המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי מצרי על הקשר בין הוהאביזם והטרור
15/6/2003

 

עיתונאי מצרי על הקשר בין הוהאביזם והטרור

 

סגן העורך הראשי של השבועון העצמאי המצרי, "רוז אל-יוסף", ואיל אל-אבראשי, המתמחה בתנועות הטרור הסוניות, כתב לאחרונה כמה מאמרים בנוגע לוהאביזם הסעודי והתפתחות הטרור הפונדמנטליסטי האסלאמי. בעקבות הפיגועים בריאד, כתב אל-אבראשי:

 

"שיח' והאבי סעודי הזהיר את הצעירים שלא לדבר בשפה האנגלית ולא לנסות ללמוד אותה. הוא בלע את רוקו, הרטיב את שפתיו וצרח: 'זוהי שפתם של הכופרים עד כדי כך שיש בה את המילה 'בליז'

[Please] הגזורה מ'אבליס' ["השטן"]. זוהי שפתו של השטן...'

 

יכול לבוא מי ולומר שהשיח' הזה אינו מייצג את כל הוהאבים, אבל אני אשיב שמרבית השיח'ים הוהאבים אסרו בעבר את לימוד הגיאוגרפיה, השפה האנגלית, הפילוסופיה והציור; חוץ מזה, מה ההבדל בין מה שאמר אותו שיח' והאבי סעודי לבין פסק ההלכה של [השיח'] בן באז – מנהיג הוהאביזם [המנוח] – שקבע כי כדור הארץ אינו מסתובב?

 

אל-קאעדה – ארגון סעודי מקומי

הוהאביזם אוסר את עבודת האישה, אוסר על האישה לנהוג במכונית, אוסר את הדמוקרטיה ומתייחס אליה כאל דת נוספת לדתו של אללה; הוהאביזם מייחס חשיבות רבה לאסלאם הצורני: הארכת הזקן, בגדי גברים המגיעים עד לקרסול, והחובה להשתמש בקיסמים במקום במברשת השיער השטנית המערבית. אחד מראשי הוהאביזם, השיח' בן עת'ימין, אסר את העישון, את התפילה מאחורי מעשנים, את גילוח הזקן ואת התפילה מאחורי אדם מגולח, ולבישת בגדים אירופאים משום שאלו הם בגדי הפוליתאיסטים...

 

אני אומר שהוהאביזם הזה אינו מסוגל לכונן מדינה מודרנית ואינו מסוגל להפיץ את ערכי הסובלנות שהשתית האסלאם; אדרבה, הוהאביזם הזה מוביל, כפי שראינו, ללידתם של זרמים קיצוניים, מסוגרים, וקנאים המאשימים את האחרים בכפירה, מבטלים והורסים אותם. הקבוצות הדתיות הקיצוניות עברו משלב ה'תכפיר'[1] לשלב של 'השמדה והרס', בהתאם לאסטרטגיה של ארגון אל-קאעדה שעל השלטונות הסעודיים להודות שהוא ארגון סעודי מקומי ששאב אליו את הארגונים האחרים ולא להיפך. כל הארגונים יצאו מתחת לגלימת הוהאביזם.

 

הסיוע הסעודי למבצעי פיגועי הטרור במצרים

אני יכול לקבוע בודאות, לאחר שקראתי בדקדוק רב את כל המסמכים והטקסטים של החקירות הרשמיות הקשורות לכל מעשי הטרור שהתרחשו במצרים, מאז רצח הנשיא המנוח, אנוור סאדאת, באוקטובר 1981 ועד לטבח לוקסור בשנת 1997, שסעודיה היתה התחנה הראשית שמרבית הקיצונים המצריים עברו בה ויצאו ממנה נושאים עמם את המחשבה הטרוריסטית בדבר ה'תכפיר' – מחשבה אותה הם ינקו מהשיח'ים של הוהאביזם. כמו כן הם נשאו עמם כספים אותם קבלו מאגודות צדקה וסיוע סעודיות.

 

נראה שהיינו צריכים להמתין את כל השנים האלה והיו צריכים להתרחש הפיצוצים של ה-11 בספטמבר ופיצוצים רבים נוספים שפגעו ביציבותה של סעודיה, עד שהשלטונות הסעודיים יבינו את שתי הסכנות:

-          סכנת פתווות ה'תכפיר' הוהאביות.

-          סכנת אגודות הצדקה והסיוע שמרבית כספיהן זורמים בסופו של דבר אל אוצרם של הקיצוניים...

 

... על סמך המסמכים והחקירות בכל פרשיות הטרור שפגעו במצרים [בשנות השמונים והתשעים], אני קובע כי לא היתה פרשה אחת שסעודיה לא היוותה בה תחנה ראשית עבור הקיצוניים...

 

הרעיונות של השיח'ים הוהאבים והכספים של אגודות הצדקה הופכים לכדורי רובה בחזותיהם של החפים מפשע. במזכר רשמי שחיבר משרד הפנים המצרי מיד לאחר רצח הנשיא המנוח, אנוור סאדאת, נמנו הסיבות להתחזקות הפעילות הדתית הקיצונית במצרים. נכתב שם – והדברים מתפרסמים פה לראשונה – שהתברר מהחקירות ומההודאות של חברי ארגוני הטרור שהשיח' עמר עבד אל-רחמן, המופתי של הארגון ['אל-גמאעה אל-אסלאמיה'], הביא מכונה לשכפול קלטות מערב הסעודית ומביתו באל-פיום הוא הקליט והפיץ קלטות רבות של הרצאות ודרשות המבטאות את האידיאולוגיה של הארגון ומשרתות את האסטרטגיה ואת התוכניות שלו. הקלטות האשימו את השליט בכפירה וקבעו כי יש לבצע נגדו הפיכה...

 

המנהיגים הערביים כופרים – חוץ מבסעודיה

השיח'ים הוהאבים השתמשו בפסקי ההלכה של אבן תימיה הקשורים להתמודדות עם המונוגולים ועם הכובשים כדי להפיץ את אידיאולוגית ה'תכפיר' נגד השליט והג'יהאד נגדו. המוזר הוא שבשעה שהוהאבים האשימו את השליטים בכפירה וקראו לצאת לג'יהאד נגדם במדינות כמו מצרים, אלג'יר, תוניס, מרוקו, וירדן, הם פסקו ששיתוף הפעולה עם הממשלה בסעודיה מהווה מצווה דתית מחייבת וכי השליט הוא המוסמך להכריז על ג'יהאד, להחיל את העונשים, לאסוף צדקה, ו[לאכוף את] הציווי על עשיית הטוב וההימנעות מן האסור וחלה חובה לשתף עמו פעולה ולציית לו, כל עוד הוא מחיל את ההלכה האסלאמית.

 

נהגנו לשאול את השיח'ים הוהאבים ואת חברי הקבוצות הדתיות המצריות הקיצוניות: אתם תובעים לציית לשליט בסעודיה ולהימנע מלצאת נגדו, בשעה שאתם קוראים לג'יהאד נגד השליט ולהפלת המשטר במצרים ובמדינות הערביות האחרות. מה פשר הסתירה הזו? תשובתם היתה: ההבדל הוא שההלכה האסלאמית מיושמת בסעודיה ואינה מיושמת ביתר המדינות הערביות. אלא שהגיע היום בו צעירים סעודים האשימו גם את השלטונות הסעודים בכפירה, קראו לצאת [לג'יהאד] נגדם, והאשימו אותם שהם מטמאים את המקומות הקדושים לאסלאם באמצעות הכוחות האמריקאים. מי שמאמץ את אידיאולוגית ה'תכפיר' ומשתמש בה לטובת האינטרסים שלו, חייב להישרף באש שלה, משום שאיש אינו מסוגל לשלוט בה...

 

סעודיה הפכה היום לזירה הגדולה ביותר של האידיאולוגיה הקיצונית ולכר הנרחב ביותר להתפתחות הוירוסים שלה. כתוצאה מכך, החלו השלטונות הסעודים בפעם הראשונה לבצע מעצרים ביטחוניים של 'המסיתים לאלימות' מקרב השיח'ים הוהאבים.

 

דרכונים של פועלים מצריים בסעודיה מגיעים לפעילי טרור

אני קורא לנסות ולהגן על מצרים מפני הטרור הישן-חדש הזה המגיע מסעודיה. יש לבצר את מצרים מבחינה אידיאולוגית וביטחונית מפני הרעיונות הוהאביים. במסגרת זו, אני קורא לחקור את מה שאני מכנה 'תופעת העלמות וגניבת דרכונים מצריים בסעודיה' ואני מדייק מאוד כשאני משתמש במילה 'תופעה'. על פי מקורות במשרדי הפנים והחוץ, סעודיה ניצבת בראש המדינות בהן נעלמים ונגנבים דרכונים של פועלים מצריים. תופעה זו מתגברת מאז ראשית שנות התשעים, תקופת פעולות הטרור הגדולות [במצרים], ועד היום.

 

בהתאם לשיטת הערבות, שהיא שיטה מפגרת לא פחות מהוהאביזם עצמו ומכילה בתוכה את כל זרעי הגזענות, השנאה והדיכוי – מחזיק ה'ערב' הסעודי בדרכוניהם של העובדים [הזרים] ואם הפועל המצרי או בעל נתינות אחרת רוצה לנסוע, הערב יכול שלא לתת לו את דרכונו במתכוון; הוא אף יכול להשליך אותו לכלא. אם המצרי מתלונן על כך, יכול אותו ערב להאשים אותו שהוא כבר נתן לו את הדרכון אבל המצרי איבד אותו. בתיקי משרדי החוץ והפנים ישנן עשרות תלונות הקשורות להיעלמות או גניבת דרכונים של מצריים העובדים בסעודיה, בעיקר ב-15 השנים האחרונות.

 

החשש הוא שהדרכונים האבודים והגנובים מוצאים את דרכם לארגונים הדתיים הקיצוניים. תשעה מצרים התלוננו על ערב סעודי ששמו מחמד הארון לפני כמה שנים משום שהוא גנב את דרכוניהם וברח עמן לאפגניסטן...

 

הטרור הוהאבי והבסיסים האמריקאים בסעודיה

כל שנותר לומר הוא שהמנהיגים הסעודים בקשו לזכות בהגנה דתית ולכן הם לקחו את הוהאביזם כמגן; הם ביקשו לזכות בהגנה צבאית ולכן פתחו את ארצם בפני הכוחות האמריקאים. אלא שמה שמוזר הוא שסעודיה נכוותה הן מן האש של הוהאביזם והן מן האש של הבסיסים האמריקאים. מי שנלחמים, מחבלים, והורסים עושים זאת בהתאם לפסקי ההלכה של הוהאביזם והם מצדיקים את מעשיהם בהימצאותם של הבסיסים האמריקאים. הפתרון היחידי למשבר הסעודי הוא לקצץ את צפורני הוהאביזם, לטהר אותו ולרוקן אותו מתוכנו, כדי שיהפוך לאסלאם מרכזי ומתון. כלומר, יש להיפטר מהוהאביזם ואח"כ להיפטר מהבסיסים האמריקאים המספקים נימוק לאלימות המזוינת.

 

אני אהיה גלוי עוד יותר. הוהאבים והנסיכים הסעודים שונאים את מחמד עלי ויש להם תסביך בגללו, משום שהוא שיגר את כוחותיו אליהם, חיסל אותם, פרץ לבירתם ופיזר אותם ברחבי חצי האי ערב. כמה היסטוריונים ופרשנים, ואף אזרחים בחצי האי ערב, סבורים שמתקפתו של מחמד עלי נגד הוהאבים היתה מתקפה נגד הטרור והטרוריסטים. הנציב הבריטי בכווית, דיקסון, שהיה אחראי על ענייני סעודיה, כתב אז: 'אבראהים פאשה, מפקד צבאו של מחמד עלי, זכה באהדת הציבור בנג'ד ובאמונו. הוא התקבל בהר שמר, באל-קצים, ובאל-אחסאא כמושיע מהאש הוהאבית ולא ככובש זר'.

 

הוהאביזם זקוק כעת למתקפה מסוג אחר שתהיה דומה למתקפתו של מחמד עלי, אבל תהיה הפעם מתקפה אידיאולוגית, תרבותית, דתית, ופוליטית אשר תובל על ידי השלטונות הסעודים עצמם ולא תבוא בכפיה מבחוץ. המתקפה צריכה להיות סעודית ולא אמריקאית, היא צריכה להיות אידיאולוגית ופוליטית יותר מאשר ביטחונית. המתקפה נגד הוהאביזם היא מתקפה נגד הטרור, הנחשלות, והקנאות. הוהאביזם עבר מ'תכפיר' להרס ואיננו רוצים שבסופו של דבר הוא יהרוס את סעודיה."[2]

 

שורשי הטרור הם בסעודיה ולא במצרים

במאמר קודם כתב אל-אבראשי: "...בעקבות ההתקפות של ה-11 בספטמבר, נדהמו הכל נוכח המהפך שחל בעמדת סעודיה כלפי האחים המוסלמים במצרים, למרות היחסים האסטרטגיים ההדוקים ביניהם עוד מימי עבד אל-נאצר, כאשר עשרות מהם נמלטו לסעודיה. אלא שעד מהרה הבנו, מתוך הסתמכות על מקורות מיוחדים, שהשלטונות הסעודים שואפים להציל את הוהאביזם ולזכות אותו מאשמת הטרור. המוצא היחיד שעלה בדעתם היה להלביש את האשמה על אחד האגפים [של הוהאביזם], קבוצת האחים המוסלמים המצרית.

 

אלא שהתחבולה לא צלחה והאמריקאים המשיכו להאשים שהאידיאולוגיה של אל-קאעדה ובן לאדן התהוותה באווירה הסעודית. לכן, ניסו כמה מן הנסיכים והבכירים הסעודים תחבולה אחרת בהפיצם את הטענה לפיה הקיצוניים המצריים השתלטו על בן לאדן ושינו את דרך חשיבתו האידיאולוגית. לטענתם, אימן אל-ט'ואהירי, מנהיג ארגון הג'יהאד המצרי הקיצוני, הוא המוח המתכנן והאידיאולוג של ארגון אל-קאעדה והוא זה שמוביל את בן לאדן. באמצעות טענה זו הם ניסו למחוק את הגוון הסעודי מארגון אל-קאעדה ולקבוע שארגון זה מהווה בסך הכל המשך של ארגוני ה'תכפיר' המצריים...

 

סעודיה תמכה בקיצוניות הדתית ובאידיאולוגיה הוהאבית המסוגרת ויצרה את ארגון אל-קאעדה. היא רדפה את המיעוט השיעי והתירה את פריסת הנוכחות האמריקאית על אדמתה באופן הסותר את מעמדה הדתי ואת ריבונותה הלאומית. בכך החל האסון שאיננו יודעים מתי הוא יסתיים."[3]

 

במאמר נוסף, כתב אל-אבראשי: "...למרות שסעודיה אימצה אסטרטגיה של יצוא הוהאביזם ליתר רחבי העולם, היא המשיכה בשנים האחרונות לטעון שאידיאולוגית ה'תכפיר' הקיצונית יובאה מחו"ל והוחדרה לסעודיה, ובעיקר ממצרים ושאין לה שורשים כלשהם בתרבות הסעודית. סעודיה יצרה את המפלצת, ייצאה אותה לחו"ל ואיבדה את השליטה עליה. לאחר מכן, פנתה המפלצת נגדה...

 

סעודיה מצויה בסכנה. היא אינה יכולה לוותר על הוהאביזם ואינה יכולה להותירו כפי שהוא; היא גם אינה יכולה לשמור על הנוכחות האמריקאית אך אינה יכולה גם להיפטר ממנה. אני אומר שוב, סעודיה בסכנה, לאחר שמשפחת סעוד הציבה אותה בין הפטיש הוהאבי לסדן של הבסיסים האמריקאים."[4]



[1] האשמת מוסלמים בכפירה באסלאם.

[2] רוז אל-יוסף (מצרים), 31.5.2003.

[3] רוז אל-יוסף (מצרים), 17.5.2003. צוטט באל-קדס אל-ערבי (לונדון), 19.5.2003.

[4] רוז אל-יוסף (מצרים), 24.5.2003. צוטט באל-קדס אל-ערבי (לונדון), 26.5.2003.