המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור כוויתי: היתוש הציוני מוצץ את דם הערבים והמערב
15/4/2010

 

בעל טור כוויתי: היתוש הציוני מוצץ את דם הערבים והמערב

 

במאמר המשך למאמרו "תיקן ציוני",[1] משווה בעל הטור הכוויתי פח'רי האשם אל-סיד רג'ב את הציונים ליתושים מוצצי דם וטוען כי הציונים הורגים חפים מפשע תוך שימוש באמצעי לחימה אסורים, כי הם שולטים בפוליטיקה של מדינות העולם וכי יש להם רשת ריגול והעברת ידיעות עולמית.

להלן תרגום המאמר:

 

"בהמשך למאמרנו הקודם על התיקן הציוני, שנתקל בהתנגדות חזקה מצד אתרים ציוניים יהודיים שתרגמו אותו לאנגלית תחת הכותרת Zionist Cockroach, היום נדבר על היתוש הציוני.

 

ליתוש יש תכונה מיוחדת – מציצת דם מקבוצות של בעלי סוג דם ספציפית. נקבת היתוש היא המתמחה בכך. יש לה מאה עיניים, ארבעים ושמונה שיניים, שלושה לבבות ושישה סכינים שהם כמו עוקצים. יש לה שלוש כנפיים מכל צד, והיא יכולה להשתמש בקרני אינפרה-אדום כדי לזהות את הטרף שלה. כאשר היא נועצת את שיניה היא מפרישה ריר המרדים את האזור ומסייע לזרימת הדם, כדי שניתן יהיה למצוץ אותו בקלות.

 

אני משווה את היתוש לציוני: הציוני מוצץ דם – לא רק את דם הערבים, אלא גם את דם האמריקאים משלמי המיסים [ואת דם] האירופאים. הוא מתיר הרג חפים מפשע בתואנה שכל בני האדם נבראו על מנת לשרתם [את הציונים]. היתוש אינו מבחין בין זקן לצעיר, כמו היהודי שאין זה משנה עבורו אם מדובר בהרג של ילד בן חמש או של זקן בן מאה, שהרי הילד יהיה לוחם והזקן יהיה עד להיסטוריה.

 

היתוש עזר להפצת המלריה באמצעות העברת המחלה מחולה לחולה, והציונים העבירו את הפשעים נגד האנושות מארץ לארץ באמצעות שליטתם על הפוליטיקה של המדינות, לטובתם.

 

לגבי התכונה של מאה העיניים – ליהודים יש עמדות תצפית השתולות במאות ארצות, שעוסקות בריגול ובהעברת ידיעות. ואילו בנוגע לששת הסכינים, יש [ליהודים] סוגים שונים של חימוש: פצצות מצרר, פצצות זרחן, ראשי [קרב] גרעיניים וסוגים נוספים של נשק קטלני [המופעל] נגד הפלסטינים. לגבי ארבעים ושמונה השיניים, יש להם ארבעים ושמונה סוגי עינויים [שבהם הם משתמשים] נגד האסירים הערבים. ואילו לגבי שלוש הכנפיים וקרני האינפרה-אדום, אלה הם המטוסים המפציצים חפים מפשע ללא רחמים, תוך שימוש באמצעים החדישים ביותר לשיגור  קרני אינפרה-אדום.

 

מצער [לראות] איך העולם כולו צופה באדישות במעשי טבח נגד ילדים ונשים ובהרס בתים על ראשי יושביהם, בעוד [תושבי העולם] מחייכים וצוחקים, ואיש אינו דורש מישראל לתת דין וחשבון ואיש גם אינו יכול לעשות זאת, בשל החשש מפני עקיצת היתוש הארסית.

 

לכל התחלה יש סוף, ואנו מקווים שאללה הנעלה והכל-יכול יאיץ את ישועתם של אחינו בפלסטין, כדי שזה ישמש לקח למי שאינו רוצה ללמוד [קרי, ישראל]."[2]

 



[1] ראו דוח ממרי שאליו מתייחס הכותב בראשית דבריו.

[2] אל-קבס (כווית), 1.4.2010