו לקן של טרור והרג ולכר רחב לארגון אל-קאעדה שעושה בה כרצונו...[ניתן לשער] כי התערבותה של ארה"ב בענייניה של מצרים תגבר בשנת הבחירות... והיא תטפח את יחסיה עם האופוזיציה הבלתי חוקית [במצרים] כדי לעוות את פני השלטון המצרי... ואולם על האופוזיציה הבלתי חוקית, על התנועות, ועל הפעילים... להבין כי שימוש בקלף האמריקאי בכל סכסוך עם הממשלה יהיה להם לרועץ. כזכור, ניסיונם של [מנהיג מפלגת אל-ר'ד שריצה עונש מאסר בגין זיוף בבחירות לנשיאות ב-2005], אימן נור, [ראש מרכז אבן ח'לדון ופעיל זכויות האדם העומד למשפט בגין בגידה במולדת],סעד אל-דין אבראהים והקופטים בפזורה לא הוכתרו בהצלחה...
ביכולתה של מצרים לנטרל לחצים אלה לעולמי עולמים ולהציג לעולם תמונה מוארת של בחירות נקיות ושקופות... ולגרום למפקח האמריקאי להתבייש מהלקח שלמד מ[מצרים], אותה החשיב כתלמידתו..."[5]
עבד אל-קאדר שהיב, ראש מועצת המנהלים של בית ההוצאה לאור הילאל, כתב במאמר באל-גומהוריה כי לא ניתן לבטוח בכוונותיה של ארה"ב בהפצת ערכי הדמוקרטיה כל עוד היא עצמה תמכה בדיקטטורות והתעלמה מהפרת זכויות אדם: "מי שעוקב אחר התנהלות הפוליטיקה [האמריקאית]..יודע כי על אף סיסמאות [התמיכה] בדמוקרטיה והשמירה על זכויות אדם [שמפיצה] ארה"ב, היא לא הצליחה ליצור דמוקרטיה באף מדינה.. ההיפך הוא הנכון, היא תמכה בעריצים ובדיקטטורות רבות והתעלמה מהפרה של זכויות אדם במקומות רבים מפלסטין ועד גואנטנאמו שבקובה... ארה"ב מעולם לא הגישה סיוע פוליטי, מורלי או כספי ... בלא מטרה [מאחוריו]... זיוף הבחירות הגדול ביותר היה באפגניסטן, בה נמצאים כיום כ-100,000 חיילים אמריקאים... איך נוכל לבטוח בעדי השקר? כיצד נוכל [להאמין] שהם חפצים [במציאות] דמוקרטית טובה עבורינו?"[6]
המרשם האמריקאי לדמוקרטיה אינו מתאים למדינות ערב
צפות אבו טאלב, בעל טור ביומון אל-גומהוריה, כתב כי המרשם האמריקאי לדמוקרטיה אינו עונה על צרכי מדינות ערב ולערבים דרושה דמוקרטיה מסוג מיוחד: "כל בר דעת וכל מי שעיניים לו מבין כי המרשם האמריקאי לדמוקרטיה עבור מדינות ערב אינו טוב ואינו מתאים כלל. העיקרון הבסיסי בקטלוג הדמוקרטיה שהוצג לנו על ידי ארה"ב מתבסס על הבחירות כאמצעי לקביעת ההנהגה הפרלמנטארית על ידי העם וכאמצעי לבחירת ראש המדינה. אולם, כשהבחירות [עפ"י עיקרון] זה נערכו בעיראק, בפלסטין, בלבנון, אמש בסודאן, ולפני כן, בכווית, בסומליה ובמאוריטניה, הן הזיקו,למרבה הצער, למצב העמים והמדינות בהן התקיימו...
לא הוכח עד כה כי הבחירות הן ה[פתרון] המתאים ביותר ל[מדינות] ולעמי ערב. [גם אם] תוצאותיהן מדויקות ושקופות הן מהוות תמיד מקור לספק ולדאגה מצד הזוכה והמפסיד. נראה כי אנו זקוקים לדמוקרטיה מסוג מיוחד, המסוגלת ל[עקוב] אחר כוחה של כל קבוצה, עדה או מפלגה בחברה; [דמוקרטיה] היכולה לסנן את המועמדים ולבחור [מתוכם] את המועמד ההגון והלא מושחת; [דמוקרטיה] המסוגלת לשמור על האחדות הלאומית ולהתנגד לכל מגמות הפילוג, בין אם [מצד] ארה"ב או [מצד]...קבוצות או עדות. אני סבור כי דרושה דמוקרטיה ערבית מסוג מיוחד!..."[7]
התשובה לטענות ארה"ב - רפורמות פוליטיות וכלכליות
במאמר אחר, בשבועון הממסדי אל-מצור, כתב שהיב כי ההצהרות האמריקאיות האחרונות מזכירות את הצהרות ממשל בוש ביחס למצרים והעריך כי השלטון במצרים יכול להתמודד עם טענות אלה ע"י רפורמה פוליטית וכלכלית: "...העמדה האמריקאית החדשה עושה שימוש בביטויים הדומים לאלה של בכירי ממשל בוש, ביטויים אשר בכירי הממשל הנוכחי נמנעו מלבטאם ביחס למצרים יותר משנה. [הימנעות זו] תרמה להתפוגגות המתח ביחסי שתי המדינות ששרר במהלך תקופת כהונתו השנייה של הנשיא בוש [הבן]...
לעמדה אמריקאית זו קדמו דברי ביקורת של ד"ר מוחמד אל-בראדעי על ארה"ב והמערב על שתיקתם בנוגע למה שכינה 'העריצות באזור הערבי'. [אל-בראדעי] הזהיר כי [שתיקתם] תפגע באינטרסים שלהם באזור ותעודד את הקיצוניות והטרור... זמן קצר לאחר מכן מתח דובר מחלקת המדינה האמריקאי ביקורת על יחסם של מנגנוני הביטחון המצריים למפגינים בכיכר 'אל-תחריר' ודרש מ(מצרים לאפשר) לשחקנים פוליטיים חדשים (להצטרף) לפעילות הפוליטית ... ל(פרסום) העמדה האמריקאית החדשה קדמו גם מאמרים, ניתוחים ודו"חות בכל העיתונים האמריקאיים שהאיצו בממשל האמריקאי להפעיל לחץ על מצרים...ואולי הממשל האמריקאי רצה לאזן את את הטון הביקורתי שלו נגד ישראל באמצעות טון ביקורתי נגד המדיניות המצרית, על מנת שלא ייראה כלפי פנים כאילו (ארה"ב) שמה לה למטרה את ישראל בלבד...
עלינו לחכות ולראות מה יקרה בעתיד, האם וושינגטון תמשיך באותה גישה כלפי מצרים?... השלטון המצרי מסוגל - באמצעות הכלים שברשותו- ... למשוך את השטיח מתחת לרגלי מי שרוצה להתערב בענייני הפנים של מצרים... הוא יכול לגבש לו"ז לתהליך של רפורמה פוליטית בדומה ללו"ז של הרפורמה הכלכלית... וכן להגיב בחריפות על מעורבות בפרשות שחיתות."[8]
[1] ראו דוחות ממרי על תנועת ה-6 באפריל: גורמי
אופוזיציה במצרים קוראים למרי אזרחי; מצרים:
השביתה, המהומות וסיקורן
7.4.2010,www.state.gov [2]
[3]רוז אל-יוסף (מצרים), 12.4.2010
[4] אל-גומהוריה (מצרים), 9.4.2010
[5] אל-גומהוריה (מצרים), 15.4.2010
[6] אל-גומהוריה (מצרים), 15.4.2010
[7] אל-גומהוריה (מצרים), 15.4.2010
[8] אל-מצור (מצרים), 14.4.2010