"החבל הציוני הוא שחור ומנוקד כעורו של נחש הקוברה. הציפורניים הארוכות מניעות חבל זה במהירות מפתיעה, העולה לעיתים על מהירות הקול. הן עוברות את המרחקים הגדולים בין היבשות והאוקיאנוסים ומחזקות תנועת בדלנות כאן או מלחמת אזרחים  עדתית שם. הן לוקחות חלק בפירוק מעצמות כדוגמת ברית המועצות לשעבר ויוגוסלביה ובהכוונת ההחלטה המדינית במעצמות אחרות כדוגמת ארה"ב, תורכיה, גרמניה, בריטניה ואחרות ומפעילות את יהודי העולם באשר הם לביצוע מזימתן.

אינני חושב, שאני מפריז ביכולתה של הציונות להשפיע על השינויים וההחלטות בכוכב הלכת הזה, ואינני רואה את התנועה הזאת, בעלת האצבעות החודרות לכל מקום בעולם, דרך מראה מעוותת. כוחה של תנועה זו, השפעתה וסכנותיה אינן פוגעות רק בערבים אלא בעולם כולו. החבל הציוני השחור-המנוקד [כנחש] כבר אינו עובר בחשאי מאבן לאבן במדינה זו או אחרת, כפי שעשה בתחילת המאה שעברה…

הישות הציונית המנוקדת בעלת הניבים הרעילים כפתה את ההכרה בה. הכרה זו הייתה דמיונית כאשר נערך הקונגרס [הציוני הראשון] בבאזל ב-1897. ב-1947, באמצעות החלטת החלוקה, נכרכו זרועות התמנון הציוני סביב הצוואר הערבי, והוא החל לנעוץ את ניביו הרעילים בבשר הרך והטרי ובכל מקום בעולם. הערבים נסוגו לאחור, מובסים, במלחמתם הראשונה עם ישות זו בשנת 1948. אח"כ נסוגו בשנית, כשהם מלקקים את פצעי האכזבה והייאוש במלחמתם השנייה בשנת 1967.

במלחמת אוקטובר 1973 החליטו להסיר את זרועות התמנון מעל צווארם, וכמעט שהצליחו בכך, אלמלא נחלצה ארה"ב, פרסה גשרי הצלה באוויר ובים והעבירה ציוד ואנשים כדי להשיב את האיזון, שכמעט וחוסל ע"י סוריה ומצרים. התמנון הציוני חזר לעצמו, והוא מחדש את מזימותיו: לכרסם בעוד אדמה ערבית ולהביא עוד מהגרים יהודים לפלסטין. המשטרים הערבים הובלו בזה אחר זה אל המלכודת, בעוד שהציונים כורכים את החבל השחור-המנוקד סביב צווארם. חוסר האונים, החולשה והמחלוקת התרבו אצל הערבים, בעוד הדרקון הציוני מגביר את שחצנותו ומצטייד בנשק הקונבנציונלי והגרעיני החדיש ביותר…

השאלה, אשר עולה בכל עוצמתה ומעוררת תמיהה אצל כל מי שעיניו ואוזניו בראשו, היא:

אם הערבים המפולגים והחלשים נוהגים כך מפחד הדרקון, אשר מנופף מעל ראשם במקלו הגס - מדוע חוששות מעצמות, כמו ארה"ב, רוסיה, גרמניה, צרפת, בריטניה, בלגיה ורוב מדינות העולם, מפני הדרקון ורוצות להתיידד אתו ו לרצותו? האם באמת הן מאמינות לתרמיות, לשקרים ולטענות הכוזבות, כי הוא הנפגע מתנורי הנאצים וממשרפותיהם? כי הוא המגן על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה מפני האנטישמים? כי הוא חושש לביטחונו מפני הערבים המקיפים אותו מכל עבר? במציאות הוא מבצע את הטרור האידיאולוגי והגזעני האכזרי ביותר בעולם. מעשי הטבח שלו בדיר יאסין, קביה, כפר קאסם, מסגד אל-אקצא, בחר אל-בקר, דאעל וקאנא, וההפצצות הברבריות שהוא מבצע מדי יום בדרום לבנון נגד אזרחים הם ההוכחה החיה הגדולה ביותר לנאציזם של הדרקון הציוני הזה ולגזענות שלו נגד הערבים ונגד האנושות כולה. האם הדמוקרטיה וזכויות האדם שייכות ליהודים בלבד ולא לשאר בני האדם?

התברר לי מעל לכל ספק, כי החבל הציוני השחור-המנוקד [כנחש], התפור מעורם של נחשי הפתן, הדרקונים והתנינים, נכרך סביב צווארו של כל מי שנלחם בציונות ומנסה לחשוף אותה או להסיר את המסכה מעל פרצופה הגזעני והמרושע. נתניהו איים על מנהיג המדינה הגדולה בעולם, קלינטון, כי יבעיר את וושינגטון, אם ימשיך ללחוץ על ישראל ו[אכן] העסיק את קלינטון בפרשת היהודיה מוניקה לוינסקי, באמצעותה טמנו לקלינטון מלכודת; אהוד ברק הכריז, כי לא ירשה לא לאמריקה ולא למדינה אחרת להתערב בביטחון ישראל; ולדהיים הורחק והותקף; גארודי הותקף והובא למשפט בצרפת; נשיא אוסטריה הנוכחי הותקף והשגריר הציוני בוינה הוחזר[לישראל] בגלל שיתופו [של היידר] בקואליציה [אע"פ שהוא] לא עשה דבר מלבד להפחית ממשקלן של טענות השווא של הציונים על השואה השקרית. כל הדברים הללו אינם אלא הוכחה, כי החבל המפותל והמנוקד, הנפרס בגלוי ובסתר, לפי הצורך ולפי ההקשר, עודנו כרוך בחוזקה סביב כל צוואר ערבי ובינלאומי, הרוצה להשתחרר מלפיתת האצבעות הציוניות ומטענותיהן השקריות."