העיתונות הסעודית מתגייסת להגנה על פקיסטן לאחר הפיגועים בהודו

רקע

למרות חומרת הפיגועים במומבאי, התגובות בתקשורת הערבית היו רפות וזהירות ולא נשמעו גינויים חריפים בהשוואה לאירועי טרור אחרים בעולם, כפי שהעידו בעצמם בעלי טורים ערביים[1].

נראה כי בעולם הערבי קיים חשש מהסלמה ביחסי הודו ופקיסטן, בעקבות האשמות שעולות בהודו בדבר מעורבותם של גורמים פקיסטנים בפיגועים. חששות אלו עולים בבירור בעיתונות הסעודית שהתגייסה כולה להסרת האשמה מפקיסטן ולמניעת עימות בין שתי המדינות. כל מאמרי המערכת בעיתונים הסעודים אל-חיאת, אל-ג'זירה, אל-מדינה, אל-ריאץ' ואל-וטן הוקדשו לעניין זה.

במאמרים נטען כי פקיסטן, כמדינה, אינה בהכרח מעורבת בפיגועים וכי יש לחכות לסיום תוצאות החקירה. במאמר ביומון הסעודי "אל-יום" אף הועלתה האפשרות כי גורמים מערביים ולא פקיסטאנים הם שביצעו את הפיגוע, טענה שרווחה בתקשורת הסורית והאיראנית[2]. כמו כן הועלה החשש מאפשרות של מלחמה בין שתי מעצמות הגרעין, הודו ופקיסטן, ומהשלכות אפשריות של מלחמה זו – רדיפת המוסלמים בהודו והתמוטטות השלטון והכלכלה בפקיסטן. לפיכך, הופנתה קריאה לקהילייה הבינלאומית לפעול להפגת המתיחות בין שתי המדינות, בתקווה כי יתכן ודווקא עת זו מתאימה לשיתוף פעולה בין שתי המדינות היריבות.להלן קטעים מן המאמרים בעיתונות הסעודית:  

עורך "אל-חיאת": להציל את פקיסטן מהתמוטטות אפשרית

עורך היומון הלונדוני אל-חיאת, ע'סאן שרבל, כתב תחת הכותרת "להציל את פקיסטן": "...החוט המקשר בין [הפיגועים] בניו יורק לאלה שבמומבאי, היא שאיפתם של המבצעים להצית מלחמה ארוכת טווח בין הדתות והציוויליזציות... לא ניתן לנתק את ההתקפות על מומבאי מהעימות המחודש בין אמריקה לבין הטרור באפגניסטן... ברור כי הכרעת המערכה הזו [באפגניסטן] - אם היא בכלל אפשרית - תלויה במצב בפקיסטן, בעמדת השלטונות הפקיסטניים ובאחדותם של המוסדות הפקיסטנים, במיוחד הביטחוניים. אל-קאעדה ישמח אם יום אחד נתעורר לקול שאון המלחמה בין הודו לפקיסטן, שתבעיר את הרחוב הפקיסטני ותותיר אותו בידי אלו החולקים את אותם רעיונות עם אל-קאעדה.

תסריט מפחיד אף יותר הוא התמוטטותה של פקיסטן בשל המשברים הכלכליים והביטחוניים, שתביא לצמצום שליטתה של הממשלה המרכזית ונפילת אזורים נרחבים בידי המיליציות והאנרכיות החמושות. זהו תרחיש סומלי של מדינה בעלת ארסנל גרעיני. העולם אינו יכול לשאת את האפשרות שפקיסטן תעבור 'סומליזציה'. הדבר יהיה מסוכן הרבה יותר מההתקפות של ה-11 בספטמבר ומהטעות שביצע ממשל בוש בעיראק. 'סומליזציה' של פקיסטן תביא לשפיכת דם מיותרת באסיה ותעורר חששות בקרב המעצמות שם, כאשר גם סין תתעניין בכל מאבק דמים רחב היקף בין הודו לפקיסטן או בתוך כל אחת מהן.

לא יהיה זה מוגזם לומר שהעולם מוצא עצמו כיום מול משימה דחופה והיא להציל את פקיסטן, מניעת מלחמה בינה לבין הודו ומניעת התמוטטות כלכלית והתמוטטות ביטחונית מסוכנת בפקיסטן. קריסתה של פקיסטן הוא דבר שהעולם לא יוכל לשאת והוא עלול לגלות כי התמוטטותה של סומליה היא מקרה קל וכי הפיראטים הסומאליים הם הכי פחות מסוכנים. הצלתה של פקיסטן היא משימה שהנשיא ברק אובמה לא יוכל לדחות."[3]

"אל-מדינה": למנוע מלחמה בין שתי מעצמות הגרעין

במאמר המערכת ביומון אל-מדינה נכתב תחת הכותרת "הכדור הלא נכון המופנה אל האויב הלא נכון": "יתכן וההתקפות במומבאי והאיומים הקיימים כעת הם הזדמנות אמיתית לביצוע הערכה מחודשת של היחסים בין שתי המדינות ומעבר אל שיתוף פעולה בין השתיים במלחמה נגד הטרור...

הטרור מאיים [גם] על לב הקיום הפקיסטני. הוא פוגע באופן ישיר או עקיף בריבונותה של פקיסטן על אדמותיה  עם כל מתקפה אמריקאית על אדמות פקיסטן המכוונת נגד מי שוושינגטון מגדירה "טרוריסט".

הודו זועמת [לאחר פיגועי מומבאי] ולפקיסטן - הנתונה בפני בעיה כלכלית מסובכת במיוחד - לא חסרים משברים נוספים שיצטרפו לאלו שכבר קיימים. נוכח המתיחות והעצבנות, נוצרו תנאים מתאימים להרפתקאות בלתי מחושבות או לטעויות ש[אחר כך] יהיה קשה לטפל בהשלכותיהן. על הקהילייה הבינלאומית לסייע לשתי המדינות השכנות לפני שתוצת המלחמה בין שתי מעצמות הגרעין החדשות בעולם, ואז, אם מעגל האלימות יתחיל, לא יהיה ניתן להפסיקו."[4]

"אל-וטן": קונדוליסה רייס מלבה את המתיחות במקום להפיגה

מאמר המערכת ביומון אל-וטן טען כי דבריה של מזכירת המדינה האמריקאית בדבר הצורך בשת"פ פקיסטני בחקירת האירוע רק מגבירים את המתיחות בין שתי המדינות: "מי ששומע או קורא את הצהרותיה של שרת החוץ האמריקאית קונדוליסה רייס, במהלך מסיבת העיתונאים שנערכה במסוק שלה לפני נסיעתה ללונדון, חושב שפקיסטן מעורבת באירועים בהודו ומסרבת לשתף פעולה עם ממשלת הודו בכל הנוגע למעקב וחקירה של העומדים מאחורי אירועי הטרור שבוצעו בה לאחרונה. האמת היא שממשלת פקיסטן מיהרה לגנות את שאירע להודו והביעה נכונות לשתף פעולה עם שכנתה הודו מתחילת האירועים...

רייס אינה משקפת את עמדתה האישית אלא את עמדת הממשל האמריקאי הנוכחי. היא יודעת שהצהרות מעין אלו אינן משרתות את המצב שהגיע לכדי משבר בין הודו ופקיסטן... היא גם יודעת שאפילו אם [הטרוריסטים] אכן הגיעו מפקיסטן, אין זה מוכיח דבר נגד ממשלת פקיסטן, הנאבקת בעצמה לאורך זמן עם אותם טרוריסטים. היות ש[רייס] יודעת את הדברים האלו, מדוע היא בחרה לשפוך שמן למדורה במקום להשתמש בנתונים [שבידיה] ולהפיג את המתיחות..."[5]

בעל טור סעודי: מלחמה מטופשת נגד הטרור מולידה עוד טרור

בעל הטור ביומון אל-שרק אל-אוסט, חוסין שובכשי, כתב: "...הודו היתה סמל לכלכלה החדשה ומקום משכנו של 'העולם השטוח', כדברי העיתונאי האמריקאי תומס פרידמן... [עתה] עליה לקצור את פירותיו המתוקים והמרים שלו. [בכלל זה גם] הטרור שנפוץ מסביב לעולם באמצעות זרועותיו הרבות, כמו הסניפים של סטארבקס ומקדונלדס... מלחמה מטופשת נגד הטרור מולידה עוד טרור. העולם זקוק להטות שכם ולפעול יחדיו הרחק מממשלים טיפשים ומכוונות רעות."[6] 

אל-ג'זירה: אין הכרח שממשלת פקיסטן מעורבת בפיגועים

במאמר מערכת ביומון הסעודי אל-ג'זירה, שכותרתו "המלחמה בפתח" נכתב: "פעולות הטרור שאירעו במומבאי היו חמורות מאוד בשל 'איכותן', יעדיהן השונים ומספר קורבנותיהן. הדבר החמור ביותר הוא שהן הציתו מתיחות מדינית וצבאית חריפה בין הודו לפקיסטן, שעלולה להידרדר למלחמה.. ומדובר במלחמה בין שתי מדינות גרעיניות שהמצב הביטחוני בהן מעורער מיסודו עקב המלחמה שמנהלת ארה"ב באפגניסטן...

חשוב להדגיש את ההכרח שלא לערב בין העניינים המדיניים לביטחוניים. קביעה מראש של [תוצאות] החקירה [של הפיגועים] ואי המתנה להן עלולים להשפיע על הליך החקירה עצמו ולהביא להפניית האשמות לכיוון הלא נכון... גם אם הטרוריסטים באו מפקיסטן, אין זה אומר בהכרח שממשלת פקיסטן מעורבת [בפיגועים], שאם לא כן, כל פעולת טרור בינלאומית היתה מובילה למלחמות אין קץ בין מדינות [שונות]. דבר זה היה משמח ללא ספק את הטרוריסטים שמטרתם להביא להרס בהיקף הגדול ביותר."[7]

בעל טור סעודי: יתכן וגורמים מערביים מעורבים בפיגועים

בעל הטור הסעודי, חפיט' אל-רחמן אל-אעט'מי, טען במאמר ביומון הסעודי אל-יום: "גורמי המודיעין האמריקאיים, המערביים והיהודיים אינם רחוקים מלהיות אשמים גם כן [במעורבות בפיגועים], נוכח הרצון האמריקאי לגרום להתלקחות ביחסים בין פקיסטן ולבין הודו, באופן שישרת את האינטרס של בוש וממשלו להותיר אנרכיה באזור, ואובמה לא שונה ממנו בהרבה בעניין זה.  הכרזה על החזקת רב וכמה יהודים כבני ערובה ושחרורם אחר-כך איננה מספקת כדי לשכנע את הממסד הביטחוני [ההודי] שהמוסד 'הישראלי' או גורמי מודיעין מערביים אחרים אינם מעורבים [בפיגועים]!

אמריקה, ישראל ובעלות בריתן הן אלו שמרוויחות הכי הרבה מאירועים אלה. באפשרותן לנצל אותם כדי להרכיב חזית עולמית נגד פקיסטן תחת הכיסוי של הלוחמה בטרור, כפי שעשו לאחר ההתקפות באמריקה [ב-11 בספטמבר].

יתכן ואפשרות זו דמיונית בעיני אחדים, אולם הדבר יכול להיות מציאותי, במיוחד אם ניקח בחשבון את ההצהרות החוזרות ונשנות של דוברי הבית הלבן שפקיסטן היא מוקד הטרור ומהווה סכנה גדולה ביותר לאינטרסים האמריקאים, [שכן] כל מתקפה אפשרית כנגד ארה"ב תצא מאדמות פקיסטן..."[8]      

עיתונאי באל-חיאת: הודו עלולה לנצל את הפיגועים למטרותיה

במאמר תחת הכותרת "היזהרו מספטמבר ההודי", ביומון אל-חיאת, כתב העיתונאי דאוד אל-שריאן:

"...התקשורת המערבית נחושה להדביק למוסלמים את תג הטרור ללא חקירה או הוכחה ונראה כי האירועים בהודו ישיבו את הלהט למלחמה בטרור כביכול. הבעיות הקשורות למצב המוסלמים בהודו, סיבוכיה של בעיית קשמיר והקשר שלה ליחסי הודו-פקיסטן,  לצד החיפוש אחר תירוץ להשלמת התוכנית לרדיפת האסלאמיסטים בפקיסטן - יצרו קרקע פוליטית פורייה לניצול האירוע למטרות פוליטיות ולהכרזה על 'ספטמבר הודי'.

באמצעות 'ספטמבר ההודי' הזה תחזור האווירה של 'ספטמבר האמריקאי'. ייתכן שהאח ההודי העניק ייפוי כוח לאמריקאים לפתוח במלחמות בתת היבשת ההודית, כאשר הודו תהיה אחראית לנהלן מאחר והיא מוכה באובססיית הנקם שדבקה באמריקאים [ב-2001]. מלחמות ופיגועים אלה יגרמו למוסלמים בהודו לחוש באותן רגשות אשם שהיו לערבים ולמוסלמים בשבע השנים האחרונות. הדיבור על שחרורה של קשמיר יחשב לטרור ולקיצוניות מוחלטת בדיוק כמו הדיבור על שחרור פלסטין. יתר על כן, ההתעסקות בעולם ב'ספטמבר ההודי' תשכיח את הנעשה בעיראק, כפי שעיראק השכיחה את מה שקורה בפלסטין..."[9]