שר סורי לשעבר: "הממסד האמריקאי עומד מאחורי פיגועי ה-11 בספטמבר"
במאמר ביומון הסורי הממסדי, "תשרין", טען שר ההסברה הסורי לשעבר, ד"ר מהדי דח'לאללה, כי המודיעין האמריקאי הוא שיזם את פיגועי ה-11 בספטמבר, במטרה להכשיר את דעת הקהל בארה"ב לתמוך בתכניות שהוכנו מבעוד מועד לפלוש לאפגניסטן ולעיראק.[1] להלן תרגום עיקרי מאמרו:
"ביום השנה השביעי לאירועי ה-11 בספטמבר, האמת עדיין אינה חד-משמעית והתעלומה נותרה בעינה. ההסבר המיידי והפשוט, על פי הגרסה הרשמית של האירועים, משמש עד היום מושא לביקורת ולעיתים אף לצחוק.
יתכן שהעולם צריך לחכות עשרים וחמש שנה עד שהאמת תצא לאור, ויוצגו המסמכים החשאיים והמידע הסודי סביב מה שקרה. אבל את מי מעניינת האמת?
מה שחשוב, תמיד, הוא השימוש באירועים כדי לבצע אסטרטגיות שהוכנו מבעוד מועד – מה שמעלה את האפשרות שהנפגע עצמו ביצע את המעשה, בעיקר כשמדובר במדינה בעלת אינטרסים אסטרטגיים גדולים כמו ארה"ב.
רבים הם מקרי האלימות והטרור בארצו של הדוד סאם, ואף אחד לא יודע מי עומד מאחוריהם. מי הרג את הנשיא ג'ון קנדי? עד עכשיו, אף אחד אינו יודע את האמת. מי עומד מאחורי הפיצוץ באוקלהומה?[2] מי עומד מאחורי מקרי אלימות רבים, אשר אפשרו אסטרטגיות וקווי מדיניות תוקפניים שהוכנו מבעוד מועד?...
גם כיום, יש עדיין מי שמעלה באופן רציני [את האפשרות] שגופי המודיעין האמריקאים הם שעומדים מאחורי אירועי ה-11 בספטמבר, בין אם באופן ישיר ובין אם [באופן עקיף], באמצעות הקלת המזימה של אל-קאעדה או באמצעות סיבוך [אל-קאעדה] באירועים.
העיתונאי הצרפתי, ת'יירי מייסן, היה הראשון שהעלה את האפשרות הזו וניסה להוכיחה. העיתון [הסורי הממסדי], אל-בעת', פרסם בראשית שנת 2002 את ספרו [של תיירי מייסן] בחלקים. אחריו, העלה אפשרות זו גם מייקל מור בסרטו המפורסם 'פרנהייט 9/11'. כמו כן, לאחרונה הוצג באחד מערוצי הלוויין הערביים סרט תיעודי בשם '11 בספטמבר – סיפור אחר'.
עצם העלאת השאלות פירושה שישנו ספק לגבי הגרסא הרשמית, [גם] מבלי שתהיה הוכחה אמיתית למעורבות של גופי המודיעין האמריקאיים [בפיגועים]. ואולם, ניתוח הגיוני של הפילוסופיה האינסטרומנטאלית 'הפרגמאטית' המובילה את הלך המחשבה של הפוליטיקאים האמריקאים, מחזק את האפשרות שהממסד האמריקאי מעורב במעשה הטרור הזה.
האינסטרומנטאליות האמריקאית מבוססת על העיקרון המקיאווליסטי הידוע לפיו 'המטרה מקדשת את האמצעים'. המטרה הייתה לפלוש לאפגניסטן, להתקרב לקווי הגז והנפט של הים הכספי ולאחר מכן לפלוש לעיראק ולקבע בקרקע את מוטותיו של אוהל החד-קוטביות.
התכניות הללו היו מוכנות וערוכות [מבעוד מועד], וכל שנדרש היה למצוא אמתלה להתחיל באופן מיידי ביישומן. ואמנם, הזעזוע בעקבות [אירועי] ה-11 בספטמבר יצר דעת קהל אמריקאית התומכת במלחמה, בתוקפנות ובטירוף בן ימינו, לו נפלו קורבן אפגניסטן, עיראק והיציבות העולמית בכללותה.
אין אף אחד המאמין כי ניתן היה לפלוש לאפגניסטן ולעיראק באותו אופן ובאותה מהירות, אלמלא אירועי ה-11 בספטמבר. כך היה זה תמיד: המטרה מקדשת את האמצעים."
