תחקיר ב"אל-אהראם": מעורבות איראנית ושיעיזציה באיי קומורו
העיתון המצרי אל-אהראם פרסם ב-1 במאי 2008 תחקיר על תופעת השיעיזציה באיחוד של איי קומורו, הנמצא באוקיאנוס ההודי, מזרחית ליבשת אפריקה. עד הכיבוש הצרפתי של שלושת האיים, המרכיבים כיום את מדינת איי קומורו, כלומר, עד מחצית המאה ה-19, היו רוב תושבי המדינה שיעים, אך מאז חל שינוי וכיום רוב תושביה הם סונים-שאפעים. לאחרונה מגלה איראן התעניינות מוגברת באיי קומורו, התעניינות הזוכה לתמיכת נשיא איי קומורו, למול התנגדותם של גורמים שונים במדינה. להלן תרגום קטעים מכתבת התחקיר:[1]
גורמים איראניים אחראים לביטחונו של הנשיא
לדברי התחקיר מאז בחירתו של אחמד עבד אללה סאמבי לנשיאות בשנת 2006, התגברה תופעת המעורבות האיראנית במדינה והיא באה לידי ביטוי במוסד הנשיאותי ובתחומי הרפואה, התרבות והסעד: "הנוכחות האיראנית באיי קומורו מתרכזת כעת בארבעה תחומים, החשוב בהם הוא מוסד הנשיאות. בהתאם לדבריו של אחד מהפוליטיקאים באיי קומורו, גורמים איראניים אחראים על ביטחונו של הנשיא אחמד עבד אללה סאמבי ... בתוך המדינה וגם במסעותיו מחוצה לה. בנוסף, הקימה איראן מרכז רפואי השייך לסהר האדום האיראני ... מרכז תרבותי ... ומרכז נוסף לסיוע הומאני ששמו הרשמי הוא 'ועדה לעזרה על שם האמאם אל-ח'ומיני באיי קומורו' ... ועל פי דיווח של כמה מקורות, מתכוננת איראן להקים שם בקרוב שגרירות ... הפעילות העיקרית של המרכז הרפואי מתמקדת, כמובן, בהגשת טיפולים רפואיים שונים חינם לעם באיי קומורו. ועדת העזרה על שם האמאם אל-ח'ומיני מקיימת פעילויות הומאניות שונות, החשובה שבהן היא עריכת קורסים להכשרה מקצועית למשך שלושה חודשים בהם מלמדים את הנוער של קומורו מקצועות שונים ... פעילות נוספת שלהם היא סיוע למשפחות עניות והגשת תמיכה חומרית וכספית להן. 500 משפחות נהנות מתמיכה דו חודשית."
תושבי המדינה מכנים את הנשיא בשם איתאללה
התחקיר מעלה טענות של פוליטיקאים, לפיהן הנוכחות האיראנית באיי קומורו מקורה בחיבה שרוחש הנשיא לאיראן, שם למד בצעירותו במשך כשלוש שנים לימודי דת, ויש הטוענים שאף הפך לשיעי בסתר: "פוליטיקאים בולטים באיי קומורו מקשרים את הנוכחות האיראנית לחיבה שרוכש הנשיא סאמבי לאיראן, בה למד לימודי דת בצעירותו. חלקם אף מאשימים את הנשיא כי הפך לשיעי בסתר וכי הוא מנסה להפיץ אותה [את האמונה השיעית] במדינה [שהיא] ערבית-סונית". התחקיר מציין כי "תושבי האי כינו אותו [עוד לפני שהפך לנשיא] בשם איתאללה. הנשיא אומר כי בתחילה הוא התנגד לכינוי, אך לאחר מכן סבר שאין בו פסול ולכן הסכים לו".
על פי התחקיר "הסיבות שבשלן מאשימים אנשי האופוזיציה את הנשיא בחיבה לאיראן, ואולי אף בהפיכה לשיעי, הן רבות: אופן לבושו הדומה [ללבוש] של אנשי הדת האיראניים, התעניינותו האישית בקשרים עם איראן עד כדי מינוי קרוב משפחה שלו לשגריר ארצו בטהראן, פיקוח אישי מצידו על הפעילות האיראנית בארצו, ואפילו המרכז הרפואי האיראני החל את פעילותו מבלי לפנות למשרד הבריאות כדי לקבל רישיון ... כניסתם לארץ הייתה בעקבות בקשה ישירה מטעם הנשיא אחמד עבד אללה סאמבי".
מאידך, הכתבה מעלה גם את האפשרות שהנוכחות האיראנית אינה נובעת ממדיניות מכוונת של הנשיא סאמבי, אלא בשל חוסר ברירה: "ואולי הצורך של המדינה הענייה לסיוע חיצוני כלשהו, לאור חסרונה של התמיכה הערבית, היא הסיבה העומדת אחרי הסכמתו של סאמבי לנוכחות האיראנית ..".
האם הנשיא הפך לשיעי?
בנוסף לעדויות אלה, מצטטת הכתבה דברים שהובאו באתר שיעי, המאשרים את השמועות אודות הפיכת הנשיא לשיעי: "סאמבי הינו אחד מאנשי הדת הזרים הבולטים ביותר ביבשת האפריקאית שלמד מפי הסמכות הדתית, איתאללה הסייד מחמד תקי אל-מדרסי ... והוא עבר מהאסכולה הסונית אל האסכולה השיעית, ובכך הפך למפיץ של השיעה באיי קומורו".
לדברי התחקיר, " הנשיא של קומורו מכחיש האשמות אלה, בכלל ובפרט, והוא מדגיש תמיד ... שהוא בן האסכולה השאפעית ... ויש לו חיבה לשיעים". מתנגדיו, לעומת זאת, טוענים שהכחשותיו נובעות משימוש בעקרון ה'תקיה' של השיעים, המתיר, בעת הצורך, להתחזות ללא שיעי: "הם [רבים מהחוג הפוליטי באיי קומורו] מאשימים אותו שהוא הפך לשיעי בסתר תוך שימוש בעקרון ה'תקיה' השיעי". התחקיר גם מביא עדות "שלדברי אחד מתושבי האיים ... הנשיא חי תקופה מסוימת בדובאי ונהג להתפלל במסגד שיעי".
אנשי דת סונים נגד תופעת השיעיזציה
התפשטות ההשפעה והפעילות האיראנית-שיעית עוררו לא רק את התנגדותם של פוליטיקאים, אלא גם את רוגזם של אנשי הדת הסונים במדינה, שדרשו מהשלטונות לגרש את המיסיונרים השיעים ולהגן על הסונה: "חלק מהפעילויות שערך המרכז התרבותי האיראני העלו את חמתם של אנשי הדת [הסונים] באיי קומורו, לאחר שחשו שהן ניסיונות להפצת האסכולה השיעית במדינה. בחודש פברואר 2007 התכנסו ששים חכמי דת סונים בעיר הבירה מורוני והתריעו על הסכנה שבקיום טקסים שיעים באי. פגישה זו התקיימה מספר ימים לאחר שחלק מתושבי איי קומורו, ערכו בפומבי, לראשונה בתולדות האי, את טקס יום הזיכרון להריגתו של האמאם אל-חסין ביום העאשורא. חכמי דת אלה ... ובראשם הקאדי הראשי של הבירה ... דרשו לגרש את הזרים המפיצים את האסכולה השיעית באיי קומורו. הם דרשו מהנשיא סאמבי להגן על הטקסים הסוניים, אלא שהחלטת הנשיא היתה להשאיר את המרכז התרבותי ולצמצם את פעילותו, כך שלא תעורר את כעסם של המתנגדים. אנשי הדת [הסונים] באיי קומורו ממשיכים לחשוש מהפעילות של המוסדות האיראניים הפועלים על אדמת המדינה, כשהם אינם משוכנעים שאכן המטרות האמיתיות הן הומאניות צרופות ...".
אל-אהראם: על מדינות ערב הסוניות להגביר את נוכחותן באזור
כתבת התחקיר מסתיימת בקריאה למדינות ערב להגביר את נוכחותן הדיפלומטית במדינה ואף לתמוך בכלכלתה לפני שקומורו תהפוך למוקד מתיחות נוסף בין מדינות ערב לאיראן ובין שיעים לסונים: "בכל אופן הימצאות שגרירות ערבית אחת בלבד, של לוב, אינה מתקבלת על הדעת, ואין מנוס מהגברת הנוכחות הערבית שם על ידי הקמת נציגויות דיפלומטיות נוספות לאלה הקיימות בבירה מרוני. כמו כן אין מנוס מלגלות התעניינות במצבה הכלכלי של מדינה ענייה זו ... בודאי שהקמת מספר פרויקטים כלכליים שם, בנוסף לסיוע, נחשבים להכרחיים כדי לטפל בבעיה, שעדיין נמצאת באבה, לפני שתחמיר ותהפוך למוקד מתיחות ערבי-איראני חדש, שאין לנו צורך בו."
[1] אל-אהראם (מצרים), 1.5.2008