המחנה המתון בעולם הערבי:
תוצאות הבחירות בלבנון - תבוסה איראנית
ניצחון זרם אל-מסתקבל וכוחות ה-14 במרץ בבחירות לפרלמנט בלבנון, נתקבל בברכה בקרב נציגי המדינות הערביות המתונות שראו בכך, יותר מכל, את הפסדה של איראן ובעל בריתה – ארגון חזבאללה. מאמרים בעיתונות הערבית טענו שהעם הלבנוני הצביע בעד "לבנון ערבית" ונגד שאיפותיה ההגמוניות של איראן והתערבותה של סוריה בענייניה של לבנון. היו שפירשו את התוצאות גם כהצבעה נגד ממשלת ישראל בראשות נתניהו, אשר ציפה לניצחון חזבאללה, בחפשו עילה ליציאה למלחמה נוספת.
העיתונות המצרית אף תקפה את מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, שטען כי תוצאות הבחירות אינן משקפות את דעת הרוב בלבנון והמשיך לדבוק בעקרון "השליש החוסם". עורך היומון אל-גומהוריה הזהיר מפני כוונתו של נסראללה לחולל משבר שלטוני בשירותה של איראן וקרא למדינות ערב למנוע זאת.
Editor of Al-Sharq Al-Awsat: victory for the concept of coexistence, and an Arab Lebanon
Editor of the London daily Al-Sharq Al-Awsat Tariq Al-Homayed wrote that "The victory of the March 14 Coalition in the parliamentary elections in
When the Lebanese sensed the danger in store for their country they voted to reject the Iranian project. For this reason, the victory of the majority should not be described as a victory of one group over another or of one sect over another because states are not built based on this logic but rather on coexistence and respect for laws and the constitution.
Therefore, the victory of the majority – the overwhelming victory that is – came to protect
Iranian President Mahmoud Ahmedinejad’s opponents do not agree on anything as much as the international isolation from which their country has suffered, whether on the international or regional levels, not to mention the stirring up of sectarian conflict. If the Iranians themselves are complaining about their political and economic isolation and have realized that their country can no longer continue on the difficult path that it is pursuing both on the Arab and international levels then why do the Lebanese want to hand themselves over to
יומון כוויתי: הלבנונים אמרו "לא" לשליחי המולות
אחמד אל-ג'ראללה, עורך היומון הכוויתי האנטי-סורי "אל-סיאסה" כתב: "...הניצחון המכריע והמכאיב של כוחות ה-14 במרץ בבחירות, שיקף את רחשי הלב של האזרחים המתנגדים לכך שמולדתם תשמש תיבת דואר להעברת המסרים של המשטרים בטהראן ובדמשק. הם דבקים בלבנון כמדינה חופשית, ריבונית על כל שטחה ולא מדינונת הנתונה ל'שלטון חכם הדת [השיעי]'...וכפופה להנהגת הטוענים ל'ניצחון אלוהי' מזויף.
ציבור [התומכים] של זרם 'אל-מסתקבל' ובעלי בריתו בכוחות ה-14 במרץ, שיצאו באינתיפאדה ["אינתיפאדת הארז"] בעקבות רצח ראש הממשלה [לשעבר] השהיד רפיק אל-חרירי, אמרו את דברם בכל העצרות וההזדמנויות. הם הדגישו את התנגדותם להשתלטות של גורם פנימי על השלטון או לשיתוקו [באמצעות 'השליש החוסם']. הם הביעו את התנגדותם לכך שלבנון תשמש בת ערובה של אינטרסים חיצוניים ולכך שחזבאללה יפנה את נשקו אל הזירה הפנימית כפי שארע ב 7 במאי בשנה שעברה [2008].
ההשתתפות האינטנסיבית של [זרם] אל-מסתקבל ובעלי בריתו בבחירות לפרלמנט היא תגובה לכל מעשי ה'מפלגה האלוהית' [חזבאללה] הזאת בארבע השנים האחרונות. תומכי ה -14 במרץ הגיעו לקלפיות כשהם מתעלמים מאיומים של נסראללה מצד אחד ושל בעל בריתו מישל עון...מצד שני...
תוצאות הבחירות בלבנון שבו והדגישו את עקרונות הריבונות ואת כשלון הטענות של [מישל] עון ונסראללה שיש להם רוב למעשה. התוצאות... הדגישו חד משמעית את התנגדות העם לתוכנית האופוזיציה החותרת לקשור את לבנון למדיניות של ברית עם איראן וסוריה. בוחרי "מהפכת הארז" הצביעו למען עצמאות מדינתם והצלתה מציפורניהם של אלה הנגררים אחר שלטון המולות.
על נסראללה להבין היטב שאת הטקטיקות הכושלות שלו ואת מנהיגותו השקרית הקשורה ל'שלטון חכם ההלכה' לא ניתן ליישם בלבנון - לא באיומים בנשק ולא בהצגת טענות שקריות בנוגע לדמוקרטיה [המתבצעת] דרך הקלפיות, [אותן קלפיות] אשר הוכיחו שהוא הפך למנודה על ידי הרוב בלבנון... "[2]
מאמר ב"אל-חיאת": הלבנונים הצביעו נגד איראן, סוריה וישראל
בעלת הטור ראע'דה דורע'אם כתבה ביומון הלונדוני הסעודי אל-חיאת: "...הלבנונים לא הצביעו לאמריקאים או לסעודים, לא משנה עד כמה מבורכת הייתה העזרה האמריקאית או הסעודית. הם הצביעו נגד הפיכתה של לבנון לבסיס איראני...הם הצביעו נגד השימוש בלבנון כזירה של הפלגים הפלסטינים שמושבם בדמשק, ונגד חזרתה של ההשפעה הסורית ללבנון, על כל מנגנוניה. הם הצביעו נגד ישראל של בנימין נתניהו, שהריר נוטף מפיו בשעה שהוא חולם על התחמושת של שלטון חזבאללה, כעילה ליציאה למלחמה שתאפשר לו לחמוק מלחצי השלום שמפעילים עליו אמריקה והקהילה הבינ"ל.
ניצחה בבחירות הזהות הלבנונית של לבנון. הבחירות גם מצביעות על מפלתה של הרפובליקה האסלאמית של איראן בזירה הלבנונית והערבית בכלל. יש חשיבות למסר המשוגר לארה"ב, לפיו בבחירה בין איראן והנשיא אחמדי-נז'אד לבין ארה"ב והנשיא אובמה, בחרה לבנון באובמה ובאמריקה..."[3]
עורך היומון המצרי אל-גומהוריה: טענות נסראללה – דברי הבל
עורך אל-גומהוריה, חבר הפרלמנט מחמד עלי אבראהים, תקף את תגובתו של חסן נסראללה להפסד של חזבאללה בבחירות: "משורר ערבי אמר: 'אם הטיפש מדבר, אל תענה לו. תגובתך הטובה ביותר תהא השתיקה. מילותיו חשפו את מבושיו, ואם תתעלם ממנו הוא ימות מעוגמת נפש'. למען האמת, חשבתי להתעלם מדבריו של השיח' חסן נסראללה על ניצחון [מחנה] הרוב, או כוחות ה-14 במרץ... אך כשראיתי שהשיח' חסן מדבר דברי הבל, מהם משתמע כי תוצאות הבחירות אינן משקפות את [דעת] המוני העם, החלטתי להפריך את טענותיו...
חסן נסראללה צוחק על הלבנונים. העם הגדול והחשוב הזה נטה לכיוון של המדינה הלבנונית 'הערבית' וסרב להיכנע לעושי דברה של איראן. תוצאות הבחירות בלבנון מוכיחות שהעמים לא שוכחים [מי] פגע בהם. הלבנונים לא ישכחו לעולם את הניסיון להפוך את מדינתם הדמוקרטית, המתגאה בניסיונה הפרלמנטארי הרב, למדינונת בבעלות פרסית, לחוף הים התיכון.
הלבנונים לא ישכחו לעולם את התמונה של עלי ח'אמנא'י, המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית באיראן, ביולי 2006, כשהוא מניף קלצ'ניקוב ואומר: 'אנו האיראנים, ננצח את אמריקה בלבנון'. כאילו שהמדינה היפה הזאת הפכה לזירה של חיסול חשבונות בין טהראן לוושינגטון... מדוע הלבנוני צריך לשלם מחיר כבד בשל מלחמה בשלט רחוק שמנהלת איראן באמצעות חזבאללה, ולאבד בגללה את פרנסתו, את חייו, את ביתו, את ילדיו ואת אשתו?...
כוונותיו הרעות של חסן נסראללה נחשפו לעיני כל, כאשר הכריז שלמרות תוצאות הבחירות, אין מנוס מלשמור על [עקרון] השליש החוסם, שהתקבל בדוחה. כאילו נסראללה הודיע קבל עם ועדה שתוצאות הבחירות לא אומרות דבר עבורו והוא עודו דבק בהמצאה המוזרה [שנכללה] בהסכם דוחה, לפיה הרוב [בפרלמנט הלבנוני] לא יכול לקבל כל החלטה בלא הסכמת 'השליש החוסם', בעל זכות הווטו...
לתוצאות הבחירות יש משמעות אחת בלבד והיא [הצורך] בהרכבת ממשלת אחדות לאומית עם האופוזיציה... מטרת ניסיונותיו של נסראללה והצהרותיו היא ליצור משבר שלטוני ולבדות כל סיבה כדי לצאת לרחובות, לשוב ולהטיל מצור על העם הלבנוני ולכפות עליו את השליש החוסם. אם הערבים יסכימו לכך, אזי כאילו הסכמנו לכרות חלק מהאומה הערבית ולהעניקו במתנה לאיראן על מגש של זהב".[4]
הבחירות בלבנון מנתצות את שאיפות ההגמוניה האיראנית
אל-וטן (סעודיה), 10.6.09/ ג'יהאד עוורתאני