כללי

 

תגובות בעתונות הערבית לנאום הנשיא בוש בנושא הדמוקרטיה במזה"ת

 

נאומו של הנשיא בוש בו הוא קרא לדמוקרטיזציה של העולם הערבי התקבל בעיקר בכעס בעיתונות הערבית. במצרים, שאותה הזכיר בוש בצורה מפורשת, לצד איראן וסוריה, עוררו הדברים זעם, הן בעיתוני הממסד והן בעיתוני האופוזיציה. העיתונות המצרית ציטטה קטעים מנאומו של בוש והשבועון הליברלי "אל-קאהרה", היוצא לאור על ידי משרד התרבות המצרי, היה היחיד שפרסם את נאום בוש במלואו.[1]

 

הדיקטטורה של סדאם עדיפה על הדמוקרטיה של בוש

בעל הטור בסיוני אל-חילואני, כתב בשבועון הממסדי, "עקידתי": "נראה שהנשיא האמריקאי, בוש הקטן, מסתמך על קבוצה של יועצים חשישניקים. לא עובר שבוע מבלי שהוא פונה אל העולם בהצעות נאיביות, בהאשמות שקריות ואקראיות, ובדרישות מטופשות, כאילו הוא חי על אי בודד עם כלביו המפונקים...

 

בוש שכח שהעמים הערביים והאסלאמיים מעדיפים שישלוט בהם דיקטטור כמו סדאם חוסיין מאשר נשיא דמוקרטי מהסוג של בוש המשקר לעולם כל יום, מרמה את עמו, זורע את השנאה כלפיו בנפשות כל עמי העולם, ומשמיד את חיי בני עמו בקרבות שאינם נוגעים להם כלל. יא אדון בוש, אילו היית נשיא דמוקרטי כפי שאתה טוען, היית נוטש את תפקידך מייד ומפזר את כל עוזריך ויועציך הציוניים, לאחר שנחשפו לעיני העולם כולו השקרים שלך, ההונאה שלך, והעובדה שאינך מכבד את זכויות האדם העיראקי והאפגאני, ובעיקר לאחר שכוחותיך, מטוסיך, וטיליך הוציאו להורג יותר מחמישים אלף עיראקים ואפגאנים, שלא חטאו במאום כלפיך וכלפי עמך."[2]

 

שר החוץ המצרי, אחמד מאהר, טען שנאומו של בוש לא הובן כהלכה ובוש בעצם לא מתח ביקורת על הדמוקרטיה המצרית אלא שיבח את התפקיד המוביל שמילאה מצרים בתהליך הדמוקרטיזציה ואת מצרים כמודל שמומלץ להחילו במדינות אחרות באזור. טענה זו הודגשה במאמר המערכת של היומון הממסדי, "אל-אהראם" בו נכתב בנוסף: "הכלל הפשוט ביותר של הדמוקרטיה הוא שלא ניתן לכפות אותה מבחוץ. כפי שלומדים סטודנטים שנה א' במכללות ובמכונים – וכפי שעולה בברור מהמונח היווני ממנו נגזרה המילה – דמוקרטיה היא שלטון העם על עצמו בעצמו ולטובת עצמו. לפיכך, לא יתכן שיבוא גורם חיצוני, תהיינה כוונותיו אשר תהיינה, וילמד את העמים כיצד לשלוט על עצמם!

 

לאחרונה עלו קולות בממשל האמריקאי התובעים להתערב באופן ישיר כדי לכפות את הדמוקרטיה על העמים ועל הממשלות, כאילו העמים הם קטינים או נפגעי פיגור מוחי שצריך לאחוז בידם! התביעות האלה... מהוות בפני עצמן הפרה של כללי הדמוקרטיה. ההתערבות הזו מזכירה את הרעיון המתועב שהתקיים במאות הקודמות בדבר אחריותו של האדם הלבן כלפי העמים האחרים לשחררם מהבורות והנחשלות. התוצאה היתה שהלבן הזה קיים קולוניאליזם בן מאות בשנים של עמי הארץ והדבר גרם להם לנחשלות שממנה הם [האמריקאים] רוצים להציל אותנו כיום!...

 

עובדת צעידתה של מצרים בדרך הדמוקרטיה אינה דורשת הוכחות. לא ניתן להטיל ספק בכך שהארץ הזו נהנית מחופש עיתונות שאין ברבות ממדינות העולם. כמו כן, איש אינו יכול להטיל ספק בכך שיש במצרים ריבוי מפלגות, חופש ביטוי, וחופש הבעת דעה. באופן טבעי, יש שאיפה תמיד להשיג עוד, שהרי זהו חוק החיים; ואולם, ברור שייבוא דמוקרטיה מוכנה וארוזה, 'דמוקרטיה של מסירת מפתח', לא תועיל לעם השורשי הזה.

 

עמנו, שהציוויליזציה שלו בת 7,000 שנה, אינו מצפה, ואינו צריך לצפות, מאחרים שיתנו לו שיעורים בדמוקרטיה או בכל דבר אחר. לכן, הניסיונות לכפות דמוקרטיה מבחוץ ייכשלו."[3]

בהמשך לדבריו של שר החוץ מאהר, נכתב במאמר המערכת של היומון הממסדי "אל-גומהוריה" על האפשרות שמודל הדמוקרטיה המצרי ייוצא למדינות האזור: "...אין ספק שבשלב הבא תהיה  מצרים עדה ליותר מהדמוקרטיה אותה היא חווה תחת שלטונו של מבארכ מרצונה החופשי. [דמוקרטיה זו] יכולה להיות מודל ליישום עבור מדינות אחרות המעוניינות בדמוקרטיה כדרך לפיתוח ולרווחה."[4]

 

התנגדות לבוש ושמחה לאידם של המשטרים

גם עיתונות האופוזיציה במצרים נקטה לשון חריפה בתגובה לדברי בוש, אבל היא גם ביטאה שמחה לאידם של המשטרים הערביים, שעיתונות זו טוענת תמיד כי הם נהנים מתמיכה אמריקאית. אחמד עלואן, חבר המועצה העליונה של מפלגת "אל-ופד", מפלגת האופוזיציה הגדולה במצרים, כתב ביומון המפלגה: "לא נקבל בשום אופן מסר מידי עריץ שמבין רק כוח ושהשימוש בנשק הוא דרכו היחידה להפיץ את המסר שלו. לעומת זאת, אנו החיים על אדמת הערבים מבינים את האמת בנוגע לשאיפותיו החמדניות באזורנו ושהדבר היחידי המעניין אותו הוא ביטחונה של ישראל... לא הדיכוי בו נוהגים שליטינו הוא שנטע בנו את השנאה [לארה"ב] אלא התמיכה האמריקאית במדיניות הציונית ובעיקר בעידן הבושיסטי-שרוניסטי המקנן בקרבנו בימים אלה והלוואי ואללה יסלק אותו בכוחו הרב מדרכנו."[5]

 

בשבועון מפלגת האופוזיציה הנאצריסטית, "אל-ערבי" כתב חבר מועצת איגוד העיתונאים המצרי, גמאל פהמי: "ביום חמישי שעבר, הוכיח ה'אח' דבליו בוש שלמרות היותו טיפש, מטומטם, פאשיסט, ופושע, הוא ניחן גם במידה לא מבוטלת של שפלות. הוא הפתיע את יציריה של אמריקה הממלאים בארצותינו את תפקיד השליטים העריצים בדברו בפומבי על העדר הדמוקרטיה במדינות הערביות... ה'אח' דבליו לא הסתפק בכך, והוא נשבע ליצור שינוי דמוקרטי במשטרים האלה!!

 

נאמר שברגע שהוד רוממותם, שליטינו הממאירים, שמעו את הדברים האלה נגרם להם עצב, הם נמלאו דאגה, חיל ורעדה אחזו בהם, בני מעיהם התהפכו בקרבם ותעלות הביוב של האומה הערבית מלאו על גדותיהן..."

 

בהמשך המאמר, פרסם פהמי דיאלוג דמיוני שחיבר בין הנשיא בוש לשליח המנהיגים הערביים שבא לברר אצל הנשיא האמריקאי מה זה דמוקרטיה. "אתה לא מבין אנגלית?!" אומר השליח לבוש, "אנו לא מבינים את הדמוקרטיה והדמוקרטיה לא מבינה אותנו." בוש מתעקש שהשליטים הערביים יעשו משהו, והשליח אומר שארה"ב כובשת את עיראק, הורסת אותה והורגת את עמה למען הדמוקרטיה ולכן "אנו מבקשים את רשותך לעשות את אותו הדבר... תן את הפקודה, ואנו נהרוג חצי מהעמים שלנו."

"מה עם החצי השני", שואל בוש.

"נעצור אותם ונכניס אותם לכלא", מבטיח השליח, "ואח"כ נכריז על דמוקרטיה ונשחרר את כל העצורים."[6]

 

אחמד מג'דלאני, כתב בטורו ביומון הרש"פ "אל-איאם": "כהרגלם של הקולוניאליסטים...פתח הנשיא בוש את נאומו המיסיונרי לגבי ערכי הדמוקרטיה בשפה אמריקאית עילגת לחלוטין, שפה המאופיינת בהתנשאות וביהירות קולוניאליסטית, סימני ההיכר של הינקי האמריקאי הראשון שהשמיד את תרבות העם האינדיאני, התושבים המקוריים של אמריקה, והשליט את תרבות הכוח והקאובוי במקומה...

 

הנשיא בוש וכותבי נאומיו... מונעים על ידי מנטליות הינקי והמיסיונר המפיץ את ערכי הדמוקרטיה, בדרכו של הקולוניאליזם. [מנטאליות זו] מעוורת אותם מלראות את עובדות המציאות וההיסטוריה, משום שאין מודל אחד לדמוקרטיה. דמוקרטיה היא תוצאה של התפתחות החברות עצמן מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית והיא אינה נכפית על העמים באמצעות טילי שיוט, טנקים ומטוסים..."[7]

 

בסוריה, כתב נצר שמאלי ביומון הממסדי "תשרין": "אלו שכתבו את הנאום הם [חברי] אותה כנופיה ציונית אשר כתבו את נאומי המלחמה נגד עיראק ונגד הערבים והמוסלמים. זו אותה כנופיית מלווים בריבית ומוצצי דם אשר דיבורם על דמוקרטיה נוסח ארה"ב מתכוון לכך שהדיקטטורה שלה תתפשט בכל העולם, תהרוג את מי שתרצה ותשדוד את מי שתרצה." [8]

 

השרה הסורית לענייני מהגרים, בות'ינה שעבאן, פרסמה מכתב לנשיא בוש ביומון "תשרין" ובו כתבה: "... הדבר הראשון שהדאיג אותי בנאומך היה האמירה כי דבקותכם בדמוקרטיה תיבחן במזה"ת. בין אם זו היתה רמיזה לעיראק או לסכסוך הערבי-ישראלי, אני אומרת כי מה שאתם עושים בשני המקרים יצר סדק אמיתי בין ארה"ב לבין מיליוני ערבים ומוסלמים...

 

הדבר השני שהדאיג אותי, כבוד הנשיא, היה אמירתך כי התקדמות החופש מביאה לשלום. כיצד האנשים יכולים לטעום את טעם החופש כשהם תחת כיבוש? אין ספק שהחופש והביטחון הם פריו הטבעי של השלום, אך הילד אינו יכול להיוולד לפני שאמו יוצאת לעולם...

 

הנקודה האחרונה והחשובה ביותר, כבוד הנשיא, היא אמירתך כי הדמוקרטיה היא הדרך לכבוד. נושא הכבוד הוא הגורם החשוב ביותר באי ההבנה שבין ארה"ב לבין העולם הערבי והאסלאמי. אם הכבוד הוא תמצית הדמוקרטיה, מדוע הדמוקרטיה של ארה"ב אינה לוקחת בחשבון את הכבוד של הערבים?..."[9]