כללי

ביטויי הזדהות פלסטינית עממית עם עיראק

 

לצד התבטאויות מצד בכירים פלסטינים נגד המלחמה בעיראק[1] מופיעים בשטחי הרש"פ ביטויי הזדהות עממיים עם ההנהגה העיראקית והעם העיראקי. ביטויים אלה זוכים לסיקור נרחב ביומוני הרש"פ. גילויי סולידאריות אלה כוללים אירועים סמליים רחבי היקף  וכן, קריאות לכל העולם הערבי והמוסלמי לנקוט בצעדים מעשיים נגד המלחמה ולעזרתה של עיראק, חלקם אלימים וחלקם דיפלומטיים. 

  

הפגנות המוניות

מאז פרוץ המלחמה נערכות מידי יום בישובי הגדה המערבית ורצועת עזה הפגנות הזדהות עממיות רבות בהן נשמעות קריאות לצאת לג'יהאד בעיראק, להחרים סחורות אמריקאיות, בריטיות  וישראליות ולסגור את שגרירויותיהן של ארה"ב ובריטניה בנוסף למחאות בגנות המלחמה.

 

כך לדוגמא, במהלך תהלוכה אשר נערכה ביום העשירי להקמתו של אוהל המחאה ההמוני בעזה, סביבו מתרכזות מרבית פעולות הסולידאריות עם עיראק בעיר, בה השתתפו האיגודים העממיים ו"הכוחות המדיניים" כאחד, הם הדגישו את הצורך לגייס את  הרחוב הערבי והמוסלמי להטלת חרם על כל האינטרסים האנגלו-אמריקאים במזרח התיכון בנמקם כי "תבוסתה של התוקפנות האנגלו-אמריקאית תתרחש רק באמצעות החרמת סחורותיהן [של אמריקה ושל בריטניה] ואיום על האינטרסים האסטרטגים [שלהן] באזור, במיוחד אם הפועלים והמהנדסים הערבים העובדים בשדות הנפט יעזו למרוד [ולהפסיק לעבוד] עד שהתוקפנות תיפסק."[2] 

 

במהלך תהלוכה אחרת שנערכה בחלחול ואשר כללה אלפי משתתפים הוקרא גילוי דעת מטעם הכוחות הלאומיים והאסלאמיים שפנה לציבור וקרא לו לנקוט באמצעים המוכרים לנו מהזירה הפלסטינית: "באמצעות ההתנגדות, האחדות והעמידה האיתנה תובסנה התוקפנות והגלובליזציה האמריקאית הפראית."[3]

 

גילויי דעת חריפים עוד יותר פורסמו מטעם "חזית השחרור הערבית", שהיא ארגון פרו-עיראקי, אשר דרשה במהלך הפגנה בעזה  "להתקבץ תחת דגל הג'יהאד לצד עיראק בעמידתה מול התוקפנות  ולפגוע בבסיסים זרים"[4]  וכן מטעם האסירים הפלסטינים המוחזקים בבתי הכלא בישראל שקראו אף הם בגילוי דעת "לכל ערבי חופשי ולכל האנשים החופשיים בעולם ... מדתות ומאזרחויות שונות לעמוד לצידו של העם הערבי בעיראק לא רק באמצעות מחאה נגד התוקפנות אלא באמצעות ג'יהאד, לחימה ומאבק בכל האמצעים, וזאת על ידי פגיעה בכל האינטרסים ובבסיסי הכיבוש האמריקאים והבריטים [ברחבי העולם] ועקירת שגרירויותיהן..."[5]     

 

תרומות דם

אחד מביטויי ההזדהות הסמליים והבולטים הוא תרומות הדם. הפלסטינים נקראים לתרום דם במרכזים מיוחדים שהוקמו לשם כך במקומות שונים כמו למשל, ברפיח, בח'אן יונס ובג'נין. מתאם ההסברה  של הועדה הפלסטינית לתמיכה בעיראק, מאהר אל-דסוקי אמר: "יוזמה זו באה מהעם שלנו אשר כורע תחת עול הכיבוש ודמו עדיין שותת בעודו מגן על אדמת המולדת." אל-דסוקי הדגיש כי "סבלו של העם העיראקי הוא חלק בלתי נפרד מסבלו של העם שלנו." בנוסף, אמר אל-דסוקי כי "חשוב שהיוזמה החשובה והדחופה הזו תהפוך לאג'נדה לאומית, פאן-ערבית והומניטארית."[6]

 

אחת הנערות ממחנה הפליטים בג'נין אשר פנתה לבית החולים הממשלתי כדי לתרום דם מתוך היענות לבקשתה של הועדה המקומית לתמיכה בעיראק אמרה ליומון "אל-חיאת אל-ג'דידה": "עיראק הגישה סיוע חומרי ומורלי רב למחנה ועל כן, אנו מודים לה ונותנים לה את הדבר היקר ביותר שיש ברשותנו- דמנו ונפשותינו."[7] 

 

אף ההתאחדות הפרוגרסיבית לנוער ברפיח ערכה במסגרת פעילותה למען תמיכה בעיראק יום לאיסוף תרומות דם תחת הכותרת: "אם איננו יכולים להיות עמכם בגופינו אנו עמכם בדמנו". ראש ההתאחדות, סמיר אבו רחמה, אמר כי: "[ההיענות הציבורית] מעידה על ערביותו ואנושיותו של העם הפלסטיני אשר מבין את משמעותו של הכיבוש ואת פגעיו". במבצע השתתפו רופאים, אחים וטכנאי מעבדה מהתאחדות הועדות הרפואיות ברפיח כדי לסייע להצלחת המבצע. ע'אדה אל-נג'אר, אחת האחיות בהתאחדות, אשר נטלה חלק ביום זה אמרה: "אני מייחלת להיות בשדה הקרב כדי להגיש סיוע רפואי לאחי העיראקים. זהו ביטוי [ סולידאריות] שלי ושל העם הפלסטיני לא רק בתחום הרפואי אלא גם בתחום ההומניטרי והמורלי".[8]

נערה פלסטינית תורמת דם לעם העיראקי כשמצחה מעוטר בדגל עיראק[9]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עצרות המעלות על נס פעולות מסירות הנפש

מזה זמן רב נערכים ברחבי הרש"פ טקסים אותם מארגנים גופים פרו-עיראקים כמו "חזית השחרור הערבית" ומפלגת "הבעת'" הערבית הסוציאליסטית במהלכם מחולקים אחר כבוד סכומי כסף מטעם סדאם חוסיין למשפחותיהם של השהידים הנעים בין 10,000 ל-25,000 דולר בנוכחות המשפחות, נציגי הכוחות הלאומיים, תושבים ולעיתים אף בכירים פלסטינים. מאז פרוץ המלחמה נשמעות במסגרת טקסים אלה קריאות תמיכה בעיראק וקריאות המשוות את המלחמה בעיראק עם המתרחש בשטחים[10]; כך למשל, במהלך עצרת  שנערכה בעזה בה חולקו כספים למשפחותיהם של 22 שהידים מהמחוז אמר חבר הלשכה המדינית של חזית השחרור הערבית, ח'ליל ת'אבת: "מתן כבוד לשהידים היום, נועד לחדש את הברית עם האחים בעיראק... עמנו הפלסטיני, לא ישכח לעולם, למרות סבלו,

את מצבו של העם העיראקי." בהמשך שיבח ת'אבת את סדאם חוסיין ואף הדגיש כי עיראק העניקה עד כה חמישה מליוני דולרים למשפחות השהידים.[11]

בעצרת נוספת אשר נערכה במחנה הפליטים ג'בליה הדגיש נציג הכוחות הלאומיים והאסלאמיים, סמיר אבו מדלל, את הצורך [של עיראק] להתקומם נגד התוקפנות האנגלו-אמריקאית במיוחד לאור העובדה "שהיא פוגעת באומה הערבית מהאוקיינוס ועד המפרץ."[12] באותה עצרת השתתף גם חבר המועצה המחוקקת, ד"ר כמאל אל-שראפי  שאמר: "העם העיראקי העומד איתן והמאמין ינצח במלחמה שלו... וייהנה מחופש ומיציבות."[13] עוד אמר אל-שראפי כי יש לכבד את דמם של השהידים ו"ללכת בדרכם עד להשגת זכויותינו ולהקמת מדינה עצמאית."[14]

 

כיכר בג'נין ע"ש מוסר הנפש העיראקי הראשון

הכוחות הלאומיים  והאסלאמיים במחנה הפליטים בג'נין קיבלו החלטה לקרוא את הכיכר המרכזית במחנה על שמו של מוסר הנפש העיראקי הראשון, עלי אל-נעמאני. בגילוי דעת שפרסמו הכוחות נכתב: "מתוך אמונה של תושבי המחנה בג'נין, מחנה השהידים, באחדות הדם הפלסטיני והעיראקי וכאות כבוד לרוח מסירות הנפש וההקרבה החלטנו לקרוא לכיכר המרכזית במחנה הפליטים של ג'נין 'כיכר אל-נעמאני' כדי להנציח את זכרו ו[כביטוי] להידוק קשרי הדם הפלסטינים והעיראקים המנצנצים בשמי האומה הערבית."[15]   

 

פעילות של ילדים פלסטינים

הילדים הפלסטינים שותפים גם כן במסע ההזדהות עם העם העיראקי ועם ילדיו. פרויקט "נגב את דמעותיה של בגדד" שנחנך ברפיח מטעם "מועצת השורא האסלאמית של ילדי רפיח" היה הפרויקט המסוקר ביותר בתחום זה. במסגרת פרויקט זה נקראו משפחות פלסטיניות וילדיהן לדבר עם משפחות עיראקיות באופן אקראי. עאדל זוערוב, המפקח מטעם "מועצת השורא" הסביר כי "יוזמה זו היא [תוצר של] רעיון פשוט אך אפקטיבי שנועד לתמוך בילדי עיראק..."[16] עוד אמר זוערוב כי יוזמה זו נועדה ל[העביר מסר] לילדי עיראק ולומר להם כי "ילדי פלסטין נמצאים עמכם וחולקים אתכם את הסגר ואת הסבל."[17]

 

עאמר אל-בטניג'י, אחד הילדים שדיבר עם משפחה עיראקית, הביע את שמחתו על כך: "הבעתי באוזני המשפחה שאליה התקשרתי את שמחתנו כאן בפלסטין על עמידתם האיתנה של העיראקים ועל הצלחתם לשבות שני טייסים אמריקאים לאחר שמטוסם נפל"[18]

 

פעולת הזדהות נוספת שנעשתה במסגרת "מועצת השורא" של ילדים מוסלמים היתה משפט למשטרים הערביים. חברי המועצה דרשו מהמשטרים הערביים לתמוך בילדי עיראק ופלסטין ו"לסלק את השגרירים של ארה"ב, בריטניה ומה שמכונה 'ישראל' , להתנגד לתוקפנות ולפולשים רודפי הבצע, להפסיק את יצוא הנפט ולהשתמש בו כאמצעי לחץ להפסקת התוקפנות נגד עיראק.

כמו כן, קראו חברי המועצה לשליטים הערביים "לפנות את כס שלטונם... להכריז על ג'יהאד למען אללה, על חזרה בתשובה ועל בקשת מחילה מאללה."[19]

 

כמו כן, במהלך הפגנה אותה ארגנו הכוחות הלאומיים והאסלאמיים ברפיח אשר בה השתתפו אלפי אנשים ברפיח חילקה "מועצת השורא" כרוז תחת הכותרת "הוי המוסלמים בעולם... הצילו את ילדי עיראק." בכרוז קראו ילדי פלסטין לילדי עיראק: "החזיקו מעמד, וקבלו את פני המלחמה באומץ כפי שעשו זאת אחיכם, ילדי פלסטין."[20]

    

לפי דיווחו של יומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה",[21] נערך בתחילת חודש מרץ משפט שדה לנשיא האמריקאי, ג'ורג' בוש בידי "הפרלמנט הפלסטיני הצעיר", גוף שהוקם על ידי תנועת פת"ח. במהלך המשפט הואשם בוש ברצח ילדים ערבים רבים והוכרז כפושע מלחמה. על פי הדיווח, לאורך כל הדיונים עמד ילד שעטה מסכה של בוש מאחורי סורגים כשהוא מוקף בילדים לובשי מדי משטרה ששמרו עליו. בין ההאשמות שהופנו כלפי בוש נכללו: "הפצצת אזרחים אפגאנים, הריגת ילדים עיראקים, הובלת העולם לעבר מלחמות נוספות, ניסיון השתלטות על אוצרות הטבע והנפט בעולם ותמיכה ללא סייג בממשלת שרון המנהלת מלחמה כוללת נגד הפלסטינים."

 

בפסק הדין נאמר כי גורג' בוש נחשב ל"פושע מלחמה [אי לכך] המסמכים בעניינו יועברו לבית הדין לפשעי מלחמה בהאג."[22] 

 

פעולות סולידאריות נוספות עם עיראק

כמה מוסדות פלסטינים ובהם איגוד העיתונאים, עיריית עזה ומספר מרכזים תרבותיים ארגנו בעזה פעילות אומנותית תחת הכותרת "העמידה האיתנה של עיראק" בשיתוף עם משרד ההכוונה הלאומית ברש"פ לאות סולידאריות עם  העם העיראקי. במסגרת זו ציירו עשרות אומנים על קיר שאורכו עשרות מטרים ציורים הקשורים למלחמה בעיראק. שאדי זקות, אחד האומנים שנטלו חלק בפסטיבל ואשר צייר את הנשיא בוש, אמר ש"[הוא] מביע את מה שמתרחש בתוכו באמצעות ציור של [מי שעומד] בראש הטרור ושל פושע המלחמה, בוש." לדבריו, "ציורו משקף את "תנועותיו, החלטותיו והצהרותיו המטופשות [של בוש] כשלצידו עומד ילד קטן המטיל את מימיו על איש זה ועל החלטותיו."[23]