המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אל-אהראם: להגביר בידודה של ישראל; להדק הקשר עם סוריה
28/4/2010

 

אל-אהראם: להגביר את בידודה של ישראל; להדק את הקשר עם סוריה

 

לאחרונה ניכרת החרפה בטון המצרי התקיף כלפי ישראל מחד, ואהדה כלפי לבנון וסוריה מאידך. בביקור פתע שערך ב-24 באפריל 2010 בבירות, אמר שה"ח המצרי, אחמד אבו אל-ר'יט, כי טענת ישראל שסוריה העבירה טילי סקאד לחזבאללה היא "שקר גדול" והבהיר כי מצרים תעמוד לצד סוריה ולבנון במידה שישראל תתקוף אותן. אבו אל-ר'יט אף אמר כי ביקורו בלבנון לא נועד להעביר מסר מישראל ללבנון, שכן מצרים אינה מעבירה מסרים מ"האויב" למדינה אחות. לדבריו, טרם נקבע מועד לפגישה הצפויה בין נשיא מצרים, מובארכ, לנשיא סוריה, אסד, אך הדגיש כי אסד תמיד יתקבל בברכה במצרים.[1]

מאמר המערכת שהתפרסם ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם בחלוף יומיים קרא למדינות ערב לא להושיט יד לישראל אלא לבודד אותה, וצפה התפתחות חשובה ביחסים ההיסטוריים בין מצרים לסוריה בימים הקרובים. להלן תרגום חלקים מהמאמר:[2]

 

ישראל האויב, לבנון האחות

"באחריות רבה מיהרה מצרים ללבנון על מנת להביע עימה סולידאריות ולהדגיש כי הדיבורים על הברחת טילי סקאד מסוריה ללבנון הם שקרים מגוחכים. קהיר שלחה את שר החוץ שלה, אחמד אבו אל-ר'יט, במהירות רבה, לא מפני שהיא מעבירה מסרים מגורמים לא ערביים ללבנון, אלא משום שההנהגה המצרית רצתה לשלוח מסרים מלבנון לגורמים האחרים, במיוחד בישראל. תשובתו של אבו אל-ר'יט הייתה רבת משמעות, ישירה וכנה כאשר אמר: 'אינני נושא שום מסר מהאויב [למדינה] ערבית אחות'...[3]

 

מה שהודגש [בביקור של אבו אל-ר'יט בלבנון] הוא שקהיר מכריזה על הסולידאריות שלה עם לבנון וסוריה מעל אדמת לבנון, ושהיא משגרת מסר ברור ובטון שאינו משתמע לשתי פנים בשאלה מיהו האויב ומיהי האחות. פעם נוספת, קהיר – עם ההיסטוריה הארוכה שלה – אינה צריכה להכריז מהן עמדותיה, לאיזה צד היא נוטה או היכן ביטחונה הלאומי. סביר להניח שהאחרים הם אלו שאינם מבינים שהמטרות [של מדינות ערב] הן לחלוטין אותן המטרות, אך יתכן ויש מגוון דעות באשר לפרשנות של [מטרות אלו] ולאופן מימושן.

 

מצרים תומכת בלבנון כולה, גם בחזבאללה

המסר השני החשוב כאן הוא שקהיר הדגישה באמצעות שר החוץ שלה כי מצרים דואגת ללבנון כולה, גם אם האיום מופנה בעיקרו לחזבאללה. זהו מסר קבוע בעמדותיה של מצרים ביחס לכל העניינים הערביים –  היא מתייחסת לכולם בטון אחיד. הדבר החשוב ביותר שמצרים חרדה לו הוא יציבותן של מדינות ערב, שלמות שטחן וכוחן של ממשלות ערב ואף עצמאותן לקבל החלטות בנוגע לשלום או למלחמה. בנוסף, מצרים חרדה לכך ש[אף] גורם ערבי לא יתפתה למלכודת שאת מחירה ישלמו כל הגורמים הערביים.

 

התפתחות חשובה בקשר הנצחי בין מצרים לסוריה

המסר השלישי הוא שמצרים דואגת תמיד לסוריה בהיותה שותפה ללחימה ולמאבק לאורך ההיסטוריה. קהיר מבינה את הקשר הנצחי הזה המחבר בינה לבין דמשק, שכן הדם [המצרי] היה תמיד מעורב [בדם הסורי]. כמו כן, קשרי הייחוס וקרבת הדם נמשכים בין המשפחות מכאן ומשם. לכן לא היה זה מפליא שאבו אל-ר'יט אמר שהנשיא הסורי, בשאר אל-אסד, תמיד יתקבל בברכה בקהיר, ואין זה מוזר שהנשיא בשאר מקפיד להתעניין בשלומו של הנשיא חוסני מובארכ. טבעי הוא שבימים הבאים תחול התפתחות גדולה ביחסי מצרים-סוריה שתשקף את הקשר ההיסטורי הזה בין שתי המדינות.

 

מעבר לעניין המסרים [שמצרים העבירה באמצעות ביקור זה] האחים בלבנון נדרשים להימנע ממתן מתנות חינם לישראל, שכן אין זה רצוי שממשלת נתניהו תגרור את הצדדים הערביים לצאת בהצהרות רברבניות שמי שישמע אותן ישער בדמיונו שישראל היא הקורבן ושברשות הצד הלבנוני או הערבי יש לפתע משהו שיכול לאיים על ישראל [ועל העורף שלה] בצורה מפחידה. תהיה זו תדמית סטריאוטיפית ולא מציאותית. זה מכבר מנצלת ישראל את השקר הזה כדי לסבך את הצדדים הערביים בהצהרות גבורה מדומות המציגות תמונה הפוכה למציאות. רבותיי, ההצהרות והעמדות צריכות לשקף את העובדות בשטח שהחשובה בהן היא שישראל היא מדינה כובשת המסרבת להשיב את האדמות הערביות, שאנו אלו הרוצים שלום ושממשלת נתניהו היא שממציאה אמתלות מופרכות ושקריות כדי לפתוח במלחמות, שהצדדים בה אינם שווים, נגד אזרחים ערביים, אם בלבנון או בעזה. ישראל היא שמסרבת לשלם את מחיר השלום והיא מתגרה אף בארה"ב ובגורמים הבינ"ל כאשר הם דורשים ממנה לדבוק בהסכמים שחתמה, ובראשם הפסקת ההתנחלויות.

 

לבודד את ישראל 

הצדדים הערביים כולם – אלו המעדיפים את המו"מ ואלו המטילים את יהבם על ההתנגדות – אַל להם להושיט יד לממשלת ישראל הקיצונית. מה שדרוש עתה הוא להגביר את בידודה של ישראל, לשים עליה מצור כמדינה כובשת, לחשוף את פרצופה הגזעני ולמשוך את העולם לצד שלנו כך שיתמוך בעניינינו הצודקים. אם מצור השלום לא ישיג את המטרות המיוחלות, נדון בכך בבוא העת."



[1] אל-אהראם (מצרים), אל-מוסתקבל (לבנון), אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.4.2010

[2] אל-אהראם (מצרים), 26.4.2010

[3] הכוונה לדברים שאמר אבו אל-ר'יט בביקורו בביירות. אבו אל-ר'יט נשאל האם הביא עימו ללבנון אזהרות מפני אפשרות שישראל תתקוף את לבנון, והשיב: "איננו נושאים מסרים לאחות ערבית מצד אויב." אל-מוסתקבל (לבנון), 25.4.2010