המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
על ההסלמה בחודש הרמדאן
14/11/2003

 

על ההסלמה בחודש הרמדאן

 

בימים אלו חוגגים המוסלמים את חודש הרמדאן. לצד היותו של חודש הרמדאן חודש המתייחד ביתר אדיקות דתית, מתייחסת המסורת המוסלמית לחודש זה גם כחודש הניצחונות והג'יהאד[1]. שכן בחודש זה רשמו המוסלמים ניצחונות רבים לאורך ההיסטוריה במלחמות ג'יהאד למען אללה כדוגמת קרב בדר בשנת 624[2], כיבוש מכה בשנת 630, כיבוש אנדלוסיה בשנת 711, קרב אל-זלאקה בשנת   1086[3], קרב עין ג'אלות בשנת 1260[4] מלחמת יום הכיפורים, המכונה "מלחמת רמדאן" ב-1973 ועוד.

 

עקב מעמד דתי זה של חודש הרמדאן, נוהגים הקיצונים המוסלמים בחודש זה להסלים את פעולות ההסתה לאלימות, תוך הדגשת היותו חודש הג'יהאד והנצחונות[5]. להלן כמה דוגמאות מרחבי העולם המוסלמי:

 

הרש"פ

"גדודי חללי אך-אקצא", הזרוע הצבאית של תנועת פת"ח, פרסמו לרגל חודש הרמדאן גילוי דעת בו נכתב: "גדודי חללי אל-אקצא שולחים לרגל חודש הניצחון והכוח, חודש רמדאן המבורך, את מיטב ברכות הג'יהאד לאומה הערבית והאסלאמית בכלל, ולעם הפלסטיני העומד בחזית [המערכה] בפרט. כמו כן, לרגל החודש המבורך הם שולחים את ברכותיהם לכל לוחמי העם הפלסטיני ובראשם לוחמי "גדודי חללי אל-אקצא".

 

אנו קוראים להם להגביר את התקפות הג'יהאד נגד האויב היכן שימצא לאורך המולדת האהובה... הו עמנו העומד בחזית לאורך מולדתנו האהובה, אנו נשבעים להמשיך להיות נאמנים תמיד לדמי השהידים. שאו ברכה בחודש העצום הזה, חודש הניצחונות. פעולות מסירת הנפש שלנו ופעולות האיכות יימשכו."[6] 

 

בדרשת יום שישי שנערכה  ב- 31.10.2003 במסגד על שם השיח' זאיד בן סולאן אל-נהיאן בעזה ואשר שודרה בטלוויזיה הפלסטינית אמר השיח' אבראהים מודיריס: "אללה עשה את [חודש] רמדאן תקופה של מסחר [בין המאמינים] לבינו. המוסלמים מתחרים ביניהם על התפילה ולימודי הדת בלילה, על הצום וההוצאה הכספית [כלומר צדקה] למען אללה… [אללה אמר]: 'הו המאמינים אובילכם אל סחורה אשר תצילכם מעונש נורא? האמינו באלוהים ובשליחו והילחמו מלחמת ג'יהאד למען אללה באמצעות נכסיכם ונשמותיכם. זה הדבר הראוי לכם אילו ידעתם.' [קוראן 61 ,

10-11]…

 

האם לא הגיע הזמן שהמוסלמים עבדי אללה יאמרו: 'אנו נייסד את מדינתנו ברמדאן'? האם לא הגיע הזמן שהמוסלמים יאמרו: 'אנו נשיג ניצחונות ברמדאן כפי שעשו קודמנו'? האם לא הגיע הזמן שהמוסלמים יאמרו: 'אנו נשיג ניצחון ונשחרר את אל-אקצא המבורך בחודש רמדאן'? מפתיע שנפשו של מוסלמי אשר אומר 'אין אלוהים מבלעדי אללה' , צם ביום ומתפלל וקורא בקוראן במשך הלילה אינה קוראת לו להילחם מלחמת ג'יהאד כדי לשחרר את מסגד אל-אקצא המבורך ואת אדמת פלסטין."[7]   

 

בדרשה שנערכה שבוע לאחר מכן באותו מסגד ושודרה גם היא בטלוויזיה הפלסטינית אמר הדרשן מחמד ג'מאל אבו הנוד: "[אחת] מבין מעלותיו של חודש זה, חודש הרמדאן, היא שלצד היותו חודש החינוך, תיקון המידות וחודש הקוראן, זהו חודש הג'יהאד כדי שמילתו של אללה תהיה על העליונה, חודש הניצחון והכיבוש, חודש הניצחונות הודאיים הרבים של המוסלמים מאז תקופת הנבואה [של מחמד] ועד עכשיו. כל מערכה אליה נכנסו המוסלמים בחודש רמדאן ניצחו...

 

ב-17 לחודש זה בשנה השנייה להג'רה היתה פלישת בדר הגדולה. יום הישועה, היום בו נפגשו שני המחנות[8], היום בו אללה חיזק את המוסלמים והעניק להם ניצחון מוחץ...  ב-20 לחודש רמדאן בשנה השמינית להג'רה היה כיבוש מכה העצום. שליח אללה חזר אליה [אל מכה] ועמו עשרת אלפים מתומכי הנביא... [כמו כן] אחד הניצחונות בני זמננו בחודש רמדאן הוא יום חציית תעלת סואץ, [הכוונה למלחמת 1973] יום החצייה הגדולה אשר ניפצה את ביצורי התוקפים וערערה את ישותם של הנוהגים בעריצות על האדמה והורסים את בתיהם במו ידיהם ובידי אויביהם."[9]

 

עיתון הילדים של תנועת החמאס "אל-פאתח" פרסם בגיליון מספר 16 שיצא בחודש הרמדאן סיפור בשם "העדה לוחמת הג'יהאד". בסיפור נכתב: "... השיח' עבד אל-רחמן אוהב את הג'יהאד ואת לוחמי הג'יהאד. הוא מדבר עליהם בהתפעלות ואומר שלו היה נער אז הוא היה לוקח נשק, נלחם מלחמת ג'יהאד למען אללה ומשחרר מידי הגוזלים את ארצות המוסלמים ואת אדמת פלסטין במיוחד...

 

בשיעור של היום ישב השיח' כשהוא מחייך ואמר: הו נערים, כתבו את החדית' [שנלמד] היום. זו  הבשורה להמשך הג'יהאד עד ליום תחיית המתים ולניצחון המוסלמים לוחמי הג'יהאד כנגד היהודים וחסידיהם אויבי אללה. אנו [נמצאים בחודש] הרמדאן שהוא חודש הג'יהאד.

 

התלמידים פתחו את מחברותיהם ועיניהם היו נשואות לעבר פיו של השיח'. השיח' פתח את פיו ואמר: שליח אללה עליו השלום אמר "יש עדיין קבוצה באומה שלי השומרת על דתה, מנצחת את אויבה, ואינה נפגעת על ידי מי שתוקף אותה ואנשיה הם המנצחים הודות לכוחו של אללה. נאמר [לנביא מחמד] הוי שליח אללה היכן הם ומי הם [אותם אנשים]? הנביא השיב: הם בירושלים ובסביבותיה…"[10]

 

צ'צניה

בגילוי דעת שפורסם לרגל חודש הרמדאן מטעם "חברי מועצת השורא הצבאית של לוחמי הג'יהאד בצ'צ'ניה" נכתב: "אנו מברכים את האומה האסלאמית כולה - חכמי דת, דרשנים, פעילים וכלל המוסלמים בכל מקום ובצ'צ'ניה בפרט - לרגל תחילת חודש המיטב והברכה, חודש הרמדאן המבורך שאללה עשה לחודש הניצחון והגבורה של האומה האסלאמית. כאשר אנו, מועצת השורא הצבאית, מפנים [אליכם] ברכה זו, אנו מזכירים לאומה [המוסלמית] - מנהיגים, חכמי דת, וכלל המוסלמים - את חשיבות איחוד השורות, הכרת תחבולתם של האויבים והפרכת המזימה של היהודים, הנוצרים ו[גורמים] אחרים האורבים בזדון לאומה האסלאמית. כמו כן, אנו מזכירים את הג'יהאד למען אללה שהוא דרך הגבורה והניצחון אשר באמצעותה ציווה עלינו אללה להתעמת עם אויבנו, לסלקם ולהפר את מזימתם."[11]

 

האחים המוסלמים במצרים

המנהיג הרוחני של תנועת האחים המוסלמים במצרים, מאמון אל-הצ'יבי, כתב במאמר פרי עטו שכותרתו: "חודש רמדאן הגדול: נוה המדבר של יראי השמיים ועונת הג'יהאד למען אללה":

 "הנה בא חודש רמדאן, חודש הניצחונות לאורך ההיסטוריה וביניהם יום השנה לחציית [התעלה] בעשירי בחודש רמדאן [בשנת 1973]. הוא [היה] מערכת הג'יהאד והניצחון ותמונה מפוארת ומהימנה של החייל המוסלמי שקרא 'אללה אכבר', שמר על התפילה, הצום וקריאת הקוראן והצליח להגן על כבוד אומתו. החיילים פנו אל הג'יהאד ואל חציית [התעלה] כשהם נאמנים [לדתם] ולכן אללה העניק להם את הניצחון על אויביהם… הניצחון שארע בעבר הקרוב יכול להתרחש היום ומחר בתנאי שנחזור לאללה ונתכנס תחת דגל האיסלאם..."[12]

 

המופתי של לבנון

המופתי של לבנון השיח' , מחמד רשיד קבאני, אמר במהלך תהלוכה בביירות לרגל תחילת חודש רמדאן: "האימפריאליזם הזר חזר כדי לדרוך ברגליו את האדמה הערבית כפי שקרה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לעולם לא נקבל את הכובש הזר הישראלי בפלסטין ולא נקבל את הכובש הזר האמריקאי בעיראק ובאפגניסטאן. עלינו לשתף פעולה עם העם הפלסטיני בפלסטין, עם העם העיראקי בעיראק ועם העם האפגאני באפגניסטאן כדי לסלק את האימפריאליזם האמריקאי הזר הכובש את אדמתנו הערבית. הוא מאיים היום גם על חלק מהארצות שלנו [הערביות] - על סוריה ועל סעודיה - באמצעות פיתויים ואיומים. הג'יהאד הוא הסיסמא של אומתנו. אנו נילחם מלחמת ג'יהאד נגד הכובש הזר בפלסטין, עיראק ואפגניסטאן...

 

מילתו של אללה היא על העליונה. היא זו שתסלק את חיילי הכיבוש הישראלי בפלסטין ואת חיילי הכיבוש האמריקאי בעיראק… החודש המבורך הזה הוא חודש הניצחון אבל עליכם לשמור על ביטחון ארצכם. שלומה [של ארצכם] טמון באחדותכם, באחדות מולדתכם לבנון ובדבקותכם במדינה..." [13]

 

אל-קאעדה

בדו שבועון המזוהה עם אל-קאעדה "צות אל-ג'יהאד" נכתב: ג'יהאד למען אללה והלחימה באויבי אללה הוא קצה פסגת האיסלאם והינו קיום המצוות והמעשים הטובים העצום ביותר. קדושת רמדאן אינה מונעת את הג'יהאד על סוגיו השונים... נשיאת נשק וג'יהאד למען אללה בחודש רמדאן הוא העצמת כוחו וקדושתו של אללה בחודש הזה של הג'יהאד למען אללה, והוא שיא קיום המצוות והפולחן."[14]

 



[1]  יצוין כי בספרי הלימוד הפלסטינים יש דגש על אלמנט הג'יהאד בחודש רמדאן ולא על הצום. בספר הלימוד "החינוך האיסלאמי" לכיתה ו' מוצג חודש זה כ"חודש הניצחונות הגדולים באסלאם" וחודש הג'יהאד ש"מלחמת רמדאן ב- 1973 המפורסמת בין הערבים לישראל  היא ההוכחה הניצחת לחשיבותו של חודש זה." ראו דוח ממרי: https://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=sr&ID=SR00601

[2] קרב שנערך בין תומכי מחמד לשיירת מסחר משבט קריש בשנת 624. 

[3]  קרב בו ניצחו המוסלמים בספרד את הקסטיליים בשנת 1086 בקרבת העיר בדחוס סמוך לגבול פורטוגל בימינו. 

[4] קרב בו ניצחו הממלוכים את המונגולים בשנת 1260 בעין חרוד.   

[5]  כחלק מן ההסתה וההסלמה לרגל חודש הרמדאן פרסמו "גדודי מהפכת העשרים" , הזרוע הצבאית של ההתנגדות האיסלאמית הלאומית בעיראק גילוי דעת לכבוד חודש הרמדאן בו הודיעו כי פיתחו טיל חדש ששמו 'רמדאן 1' וכי "הם מבשרים לכל עיראקי ולכל מוסלמי כי ימשיכו את הג'יהאד למען השפלתו וסילוקו של הכובש מאדמתנו בכוחו של אללה." מתוך: אל-סביל (ירדן), 27.10.2003. כמו כן, הטאליבאן באפגניסטאן פרסמו גם הם גילוי דעת לרגל חודש הרמדאן בו נכתב: "הג'יהאד שלנו יימשך בעזרת אללה. רומחינו לא יתעקמו. אצבעותינו לא יפסיקו להיות על ההדק בעזרת אללה. הלחימה ללא לאות. לחימתנו היא לחימתו של זה אשר לבו משתוקק להיפגש עם ריבונו, עם רווחת העולם הבא עם [72 הבתולות] שחורות העין עם גניו של אללה. הרוגינו בגן העדן והרוגיהם בגיהנום. נשמותינו בקרביהן של ציפורים ירוקות הנהנות מטוב ריבונן." ראה: https://groups.yahoo.com/group/globalislamicmedia/message/170

[7] הטלביזיה הפלסטינית, (רש"פ), 31.10.2003.

[8]  פראפרזה של פסוק 41 בסורה 8. שני המחנות הם מחנהו של מחמד ותומכיו המהאג'רון והשיירה המכאית בראשה עמד אבו סופיאן. 

[9] הטלביזיה הפלסטינית, (רש"פ), 7.11.2003.

[13] אל-מסתקבל (לבנון), 27.10.2003.

[14] צות אל-ג'יהאד, גליון רביעי, נובמבר 2003.