מוסדות תרבות בתימן על שם מבצעת פיגוע התאבדות בישראל

אתר החדשות התימני באינטרנט yemenportal.net פרסם כתבה אודות טקס שהתקיים במחוז אב בתימן, שבו נחנכו אולם וספרייה על שמה של המתאבדת הפלסטינית הראשונה, ופא אדריס, שביצעה פיגוע ברחוב יפו בירושלים.[1] בטקס השתתפו אנשי שלטון ובכללם נציגים ממגזר הבריאות של תימן וכן איש חזית השחרור הפלסטינית, סמיר אל-קונטאר, מבצע הפיגוע הרצחני בנהרייה ב- 1974, ששוחרר לאחרונה מן הכלא בישראל. בטקס הושמעו דברי שבח למבצעי הפיגועים ותמיכה בפעולות התנגדות. ילדות קראו טקסטים לאומיים וקצידות לאומיות. להלן תרגום עיקרי הכתבה:

"האסיר המשוחרר, סמיר אל-קונטאר, פתח [את טקס הקמת] אולם וספרייה על שמה של ופא אדריס, מוסרת הנפש הפלסטינית, בבית החולים לאם ולילד במחוז אב [בתימן] בהשתתפות מושל המחוז השופט אחמד אל-חג'רי, ד"ר בלקיס אבו אצבע, נציגת אגודת "כנעאן" לפלסטין שהעניקה חסות לאירוע זה, לצד פוליטיקאים ואישים בכירים וכן עובדי מגזר הבריאות שכיבדו בקימה את הגיבורה, האחות המתנדבת בסהר האדום הפלסטיני - ופא אדריס, שפוצצה עצמה בפעולת מסירת נפש בינואר 2002, הרגה ישראלי ופצעה כמאה."

סמיר אל-קונטאר אמר: "התימנים מגשימים את משמעות [המושג] אחדות ההתנגדות מפלסטין עד תימן ומדגישה תמיד כי הדרך ארוכה ודורשת קורבנות רבים. העם התימני מביע את גאוותו בהתנגדות באמצעות פתיחת אולם על שמה של ופא אדריס. אנחנו, אנשי ההתנגדות בלבנון ובפלסטין, התחלנו תקופה חדשה, הנקראת בפינו תקופת הניצחונות, שבה גילינו כי כוחו של האויב העושק הוא אגדה שקרית שנבעה מחולשת הערבים ולא מכוחו של האויב, שהוא חלש יותר מקורי עכביש.

אנו מצפים למערכה הבאה והיא תתרחש לבטח, משום שהאויב הזה אינו יכול עד לרגע זה להודות כי הובס, ולכן הוא שוב ינהג בטיפשות ויתקוף את ארצנו, אך אני אומר לכם שלוחמי הג'יהאד של ההתנגדות האסלאמית התכוננו כראוי, דבר שישמח את ליבכם ואת ליבם של כל התומכים בהתנגדות. ההתנגדות האסלאמית צדקה בכל מה שאמרה וכאשר אומר חסן נאסרללה שמלחמת 2006 [מלחמת לבנון השנייה] הייתה טיול בהשוואה למערכה הבאה, הוא צודק כהרגלו." אל-קונטאר הודה לתימן וקרא לה להיות מאוחדת "משום שתימן מבחינתנו היא מגן ההתנגדות וכדי שתהיה חזקה עליה להתאחד".

מושל המחוז, אחמד אל-חג'רי הביע "גאווה רבה על כך שבאומה הערבית קיימים אנשי התנגדות בעלי כושר עמידה כדוגמת סמיר אל-קונטאר, המהווה מימוש אמיתי של המשך ההתנגדות עד שיושגו היעדים". הוא הוסיף כי "מדינות ערב הגדולות הובסו והן עדיין מובסות [ואילו] בשטחים שעדיין לא הוקמה עליהם מדינה הפכה ההתנגדות לקוץ בגרונו של האויב. לאחר שהאויב ניגף בלבנון בעזרת אללה ע"י ההתנגדות וע"י השהידים והאסירים, שוחררו האדמות הלבנוניות, כפי שהאויב נסוג מעזה הודות להתנגדות."

אל-חג'רי האשים את ישראל בחיסול ערפאת ובהרס התשתית הפלסטינית וטען שלמרות זאת "נמשכו ההתנגדות ופעולות מסירת הנפש, ונכשלה גדר ההפרדה הגזענית, כלומר, ההתנגדות לא נכנעה אלא פרצה את הגדר וחטפה את החייל גלעד שליט. להתנגדות יש נוכחות חזקה מאוד ברמה העולמית וישראל היא הנצורה. אילו הרימו מדינות ערב את ראשיהן ואילו ניצלו את ההתנגדות בעזה - הן היו משנות את קמפ דיוויד ודברים נוספים."

ד"ר בלקיס אבו אצבע ברכה את סמיר אל-קונטאר בהיותו "אחד מסמלי כושר העמידה של הערבים" ואת "הסמל האחר [של ההתנגדות] - מוסרת הנפש ופא אדריס". לדבריה, "סמלים אלה של מסירת הנפש והעמידה האיתנה בגבורה הם שיחזירו לנו את אדמותינו הכבושות. מה שנלקח בכוח יוחזר רק בכוח. העמדות האלה הן שירימו את ראשם של הערבים. הבעיה הפלסטינית הייתה ועודנה הבעיה הראשית של הערבים. שלום צודק ואמיתי במזה"ת ייכון רק אם תיעלם הישות הציונית העושקת –אשר פגעה בעניינים מקודשים וביצעה את הפשעים הנתעבים ביותר - ורק אם יוחזרו האדמות הערביות הגזולות."