המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
התנצחות בין חמאס לרש"פ סביב מדיניות החמאס
1/11/2009

 

התנצחות בין חמאס לרש"פ סביב יחסה של תנועת החמאס לדמוקרטיה, להתנגדות ולסלפיה בעזה

 

בעקבות העימותים האלימים בין החמאס לבין הג'יהאדיסטים הסלפים בעזה, תקפה הרש"פ את התנהגות תנועת החמאס שטבחה בסלפים והצדיקה את מעשיה בטענה שהסלפים איימו על שלטונה. חבר המועצה המחוקקת של החמאס, הידוע בקיצוניותו, ד"ר יונס אל-אסטל, כתב מאמר שבו כינה את הסלפים אויבים, התנער מן הדמוקרטיה, הגן על התהדיאה לצורך מנוחה והתארגנות, ועל הצורך לקבל כספים מאיראן. בתגובה, כתב יועצו של סלאם פיאד, עומר חלמי אל-ר'ול, כמה מאמרים חריפים נגד דברי אל-אסטל ונגד תנועת החמאס. את החמאס האשים באחריות להברחות במנהרות ואת אל-אסטל בהסתה לרצח. אל-ר'ול גם טען כי החמאס עושה שימוש ציני בדמוקרטיה כדי לקבע את שלטונה ונכנעת לתכתיבי ישראל בנושא התהדיאה. לדבריו, הדרג המדיני של החמאס הנחה את אנשי הזרוע הצבאית להסתתר ולא להלחם נגד ישראל והכסף שמקבלת התנועה מאיראן משעבדה לאג'נדה האיראנית. להלן תרגום קטעים מן המאמרים:

 

יונס אל-אסטל (חמאס):

הסלפים הם האיום הגדול ביותר

חבר המועצה המחוקקת מטעם החמאס, יונס אל-אסטל כתב: "העמידה ההרואית מול כל המזימות גרמה לאויבינו לאיים על מבצרינו מבפנים. [אויבנו] גרמו לגידול בהיקף הברחת סמים ומשככי הכאבים כמו טראמל (tramal) ומעוררי חשק מיני, בנוסף לסרטים ותמונות מעוררות יצרים [שהפיצו] באמצעי התקשורת, בבתי קפה אינטרנט, מגזינים וכיו"ב...

 

[אבל] הדבר שמאיים עלינו מכל היום הוא פלישה רעיונית בשם האסלאם. חלק מן האנשים ליקטו כמה נקודות תורפה [בממשלת חמאס], ניפחו אותן ונטעו אותן במוחם של בני הדור הצעיר שאין להם ידיעה בקוראן או במדע [ההלכה]. [אותם צעירים] השתכנעו שהממשלה החוקית ברצועה והתנועה המעניקה לה חסות, אינן דואגות לאסלאם ואינן רוצות ליישם את השריעה. [אותם צעירים מאמינים] ש[למרות שהם למעשה פועלים בניגוד לאסלאם] הם יותר קרובים לאמונה ממנה [מחמאס]. חלקם אף הפריזו וטענו שהתנועה [חמאס] חזרה בה מהאסלאם ושהממשלה כופרת. הם סבורים שהפרעה לה [בפעילותה] או אפילו הפלתה ותקיפת מנהיגיה, קודמים להתנגדות לחילוניות ולאתאיזם שמפיצים כמה פלגים בקרב העם הפלסטיני ... לדעתם, זה חשוב יותר מהתנגדות לכיבוש עצמו..."     

 

הדמוקרטיה נכפתה עלינו

"האנשים האלה [הסלפים הג'יהאדיסטים] סולדים רק לשמע המילה דמוקרטיה, משום שמשמעותה, [לטענתם], שלטון העם, כלומר שהעם שותף לאללה בשלטון או שמתייחסים אליו [לעם] כאל אלוהים. 

 

השאלה היא האם אנחנו הבאנו את הדמוקרטיה לביתנו, או שנולדנו לתוך הכיבוש המערבי והערבי שכפה על האזור חוקות מיובאות וחוקים יציר כפיהם של בני האדם. אנו הם מי שניתצו את האזיקים הללו שעל ידינו ואת הקולר שעל צווארינו. הסתערנו על עמדות מקבלי ההחלטות במיניסטריונים ובפרלמנט כדי לקרב את האסלאמיזציה המלאה [של החברה הפלסטינית]!

 

האם הבחירה שאנו ניצבים בפניה היא בין אסלאם לבין דמוקרטיה, או שמא בין דמוקרטיה לבין דיקטטורה, עריצות ושלטון היחיד המסתתרים תחת כסותה של הדמוקרטיה? חשוב מכך, האם אנו מאמצים את הדמוקרטיה על כל חסרונותיה, או שאנו לוקחים ממנה רק את הבחירות והקלפיות? האם הייתה דרך אחרת לעצור את ההידרדרות הפוליטית, את הקזת הדם המוסרית וכיו"ב, זולת המאבק הפוליטי [השתתפות בבחירות]? האם היו מטילים עלינו מצור על מגוון צורותיו אלמלא האמינו [אויבינו] שניצחוננו בבחירות מאיים על תוכניות החיסול שלהם ועל הדמוקרטיה המזויפת [שלהם]? האם [עדיפה דרכם] של אלה החולקים עלינו [הסלפים הג'האדיסטים], הרוצים [לעשות] שינוי באמצעות שפיכות דמים ואיברים קרועים שיובילו לעוינות ולשנאה בתוך הבית האחד והשכונה האחת, [שנאה] שעשרות שנים [לא] יצליחו למחות? האם יוכלו היתומים, האלמנות, [האנשים] השכולים והפצועים לשכוח את דמם [שנשפך] ואת יקיריהם?..."

 

אסלאמיזציה באמצעות הפרלמנט

"הקפדנו להכניס למועצה המחוקקת יותר אנשי דת המתמחים בהלכה ובחוק האסלאמיים. חתרנו להשתלט על ועדת המשפטים, שהיא הוועדה החשובה ביותר, והיא הוועדה היחידה שיו"ר שלה, המדווח בשמה לפרלמנט ורוב חבריה הם מסיעת חמאס, בנוסף להשתתפותם של אנשי ההלכה ופוסקי ההלכה שלנו בוועדה... 

 

החוק החשוב ביותר שחוקק לאחרונה הוא חוק הזכאה [צדקה]. הוקמה רשות שתהיה אחראית לגבית הזכאה מהעשירים והענקתה לעניים. כמו כן [שינינו את] חוק העונשין הקובע שיש להוכיח את הפשע בכל אמצעי ההוכחה שבהלכה האסלאמית והרחבת [תחום] ההרשעה, כך שהוא כולל גם את תחומי [הפשיעה] החדשים באמצעות טלפונים ניידים, מחשבים וכיו"ב. ישנם עשרות חוקים הממתינים לתיקון ולאסלאמיזציה....

 

הצדקת התהדיאה

"האם ההתנגדות לא זקוקה מדי פעם לייצב את נשימתה, או זקוקה למה שמכונה 'מנוחת הלוחם', במהלכה תארגן את שורותיה ... ותתקן את הציוד שנפגע?...

 

האם לא ברור שתקופות הרגיעה לא נועדו למנוחה והתרגעות [ואין פירושן] שאנו בוטחים בכוונות האויב הבוגד? האין פעולת 'האשליה המתפוגגת' ולקיחתו בשבי של החייל גלעד שליט תוצר של הרגיעה? האם העולם לא היה עד לעמידה האיתנה של גדודי אל-קסאם מול התקפת השיגעון הציונית עלינו בנשק החדיש ביותר ובאינטנסיביות דמיונית, במשך למעלה משלושה שבועות, עד שהיהודים נאלצו להפסיק את התוקפנות באופן חד צדדי כשהמתקפה האחרונה היתה שלנו? האם לא הוכח שתקופת הרגיעה הכרחית כדי להתכונן?.."         

 

סיוע מאיראן הוא לגיטימי

"האם מדינות ערב [ביקשו] למלא את חובתן לתמוך בעמידתנו האיתנה ואנו דחינו אותן ופנינו לאיראן? האין היא [איראן] מדינה אסלאמית? האם בעמדותיה המדיניות ותמיכתה בהתנגדות אין היא עדיפה על מדינות ערביות רבות שטוענות שהן סוניות, [אבל] מארחות בשטחן בסיסי צבא אמריקאים והצלבנים עושים בשטחן ככל העולה על רוחם, ללא חשבון וללא פיקוח?..."

 

מטרת האסלאם אינה הענשה

"האנשים האלה [הסלפים הג'האדיסטים] זועמים כשהם רואים חתונה שמתהוללים בה או שיש בה כמה נשים מפורכסות, ולא עפים ראשים, ולא נקטעות ידיים ולא מולקים גבים. הם מבכים את ההלכה שאינה מיושמת לדעתם. זה עניין רציני, אבל אנו יכולים לומר בהקשר זה שההלכה אינה רק העונשים הקבועים בקוראן, אלא היא הדת כולה. המדיניות ההלכתית מבוססת על יישום הדת וניהול העולם לפי הדת. ראש הממשלה וכמה מחברי הפרלמנט והשרים מנהיגים את תפילת יום השישי ותפילות ציבוריות [אחרות], הם האחראים להטפת מוסר ולקביעת הלכות. הם מקפידים לכוון את [פעילות] ההטפה באמצעות משרדי ההקדשים, התקשורת ומערכת החינוך. הודות לאללה הצלחנו להעניק לאנשים ביטחון ומזון. הרשות [הפלסטינית] משלמת משכורות באמצעות הלוואות נושאות ריבית [שהיא לוקחת] ומענקים מדיניים. ממשלת החמאס לא לקחה אפילו דולר אחד בהלוואות נושאות ריבית ולא קיבלה סיוע מכספי המדינות התורמות וכל הבנקים סירבו לשתף איתה פעולה. למרות זאת היא משלמת את המשכורות במועד, גיבשה תקציב תפעולי ומסייעת ככל האפשר לעובדים ולעניים. אנו מוציאים לפועל תוכניות המצמצמות בהדרגה את התלות שלנו בכיבוש... 

האנשים האלה אינם יודעים שהתנאי ליישום העונשים הקבועים בקוראן הוא לספק את צרכי האנשים, כדי שאפשר יהיה לבצע את המותר, ושהאסלאם שואף למחילה ולא ליישום עונשים הקבועים בקוראן והמשטר שלו מבוסס על מניעה לפני טיפול..."

 

הסלפים בשירות האויב 

האם זה נכון [מצד הסלפים הג'האדיסטים] להפנות את מירב כעסם כלפי הממשלה והחמאס, או שההיגיון מחייב להתאחד מול הסכנה היהודית לאזור כולו ולא רק לעם הפלסטיני. אם נניח שהמלחמה האחרונה או מתקפה עתידית, חס וחלילה, תצליח לשבור את כוחנו, להפיל את הממשלה ולהחליש את גדודי אל-קסאם, מה יעשה [האויב] לשאר הפלגים, או אפילו לאלה שפוגעים בכבוד הממשלה ורואים בה, מתוך בורות והיסח הדעת, את האויבת הראשונה במעלה? מי יודע, אולי האויב כבר חדר לשורות [הסלפים הג'האדיסטים] והוא מכוון את מעשיהם באופן שמשרת את האינטרסים שלו באופן שרוב המעורבים במזימה אינם מודעים לה..."[1]

 

תגובת הרש"פ:   

מנהיגי החמאס אחראים להפצת מוצרים אסורים

בתגובה לטענת אל-אסטל כי הסלפים החלו לאיים על החמאס וגרמו לגידול בהיקף ההברחות, טען אל-ר'ול: "המומחה אל-אסטל מודה כי ההפיכה [תפיסת השלטון בעזה ע"י חמאס], אשר העניקה הרשאה לפתוח מנהרות להברחת סוגים שונים של סחורות, הביאה להגדלת היקף הברחת סמים, משככי כאבים ומעוררי חשק מיני, אך הוא מיהר להפוך את העובדות על פיהן כאשר ניסה להדביק את האשמה ל'אויבים'. הוא מתעלם מן הקולגות שלו מקרב מטיפי האסלאם, ראשי ההפיכה המפקחים על פעולות ההברחה, הרווחים המהירים והפצת הסחורות המסוכנות בקרב הנוער כדי לשעשע אותו. [סחורות] אלו הורסות את עמודי התווך המוסריים, המדיניים והתרבותיים של החברה ופותחות פתח לכל התופעות המפוררות את המשפחה הפלסטינית שהיא הגרעין של החברה..."

 

מדיניות החמאס עודדה את הסלפים הקיצונים

"אשר לקביעת אל-אסטל כי 'האיום החמור ביותר עלינו הוא הפלישה הרעיונית בשם האסלאם', התריס אל-ר'ול בפני החמאס: "מי קובע את אמות המידה של האסלאם? מי הרשה לכם לחשוב שאתם אפוטרופסים של הדת האסלאמית? האם לא כל מי שאומר את השהאדה הופך למוסלמי מבלי להתחשב בכוונותיו? האם דת האסלאם איננה דת המקלה על [מאמיניה]? מי הרשה לקבוצות הקיצוניות לשקוע בהאשמת האחר בכפירה ובבגידה? האם אין זו מדיניותכם וההפיכה השחורה שלכם? האין זה אתה עצמך שהיה מן הראשונים שהסיתו לרצח [אנשי פת"ח] בשם הדת כמי שפסק: 'אכנס באמצעותו לגן העדן [על ידי הריגתו]'"[2]

 

בכיר בחמאס מתנער מן הדמוקרטיה

אל-אסטל טען כי החמאס לא בחרה בדמוקרטיה אלא זו נכפתה עליה. על כך הגיב אל-ר'ול:  "האם לא החוקים [הדמוקרטיים] הם שהביאו אותך ואת תנועתך למועצה המחוקקת? האם לא הגעתם לשלטון באמצעות הצבעה בקלפיות. מדוע [השתתפתם בבחירות] אם אתם מתנגדים להן עקרונית? מדוע קיבלתם אותן כבסיס למשפט ביניכם לבין יריביכם ובני עמכם? האם זו תקופת הכיבושים האסלאמיים או שהזמנים השתנו והעולם התפתח והאנושות זקוקה לפיתוח מנגנוני חייה. עמים תרבותיים הפרידו בין השלטון לבין הדת משום שהדת מבטאת קשר מיוחד בין האדם לבין בוראו ואסור לתומכי הדת הזאת, או דת אחרת, לכפות את דתם על אחרים מבני העם, משום שחופש הפולחן מובטח לכל ללא יוצא מן הכלל...

 

תנועת החמאס אינה מעוניינת בדמוקרטיה.היא מתייחסת אליה כ'כבל' או קולר על הצוואר ... היא רצתה לקחת מן הדמוקרטיה מה שהיא רוצה ואינה מוכנה להתחייב לחובות דמוקרטיות לחלוטין. מי שעקב אחר הצהרות נציגי תנועת החמאס במועצה המחוקקת ולאחר הקמת הממשלה העשירית, הבחין שהם הודיעו בפה מלא כי ממשלתם היא 'אלוהית' והיא תישאר עד השחרור ועד מתי שירצה אללה, לכן הם קרעו לגזרים את החברה, פגעו בעמודי התווך של האחדות הלאומית ובמרקם הלאומי החברתי כדי להגיע לאסלאמיזציה כללית של החברה, כלומר להגיע אל אמירות אסלאמית מלאה!..."[3]

 

"בתחילה אומר אל-אסטל שהוא אינו בעל בחירה חופשית משום שהאופציה שלו היא אסלאמיזציה והקמת אמירות, אולם תנועתו עיגלה פינות ונקטה מדיניות וטקטיקה המאפשרות לה להשתמש בדמוקרטיה בצורה מכוערת. היא רצתה לבחור ממנה רק מה שמתאים לה, כלומר להגיע לשלטון ולמוקדי [קבלת] ההחלטות ואחר כך לסגור את שערי הדמוקרטיה ולהתנגד לכל מגמה של [קיום] בחירות, אף כי לטענתו, הוא ותנועתו מוכנים לקבל [קיום בחירות נוספות]. נזכיר להם את החוזר שהפיצו חברי הפרלמנט שלהם ומנהיגיהם בגדמ"ע שבו הם מתנגדים לקיום בחירות, אלא כעבור שנתיים מן היום שבו יושג פיוס [בין פת"ח לבין חמאס], משום שהם הבינו כי ההצבעה בקלפיות לא תהיה לטובתם. בנוסף, כאשר כל הקבוצות הסלפיות והפונדמנטליסטיות האסלאמיות וכן תנועת החמאס והאחים המוסלמים מקבלים את הדמוקרטיה היא רק אמצעי להשגת מטרותיהם הצרות... זה מוכיח את התנגדותם לעקרון השותפות. הם אינם יכולים לקבל את האחר יהא אשר יהא, אלא אם הוא חלק מהם והוא פועל לפי רצונם ולפי הגיונם המעוות..."

 

על טענת אל-אסטל, כי התהדיאה משרתת את החמאס וכי גדודי אל-קסאם נלחמו בגבורה, כתב אל-ר'ול: "השאלה, ד"ר יונס, האם עצרתם את ההידרדרות המדינית וכיצד. הבא לנו דוגמה לכך! אינך חש בושה כאשר אתה מדבר על הידרדרות מדינית ומוסרית? היכן הקזת הדם אם לא בהתנהגותכם, בטרור המאורגן שלכם נגד בני העם הפלסטיני במחוזות עזה? אם קבלת העיקרון והאופציה של הסדר מדיני ומדינה פלסטינית בגבולות ה- 4 ביוני 67 כולל מזרח ירושלים והבטחת זכות השיבה לפליטים על בסיס החלטה 194 נחשבת להידרדרות מדינית, מהי מדיניותכם? האם יש לכם תוכנית שונה? האם להשקפתכם השוני טמון בישיבתכם על כס השלטון במקום ההנהגה החוקית? האם זהו ההבדל? והאם הוא עולה בקנה אחד עם הקריאה הקודמת לאחדות השורות? האם הצלחתם להגן על המפעל המדיני וכיצד? מדוע אינך מציג את תוכניתכם? האם לא אתם קרעתם את המפעל המדיני ופגעתם באחדות הארץ, העם והבעיה [הפלסטינית]? האם לא אתם קרעתם את המשפחה ואת הבית המאוחד...?

 

החמאס מכרה את ההתנגדות בזול

כיצד הפכה ה'תהדיאה' לאינטרס של החמאס ושל הנהגת ההפיכה כעת? מדוע כל מי שרוצה להמשיך בהתנגדות במחוזות עזה הוא בלתי לאומי? מה השתנה, הוי אנשי חמאס? האם לא ביצעתם לאורך שנות שלטון הרש"פ פעולות חבלה בכל פעם שהגיע מועד ההיערכות מחדש של הצבא הישראלי? האם לא הפצתם מאות חוזרים שהרעילו את אווירת ההסכמה הלאומית, תוך הטחת האשמות מכוערות ביותר וגידופים מכוערים ביותר בהנהגה הלאומית - האשמות בטלות בשם ההתנגדות? מה השיגה החמאס כתוצאה מן ה'תהדיאה'? מה עמדתכם היום ביחס להתנגדות? האם ההישגים האלה אינם מעידים על כך שחמאס מנשקת את ידי האויב הישראלי ומקבלת את תכתיביו, רק כדי שיקבל אתכם ואת שלטון ההפיכה הבלתי חוקית שלכם על חלק מן המולדת שחטפתם בכוח הזרוע בניגוד לרצון העם וההנהגה המדינית וכתוצאה מרפיסותם של חלק מן האנשים שקשרו קשר עמכם? מדוע אתם מדברים על ההתנגדות בגדמ"ע ומהי מטרת ההתנגדות הזאת? האם אין מטרתכם להרוס את הביטחון והסדר שהשיגה הרש"פ בשנתיים האחרונות? האם אין מטרתכם להחזיר את התוהו ובוהו, לחבל ולהרוס את הישגיו הצנועים של העם הפלסטיני? מהי תקופת ה'הודנה' ד"ר אל-אסטל? כיצד אתם מקבלים 'הודנה' של עשרות שנים ללא הסכם עם האויב, רק כדי לא לסכן את הנהגתכם ולהגן על הפיכתכם? האם אינך סבור ד"ר יונס שאתם משרתים את האינטרס של הכיבוש, את התוקפנות, את תוכניות האויב ומזימותיו? מה מבדיל ביניכם לבין שאר הכוחות העוינים את העם הפלסטיני? היכן התבונה בהפיכה שלכם?... היכן אתם והשיח' קרדאוי, בעל פסקי ההלכה המוזמנים בשכר? היכן אתם וחלוצי ההגנה על אופציית ההתנגדות והסירוב שישאלו אתכם באיזה מחיר זול מכרתם את ההתנגדות?..."[4]

 

אנשי הזרוע הצבאית נעדרו מהמלחמה בעזה

"[בעת המלחמה בעזה] גדודי אל-קסאם לא נכחו בעימות, אלא הונחו ע"י הנהגתם הביטחונית והפוליטית להסתתר ולפשוט את מדי הצבא; להשאיר את העימות לגורמים לאומיים אחרים ולהתעניין בענייני הפנים של עזה, כלומר להתמקד ברדיפת אנשי מנגנוני הביטחון ולוחמי תנועת הפת"ח ולהחזיקם במעצר בית במקום לאפשר להם להצטרף לעימות... הם עצרו כ-1200 איש במעצר בית. כמו כן הפנו אנשי החמאס את אש הנשק הבוגדנית שלהם לעבר עשרות לוחמים לאומיים. אפילו ארגוני זכויות אדם מקומיים, אזוריים ובין-לאומיים גינו את הפשעים ואת הטרור של החמאס בעזה. הוי אסטל, היכן העימות? מי אמר שנלחמתם? מדוע לא תשאל את התושבים ואת פלגי ההתנגדות האחרים כולל הג'יהאד האסלאמי? ..."

 

אשר להצדקתו של אל-אסטל את קבלת הסיוע מאיראן כתב אל-ר'ול: "האם הכסף האירני אכן תמים, טהור לא פוליטי לשם שמים? האם הכסף האיראני נשלח אליכם מתוך אהבה ותמיכה באופציית ההתנגדות? או שלכסף האיראני יש מטרות גלויות וברורות שחייבו אתכם לקבל את האג'נדה של בעלי ההון? האם לא החרבתם את הזירה הלאומית ולא פגעתם ביסודות המפעל הלאומי בשל שיקולי הכסף האיראני?..."[5]           

 



[1]  http://213.42.28.59/forum/showthread, 17.8.2009; ww.palestine-info.info, 22.8.2009

[2] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 22.8.2009

[3] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 23.8.2009

[4] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 24.8.2009

[5] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 25.8.2009