מנהל משרד "אל-חיאת" בדמשק מסביר את פשר התפטרותו: "לא אטול חלק במתקפה תקשורתית ומדינית נגד סוריה"
בעקבות פיגוע מכונית התופת שבוצע בדמשק ב-27 בספטמבר 2008, חלה החרפה במתיחות הסורית-סעודית.[1] ביטוי למתיחות זו ניתן בהחלטתם של השלטונות הסוריים למנוע עד להודעה חדשה את הפצתו בסוריה של היומון הסעודי, "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון. בתגובה להחלטה, האשים מקור ב"אל-חיאת" את סוריה בהתנכלות ליומון הן מפני שהוא ממומן ע"י סעודיה והן מפני שהוא מפרסם ידיעות בהתאם לצו מצפונו התקשורתי והמקצועי, מבלי לנסות לרצות את המשטר הסורי. בנוסף, טען מנהל משרד "אל-חיאת" בבירות כי סוריה מצנזרת את היומון באופן מתמיד, ומונעת לעיתים את הפצתו בתדירות של יותר מפעם אחת בחודש.[2]
על רקע המתיחות שהתעוררה בין שתי המדינות בעקבות הפיגוע, הודיע מנהל משרד "אל-חיאת" בדמשק, אבראהים חמידי, על התפטרות ממשרתו לאחר שמונה עשרה שנות עבודה ביומון.[3] במאמר ביומון הסורי, "אל-וטן", האשים חמידי את "אל-חיאת" בפוליטיזציה של הידיעות החדשותיות ומאמרי הדעה שפורסמו בעקבות הפיגוע בדמשק, במטרה לפגוע בסוריה.[4] להלן תרגום עיקרי מאמרו של חמידי ב"אל-וטן" הסורי:
"הקשר שלי עם 'אל-חיאת' החל בראשית שנות ה-90. כל קשר חייב להגיע בשלב כזה או אחר אל סיומו... אני מקווה כי ההחלטה שקיבלתי לעזוב את משרד 'אל-חיאת' בדמשק הגיעה בעיתוי המתאים.
אם הייתי מקבל החלטה זו לפני כמה שבועות, היה זה מוקדם מדיי, שכן אז עוד יכולתי לסקר את האירועים [בדמשק] באופן מתקבל על הדעת, תודות לשיתוף הפעולה מצד השלטונות הלאומיים [בסוריה]. באופן זה, קיבלה העמדה הסורית ביטוי בעיתון של האליטות היוצא לאור בלונדון, מופץ ברחבי העולם ונקרא על ידי מקבלי ההחלטות. שיתוף הפעולה הסורי תרם לכך שהעיתון שמר על קו מאוזן ולא מתלהם, כפי שקרה לעיתונים ערביים אחרים בשנים האחרונות. יותר מכך, הסיקור שהעניק 'אל-חיאת' לפסגה הערבית בדמשק במרץ האחרון – כמו גם להשתתפותו יוצאת הדופן של הנשיא בשאר אל-אסד בועידת מדינות הים התיכון בפריז ולפסגה המרובעת ולביקור של הנשיא ניקולא סרקוזי בדמשק – הסעיר את העיתונים במצריים עד כדי כך שהם פתחו במסע הסתה נגד 'אל-חיאת' ונגדי...
[לעומת זאת], אם הייתי עוזב את אל-חיאת בעוד כמה שבועות, ההחלטה הייתה מתקבלת באיחור רב. ייתכן שאז [כבר] הייתי נוטל חלק במשהו שאינו הולם אותי.
אם כן, מדוע [החלטתי לעזוב דווקא] עכשיו? [בשעה שעזבתי] שיתוף הפעולה הסורי נמשך ואף התגבר, אך אני התחלתי לחוש כי משקלה של העמדה המדינית [של היומון הסעודי] מטיל צל על מדיניות העריכה של 'אל-חיאת'. ניסיתי להצביע על כך כמה פעמים, [וזכיתי] לשיתוף פעולה מצד חלק מעמיתיי ומידידיי. כל זאת עד שהתחלתי לחוש כי מרווח שיתוף הפעולה הולך ומצטמצם לטובת עריצות של מדיניות שנקבעה מראש.
בעת האחרונה הוחמר המצב, כאשר נקודת המפנה הייתה הפיצוץ הטרוריסטי ב'שבת השחורה' בסוף החודש שעבר. הבעיה הייתה נעוצה בפוליטיזציה של חלק מהידיעות החדשותיות וברוח של חלק ממאמרי הדעה... איני כה תמים לחשוב כי ביכולתי לשנות את מדיניות 'אל-חיאת' או לכפות את העמדות של סוריה על מדיניות העריכה של [אל-חיאת]. ואולם, אין ספק כי ביכולתי לקבל החלטה לעזוב פרויקט כזה לפני שהוא מתרחק לחלוטין מאמונותיי.
בימים האחרונים, היו מי שניסו לעשות שימוש פוליטי בהחלטתי לעזוב את 'אל-חיאת' ופיזרו רמזים לגבי אירועים מן העבר.[5] אולם למעשה, החלטתי נבעה מהשגותיי ביחס לידיעות ולמאמרי ההסתה שפורסמו בימים האחרונים בניסיון לפגוע בסוריה בשעתה הקשה. קיבלתי את ההחלטה [לעזוב את 'אל-חיאת'] עוד לפני שממשלת [סוריה] מנעה את הפצת העיתון בסוריה. הרשויות [בסוריה] הודיעו לי כי אני רשאי להמשיך בעבודתי, וכי ההחלטה למנוע את [הפצת] העיתון לא כוונה נגדי או נגד משרד [אל-חיאת] בדמשק, אלא [התקבלה] בשל מה שפורסם במשרדים אחרים.
בכל הנוגע אליי, לא אטול חלק במתקפה תקשורתית ומדינית נגד ארצי בשום מחיר. קיבלתי החלטה לסיים פרק של שמונה-עשרה שנים, ואני מצפה לתקופה חדשה בחיי התקשורתיים."
[1] ראה עדכון ממרי מה-29 בספטמבר 2008: http://www.thememriblog.org/blog_personal/en/10176.htm
[2] www.elaph.com, 2.10.2008. ראו בהקשר זה דוח ממרי מה-16 ביולי 2008:
[3] www.syria-news.com, 5.10.2008.
[4] אל-וטן (סוריה), 7.10.2008.
