כללי

 

עיתונאי סורי תוקף השמטת קטעים מהנוסח הערבי הרשמי של הראיון עם הנשיא אסד בעיתון אמריקאי

 

העיתונאי הסורי מתנגד השלטון צובחי חדידי[1] תקף את הראיון הנרחב שהעניק הנשיא בשאר אסד לעיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס". חדידי חשף כי קטעים נרחבים מהראיון הושמטו בגרסה הערבית הרשמית כפי שפורסמה בסוכנות הידיעות הסורית "סאנא" ובעיתוני סוריה. הראיון נערך בשפה הערבית, ולדברי חדידי הוא תורגם לאנגלית ע"י לשכת הנשיא ופורסם במלואו ב"ניו יורק טיימס" ובעיתון הערבי הלונדוני "אל-שרק אל-אווסט". להלן מאמרו של חדידי שפורסם באתר האינטרנט "אל-ראי"[2]: 

 

"הנשיא הסורי העניק ל'ניו יורק טיימס' ראיון ארוך החושף את המנטליות של בשאר אסד ומכוונת את כל דבריו, מעשיו ודרכיו. זהו הריאיון החשוב ביותר של אסד לעיתונות האמריקאית, שכן הוא נותן דוגמה טובה לפילוסופיה השוררת בארמון הנשיאות...

היעלה על הדעת כי הנשיא יאמר דברים לציטוט בפני העיתונות האמריקאית (כלומר, העיתונות הבינלאומית, מכיוון שהראיון פורסם באנגלית), אך אלו לא יהיו בדיוק הדברים אשר יפורסמו בכלי התקשורת הסורים? ואם כך, וזה יותר ממה שהדמיון החולני [יכול ל]תאר, כיצד יכול הנשיא הזה להיות צעיר, מודרני, רפורמיסט (אפילו במובן מרוחק מאוד), וכיצד ניתן בכלל לראות אותו כנשיא שולט?

 

נתחיל במספרים: הנוסח האנגלי, כפי שפורסם באתר האינטרנט של ה'ניו יורק טיימס', כולל 11,280 מלים... סוכנות הידיעות הסורית 'סאנא' והעיתונות הרשמית הסורית פרסמו את מה שנקרא "הנוסח המלא", שכולל רק כ-5,500 מלים. העיתון הלונדוני 'אל-שרק אל-אווסט' פרסם את התרגום הערבי המלא של הראיון, שאורכו כ-7,667 מלים. לאן נעלמו 2,200 מלים, אם לפי העיתונות האמריקאית לשכת הנשיא היא זו אשר הכינה את התרגום לאנגלית? מה אמר אסד לאמריקה ולעולם כולו, וחשב, באותו הזמן, כי אין מן הראוי לאמרו לסורים?

 

החלק שהושמט כולל שאלות ותשובות בנוגע למצב הפנימי [בסוריה], עיראק, חזבאללה, הנירמול עם המדינה העברית ושיתוף הפעולה הבטחוני האמריקאי-סורי. אלו נושאים המחייבים התמקדות מיוחדת, אך אני אציין בקצרה משפט מפתיע שאמר הנשיא אסד, ואשר קיבל מקום של כבוד בעיתונות המערבית והערבית גם יחד: "באותה תקופה [כלומר בשנות השמונים] נהג סדאם חוסיין לשלוח קרונות גדולים עמוסים חומר נפץ כדי להרוג מאות ואלפי סורים. הוא הרג יותר מ-15 אלף איש במהלך ארבע שנים".

 

האם זה נכון? האם הרג סדאם חוסיין 15 אלף סורים במהלך ארבע שנים בלבד? מתי ביצע סדאם את מעשי הטבח המפחידים האלה והיכן? מדוע אנו שומעים עליהם בפעם הראשונה [רק] היום? כיצד שותקת ממשלה בכל הזמן שחלף אל מול מספר מבהיל כזה של קורבנות מקרב אזרחיה? האם אין הצהרה זו מפתיעה אם היא נכונה ומפתיעה עוד יותר אם אינה נכונה, [או] אם יתברר כי זו פליטת פה בנושא שהוא מביש יותר ממעידות של חוסר ניסיון והחלקות של אי-מיומנות?

 

הסעיפים אשר השמיטו כלי התקשורת הסורים מהראיון עוסקים במצב הפנימי ומתחלקים לשניים: השאלות המביכות אשר הציגו המראיינים, תוך לחץ מאיים, יש להודות, והתשובות לשאלות, אשר... הושמטו [ע"י סוכנות הידיעות הסורית]...

 

 אחת התשובות של הנשיא היתה: "...האופוזיציה הסורית, בסוריה ומחוצה לה, איננה תומכת במשטר הסורי, בחוקה או בממשלה הסורית, אך היא מתנגדת למה שאומרים האמריקאים על הבאת הדמוקרטיה לעיראק. אני מתכוון שהיא נגד ייבוא של דמוקרטיה בכח או באמצעי אחר. זוהי דעתה הברורה ואפשר לראות זאת בטלוויזיה או בעיתונים..."

 

אם אסד רואה את ההיענות הזו באופוזיציה הסורית ומדבר עליה בפני האמריקאים כמעט בגאווה, מדוע הוא מסתיר אותה מפני העם הסורי? האם העם האומלל הזה כה מפגר עד שנמנעות ממנו גם העובדות האלה, אשר [ממילא] מגיעות אליו עם זאת דרך הטלוויזיה והעיתונים, כפי שאומר הנשיא עצמו? ואם העם הסורי הוא כה מפגר, כיצד זה משבח אותו הנשיא אסד בנדיבות כאשר הוא מדבר על "אהבת" העם לנשיא?...

 

זהו המצב גם בחלקים המושמטים האחרים, אשר ניתן לכנותם "דו שיח של חירשים"... למשל חילופי הדברים בין העיתונאי האמריקאי לבין הנשיא הסורי:

 

"ש: היתה תקופה בה היה דיאלוג פתוח ואנשים הלכו למועדונים [של "החברה האזרחית"] והיו דיונים. כל זה נעצר כיום.

 

אסד: לא, שום דבר לא נעצר. אפשר ללכת למכון אל-אתאסי, ויש עוד רבים.

 

ש: לפני חודשיים בלבד ניסו לארגן פגישה בחלב, והאנשים שהופיעו נעצרו.

 

אסד: זה קשור למיעוט מסוים. הם לא מתחו ביקורת על הממשלה אלא דיברו על זכויות הכורדים. הכורדים הם סורים, אז מה [הדיבורים על] זכויות הכורדים? הדיבורים על מיעוטים נוגעים לאחדות הלאומית [הסורית]. יש אצלנו צ'צ'נים וארמנים, ולפי החוק בסוריה אסור [לדון עליהם כמיעוטים]. איני מכיר את אותם אנשים [שהפגינו בחלב], אך הם הפגינו למען דברים האסורים ע"פ חוקינו."

 

האמת היא שהאנשים מבינים מדוע נמנעת התקשורת הסורית מלפרסם את הקטע הזה. למעשה לא קיים "מכון" אלא מועדון אל-אתאסי. תושבי חלב לא הפגינו אלא באו לסימפוזיון פוליטי שנושאו לא היה זכויות הכורדים, אך גם אילו [זה היה הנושא] - היכן הפשע? האם יודע הנשיא כי מאות אלפי כורדים סורים הם חסרי אזרחות עד היום הזה? האם הוא יודע שמצבם רע ממצבם של הבדואים בכווית?...

 

דוגמה נוספת להשמטה חושפת אחד משני פנים של הפילוסופיה של הנשיא אסד...: [אסד] מאמין כי המדינה והאזרחים [נהנים ממציאות] דמוקרטית בריאה, ולכן אנו רואים אותו מפריז בשבחן של הרפורמות המתחוללות בסוריה באיטיות, אך מצד שני הוא אינו מייחס את איטיות הרפורמות להתנגדותה של "הגווארדיה הוותיקה", מפלגת הבעת' או המושחתים בקצה העליון של השלטון, אלא מצמצם את הסיבות לאיטיות ברפורמות לגורם אחד בלבד והוא – מחסור באנשים המיומנים ב[ניהול] רפורמה.    

 

וכך מתנהל הדו-שיח המעניין הבא:

 

"ש: מזה שנתיים נשמע בדמשק סוג של דיון בנושא הדמוקרטיה, החוק והרפורמה הכלכלית, אך כל זה הסתיים עכשיו.

 

אסד: לא הסתיים. אני [יכול] לתת לך את הכתובת של [מועדון] אל-אתאסי, שהוא אופוזיציה.

 

ש: אך זהו רק אדם אחד. בעבר היו עשרות.

 

אסד: אשאל אותך שאלה. מהו המספר האידיאלי בעינייך?

 

ש: אין זו בעיה של מספרים, אלא שהאנשים כבר אינם חשים כי הם חופשיים ללכת לדיון פתוח.

 

אסד: מדוע לא תלך ותראה בעצמך?

 

ש: חיפשתי אותם. קשה למצוא.

 

אסד: אני יכול לתת לך שמות..."

 

האם אסד רוצה לומר כי המועדונים עדיין קיימים כבעבר? האם מספיק לתת את כתובתו של 'מכון' אל-אתאסי כדי להוכיח את טענת הנשיא כי קיים חופש דיבור, שלא לומר יישום מלא של דמוקרטיה?

 

הפן השני מדהים עוד יותר, שכן הוא מתבסס על דגם קלאסי של התחמקות, אשר הלשון הפוליטית המודרנית ואומנות העידון, הרמאות וההתחמקות עלו בו על גדותיהם. [המראיין] שואל על השחיתות של אלה אשר 'סובבים' את הנשיא, ואסד שואל: 'מדוע מסביבי? למה אתה מתכוון'? [המראיין] אינו מהסס, מזכיר את בן דודו של הנשיא אשר הסתבך בעסקת טלפונים ניידים, ואומר כי 'הרשימה ארוכה'. הנשיא עונה: 'הוא סורי כמו כל הסורים, בין אם הוא בן דודי, אחי, חברי או כל אדם אחר. יש חוק סורי'.

 

האם זהו [אותו] החוק אשר העניש את ריאד סיף[3], מכיוון שחשף את פלאי עסקת ה[טלפונים] הניידים? האם בשל רוחו של החוק הזה רומז הנשיא כי סיף נמצא בכלא מכיוון שהתחמק מתשלום מסים, בשעה שאחרים ניסו לאיים על אחדות המדינה דרך 'פגיעה במשטר הפלורליסטי בסוריה'?... אמנות ההתחמקות הופכת לשתיקה בנוגע לבן הדוד, שכן הוא סורי כמו כל הסורים, והופך להאשמה נגד ריאד סיף שכן אולי הוא אינו סורי, והוא פוגע באחדות כאשר הוא עוסק בנושאים עדתיים...

 

מיהו, אם כן, זה אשר ערך, תיקן או צנזר את הראיון [שנתן] הנשיא ל'ניו יורק טיימס'? האם זה גיבור הראיון עצמו? האם זה גוף אחר, הבקיא יותר בתורת הקסם והסוד? מדוע לא צנזרו גם את התרגום אשר נמסר ל'ניו יורק טיימס'? האם רצה ארמון הנשיאות לשכנע את העיתונות האמריקאית כי המשטר בסוריה מתנהל בכנות ובשקיפות ונתן ל'ניו יורק טיימס'  תרגום מלא ולא מקוצר, אך זלזל בשכלם של הסורים ונתן להם גרגרים נבחרים?".