המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נאום אסד על ישות הטרור הציונית בתכניות הלימוד בסוריה
15/2/2009

 

נאום אסד על ישות הטרור הציונית ייכלל בתכניות הלימוד בסוריה

 

שר החינוך הסורי, עלי סעד, הצהיר בוועידה בנושאי חינוך שנערכה בראשית פברואר 2009 בח'רטום, כי התפיסות בדבר אופייה הטרוריסטי של הישות הציונית, אותם הציג נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בנאומו בפסגת דוחה ב-16 בינואר 2008, יוכנסו לתכניות הלימוד בסוריה.

 

בנאומו בפסגת דוחה, הצהיר הנשיא הסורי כי ישראל ביצעה בעזה שואה נאצית חדשה, וטען כי הדם הערבי שנשפך מאז קום מדינת ישראל נועד להביא לכינונה של מדינה יהודית טהורה. אסד קרא ללמד את הדורות הערביים הבאים את העקרונות של "עין תחת עין" ו"שן תחת שן", במטרה להבטיח שהם לא ישכחו את מעלליה של ישראל ולא יסלחו לה.

 

להלן תרגום הצהרת שר החינוך הסורי, לצד קטעים מנאום אסד:

 

שר החינוך הסורי: במקום "ישראל" ייכתב "ישות הטרור"   

שר החינוך הסורי, ד"ר עלי סעד, הצהיר בוועידה האסלאמית השנייה שעסקה בענייני חינוך ונערכה בח'רטום בראשית פברואר 2009, כי "משרד החינוך הסורי מתייחס לתפיסות ולרעיונות האסטרטגיים שהציג נשיא [סוריה], בשאר אל-אסד, בפסגת החירום בנושא עזה, כאל תכנית עבודה." לדבריו, משרדו ערך פגישה בהשתתפות כל הגורמים האמונים על פיתוח תכניות הלימוד וחיבור הספרים החדשים, ואישר את הכנסת התפיסות שביטא אסד בנאומו אל תכניות הלימוד והספרים החדשים.

 

סעד הסביר כי  מהלך זה נועד להנחיל את נאום אסד ל"דורות הבונים את עתיד האומה" ולהבהיר להם דרכו כי "הישות הציונית היא ישות טרור." השר הסורי טען עוד כי אם הביטוי "לא נשכח ולא נסלח" והביטוי "ישות הטרור" במקום ישראל, יופיעו בספרי הלימוד בסוריה, "יצור הדבר מודעות באשר לישות זו ויהווה תמיכה בל תשוער בלוחמי ההתנגדות בשטח." לדבריו, החינוך בסוריה זוכה להתעניינות ולדאגה ישירה מצד הנשיא אסד ורעייתו, במטרה "להכשיר את הדורות [הבאים] של האומה מבחינת ידע, אידיאולוגיה, ערכים ויכולת לענות על צרכי הפיתוח המתחדש."[1]  

 

יצוין כי בעקבות המלצתה של המשלחת הסורית, קיבלה הוועידה בח'רטום החלטה לכנות את ישראל "ישות טרור" בספרי הלימוד ובתקשורת.[2]

 

בנוסף לכך, סגן המזכיר הארצי של מפלגת הבעת', מוחמד סעיד בח'יתאן, הכריז בקבלת פנים למשלחות שהשתתפו בכנס נוער ערבי שנערך בסוריה בין ה-3 ל-6 בפברואר 2009, כי סוריה "רואה בנוער הערבי את תקוות האומה לחיזוק תהליך הבנייה, ההתקדמות והתמיכה במפעל ההתנגדות לכיבוש ולתוקפנות." כמה מראשי המשלחות שהשתתפו בכנס הביעו הערכה ל"תפקיד שממלאת סוריה בחיזוק תרבות ההתנגדות והעמידה האיתנה", ובאי הכנס המליצו "לעגן את תרבות ההתנגדות כתרבות של הדור הערבי המאמין בכוח החיים, שואף לחירות ועומד מול תרבות הכניעה."[3]

 

אסד: "ישראל – הנאציזם המסוכן ביותר בעידן המודרני"      

בנאום שנשא ב-16 בינואר 2009 בפסגת החירום בנושא עזה שנערכה בדוחה, אמר נשיא סוריה, בשאר אל-אסד: "נקודת המוצא למה שנחליט היום מבוססת על עמידתנו לצד תושבי עזה אל מול השואה הנאצית הישראלית החדשה... [אך הבנתנו] לא תהיה שלמה מבלי שנבין את מהות הבעיה הטמונה לא רק בכיבוש לכשעצמו, אלא בטיב ובאופי של האויב מולו אנו מתמודדים...

 

אויב זה בנה את קיומו על מעשי טבח, קיבע את המשכיותו על גזל והרס והתווה את עתידו על רצח עם. זהו אויב שמדבר רק את שפת הדם, ולפיכך גם מבין רק את שפת הדם. הדם הערבי שנשפך מאז קום [מדינת] ישראל, נתפס בעיני מנהיגיה כדלק ההכרחי [להפעלת] המכונה שלהם בדרך לכינונה של מדינה יהודית טהורה. [מדינה זו] לא תהיה להישג יד, אלא כאשר יושלם תהליך הגליית הלא-יהודים אל מחוץ לפלסטין או השמדת הנותרים מקרבם בתוכה. לפיכך, מה שקורה בעזה אינו רק מענה על הטילים –  [שכן] אם הטילים לא היו קיימים, הם היו ממציאים אותם ומשגרים אותם כדי למצוא תירוץ [לתוקפנותם] – אלא זוהי חולייה אחת בשרשרת ארוכה שמטרתה להגיע לפלסטין שהם דימו בנפשם והתיימרו לטעון שהיא ארץ ללא עם...

 

יש לנקוט בהליכים המשפטיים כדי להעמיד את ישראל לדין, חרף אי-אמוננו ביושרם של הגורמים הבינלאומיים הנוגעים בדבר, על מנת שיירשם מעל דפי ההיסטוריה ש[הישראלים] לא רק גזענים, אלא הם הזן המסוכן ביותר של הנאציזם בעידן המודרני...

 

הוי אחים, אנו אומת שלום, והמוסר הלאומי, הערבי והאנושי שלנו הושתת על השלום. בשל היותנו כאלה, ניסינו לשכוח את מעשי הטבח בדיר יאסין, כפר קאסם, ג'נין, קאנא (הראשון והשני) ושלל מעשי הטבח הנוספים שביצעה ישראל נגד הערבים. ואולם, ישראל מתעקשת להזכיר לנו את האמת לגביה. לאור הזיכרון החד בו אנו ניחנים בתור בניה של ההיסטוריה ובעליה של האדמה, אנו מבטיחים להם שנמשיך לזכור.

 

חשוב מכך, נעמוד על כך שגם בנינו יזכרו. נשמור עבורם את תמונות ילדי עזה, עם פצעיהם הפתוחים ודמם הניגר מעל צעצועיהם. נספר להם על השהידים, [המשפחות] השכולות, האלמנות והנכים. נלמד אותם ש'המאמין החזק טוב ואהוב בעיני אללה מהמאמין החלש', ש[יש לדבוק בעיקרון של] 'עין תחת עין, שן תחת שן ומי שמתחיל הוא האשם' ושמה שנלקח בכוח לא יוחזר אלא בכוח. נסביר להם שמי שלא זוכר את העבר יאבד את העתיד. על קירות חדריהם נתלה שלט עליו נכתוב לכל ילד ערבי הבא לעולם את הסיסמא 'אל תשכח', כדי שהילד יגדל ויגיד ל[ישראלים] 'לא אשכח ולא אסלח'." [4]

 

"על כל ילד ערבי שנהרג נולדים עשרות לוחמי התנגדות"

"אני מדגיש בפני [הישראלים] שפשעי המלחמה שהם מעוללים לא יביאו עליהם בעתיד אלא דורות ערביים בעלי איבה עמוקה יותר כלפי ישראל. חוסנם ורצונם [של הדורות הבאים] יתפתחו מהר יותר מהארסנל הצבאי [שבידי ישראל] ועוצמתם תהיה קטלנית משלו. הפירוש המעשי של הדבר הוא שעל כל ילד ערבי שנהרג, נולדים עשרות לוחמי התנגדות, וש[הישראלים] חופרים במו ידיהם את קבריהם של בניהם ונכדיהם.

 

יש להם היום את האפשרות לזרוע את הזרעים לעתיד בו הם רוצים, לטוב ולרע. ואולם, אחר כך לא תהיה להם אפשרות לקבוע את סוג היבול. הם זרעו דם ולא יקצרו דבר מלבדו. כאשר הנבט יבשיל, הוא יהיה גדול הרבה יותר מאשר הזרע שהנביט אותו."[5]

 


[1]  אל-בעת' (סוריה), 3.2.2009.

[2]  תשרין (סוריה), 5.2.2009.

[3]  אל-ת'ורה (סוריה), 6.2.2009.

[4]  אל-בעת' (סוריה), 17.1.2009.

[5]  אל-בעת' (סוריה), 17.1.2009.