עיתון סעודי: ברית אסטרטגית מפרצית-תורכית מול האיום האיראני
בעקבות חתימתם של שרי החוץ של מדינות השת"פ במפרץ ושל שר החוץ התורכי עלי באבאג'אן,[1] על מזכר הבנות אסטרטגי בין מדינות המפרץ ותורכיה - במהלך פסגת שרי החוץ של מדינות המפרץ (2.9.2008) בג'דה שבסעודיה – טען מאמר המערכת של היומון הסעודי "אל-וטן", כי מדינות המפרץ החליטו לראות בתורכיה שותפה אסטרטגית שתאזן את הכוחות מול איומיה וכוחה העולה של איראן. להלן קטעים מן המאמר:
"לאור איומיה של איראן על ביטחון המפרץ והבטחותיה בדבר אסונות, אבדון ודברים נוראיים שיקרו למדינות המפרץ הערביות, שמדיניותן מתאפיינת במתינות ובפיוס, היה זה בלתי נמנע שאותן מדינות יחפשו שותף אסטרטגי שיאזן את הכוחות לנוכח כוחה העולה של איראן. [היה זה בלתי נמנע] מול החרפת הטון הפוליטי הקיצוני של טהראן, הדוגלת בדרך החימוש ומתגרה בעולם על מנת להשיג פצצת אטום.
המציאות האסטרטגית החדשה, אשר הובילה את איראן לאותה עמדה מתנשאת, נוצרה בעקבות האסטרטגיה האמריקאית האווילית שמחקה את עיראק ממאזן הכוחות האסטרטגי האזורי והפכה אותה למדינה שסועה, רווית מריבות מרות ולפרו איראנית. [לא במקרה מרשה לעצמה] טהראן לאיים על וושינגטון בתקיפת בעלי הברית של הכוחות האמריקאים בעיראק!
לאור ההססנות האמריקאית הברורה, שאינה מעידה על ראיה אסטרטגית או על ראיה פוליטית ארוכת טווח, נאלצו מדינות השת"פ במפרץ שלא לסמוך באופן מוחלט על השותף האמריקאי – שערוותו נתגלתה ומדיניותו מהווה אסון לביטחון והיציבות באזור - ופנו ליצירת מאזן כוחות באמצעות אלמנטים פוליטיים [אחרים] באזור.
תורכיה היא מדינה מזרח תיכונית חזקה ומשגשגת מבחינה כלכלית... נטולת שאיפות אימפריאליסטיות או רעיונות להפצת אידיאולוגיה דתית או פוליטית. תורכיה היא שותף אידיאלי בזמן הנוכחי, בעיקר מפני שמפלגת השלטון שם - 'מפלגת הצדק והפיתוח' - מכבדת את המורשת התורכית האסלאמית ואת קשריה של תורכיה עם המדינות ערב.
לאור היציבות הפנימית הניכרת בתורכיה ושאיפתה של אנקרה למלא תפקיד פוליטי פעיל באזור, אשר בא לידי ביטוי בתיווך במו"מ בין סוריה לישראל, ועל סמך יחסים למופת בין תורכיה לשכנותיה ויחסיה המאוזנים עם המערב, ניתן לראות בה מדינה הנוקטת במדיניות אחראית; ניתן לסמוך עליה, בעיקר מפני שהיא אחד הכוחות המשפיעים [ביותר] באזור ומפני שהיא חברה בארגון הוועידה האסלאמית וחברה בברית נאט"ו.
אולם, אסור ששיתוף הפעולה והברית עם תורכיה יגרמו למדינות האזור לזנוח את חיזוק כוחותיהן -
בין אם באמצעות חיזוק יכולותיהן הצבאיות, [יצירת] מנגנוני הגנה משותפים או שמירה על ההישגים הלאומיים [של כל מדינה] באמצעות חיזוק ושיפור המצב הפנימי. כמו כן, על מדינות האזור לחזק את מנגנוני שיתוף הפעולה האזורי בין מדינות השת"פ במפרץ... [על מדינות המפרץ] להתקרב אל השכנה תימן, אשר מהווה עומק אסטרטגי למפרץ, בעיקר לאחר שצנעא הוכיחה את יכולתה לעמוד בפני התערבויות חיצוניות, את יכולתה לשלוט על הביטחון ועל היציבות הפנימית ואת נחישותה לשמור על הביטחון האזורי."[2]
