יומון סורי ממסדי מהלל את בחירתו של מוגבה לנשיא זימבבואה
בעקבות ניצחונו של רוברט מוגבה בבחירות לנשיאות זימבבואה שנערכו ב-27 ביוני 2008, פרסם היומון הסורי הממסדי, "אל-ת'ורה", מאמר המביע סיפוק מכך שלא עלה בידי מדינות המערב להסית את העם בזימבבואה נגד מוגבה ולהביא לסילוקו מהשלטון. לעומתו, בעל טור באתר הליבראלי www.elaph.com פרסם מאמר סרקסטי התוקף את הדיקטטורים בעולם הערבי וגורס כי אפילו מוגבה עדיף על פניהם עשרת מונים. להלן תרגום קטעים משני המאמרים:
רוברט מוגבה – פטריוט הנושא שליחות מקודשת
בעל הטור, ד"ר אבראהים זעיר, כתב ביומון הסורי הממסדי, אל-ת'ורה: "נשיא זימבבואה, רוברט מוגבה, הושבע ביום ראשון, ה-29 ביוני 2008, לאחר שהוכרזו תוצאות הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, בהן זכה בקולותיהם של למעלה מ-85% מהבוחרים. ראש האופוזיציה בזימבבואה, מורגן צוונגיראי, מתחרהו העיקרי של מוגבה בבחירות, הצהיר ימים אחדים לפני מועד הבחירות על פרישתו מסיבוב הבחירות החוזר לנשיאות, בו אמור היה להתמודד נגד הנשיא מוגבה. ואולם, על פי מספר מקורות, הצהרת הפרישה שלו לא נבעה – כפי שטען – מרצונו שלא לסכן את חייהם של תומכיו, אלא מכך שהיה משוכנע בתוך תוכו כי לא ינצח...
מנהיג האופוזיציה (הדמוקרטית), צוונגיראי, הימר למן ההתחלה על התמיכה של המערב, ארה"ב והקהילייה הבינ"ל, בעוד שמוגבה הימר על העם בזימבבואה. ניצחונו הגורף היווה מהלומה עזה למה שמכונה 'כוחות הרפורמה, הדמוקרטיה והחידוש' הנתמכים על ידי המעצמות... ארה"ב ובריטניה לא הצליחו לקלקל את שמו הטוב של רוברט מוגבה, חרף כל המאמץ שהשקיעו דרך מכונת ההסברה שלהם. לא נותר תואר גנאי שלא השתמשו בו נגדו: 'דיקטטור', 'עריץ', 'אויב הדמוקרטיה', 'משטר הדמים', 'רודן דכאני' וכן הלאה. ואולם, כל זה לא שכנע את העם בזימבבואה, שבחר מחדש את מנהיגו הפטריוט מוגבה...
איש זה היה סבור תמיד כי שליחותו המקודשת חורגת מגבול מדינתו, והיא: שחרור אפריקה מהאימפריאליזם ומהמשטרים הגזעניים... השעבוד למערב הביא ליבשת השחורה רק רעב, מחלות, עצב ועוני. זאת בזמן שאפריקה נהנית ממשאבים עצומים שבאמצעותם הייתה יכולה, אלמלא הייתה נתונה לגזל האימפריאליסטי המערבי, [ליהנות] מתחייה כלכלית ולטפל בבעיותיה העיקריות. מוגבה הפך לבעיה של ארה"ב ובריטניה באפריקה, ולא נותרה להן ברירה אלא לפעול בכל אמצעי על מנת להיפטר ממנו ולסלקו מהחיים הפוליטיים באפריקה. ארה"ב הפעילה לחץ על ארצו, הטילה עליה מצור כלכלי וניהלה נגדה מלחמה בלתי מוצהרת. המשבר הכלכלי במדינה זו נגרם במזיד כדי לעורר תרעומת וכעס על משטר מוגבה, אך זכרונו של העם בזימבבואה רענן. הוא לא שכח את הרפורמות הכלכליות, ובפרט את תהליך הרפורמה בחקלאות שנחשב להישג היסטורי של משטר מוגבה, אשר נטל בכוח את האדמות הפוריות מידי הלבנים ממוצא בריטי, כדי למוסרן לבעליהן החוקיים מהם הן נלקחו בתקופת האימפריאליזם הבריטי.
נכון שצוונגיראי זכה לשיעור [תמיכה] גבוה ב[סיבוב הראשון של] הבחירות לנשיאות, אך לא היה בכך די כדי להכריע את התוצאות לטובתו. ואולם, הגילוי החותך בדבר התמיכה האמריקאית-בריטית בצוונגיראי גרם לעם [בזימבבואה] להתנער ממנו, והוא חשש להתמודד בבחירות פעם נוספת, שכן היה משוכנע בתבוסתו. למן הרגע בו החלו הבחירות לנשיאות ללא מועמד מטעם האופוזיציה, כמו גם לאחר הכרזת תוצאותיהן, לא חדלו וושינגטון ומדינות המערב האחרות מלאיים על מוגבה. בוש עצמו איים להפעיל סנקציות כלכליות נגד זימבבואה, היות שהבחירות, לטענתו, לא היו הוגנות, נייטרליות או דמוקרטיות. נכון שעמדת ארה"ב פרדוקסאלית בצורה מדהימה, אך אין בכך חדש. הרי כל מי שלא נעתר לאינטרסים של וושינגטון מואשם באיבה לדמוקרטיה ולזכויות האדם, אפילו אם הוא תומך בדמוקרטיה בכל מאודו, בעוד שהגרועים שבדיקטטורים נחשבים לדמוקרטים גדולים, כאשר הם נענים לאינטרסים הללו.
מוגבה נבחר על ידי עמו ברוב גורף. זה המצב של מוגבה, של [נשיא ונצואלה, הוגו] צ'אבז ושל כל הנשיאים הפטריוטיים בעולם, אשר העמידו את כל כוחותיהם לרשות חירותם ועצמאותם של עמיהם."[1]
בעל טור עיראקי: "ריבון העולמים, תן לנו אחד כמו מוגבה"
בעל הטור העיראקי, מוחמד אל-ואדי, כתב באתר הליבראלי www.elaph.com: "מבקרי מוגבה [בתקשורת הערבית] מגנים אותו על כך שחידש את הקדנציה הנשיאותית שלו בפעם השישית. למען האמת, אני רואה בכך נקודה חיובית גדולה ביבשת שחורה, הנמצאת בשכנות למדינות ערביות שאינן פחות 'שחורות' ממנה בכל הנוגע לעניינים פוליטיים אלה... הגבלת משך הקדנציה הנשיאותית החדשה [לחמש שנים] לכשעצמה מהווה תקווה גדולה ומעניקה שביב – ולו קטן – של אופטימיות לתושבי זימבבואה באשר למה שיהיה בעוד חמש שנים. לעומת זאת, קדנציה נשיאותית אצלנו, בעולם הערבי, מתחילה בצו [הנשיאותי] הראשון ואינה מסתיימת גם לאחר מיליון צווים. זהו סוד בולטותו של הנשיא מוגבה, ביחס לשליטים ולנשיאים ברוב מדינותינו הערביות..
אם יש מי שמבקר את האיחוד האפריקאי מפני שקיבל לשורותיו בוועידה האחרונה את מוגבה, הרי שמתעוררת השאלה הפשוטה – כמה נשיאים ערביים נבחרים יושבים בכינוסי הליגה הערבית?!... שאלה נוספת הקוראת תיגר על המציאות המרה היא – האם מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, נבחר, מי בחר אותו ולכמה קדנציות?... [בנוסף], אם הנשיא מוגבה הרס את ארצו באמצעות החרבת שדות התירס, החיטה, הכותנה וקני הסוכר, הרי שזוהי תוצאה טבעית של שלטון דיקטטורי נתעב. [אך] אין בכך חידוש... ולראייה, הדיקטטורות הערביות הצמיחו עבורנו יותר משמונים מיליון אנאלפביתים ערביים שאינם יודעים קרוא וכתוב. כמו כן, מגרשי החניה, הרחובות והרמזורים הפכו לבתי הספר עבור מיליוני ילדים ערביים, התרים אחר כיכר הלחם במקום לבקש ידע וחינוך. בנוסף, מרבית האדמות החקלאיות שלנו מעוררות יותר סלידה ועצב מאשר אדמתן של אפריקה וזימבבואה...
אם פשעו של מוגבה הוא הגליית אלפים מבני ארצו לדרום אפריקה, [יש לתהות] מה עושים... עשרים מיליון הערבים [החיים] בארצות אירופה?... אם הנשיא מוגבה רצח כמה מבני ארצו, הרי שהדבר קל ערך בהשוואה לנשיא, 'הפסל הקורס' [סדאם חוסיין], בארצי עיראק. מוגבה, על כל מנהגיו הדיקטטוריים, נראה כמי שנושא מסר של שלום ואחווה, לנוכח 424 בתי הקברות ההמוניים שהתגלו בדרום עיראק ובצפונה עד כה, המכילים אוסף של עצמות וגולגולות שרק אללה יודע כיצד נפחו את נשמתן.
הבה נהיה מציאותיים. מוגבה האפריקאי הוא כאין וכאפס לעומת עמיתיו הערביים, בעלי משכורות העתק... גיבורי ההשתלטות על הרדיו והטלוויזיה והתפיסה הנצחית של השלטון. יתר על כן, הדבר היחיד שאנו הערבים ייצאנו לעולם האפריקאי הוא שיטת ההפיכות, גניבת כספי העמים וחיסול שאיפותיהם האנושיות.
על הכותבים והעיתונאים הערביים לתרום לבניית מחשבה מפותחת ובעלת הכרה, כדי ליצור דור ערבי המסוגל להביא לבנייה ולשינוי נכונים. אם משימה זו גדולה על מידותיהם ויכולותיהם האמיתיות, עדיף שישתקו...
אני בטוח בכך שכל אזרח ערבי שחווה על בשרו את 'המנהיגים' הללו, מודה בינו לבין עצמו שמוגבה של זימבבואה עדיף עשרת מונים על פני כמה מעמיתיו בארצותינו. אדרבא, ייתכן ש[אותו אזרח ערבי] פונה לבורא עולם בקריאה – 'ריבון העולמים, תן לנו אחד כמו מוגבה'."[2]
[1] אל-ת'ורה (סוריה), 2.7.2008.
[2] www.elaph.com, 5.7.2008.